חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כיבוד שיקים למרות גריעה על ידי הלקוח

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ערעור על הגבלת החשבון של המערערת אצל המשיב על ידי בקשה לגריעת 4 שיקים מהשיקים המסורבים.
המערערת נימקה את בקשה זו בנימוקים כדלקמן: 1) כל עוד החשבון היה בתוך מסגרת האשראי, היה על הבנק לכבד את השיקים; 2) סוכם בין הבנק לבין המערערת כי סכום במזומן אשר יש בו כדי לכבד את השיקים יופקד ביום שהשיק היה צריך להפרע, וזאת עד לשעה 18:00; 3) ביום שישי, 1.2.19, הפקידה המערערת בחשבון את הסך 29,000 ₪ , עוד בטרם הגיע מועד הפירעון של השיק ביום ראשון שלאחר מכן; 4) במשך השנה האחרונה כיבד הבנק פעם אחר פעם שיקים בחריגה ממסגרת האשראי, בכפוף להעברות בנקאיות ולהפקדות שיקים לכסוי יתרת החריגה ממסגרת האשראי; 5) ביום 23.7.18 החליט הבנק לסרב לכבד את השיק הרביעי, למרות שביום 24.7.18 הפקידה המערערת בחשבון את מלוא סכום השיק.
על כך מסר המשיב למנהל המערערת הודעות מפורשות, וגם הבהיר למנהל המערערת מספר פעמים כי עד מועד הצגת השיק בחשבון, עליו לפעול להפקדת כספים שיהיה בהם כדי לאפשר כיבוד השיק, וזאת במזומן או בהעברת זה"ב בלבד; 4) ביום 31.10.18 נימסרה למנהל הנתבעת הודעה מטעם נציגי המשיב כי לאור החזרת שיק שהופקד לחשבון ביום 29.10.18 על הסך 30,000 ₪ מסיבת א.כ.מ., לא יכובדו עוד חיובים שיוצגו בחשבון על סמך שיקים שיופקדו בחשבון; 5) כל בקשה לכיבוד שיקים בחריגה ממסגרת האשראי נבחנה באופן פרטני על ידי המשיב, לרבות כספים שהופקדו או צפויים היו להיות מופקדים לחשבון לכסוי החריגה.
אם הלקוח מבצע העברה מבנק אחר אין להם אפשרות לראות את ההפקדה באותו יום, ואז יש לבנק שיקול דעת אם לכבד את השיק או לא. היו מספר פעמים שהמערערת הפקידה שיקים לפירעון, ועל סמך שיקים אלו אישר הבנק לכבד שיק שהוצג לפירעון.
...
המשיב טען שיש לדחות את הערעור מהסיבות כדלקמן: 1) השיק הראשון להודעת ההגבלה סורב ביום 23.7.18, והמערערת המשיכה במשך למעלה מחצי שנה למשוך שיקים ללא כיסוי בידיעה ברורה שהשיקים לא יכובדו; 2) המערערת התעלמה מההתראה לפני הגבלה שנשלחה אליה ביום 2.1.19, לאחר שסורבו 5 שיקים, והמשיכה למשוך שיקים ללא כיסוי; 3) לא היה כל סיכום עם הבנק לפיו המערערת תוכל למשוך שיקים בהיעדר כיסוי, והבנק יכבד שיקים אלה, מאחר ולא היה הסכם מכללא בעניין זה. נהפוך הוא, מנהל המערערת ידע שככל שלא יהיה כיסוי לשיקים, הבנק יסרב לכבד את השיקים מחמת אי כיסוי מספיק.
לאור האמור לעיל, סבור אני שיש לדחות את טענות המערערת בגין סירוב השיק הראשון.
השיק האחד עשר: אמנם בבקשה למתן צו מניעה זמני בקשר לשיק האחד עשר טענה המערערת נגד סירוב שיק זה, אך סבור אני שלאחר סירוב השיקים שבהודעת ההגבלה ולאחר ההגבלה, לא יכולה להיות למערערת ציפייה שהבנק יכבד שיק זה. הערה לסיום: ניהול החשבון באופן בו ניהלה מערערת את חשבונה סיכן את איתנותה הפיננסית של המערערת, שכן ניהול חשבון באופן זה נמשל להליכה על חבל דק, שכל מעידה ממנו יכולה להביא את המערערת לעברי פי פחת.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערעור של המערערת, מבטל את צו העיכוב הזמני של כניסת ההגבלה לתוקף ומורה על כניסת ההגבלה לתוקף.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

זהו ערעור על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק") כנגד הגבלת חשבון הבנק על שם המערערת שמספרו 59460913 (מספר קודם 17543) (להלן: "חשבון הבנק") המתנהל אצל המשיב, וזאת על ידי גריעת השיקים המפורטים בהודעת העירעור ממניין השיקים שסורבו על ידי המשיב, וכן את השיקים שחזרו לאחר מכן מחמת ההגבלה.
המערערת טענה שהמשיב נהג כדבר שבשיגרה ולתקופות ממושכות, לכבד בחשבון הבנק שלה מאות שיקים חרף יתרת החובה בחשבון והיעדר מסגרת אשראי, כאשר הקפי החריגות היו בסדרי גודל דומים לאלו שהיו ביום חילול השיקים נשוא הודעת העירעור (מיום 2/7/2018 ו- 31/7/2018) שגרמו להגבלת החשבון.
טענת המערערת עליה למעשה מבוססת כל בקשתה (ערעורה) בדבר נוהג ו/או הסכם אשר הופר לכאורה על ידי המשיב, לפיו האחרון נהג לכבד שיקים בחריגה כדבר שבשיגרה, ואשר לא הוצגה כל אסמכתא לביסוסה, משוללת כל יסוד ואינה משקפת את המציאות, שכן השיקים סורבו כדין בהיעדר כסוי מספיק בחשבון הבנק וללא מסגרת אשראי מאושרת זמנית ו/או קבועה, ובשל אי עמידתה של המערערת עצמה בהתחייבויותיה כלפי המשיב, כאשר בכל המועדים הרלוואנטיים לא הייתה בחשבון הבנק יתרה מספקת לכסוי השיקים.
בעיניין זה יפים דבריו של כב' השופט עמית במאמריו על חוק שיקים ללא כסוי בעמ' 469 : "החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר היא כשלעצמה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. ניתן היה לצפות, כי אם סורבו מספר שיקים, ימחה בעל החשבון על כך בפני הבנק. העובדה, כי בעל החשבון "נזכר" רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה, להעלות את הטענה, שמסגרת האשראי שונתה, עלולה להיות לו לרועץ בהוכחת טענתו".
...
בשולי הדברים אציין כי אין בידי לקבל את טענת המשיב כי לא צורפה לערעור רשימת השיקים המסורבים בהתאם להוראת תקנה 4(2) לתקנות משמדובר בטענה שגויה.
מעיון בעמוד הראשון להודעת הערעור ניתן לראות שהמערערת פירטה במסגרת טבלה את פרטי השיקים שסורבו ועוד הוסיפה בסוף הטבלה שהיא מתייחסת גם "לכל שיק אחר שחזר בהמשך מחמת ההגבלה". יתרה מכך, אין בידי גם לקבל את טענת המשיב לפיה יש לדחות את הערעור על הסף משלא נעשתה אליו פניה טרם הגשתו בהתאם להוראות תקנה 4(3) לתקנות.
ללא קשר לשאלה אם הוכח בפניי כי נעשתה פנייה כזו טרם הגשת הערעור, הרי שאין בטענה זו כשלעצמה כדי להביא לדחיית הערעור על הסף, כי אין המדובר בדרישת סף מהותית, ובהקשר זה יפים דבריו של כבוד השופט י' עמית בעמוד 450 למאמרו: "הרציונאל העומד מאחורי תקנה 4(3) הוא ליתן לבנק הזדמנות לבדוק, אם נפלה טעות בסירוב השיקים - מה שעשוי לייתר את הדיון המשפטי....נוטים אנו לדיעה, כי אין לראות בצירוף פנייתו של המבקש לבנק ותשובת הבנק דרישת סף מהותית, אלא דרישה פרוצידורלית". לסיכום, אני דוחה את הערעור, ומורה על ביטול עיכוב ההגבלה בחשבון המערערת.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בהודעת העירעור ביקשה המערערת לגרוע את השיקים מהרביעי ועד השיק האחד עשר.
כחלק מהפעילות העסקית של המערערת הייתה המערערת מקבלת זכויים מאת חברת כרטיסי האשראי בהתאם לעיסקאות סליקה שבוצעו על ידי לקוחות; בעלי המבקשת היו מעבירים לפקידי המשיב אישורים על ביצוע העברות מלקוחות בגין רכישות בהקפה, אשר היו משולמות במהלך החודש העוקב; כחלק מהבטחונות הועמדו בטוחות בחשבון המערערת, כאשר הבעלים המערערת חתם על ערבות אישית לטובת החשבון.
להודעת העירעור צרפה המערערת את תצהירו של הבעלים שלה, מר קנדינוב בכור, אשר בחלק האופרטיבי של תצהירו הצהיר כדלקמן: "3) לצערי, וכפי שנוכחתי לדעת הבנק החזיר את ההמחאות בטענה כי יתרת החשבון אינה מספיקה לפרוע את ההמחאות, למרות שכפי שהוכח בבקשה יתרת בחשבון של החברה הייתה מספיקה לכסות את ההמחאות.
התצהיר לא עומד בדרישת התקנות, מדובר בתצהיר פסול, חסר עובדות אשר שומט את הקרקע מתחת לערעור; במועדי הצגת השיקים לפרעון לא היה כסוי מספיק לכיבוד השיקים; סעיף 10 לחוק שיקים ללא כסוי קובע רשימה סגורה של עילות להתערבות בית המשפט; לאור ההגבלה הראשונה ידעה המערערת שללא כסוי מספיק, המשיב יסרב לכבד שיקים שלא יהיה להם כסוי; מבדיקה פרטנית של החשבון לגבי כל שיק ושיק עולה שבעת הצגת השיקים לפרעון לא הייתה יתרה מספקת לכיבוד השיקים; המערערת לא מצרפת כל אסמכתא להוכחת טענותיה הכספיות, ובמועדים הרלוואנטיים לא עשתה המערערת כל פנייה למשיב; בהתאם לפסק הדין ב- ע"א (חי') 4068/99 תעשיות עץ ואלומיניום בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 8.5.2000) קיומם של ביטחונות בחשבון אינו רלוואנטי לסרוב הבנק לכבד שיקים; על פי הוראת ניהול תקין 325 אין בנק רשאי לאפשר חריגה בחשבונות לקוחותיו למעט במקרים חריגים ועל פי שיקול דעת הבנק.
...
" טענות המשיב: בתשובתו לערעור המערערת, אליו צורף תצהיר נציג המשיב, טען המשיב שיש לדחות את הערעור מהסיבות כדלקמן: התצהיר לתמיכה בכתב הערעור נוסח על דרך ההפניה, ואינו מפרט את העובדות המשמשות יסוד לערעור, וזאת בניגוד לתקנה 4(1) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"ב-1981.
סבור אני שלאחר סירובים רבים של המשיב לכבד שיקים שחרגו ממסגרת האשראי המאושרת ולאור ההגבלה הראשונה, המערערת אינה יכולה לצפות שטענותיה אלו תתקבלנה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ערעור המערערת על הגבלת חשבונה אצל המשיב, מבטל את צו עיכוב כניסת ההגבלה לתוקף ומורה על כניסת ההגבלה לתוקף לאלתר.
המערערת תשלם למשיב כדלקמן: את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 5,426 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

המערער הוסיף וטען כי הוא לקוח של המשיב מזה שנים רבות וכי במהלך השנים השתרשה ביניהם ההסכמה כי המשיב מקים מסגרת אשראי חד צדדית לזמן קצר, לצורך כיבוד שיקים של המערער.
הבנק הכחיש את הטענה כי הובטח למערער על ידי הפקידה יארא שהשיקים יכובדו והכחיש כל קשר בין ההתנהלות הבעייתית בחשבון לבין מצבו הרפואי של המערער.
המשיב הדגיש כי ההתראה הראשונה נשלחה למערער ביום 19.10.21 (לאחר סרוב 5 שיקים), עמד על כך כי הבנק גילה את דעתו בעצם משלוח ההתראה כי אין בדעתו להסכים להגדלת מסגרת האשראי או כיבוד השיקים וחרף זאת התווספו למניין השיקים המסורבים עוד 5 שיקים לאחר מכן, כאשר בעת הפקדת כל אחד מהם עמדה היתרה השלילית בחשבון על סכום העולה מעל 30,000 ₪ ואילו היו השיקים מכובדים, הייתה היתרה השלילית בחשבון יכולה להגיע לסך של כ- 175,000 ₪.
בא כוח המערער חזר על עמדת המערער בסיכומיו בעל פה והדגיש כי לגבי שלושת השיקים הראשונים, המערער הציג גרסה סדורה ומפורטת וטען כי משלא הגיעה הנציגה הרלוואנטית כדי להפריך את הטיעון העובדתי האמור, יש לקבל את טענות המערער באשר לשיקים אלו ולהורות על גריעת ממניין השיקים.
...
באשר לשלושת השיקים הראשונים, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, עמדתי על גרסת העדים ושמעתי את סיכום טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענות המערער גם בנוגע לשיקים אלו.
טענה זו שגויה ודינה להידחות.
סיכומו של דבר, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בפתח פסק הדין בעיניין השיקים נקבע שהבקשה הוגשה "בהתאם לסעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א – 1981, לגריעת שיקים ממניין שיקים שסורבו על ידי הבנק המשיב". בסעיף 5 לפסק הדין נקבע כי במשך כששה חודשים כובדו שיקים רבים חרף חריגות משמעותיות ממסגרת האשראי, ושמדובר "בכ-100 שיקים שנפרעו בכשישים מועדים שונים הנפרסים ברציפות ובעקביות החל מחודש מרץ 2016 ועד לחודש ספטמבר 2016". בסעיף 12 נקבע כי פרט לשיק מספר 240 על סך 65,000 ₪, "היה למבקש יסוד סביר להניח שהבנק חייב לפרוע את יתר השיקים מכוח המערכת ההסכמית שנוצרה". לנוכח הקביעות בעיניין גריעת השיקים נקבע בסעיף 13 כך: "משנמצא כי יש לבטל את מניין השיקים פרי ההגבלה הראשונה (פרט לאחד) יש לבטל בנסיבות המיוחדות של המקרה שלפנינו גם את מניין יתרת השיקים שפורטו בנ/1 אשר כולם סורבו בנגוד למערכת ההסכמית שהוכחה לפניי ואשר הודעה הוגנת מראש על ביטולה – לא ניתנה". בסעיף 14 לפסק הדין נקבע שאילמלא טעות שצוינה שם, "מניין השיקים המסורבים ביום 5.10.16 גם לשיטת הבנק לא היה עולה על 10 שיקים, ולא הייתה מוטלת ההגבלה הראשונה על החשבון במועד זה, ואולי כל שרשרת האירועים שנגרמה עקב כך לא הייתה מתרחשת". לבסוף נקבע: "סוף דבר: יש לבטל את ההבאה במניין של כל השיקים המפורטים בנ/1, פרט לשיק מספר 240". עיון במוצג נ/1 שהוגש במהלך הדיון בעירעור בעיניין השיקים הנ"ל מעלה שמדובר ברשימה של 29 שיקים שתאריכי החזרתם מיום 22/5/2016 ועד ליום 2/2/2017 והם כוללים שיקים שמספרם 183 ו-184 אשר נגרעו מהרשימה מפאת "טעות דיווח" של הבנק (שניהם בסך כולל של 42,000 ₪).
כשנשאל התובע מתי הפסיקה חברת הביטוח לעבוד איתו בעסקי הרכב, השיב: "מיד שחזרו שני הצ'קים הראשונים של עוזר עסקי רכב שהופקדו טרם זמנם וחזרו אכ"ם". לשאלת בית המשפט אם התובע אומר שחברת הביטוח הפסיקה לעבוד איתו בהמשך לאי כיבוד שני השיקים הנ"ל במהלך חודש מאי, השיב התובע: "הייתה עצירה פתאומית", והוסיף שחברת הביטוח הודיעה לו בשיחה כי אמנם חזרו שני שיקים בלבד, ומגבילים את החשבון רק לאחר שחוזרים 10 שיקים, אך "חברת הביטוח לא יכולה לחשוף את עצמה מולך, מכיוון שזה רכבים של לקוחות פרטיים". כשנשאל מדוע, אם כך, לא הציג לבית המשפט כל מיסמך שמראה שהייתה הקטנה בפעילות העסקית, השיב שהוא לא התבקש לעשות זאת וכי הגיש את חוות הדעת של רואה החשבון (עמ' 58-57).
...
מכאן שהתובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם כדי לבסס תביעה בגין כאב וסבל, ועל כן תביעה זו נדחית.
סיכום והוצאות התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבע בגין שכר טרחת עורך דין סך של 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו