ביום 26.2.08 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בה טענה כי היא לוקה בדלקת גידים בידיה "עקב כאבים בידיים מזה תקופה והרגשת נימול בידיים".
בהחלטה מיום 24.6.08 דחה פקיד התביעות את תביעת התובעת בנימוק שהנזק הרפואי שניגרם לידיה אינו קשור לתנאי עבודתה.
ההקלדה שביצעה לא הייתה "הקלדה עוורת". הקלדת הנותנים למחשב נעשתה על ידה תוך כדי עיון בחשבונות.
...
לאחר שעיינו בחוות הדעת של המומחים, בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה ובטיעוני הצדדים, אנו סבורים שדין התביעה להכיר במרפק טניס כ"פגיעה בעבודה" להידחות ואילו יש לקבל את תביעת התובעת להכיר בהחמרה של תסמונת התעלה הקרפאלית כפגיעה בעבודה (בין מחלת מקצוע ובין פגיעת מיקרוטראומה), וזאת על יסוד חוות דעתו של פרופ' צינמן.
בניגוד לטענת הנתבע, אנו סבורים שהמשמעות של חוות דעתו של פרופ' צינמן היא שקיים קשר סיבתי בהסתברות של מעל 50% בין תנאי עבודתה של התובעת לבין החמרת תסמונת CTS, ולדעתו משקלו של גורם זה לעומת יתר הגורמים עולה על 20%.
נראה כי פרופ' צינמן נמנה עם אסכולה מקלה בהקשר זה. בשים לב להלכה לפיה כאשר יש אסכולות נוגדות יש להעדיף את זו המיטיבה עם המבוטח, אנו סבורים שיש להכיר בהחמרת תסמונת התעלה הקרפאלית אצל התובעת כפגיעה בעבודה, על יסוד חוות דעתו של פרופ' צינמן.
סוף דבר
התביעה לקבוע כי תסמונת מרפק טניס היא "פגיעה בעבודה" נדחית.
בית הדין קובע כי החמרת תסמונת התעלה הקרפאלית ממנה סובלת התובעת הינה "פגיעה בעבודה".
הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.
