כוונת פיטורים לפני שימוע: הפרת חובת תום הלב

אי לכך, הוא תובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים על עוגמת נפש והפרת חובת תום הלב וכן פצויי פיטורים; הנתבעת 1 טוענת כי מיכרז החשכ"ל הסדיר את היחסים בין המדינה לבינה, ואינו רלוואנטי למישור היחסים שבינה לבין התובע.

לטענתו, הנתבעת 1 ניסתה להניעו פעם אחר פעם מלדרוש את הזכויות המגיעות לו מכוח מיכרז החשכ"ל, ועל כן פנה אל כרמלה מנהלתו הישירה בנתבעת 2, ובקש להיקלט להעסקה ישירה, אולם כרמלה אמרה לו שבכוונתה לפנות לנתבעת 1 ולהעלותו לשימוע לפני פיטורים, באופן המהוה היתנכלות לטענתו.

על כן, בנסיבות אלה הוא אינו זכאי לפצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עקב העידר שימוע ועמידה על קבלת זכויות, ולפצוי בגין עוגמת נפש וחוסר תום לב. אשר לדעתנו, לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את כל טענותיו של התובע בכל הנוגע לנסיבות סיום העסקתו.

...

העסקה במשותף משהגענו לכלל מסקנה כי התובע אינו זכאי לדבר מתביעתו, הרי שאין צורך שנדון בטענת התובע לפיה התקיימו יחסי עבודה גם בינו בין המדינה (הנתבעת 2), שמכוחם חייבת היתה המדינה בתשלום זכויותיו כעובד, ביחד ולחוד עם הנתבעת 1.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית במלואה.

נוכח כל האמור, ובנסיבות העניין, אנו קובעים כי על התובע לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות בסך 7,500 ₪.

יפים לענינו פסיקת בית הדין הארצי בפרשת כרמית יהב: "במסגרת חובות תום הלב וההגינות המוטלות עליה כמעסיקה פוטנציאלית גם בשלב הטרום-חוזי, להביא לידיעת המערערת, פרק זמן סביר מראש בנסיבות העניין, פרטים ברורים ובלתי אמצעיים אודות המשרה המוצעת לה, לרבות היקפה. לא באמצעות "שמועות", לא בדברים עמומים אודות "כוונה" לשינוי זה או אחר, כי אם בדברים ברורים וחד משמעיים, הנמסרים על ידי המשיבה באופן ישיר ורשמי, וככל הניתן בכתב.

הפצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על הפגיעה בכבודו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. בעיניין פלוני הודגש כי "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי". פיטורים על יסוד עילה שחל איסור לפטר בגינה (כגון, הפליה אסורה, מימוש זכות חוקתית או חוקית, עקב חשיפת שחיתות, הפרת חובת תום הלב המוטלת על המעסיק לאורך יחסי העבודה לרבות בסיומם, ועוד) – הנם פיטורים שלא כדין, המזכים בפצוי בגין נזק בלתי ממוני, ואף משפיעים על שיעורו.

וכך נאמר: "במסגרת זו ניתן לשקול מיגוון שיקולים, אשר מבלי להתיימר למצותם, כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי (לענין בחינת מהותיות הפגם ראו: ענין אורן; ענין אהרונוב פיסקה 63); אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן);האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, שכן החומרה המהותית הקיימת במקרה בו עילת הפיטורין אינה עניינית משליכה גם על תוצאת החומרה שבאי שמירה על זכויותיו הדיוניות של העובד טרם פיטוריו; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד (ראו ענין אהרונוב פיסקה 63) ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד (ראו ענין פלונית פיסקה 42) ועוד". במקרה דנן , ונוכח שינוי ההלכה בפסיקה בכל הנוגע לאופן קביעת הפצוי כסכום גלובלי ולא לפי מכפיל של שכר עובד ) ר' מאמרה של רעות שמר בגס, צדק פרוצידוראלי בהליך הפיטורים - עיונים בהילכת השימוע, עבודה, חברה ומשפט י"ג 175 (2012)) ומשחד לא נעשה הליך שימוע בכלל ומנגד שעה שהתובע 1 היה מעורב בהליך המעבר לעבוד באותו מקום עבודה אולם תחת מעסיק חדש ומנגד שלקח זמן עד שהתבהרה התמונה ומשלא נימסרו הפרטים המדוייקים בנוגע למעבר וזכויות התובע במעבר בצורה ברורה וחד משמעית ומשמדובר בתקופת העסקה לא קצרה, שוכנענו כי יש לפסוק לתובע פיצוי שאינו ממוני הכולל גם את רכיב עגמת הנפש ולהעמידו ע"ס של 15,000 ₪.

...

משכך לא שוכנענו כי יש לקבל את טענת הקיזוז שנטענה ללא כל ביסוס ומבלי להביא כל ראיה לעצם הקיזוז ולכימותו.

אשר על כן התביעות מתקבלות בחלקן, מנגד טענות הקיזוז נדחות.

התביעה של התובע 2 כנגד הנתבעת 2 וכנגד הנתבע 3 נדחית.

לתובע נשלחה הודעת זימון לשימוע טרם פיטורים כדין, בה הוצגו בפניו הטענות המופנות כלפיו, אשר יש בה כדי להשפיע את ההחלטה בעיניינו וזאת בהגינות ותום לב. לתובע ניתנה ההזדמנות להשמיע את טענותיו בכתב או בבעל פה, לפי בחירתו וכן צוינה זכותו לייצוג בהליך השימוע.

הפצוי בגין נזק שאינו ממוני נועד לפצות את העובד על הפגיעה בכבודו ועוגמת הנפש שנגרמה לו. בעיניין פלוני הודגש כי: "עגמת הנפש היא סוג של נזק לא ממוני, שככלל אין מניעה לפסוק עבורו פיצוי וזאת במקרים המתאימים, כגון פגיעה בזכויות חוקתיות, ובכלל זה פיטורים על רקע של הפליה, או במקרה של פיטורים בהליך לקוי". פיטורים על יסוד עילה שחל איסור לפטר בגינה (כגון, הפליה אסורה, מימוש זכות חוקתית או חוקית, עקב חשיפת שחיתות, הפרת חובת תום הלב המוטלת על המעסיק לאורך יחסי העבודה לרבות בסיומם, ועוד) – הנם פיטורים שלא כדין, המזכים בפצוי בגין נזק בלתי ממוני, ואף משפיעים על שיעורו.

כפי שציינו לעיל מטרת השימוע היא בעיקרה לאפשר לעובד להביא בפני מעסיקו את ה'אידך גיסא' ולנסות לשכנע את בעל הסמכות שלא לממש את כוונת הפיטורים.

...

ביום 6.6.19 קיבל התובע מכתב סיום העסקה מפרופ' שלמה מור יוסף, בו נכתב כמצוטט: "... 1. ביום 3.6.2009 התחלת את עבודתך במינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה... בתפקיד מפקח הגירה 2. ביום 7.2.17 זכית במכרז לתפקיד מרכז צוות (משמורת) במתקן גבעון. 3. בעקבות אי שביעת רצון הממונים עליך מתפקודך כמרכז צוות במהלך תקופת הניסיון, הוחלט להחזירך לתפקידך הקודם כפקח אכיפה החל מיום 27.5.18 וזאת בכפוף לשימוע וכינוס ועדת התאמה כפי שמחויב בהנחיית נציב 1.10 מיום 26.2.17... 4. בהמשך לאמור לעיל ובעקבות חוות דעת הממונים עלייך. הנהלת הרשות התבקשה לסיים העסקתך ברשות האוכלוסין וההגירה. להלן הטעמים לבקשה. 4.1. תפקוד מקצועי לקוי א. נטען כי הנך פועל באופן עצמאי ונמצא בנתק עם הממונה או עם שאר מרכזי הצוות במתקן ובכך פוגע באופן ישיר בעבודה השוטפת המושתת על שיתוף פעולה מלא ועל עבודת צוות. ב. ריבוי העדרויות ללא הודעה מראש לממונים עלייך... 4.2. אי קבלת מרות- מר איציק עמרני , מנהל זרוע ההרחקה, קרא לך מספר פעמים לשיחת בירור וסירבת להגיע. כמו כן, לא הגעת לשיחה שנקבעה במשרדו של מר עמרני ביום 21.1.19. ב. יציאה מהמתקן ללא אישור הממונים עליך, למשל ביום 5.11.18 יצאת מהמתקן משעה ..... וזאת למרות שמר אייל הראל, ממונה מתקני משמורת, לא אישר לך לצאת. מצ"ב דוא"ל בנושא... בנוסף ביום 20.3.19 יצאת מהמתקן בשעה 10.30 עד לשעה 12.06 ללא קבלת אישור הממונה לכך. ג. אינך נשמע להוראות הממונים עליך ומסרב לקבל את מרותם...6. בהתאם למתואר לעיל, ביום 15.5.19 שלחת את התייחסותך לטענות שהועלו כנגדך בשימוע. להלן עיקרי הדברים: א. טענת כי מיום זכייתך במכרז בדרגת מרכז, מר איציק עמרני ואייל הראל החלו להתנכל לך. ב. באשר לטענה כי הנך מתנהל באופן עצמאי ומסרב לשתף פעולה עם הממונים עליך... טענת כי הממונה הוא זה שיצר את הנתק בכך ששלח לך הנחיות באמצעות עובדים אחרים. בנוסף ציינת כי הנך מתנהל מול הגורמים הנ"ל במישור המקצועי בלבד וזאת לאור העובדה כי לא אישרו לך מתן דרגת מרכז. ג. טענת שמעולם לא נעדרת ממקום עבודתך ללא הודעה מראש על כך. ד. באשר לטענה אודות אי התייצבותך לפגישות עם מר עמרני, טענת כי בניגוד לנאמר ע"י מר עמרני, התייצבת לאחת הפגישות שנקבעו לטענתך פגישות אלא נקבעות כדי להשפיל אותך ולאיים עליך.... 7. עיקרי הטענות שהעלית בהתייחסותך לשימוע נגעו בטענה להתנכלות ולא במענה לגופן של הטענות. חשוב לציין כי ביום 20.4.18 שלחה לך רו"ח נירית גור- אלקלעי, מנהלת אגף בכירה ביקורת פנים ותלונות ציבור את ממצאי בדיקתה בדבר טענתך להתנכלות מצד הממונים עליך ולא מצאה שיש ממש בטענתך זו וקבעה כי לא נפל פגם בהחלטתם להחזירך לתפקיד הקודם... 8. לאחר בחינה מעמיקה של טענותיך, תוך שקילת כלל השיקולים בכובד ראש, בלב פתוח ובנפש חפצה. הנהלת הרשות סבורה כי לא הצגת הסברים מניחים את הדעת אודות הטענות שהועלו בפניך במכתב השימוע לכן החלטתי היא לסיים את העסקתך ברשות, כך שזו תבוא לסיומה ביום 6.7.19.... ". (ר' נספח ד' לכתב התביעה).

בע"ע (ארצי) 627/06 אורלי מורי – מ.ד. פילו בע"מ (16.3.08) קבעה כב' השופטת (כתוארה אז) וירט ליבנה: "מנוסח הסעיף עולה כי נקודת המוצא היא שנטל ההוכחה מוטל על המעביד, אולם, בכל הקשור בפיטורים מעבודה, על העובד להוכיח בשלב הראשון כי לא היתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו. המחוקק נתן דעתו לקושי בהוכחת טענת ההפליה, ולכן אין הוא מטיל על העובד להוכיח פוזיטיבית את טענת ההפליה, אלא נקבע כי על העובד להוכיח כי לא היתה קיימת עילה ברורה לפיטוריו על פי התנהגותו או מעשיו, ולאחר מכן עובר הנטל על כתפי המעביד. בשלב הראשוני, על העובד להביא ראשית ראיה בלבד (ראו פסק דין פלוטקין, בעמ' 495). רק לאחר שעמד העובד בנטל זה והציג ראשית ראיה לקיומה של עילה לכאורה לפיטורים מחמת הפליה אסורה, עובר הנטל על כתפי המעביד לסתור את טענות העובד ולהוכיח כי לא פעל מתוך הפליה אסורה על פי עילות ההפליה המנויות בסעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות." מן הכלל אל הפרט האם התובע הוכיח כי לא היתה בהתנהגותו ובמעשיו סיבה לפיטוריו? לאחר שמיעת העדויות ושקילת מלוא הראיות, שוכנענו כי התובע במקרה שלפנינו עמד בנטל הראשוני המוטל עליו לצורך העברת נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת לענין הוכחת הפלית התובע והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

מנגד לקחנו בחשבון כי אכן התובע לא פעל בהתאם להנחיית הנתבעת בכל הנוגע לשינוי מקום ישיבתו, עם זאת, שוכנענו כי דרישה זו לא היתה עניינית והיתה חלק מהפגמים בהליך סיום העסקתו.

נוכח פסיקת בית הדין הארצי בנדון ולאחר ששקלנו את הפגמים שפורטו, שוכנענו כי מדובר בפגמים משמעותיים הן בפן הפרוצדורלי והן בעילת הפיטורים ומשכך שוכנענו כי על הנתבעת לפצות את התובע בסך 30,000 ₪ כפיצוי שאינו ממוני בגין פיטורים שלא כדין.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (12.2.20) ועד ליום התשלום בפועל: פיצוי שאינו ממוני בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 50,000 ₪; פיצוי שאינו ממוני בגין פיטורים שלא כדין בסך 30,000 ₪.

ביום 6.12.2018 קיבל המערער מכתב הזמנה לשימוע לפני פיטורים ובו נכתב בין היתר כדלקמן: "הנידון: שימוע בטרם גיבוש החלטה בדבר אפשרות של סיום עבודתך

המערער הדגיש בשימוע שכלל לא היה לו רצון לעזוב את העבודה וכי אין לראות בו כמתפטר: "אני אני ... אני לא מתפטר כאילו אני לא התכוונתי להתפטר [...]אבל מסיבות כאלה שכולם מסתכלים עלי בתור ככה אז עדיף שנפרד". המערער מצא עצמו בסיטואציה בה אינו רצוי עוד במקום העבודה, גם אם הדבר נעוץ באשמתו, וסבר שנכון יותר לא להלחם כנגד הכוונה לפטרו.

מקרה נפוץ ביחסי עבודה בו נפסק פיצוי בגין נזק לא ממוני בגין הפרת חוזה העבודה (בין אם הפרת חובת תום הלב, או הפרת זכות הטיעון) הנו פיטורים שלא כדין, לרוב בהיעדר שימוע (וזאת מבלי לייתר את האפשרות לתבוע פיצוי בגין נזק ממוני באותה עילה).

...

על יסוד טעמים אלו, אני מצטרפת לקביעתו של חברי השופט סופר, לפיה יש לקבל את הערעור על פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני ולקבוע כי אין לחייב את העובד בפיצוי כאמור.

נציגת ציבור (עובדים), גב' שרה זילברשטיין היפש מצטרפת לחוות דעתו של השופט סופר בנושא שיעור הפחתת פיצויי הפיטורים והרכיבים הנוספים למעט בנושא הפיצוי הלא ממוני בו אני מצטרפת לחוות דעתה של השופטת אופק לפיה יש לדחות את הערעור.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל בנושא פיצויי הפיטורים.

ביום 6.12.2018 הוזמן המשיב לשימוע לפני פיטורין וזאת לאור חשדות נגדו – אשר גובו בעדויות מצולמות – כי מעל בכספי העותרת.

ביום 20.12.2018 קיבל המשיב מכתב המודיע לו על סיום יחסי העבודה, בו צוין כדלהלן: "[...] בתום השימוע הודעת כי הנך מעוניין לסיים את עבודתך באופן מיידי ועל כן, בנסיבות בהן זומנת לשימוע ולאור הודעתך, לא עלה בדעת החברה לעמוד על המשך עבודה בתקופת ההודעה המוקדמת. הריני להודיעך כי יש בכוונת החברה לפנות לקרן הפנסיה שלך, על מנת להשיב לחברה את חלקה בהפרשות לפצויי הפיטורים שלך". לאור האמור הגישו המשיב והעותרת – כל אחד מצידו – תביעות לבית הדין האיזורי.

לאור האמור, קבע בית הדין האיזורי, בין היתר, כי העותרת זכאית להשבת כספי הפיצויים החלקיים שהופקדו בקופת הגמל, וכי המשיב ישלם פיצוי בסך 40,000 ש"ח בגין הפרת חובת תום-הלב והאמון.

...

לאור האמור, קבע בית הדין האזורי, בין היתר, כי העותרת זכאית להשבת כספי הפיצויים החלקיים שהופקדו בקופת הגמל, וכי המשיב ישלם פיצוי בסך 40,000 ש"ח בגין הפרת חובת תום-הלב והאמון.

דין העתירה להידחות על הסף.

העתירה נדחית אפוא בזאת על הסף.