כבאים: שכר עבודה בשבתות וחגים והזכויות הנלוות

הנתבעת לא פעלה בערבי חג, חגים (למעט חג פסח אחד), ימי שישי ושבתות (למעט מוצאי שבת), כאשר התובע נידרש לעבוד בימי שבת לסירוגין, מצאת השבת ועד השעה 24.00.

בנסיבות אלה ביחס לחודשים 3/11-1/12, החישוב ייערך בהסתמך על נתוני שכרו של התובע, כמשתקף מתלושי שכרו: בתקופה זו היה על הנתבעת להפריש לזכותו, בזמן עבודתו כמלצר הפרשות לפנסיה (חלק מעסיק) בשיעור של 1,001.76 ₪ (בגין חודשים 3.11-1.12- 882.58 ₪, המהוים 3.33% משכרו ובחודש 1.12- 119.18 ₪, המהוים 4.16% משכרו).

בחישובינו לא נילקח בחשבון חודש 7/13, בגינו נקבעה כאמור זכאותו של התובע לחלף הודעה מוקדמת, אשר אינה מזכה בתנאים נלווים.

...

אשר על כן, דין תביעת התובע ברכיב זה, להידחות.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע: סך של 21,736 ₪ בגין פיצויי פיטורים וזאת בקיזוז הכספים הצבורים ע"ש התובע בקופת הפיצויים; סך סל 9,015 ₪ בגין חלף הודעה מוקדמת; סך של 8,179.28 ₪ בגין הפרשי הפרשות לפנסיה וזאת בקיזוז הכספים הצבורים ע"ש התובע בקופת הפנסיה (חלק מעסיק); סך של 1,315 ₪ בגין הפרשי פדיון חופשה; סך של 53,071.39 ₪ בגין הפרשי שכר; סך של 1,000 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד.

הנתבעת תישא בהוצאות התובע ובהשתתפות בשכ"ט ב"כ בסך כולל של 2,500 ש"ח. הנתבעת תשלם את הסכומים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

כך, ובין היתר, כולל תאור העיסוק של התובעת ככוח עזר את המטלות שעל בסיסן טוענת התובעת כי ביצעה תפקיד של מרכזת משק כביכול, מר בן פורת הגיש את תאור העיסוק תפקיד כוח עזר וצרפו לתצהירו: "מבצע פעולות משקיות במחלקה ומנקה סביב החולה [...] מסדר חדרי יום, חדר אוכל , מטבח, מחסנים [...] מטפל טפול יום יומי בציוד פשוט לרבות בקרת תקינות [...] דואג לכביסה מלוכלכת. מבצע שליחויות לצורך הגשת ציוד והעברת ציוד [...]" באופן דומה תאור תפקיד כוח עזר מיומן, שאליו קודמה התובעת בשנת 2013 או בסמוך לכך, גם תאור תפקיד זה צורף לתצהירו של מר בן פורת: "ביצוע פעולות משקיות הקשורות לרווחת המטופל [...] ביצוע ניקיון של חדרי המחלקה והנלווים כגון: חדרי יום, חדר אוכל, חדר כלים ומחסן [...] פינוי כבדים משומשים לנקודת איסוף [...] רכוז נושא משקי חד או יותר במחלקה, בהתאם לצורך [...] ביצוע תפקידים נוספים על פי הנחיות הממונה". גם מהשוואת תאור העיסוק לפירוט מטלות התובעת שנימסר לתובעת לבקשת הרופאה התעסוקתית מיום 23.7.15 עולה כי המטלות שהוטלו עליה תואמות להגדרת התפקיד שבתיאורי העיסוק (ראו גם סעיפים 11, ו – 13 לתצהירה של הגב' מדינה).

התובעת נהנתה מאופי משרתה במחלקת הבית והעידה שבתפקידה הקודם ככוח עזר (שלא במחלקת הבית) עבדה בכל המשמרות, בכל ימות השבוע, כולל חגים (עדותה בעמ' 6 שורה 23-22) ולקראת היתמודדות על התפקיד במחלקת הבית היא דרשה לשנות את שעות העבודה שלה כך שלא תעבוד בלילות, לא עבודה בחגים וללא עבודה בשבתות (עדותה בעמ' 7, שורה 5-1).

אך גם אם הייתה משמשת כמרכזת משק, היא לא הייתה זכאית לפצוי בגין אי הפרשה לפנסיה ולקרן הישתלמות כפי שתבעה בסעיפים 4 (ג) ו4(ד) לתביעתה מאחר שרכיב הפרמיה ניכנס תחת רכיב "עבודה נוספת" ואינו נכלל בשכר הקובע לפנסיה ולקרן הישתלמות.

...

מדובר בטענה שהועלתה לראשונה בסיכומים ואנו מקבלים את טענת המדינה שמדובר בהרחבת חזית.

אנו דוחים את טענת התובעת לפיצוי בגין הפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התובעת לא הצביעה על עילת הפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988.

לאור האמור, התביעה כולה נדחית.

כמו כן פורטו בהודעת הצדדים הפלוגתות הדרושות להכרעה בתיק, כלהלן: "א. תגמול בעד עבודה ביום מנוחה שבועי. האם משולם לתובעים, עובדי דור ג' בט"פ (להלן גם: "כבאי בט"פ"), על ידי המעסיק מלוא התגמול לו הם זכאים עבור תמורה בעד עבודה ביום מנוחה שבועי בגין שעות שהן מעבר לשעות המכסה השבועיות, קרי 42.5 שעות עבודה שבועיות, במסגרת משמרת שבועית שניה (ביום ו') או שלישית (ביום שבת) בהתאם להוראות ההסכם הקבוצי מיום 29.7.2010 החל בעיניינם והנספחים הנלווים לו. תשלום בגין שעות נוספות.

נטען, כי על פי הוראות סעיף 5 לנספח א' להסכם הקבוצי, עבודה ביום המנוחה השבועי או בחג, המתבצעת מעבר למכסה השבועית, קרי מעבר ל42.5 שעות עבודה שבועיות, תזכה את העובד בתשלום נוסף בשיעור של 100% מהשכר הרגיל בעד כל שעת עבודה, ולפיכך על הנתבעת היה לפצות את העובדים בתשלום שכר נוסף בשיעור של 100% עבור שעות העבודה החלות ביום המנוחה השבועי שהן מעבר למיכסת השעות השבועית (4.5 שעות ביום שישי ו- 23 שעות ביום שבת).

...

ובהמשך נקבע – "ייתכן גם שבקשה לאכיפת חיוב מכוח הסכם קיבוצי שמוגשת שלא בתום לב, היא כזו המבקשת לאכוף באופן דווקני את חיובי ההסכם, בעוד שיישומו בפועל של ההסכם - על ידי שני הצדדים – היה באופן שונה מלשון ההסכם המפורשת. בקשה שעניינה עמידה דווקנית שכזו על הוראותיו של ההסכם הקיבוצי יכול שתתפרש, במקרים המתאימים, כעמידה דווקנית על זכות מכוח אותו הסכם קיבוצי ולפיכך – כבקשה המוגשת בחוסר תום לב שדינה להידחות". ראו גם את פסיקת בית הדין הארצי בעס"ק 26965-12-12 מדינת ישראל נ' ההסתדרות הכללית החדשה, מיום 25.02.2015, פסקה 43, שם נקבע כי לא רק פרשנות תכליתית מבססת מסקנה בדבר פרשנות חוזה, אלא אף התנהלות הצדדים ליחסים הקיבוציים במשך שנים ארוכות.

לאור האמור, התביעה לתשלום גמול עבור עבודה בימי מנוחה בשעות שמעבר למכסה השבועית - נדחית אף היא.

סוף דבר - התביעות נדחות.

לטענתם הם לא היו מעסיקיו של העובד בשום שלב ולא השתמשו בשירותיו; חלה היתיישנות באשר לחלק מהזכויות הנתבעות והעובד מנוע לתבוע בגינן כבר משנת 2010; שכרו של העובד, אשר היה גבוה בהרבה מהמקובל בענף, כלל תשלומים בגין זכויותיו הסוציאליות; העובד נהג לקבל מהוריהם המנוחים כספים נוספים במזומן בגובה אלפי שקלים בגין זכויות שונות וכן הלוואות שטרם ניפרעו; העובד יצא לחופשות ארוכות מחוץ לישראל בגינן קיבל שכר מלא; העובד זכה לתנאי מחיה גבוהים הכוללים מימון ארוחות, טלויזיה פרטית עם כבלים ותשלום בגין הטלפון הנייד; העובד חתם על "זכרון דברים" במסגרתו הודה כי התפטר, וכן ביקש לראות בכספים שונים שניתנו לו כסילוק סופי של טענותיו כלפי המנוחים (להלן – כתב הויתור); ככל שיקבע כי היורשים חבים בתשלומים לעובד, יש לקזז מהם חובות שעזבון המנוח חב להם כנושים (מכוח סעיף 104(א)(3) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה) ובכלל זאת עלות שיכון המנוח והעובד ביחידת דיור בביתו של איתמר כפי שתומחרה על ידי שמאי; כן יש לקזז כספים ששילם המנוח עבור העובד והמותרים בנכוי על פי חוק כגון תשלומים לביטוח רפואי ומימון מגורי העובד והוצאות נילוות, דמי חופשה ששולמו לעובד ביתר וכספים ששולמו לעובד מעבר לשכרו, בסך כולל של 85,524 ש"ח. היורשים הוסיפו וטענו כי חרף היחסים הקרובים בין העובד למנוח והעובדה כי מצבו הרפואי של המנוח הדרדר בסמוך לפטירתו, ועל אף הפצרותיהם, היתעקש העובד לנסוע לחופשה של חודשיים ובכך "עשה מעשה שלא יעשה שהביא לפטירת אדם קשיש אשר אהב את סונימאל ונתן בו אמון". לטענת היורשים הובהר לעובד כי נסיעתו בנסיבות אלה תביא לניתוק יחסי העבודה בין הצדדים, אך הוא בחר לצאת לחופשה ובכך למעשה נטש את המנוח והתפטר, ובפרט שעה שהמחליף שהביא היה עובד לא חוקי ולא מוסמך, ומקום ששיקר בנוגע ליעד נסיעתו אשר הייתה בפועל "נסיעת עסקים ותענוגות לאוקראינה". המדובר בהתנהגות מחפירה של "הפקרת אדם חסר ישע שהיה תלוי בו" שיש בה לשלול מעובד פצויי פיטורים וזכויות נוספות, אף אם היה נקבע שהוא זכאי להן.

בית הדין קבע כי מהראיות עולה ששכרו החודשי של העובד עמד על סך 7,500 ש"ח, כולל עבודה בשבתות ובחגים, ובהעדר כל ראייה לכך שסכום זה כלל תשלום גם בגין הזכויות הסוציאליות יש לראות בשכר זה את השכר הקובע לצורך חישוב הזכויות הסוציאליות.

...

דין הטענה להידחות.

דין טענות הקיזוז להידחות.

סוף דבר הערעורים נדחים בעיקרם בכפוף לשני אלה: החיוב בגין דמי הבראה יעמוד על סכום של 17,041 ש"ח חלף האמור בפסק דינו של בית הדין האזורי.

...