מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

כאבים בידיים מהקלדה לא עיוורת

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מרבית עבודתה נעשתה בהקלדה מול המחשב תוך הורדה והרמה של הצואר מאחר שאינה יודעת להקליד מבלי להסתכל על המקלדת והמחשב ("הקלדה עוורת").
התובעת החלה לסבול מכאבים בכפות ידיה, צוארה וכתפיה ופנתה לקבלת טפול רפואי.
התובעת פנתה בתביעה לנתבע, להכיר בפגיעותיה בצואר ובידיים כפגיעות בעבודה על דרך תורת המירקוטראומה.
...
לאחר תום ישיבת ההוכחות, הגישה התובעת דוחות נוכחות ותלושי שכר בנוגע לתקופת העסקתה בחברת "סטוק אלקטריק בע"מ". בהודעתה לבית הדין התובעת הבהירה כי : "... עקב הזמן שחלף זכרונה הטענה אותה, כאשר כעולה מדוחות הנוכחות הרצ"ב, שעות התקן שנאלצה לעבוד היו למעשה 05:30 שעות והיא לעיתים קרובות עבדה 8 שעות עקב שעות נוספות". לאור כל האמור, לא הוכחה הטענה כי התובעת הקלידה משך שעות רבות מדי יום ברציפות.
לאור כל האמור התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 26.2.08 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בה טענה כי היא לוקה בדלקת גידים בידיה "עקב כאבים בידיים מזה תקופה והרגשת נימול בידיים". בהחלטה מיום 24.6.08 דחה פקיד התביעות את תביעת התובעת בנימוק שהנזק הרפואי שניגרם לידיה אינו קשור לתנאי עבודתה.
ההקלדה שביצעה לא הייתה "הקלדה עוורת". הקלדת הנותנים למחשב נעשתה על ידה תוך כדי עיון בחשבונות.
...
לאחר שעיינו בחוות הדעת של המומחים, בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה ובטיעוני הצדדים, אנו סבורים שדין התביעה להכיר במרפק טניס כ"פגיעה בעבודה" להידחות ואילו יש לקבל את תביעת התובעת להכיר בהחמרה של תסמונת התעלה הקרפאלית כפגיעה בעבודה (בין מחלת מקצוע ובין פגיעת מיקרוטראומה), וזאת על יסוד חוות דעתו של פרופ' צינמן.
בניגוד לטענת הנתבע, אנו סבורים שהמשמעות של חוות דעתו של פרופ' צינמן היא שקיים קשר סיבתי בהסתברות של מעל 50% בין תנאי עבודתה של התובעת לבין החמרת תסמונת CTS, ולדעתו משקלו של גורם זה לעומת יתר הגורמים עולה על 20%.
נראה כי פרופ' צינמן נמנה עם אסכולה מקלה בהקשר זה. בשים לב להלכה לפיה כאשר יש אסכולות נוגדות יש להעדיף את זו המיטיבה עם המבוטח, אנו סבורים שיש להכיר בהחמרת תסמונת התעלה הקרפאלית אצל התובעת כפגיעה בעבודה, על יסוד חוות דעתו של פרופ' צינמן.
סוף דבר התביעה לקבוע כי תסמונת מרפק טניס היא "פגיעה בעבודה" נדחית.
בית הדין קובע כי החמרת תסמונת התעלה הקרפאלית ממנה סובלת התובעת הינה "פגיעה בעבודה". הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הקליד ב-2 ידיו אך לא הקלדה עוורת'.
לטענתו, התובע לא הוכיח את הצורך בפסילת חוות דעת המומחה או מינוי מומחה נוסף השמור למקרים חריגים; חילוקי דיעות עם מסקנות המומחה אינם מצדיקים מינוי מומחה אחר או נוסף; ככל שהתובע סבור שהמומחה נתן משקל רב לבדיקת MRI משנת 2015 היה עליו להפנות שאלת הבהרה למומחה; לא ברורה טענת התובע ביחס לניתוח שעבר שכן, המומחה קבע בחוות הדעת כי בהתאם לעובדות שנקבעו התובע החל לעבוד בשנת 2003 והתלונן על כאבים בצואר בשנת 2000 היינו, טרם תחילת עבודתו.
...
ראשית, נדחית טענת התובע כי המומחה חרג מהעובדות המוסכמות עת לא התייחס בחוות דעתו לפעולות החוזרות שביצע התובע.
שנית, נדחית טענת התובע כי לא ברור מחוות הדעת מהו טווח חריג לשיטת המומחה.
שלישית, נדחית טענת התובע כי המומחה שגה בחוות דעתו עת התייחס לבדיקת MRI שבוצעה בשנת 2015.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הסביר התובע כי אין הוא מסוגל להקליד בידו השמאלית, עקב חוסר תחושה ותחושת קור ובידו הימנית מתקשה הוא בהקלדה ממושכת עקב כאבים בידו הימנית ולכן זקוק הוא לעזרה של מלווה ישראלי היכול לסייע לו במלאכת ההקלדה.
ד"ר פרבר אשר נחקרה בעיניין זה חזרה וציינה כי הפגיעה במרפק ימין, ממנה סובל התובע, איננה מצדיקה ואיננה מסבירה חוסר יכולת להקליד במשך דקות ואף מצאה לנכון להדגיש כי התובע "מסוגל להקליד ביד ימין, אולי עם הפסקות, אבל מסוגל להקליד". אשר לידו השמאלית קבעה ד"ר פרבר, בצורה אשר אינה משתמעת לשתי פנים, כי התובע מסוגל להקליד, גם אם לא הקלדה עיוורת.
...
לפיכך, לעניין מימון טיפולי הפיזיותרפיה וחדר הכושר ולשם נוחות החישוב, אני קובעת כי הנתבעות חייבות במימון של 2 טיפולים בשבוע ב"מכון צעדים" לתקופת העבר.
בהתחשב בכל האמור לעיל, הייתי מעמידה עלות זו על סכום גלובלי של 10,000₪.
אשר על כן, תביעתו של התובע בראש נזק זה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

כשהתובעת מרגישה כאב בשורש כף יד ימין, היא עוברת להקליד עם עיפרון הפוך, שאיתו היא מקישה על מקשי המקלדת.
התובעת מקלידה הקלדה מהירה אך לא הקלדה עוורת.
על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות: מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת בידיה? האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הליקוי בו לקתה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
...
בהמשך לדיון שהתקיים היום ובהתאם להסכמת הצדדים למינויו של מומחה רפואי-יועץ לבית הדין בתחום כירורגיה אורטופדית, אני קובעת כדלקמן: מינוי מומחה רפואי ד"ר ארז אבישר, מומחה בתחום כירורגיה אורטופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה-יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקה הרפואי של התובעת משירותי בריאות כללית; מסמכים רפואיים שצורפו נספח ב לכתב התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו