המערער, יליד 1989, נפגע בעת עבודתו כמהנדס אלקטרוניקה על אוניית נסויים של טילים ביום 23.7.2018, ונגרמה לו "כוויה דרגה 2 בכפות ידיו". פגיעה זו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה (להלן: התאונה), ובעקבותיה נקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 50% החל מיום 24.7.2018 ועד ליום 25.7.2018, ונכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 23.8.2018.
במקרה שלפניי הועדה האזינה לדברי המערער ובא כוחו, שתועדו בפרוטוקול כך:
"עורך דין: מפנה לכתב הערר. נפגע מחומר כימי של סוללה. כויות עם שלפוחיות בידיים. הערר בתחום הנורולוגי. כאשר נפגע על האוניה היתה רק מישחת סילברול פגת תוקף לכן 3 ימים לא קיבל טפול כמו שניזקק. רופא עור המליץ על מישחות ושימון ולא להיחשף לשמש.
עובד רק בארץ במעבדות"
הועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופרטה את ממצאיה כדלקמן:
"מצביע בגב כף יד ימין אצבעות 2-3 על מס' נקודות בקוטר של 1-2 מ"מ מעט בולטים מעל פני שטח העור.
...
יתירה מזאת, ועל אף שבבדיקתה הקלינית מצאה הוועדה ממצאים בולטים בשתי כפות הידיים, הרי שלא העניקה למערער נכות כלשהי בגינם, מבלי לנמק מדוע;
פגם בהחלטת הוועדה בתחום הנוירולוגי, משלא היתה מנומקת דיה, ולא דנה בתלונות המערער על זרמים, דקירות, עיקצוצים, פריחה, גרד וכאבים בידיים;
העדר התייחסות לתיעוד רפואי ולמשך הנכות הזמנית – הוועדה לא דנה באפשרות להאריך את תקופת הנכות הזמנית של המערער מעבר לתקופת דמי הפגיעה, ואף לא התייחסה לתיעוד רפואי שהציג ולקביעת רופא עור מטעמו, כי בעקבות התאונה ניאלץ לשנות את אופי עבודתו ועובד במעבדה בלבד, תוך ירידה בהכנסותיו;
לאור כל האמור יש להשיב את עניינו של המערער אל הוועדה על מנת שתכלול בהרכבה גם פלסטיקאי, לצד נוירולוג, ותערוך למערער בדיקה קלינית חוזרת תוך התייחסות מנומקת לכל טענותיו.
טענות המשיב:
יש לדחות את הערעור משאינו מצביע על טעות משפטית כלשהי שנפלה בהחלטת הוועדה.
על רקע האמור, ומשלא נמצאה נכות צמיתה כלשהי, ממילא לא נדרשה הוועדה להפעלת תקנה 15 ולטענות המערער בדבר שינוי אופי עבודתו וירידה בהכנסות;
אשר לטענת המערער בדבר תמונות וצילומים של כפות ידיו ואישורים רפואיים, הרי שאלה אינם רלוונטיים בעת שהוועדה התרשמה באופן בלתי אמצעי מכפות ידיו של המערער וערכה לו בדיקה קלינית;
אשר לטענות המערער בדבר נכות זמנית, הרי שקיימת התאמה בין אישורי המחלה שהמציא המערער לבין תקופת הנכות הזמנית ודמי הפגיעה, ולא הוצגו מסמכים המצדיקים הענקת נכות זמנית מעבר לתקופה זו. כמו כן, הוועדה נתנה את דעתה לסוגיית הנכות הזמנית וציינה כי אופי הפגיעה תואם את תקופת ימי המחלה;
לבסוף, בהתייחס להרכב הוועדה, משנכחו בוועדה מומחה בתחום הכירורגיה ומומחה בתחום הנוירולוגיה, המוסמכים על פי הפסיקה לאבחן את הליקויים הרפואיים שנטענו על ידי המערער, ומשלא הוצגה בפני הוועדה חוות דעת של מומחה בתחום הצר, יש לדחות את טענות המערער כי היה מקום למינוי מומחה בתחום רפואה העור ו/או הכירורגיה הפלסטית.
אשר לתחום הנוירולוגי, אינני מקבלת את טענת המערער כי החלטת הוועדה אינה מנומקת.
כל זמן שהחלטת הוועדה מנומקת ומבוססת, כמפורט לעיל, אין עילה משפטית להתערבות בה"
(ב"ל 24557-07-16 מתן נאור – המוסד לביטוח לאומי, 17.9.2017, סעיף 12 לפסק הדין)
אשר על כן, ומשלא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הערעור נדחה.
