ערעור על הגבלת החשבון של המערערת אצל המשיב על ידי בקשה לגריעת 4 שיקים מהשיקים המסורבים.
המערערת נימקה את בקשה זו בנימוקים כדלקמן:
1) כל עוד החשבון היה בתוך מסגרת האשראי, היה על הבנק לכבד את השיקים;
2) סוכם בין הבנק לבין המערערת כי סכום במזומן אשר יש בו כדי לכבד את השיקים יופקד ביום שהשיק היה צריך להפרע, וזאת עד לשעה 18:00;
3) ביום שישי, 1.2.19, הפקידה המערערת בחשבון את הסך 29,000 ₪ , עוד בטרם הגיע מועד הפירעון של השיק ביום ראשון שלאחר מכן;
4) במשך השנה האחרונה כיבד הבנק פעם אחר פעם שיקים בחריגה ממסגרת האשראי, בכפוף להעברות בנקאיות ולהפקדות שיקים לכסוי יתרת החריגה ממסגרת האשראי;
5) ביום 23.7.18 החליט הבנק לסרב לכבד את השיק הרביעי, למרות שביום 24.7.18 הפקידה המערערת בחשבון את מלוא סכום השיק.
על כך מסר המשיב למנהל המערערת הודעות מפורשות, וגם הבהיר למנהל המערערת מספר פעמים כי עד מועד הצגת השיק בחשבון, עליו לפעול להפקדת כספים שיהיה בהם כדי לאפשר כיבוד השיק, וזאת במזומן או בהעברת זה"ב בלבד;
4) ביום 31.10.18 נימסרה למנהל הנתבעת הודעה מטעם נציגי המשיב כי לאור החזרת שיק שהופקד לחשבון ביום 29.10.18 על הסך 30,000 ₪ מסיבת א.כ.מ., לא יכובדו עוד חיובים שיוצגו בחשבון על סמך שיקים שיופקדו בחשבון;
5) כל בקשה לכיבוד שיקים בחריגה ממסגרת האשראי נבחנה באופן פרטני על ידי המשיב, לרבות כספים שהופקדו או צפויים היו להיות מופקדים לחשבון לכסוי החריגה.
אם הלקוח מבצע העברה מבנק אחר אין להם אפשרות לראות את ההפקדה באותו יום, ואז יש לבנק שיקול דעת אם לכבד את השיק או לא. היו מספר פעמים שהמערערת הפקידה שיקים לפירעון, ועל סמך שיקים אלו אישר הבנק לכבד שיק שהוצג לפירעון.
...
המשיב טען שיש לדחות את הערעור מהסיבות כדלקמן:
1) השיק הראשון להודעת ההגבלה סורב ביום 23.7.18, והמערערת המשיכה במשך למעלה מחצי שנה למשוך שיקים ללא כיסוי בידיעה ברורה שהשיקים לא יכובדו;
2) המערערת התעלמה מההתראה לפני הגבלה שנשלחה אליה ביום 2.1.19, לאחר שסורבו 5 שיקים, והמשיכה למשוך שיקים ללא כיסוי;
3) לא היה כל סיכום עם הבנק לפיו המערערת תוכל למשוך שיקים בהיעדר כיסוי, והבנק יכבד שיקים אלה, מאחר ולא היה הסכם מכללא בעניין זה. נהפוך הוא, מנהל המערערת ידע שככל שלא יהיה כיסוי לשיקים, הבנק יסרב לכבד את השיקים מחמת אי כיסוי מספיק.
לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את טענות המערערת בגין סירוב השיק הראשון.
השיק האחד עשר:
אמנם בבקשה למתן צו מניעה זמני בקשר לשיק האחד עשר טענה המערערת נגד סירוב שיק זה, אך סבור אני שלאחר סירוב השיקים שבהודעת ההגבלה ולאחר ההגבלה, לא יכולה להיות למערערת ציפייה שהבנק יכבד שיק זה.
הערה לסיום:
ניהול החשבון באופן בו ניהלה מערערת את חשבונה סיכן את איתנותה הפיננסית של המערערת, שכן ניהול חשבון באופן זה נמשל להליכה על חבל דק, שכל מעידה ממנו יכולה להביא את המערערת לעברי פי פחת.
סוף דבר:
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור של המערערת, מבטל את צו העיכוב הזמני של כניסת ההגבלה לתוקף ומורה על כניסת ההגבלה לתוקף.