כאבי גב כתוצאה משינה על מיטה פגומה בבית מלון

בית משפט השלום בחיפה ת"א 23896-05-20 תיק חצוני: מספר תיק חצוני בפני כבוד השופט יואב פרידמן תובעים פלוני נתבעים אילון חברה לביטוח בע"מ החלטה

בביקורים מ 21.5.19 ו 22.10.19 אצל ד"ר אמסטר (רופא תעסוקה) תוארו כאבי ע"ש מתני קורנים (לשתי רגליים בביקור ממאי, ולרגל שמאל בביקור מאוקטובר, שם תואר כאב גב קשה עם סכיאטיקה, וטיול קבוע בליריקה).

לגבי הגב צוין שמגביל תנועותיו ומגיע לפי מבחן שאובר בכיפוף ל 4 ס"מ, אך בישיבה על מיטת הבדיקה הכיפוף עם גב קמור ובירכיים ישרות – מגיע עם ידיו עד קרסוליו.

טעמים משפטיים כגון פגם מהותי שנפל בהליך , למשל תרמית או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי.

ברור שמטבע הדברים יכולה ועדה רפואית לעררים (והרי זה תפקידה) להגיע לתוצאה הדוחה ערעור על קביעה ועדה רפואית מדרג ראשון, לקבל אותו או לקבלו חלקית.

...

אפנה בהקשר דנן לדברים שציינתי בעניין אחר, בבחינת סיכום הדין: לשם סיכום הדין הרלבנטי אפנה לדברים שציינתי במספר החלטות: ת.א 12542-11-13 ת' נ' עדנאן עמאר (סע' 13-17 להחלטה מ 21.10.18 – הדגשה לא במקור): עוד בהלכת עודה נ' רותם שאוזכרה (ר"ע 634/85) נקבע כי הטעמים בגינם עשוי להיעתר ביהמ"ש לבקשה להתיר לסתור קביעת נכות על פי דין עשויים להיות משפטיים או עובדתיים.

טעמים עובדתיים יכולים להיות שינוי משמעותי שחל במצב הרפואי של הנפגע לאחר התאונה או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת (ואריאנט משמעותי ונפוץ כאן – חומר רפואי בין מעברו של הנפגע ובין לאחר התאונה שלא עמד בפני הועדה , והיה חשוב שיעמוד בפניה שכן היה עשוי להביא לשינוי במסקנתה – לסיכום הדין כאן ראה למשל דברים שנאמרו ברע"א 8908/17 קרנית נ' פלונית).

אני קובע כי יש הצדקה להבאת ראיות לסתור קביעת הנכות על פי דין בעניין ספציפי זה. ימונה בהחלטה נפרדת מומחה אורטופד למטרה זו, של בדיקת שאלת הנכות והקשר הסבתי לתאונה, אך במה שקשור לעמוד שדרה מתני וגב תחתון.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 28362-11-21 פלוני נ' בית מלון ניר עציון ואח' בפני כבוד השופט אייל דורון התובע א' ג' ע"י ב"כ עוה"ד ש' סימון ואח' הנתבעות 1. בית מלון ניר עציון 2. ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד הוד, סוקול, ושות' החלטה

לאחר קבלת חוו"ד המומחה, ולאחר שלא שינה מחוות דעתו גם במענה לשאלות הבהרה, ביקש התובע שהות על מנת לפנות למומחה בתחום הרפואה לשיכוך כאב (להלן: "רפואת כאב") ולשקול אם יש מקום לצרף חוו"ד בתחום רפואת כאב.

נכות רפואית אורתופדית נקבעת בשל מכלול ההשלכות של הפגימה הרפואית, אשר כימעט תמיד מלווה בכאב, כאשר הסוגיה העיקרית שנבדקת היא הגבלת טווחי תנועה, כאשר זו מלווה בכאב, וכאשר לעתים קרובות עצם ההגבלה נגרמת כתוצאה מכאב.

כפי שציין כב' השופט א' ריבלין ברע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (22.10.2007): "... ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים הרלבאנטיים, ...". הדרך בה יש לילך בנוגע לבקשות למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב הותוותה בהחלטת כב' השופט א' ריבלין ברע"א 3504/11 ששון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (5.9.2011) שם נקבע: "לפיכך, ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתיסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם כבר מונו מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוואנטיים ...". עוד הובהר שם כי: "יתכנו מקרים שבהם יסבול תובע מתסמונת כאב כרונית נפרדת, ובמקביל יסבול גם מכאבים שמקורם בבעיה ספציפית אחרת. במקרה כזה, אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום הרלוואנטי"; ואולם המבחן הנו האם הוצגה - "ראשית ראיה לקיומה של בעיה בתחום הכאב, הנפרדת מזו שכבר קיבלה ביטוי בחוות הדעת..." כך, בנסיבותיו של עניין ציון הנ"ל, נדחתה בקשת רשות ערעור על קביעת בית המשפט המחוזי לפיה ספק אם נושא הכאב, שהוא סמפטום הכרוך בפגיעה אורתופדית בגבו של התובע שם, יכול שייחשב בנסיבות העניין כתחום רפואי נפרד מהתחום האורתופדי.

...

האם יש לאפשר לתובע הגשת חוו"ד רפואית בתחום הרפואה לשיכוך כאב? או שמא מדובר בנסיון לערוך מקצה שיפורים, ולעקוף את קביעת מומחה בית המשפט, ואין לאפשר זאת, כטענת הנתבעות? התובע, יליד 1982, נפגע לפי הנטען בתאונת עבודה מיום 27.6.17 בה החליק על רצפה רטובה משמן, ונפגע במרפק ימין, בשיניים ובאזור המצח (להלן: "התאונה").

ניתן גם לומר כי בקשת הנתבעות להוצאת חווה"ד הראשונה של ד"ר דיין מכתב התביעה - מתקבלת.

למעשה, מבחינה דיונית, אלמלא מחיקת התיק הקודם, הרי שהיה מקום לומר כי דינה של בקשת התובע לתיקון כתב התביעה להידחות.

סיכומו של דבר - התביעה תנוהל בהתאם לקביעת הנכות בחוו"ד מומחה ביהמ"ש, ובהתאם להסכמת הצדדים לעניין קיומה של נכות פלסטית בשיעור 5% בגין הצלקת במצח.

הפגיעה שהוכרה: "חבלה בראש עם חתך ובכתף ימין, החמרה זמנית של כאבי גב". ועדה מדרג ראשון קבעה למערער נכויות זמניות לפרק זמן של כ- 3 שנים, מחודש 12/17 ועד לחודש 12/20, וכן קבעה כי לא נותרה למערער נכות בתחום הנפשי.

ביום 16.2.21 היתכנסה הועדה והאזינה לדברי המערער ובת זוגו: "הערר שלנו התקופות שקבל 30% אלו תקופות שהיה מרותק למיטה, היה חי על כדורים נירוקטים ולא יכל לעמוד, נאלץ לחזור לעבוד כי לא הייתה לו ברירה עד שבית הדין הכריע.

סעיף 120 לחוק קובע כי "בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה". בהתאם להילכת מרגוליס (דב"ע (ארצי) נג/01-46 יצחק מרגוליס נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כו 364 (1993)), אשר דנה בדרך יישומם של סעיפים 118 ו - 120 לחוק ניתן לערוך ניכוי בשל מצב קודם משעור הנכות הכוללת של המבוטח וזאת, כאשר אובחנו במבוטח ממצאים מוכחים קודמים לתאונת העבודה, התואמים סעיף מסעיפי הליקויים ובשעור הקבוע באותו סעיף.

...

אין בידי לקבל את טענת המערער.

אשר להרכב הוועדה - אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה נוכח הפגמים שנפלו בהחלטת הוועדה יש להורות על החלפת הרכבה.

סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים באותו הרכב על מנת שתדון בערר שהוגש מטעם המערער על הוועדה מדרג ראשון.

בתאריך 3/10/22, בסיומה של ישיבת ההוכחות הודיעו ב"כ הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומו של קש"ס בין הליקוי בגין כאבים בעמ"ש מותני (על רקע שינויים נווניים) של התובע לבין תנאי עבודתו כפי שאלו פורטו במסגרת העובדות המוסכמות (אשר נוסחו באותו מעמד).

המאמר השני אליו מפנה המומחה: Health effects associated with occupational K. Krajnak exposure to hand-arm or whole body vibration פורסם בירחון העוסק בטוקסיקולוגיה סביבתית, והוא דן באופן כללי בהשפעות של חשיפות שונות של בריאות העובדים, בין היתר בממצאים של כאבי גב ופגיעות רקמה רכה (אך לא עדות לנזק לחוליות עמוד השידרה) בקרב החשופים לרטט כל גופי.

לא נפל פגם כלשהוא בחוות דעת המומחה, בודאי שלא פגם משמעותי וגלוי כנדרש בפסיקה.

בנגוד לטענת הנתבע וכפי מציין המומחה, שלושת המאמרים תומכים בהשפעת ויברציות על נזקים מעין זה של התובע בעמוד השידרה, כשבבקשתו מוציא הנתבע דברים מהקשרם, כשטוען שהמאמרים אינם עוסקים בפגיעות גב כתוצאה מוויברציות.

בנקודה זו נציין כי העובדה שהמומחה לא שינה את דעתו אינו מוכיחה לטעמנו את טענת הנתבע כי מדובר במומחה "נעול" בדעתו, שאם זו היתה המסקנה הרי שכל פעם שמומחה לא היה משנה את דעתו בעקבות מאמר כזה או אחר (ישן או שאינו ישן) ו/או במענה לשאלת הבהרה כזו או אחת, היתה מחוייבת המסקנה כי הוא נעול בדעתו, אלא שברור שמדובר במסקנה לא סבירה.

...

בתאריך 16/8/23 הגיש התובע את תגובתו לבקשה (להלן -התגובה), במסגרתה הסביר מדוע אין להעתר לבקשה.

לטעמנו גם תשובתו המפורטת הנ"ל של המומחה מהווה מענה מלא לשאלה עליה התבקש המומחה להשיב.

בנקודה זו נציין כי העובדה שהמומחה לא שינה את דעתו אינו מוכיחה לטעמנו את טענת הנתבע כי מדובר במומחה "נעול" בדעתו, שאם זו היתה המסקנה הרי שכל פעם שמומחה לא היה משנה את דעתו בעקבות מאמר כזה או אחר (ישן או שאינו ישן) ו/או במענה לשאלת הבהרה כזו או אחת, היתה מחוייבת המסקנה כי הוא נעול בדעתו, אלא שברור שמדובר במסקנה לא סבירה.

סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בחלק ניכר מטענות ב"כ התובע והואיל ולא מצאנו כי התקיים ולו טעם אחד המצדיק מינוי מומחה רפואי אחר (ואפילו לא נוסף) ולכן הרינו מורים על דחיית הבקשה.

על מגיש הבקשה איפוא לשכנע, כי נפל פגם של ממש בקביעת הועדה הרפואית, ולשם עשיית צדק ראוי לבחון את קביעת הועדה הרפואית בעניים אחרות, של מומחה מטעמו של בית המשפט.

ביום 1.10.2014 פנתה התובעת לאורתופד והלינה על "כאבים בגב התחתון מזה כשבועיים לסירוגין. היו כאבי גב גם בעבר ב- 19 השנים האחרונות בהתקפים בעלי אופי דומה. הכאב מופיע בישיבה, בשכיבה במיטה, מעיר משינה רק אם זזה" (עמ' 27 לבקשה).

במקרים בהם הניזוק לא ציין לפני הועדות הרפואיות כי יש לו עבר רפואי באיברים בהם הוענקה לו נכות רפואית אין מקום לקבוע כלל אחיד, "והתוצאה תהא תלויה בהתייחסות העניינית של הועדה, או אי ההתייחסות, לחומר הרפואי הרלוואנטי. ייתכן, כי הניזוק לא יציין את עברו הרפואי, אך הועדה הרפואית תתייחס לכלל החומר המוצג לפניה, וייתכן שהועדה לא תתייחס כדבעי לחומר הרפואי שהונח לפניה, בין מתוך הסתמכות על טענות הניזוק ובין שלאו. השלכות מענה שאינו מדויק בנוגע לעבר הרפואי תגרור בחינה דקדקנית יותר מטעם בית המשפט, אך לא תביא לתוצאה חד משמעית מלכתחילה, כפי טענת המבקשת. דקדקנות יתר זו מתבקשת נוכח האפשרות לפיה הועדה הרפואית הסתמכה על דברי הניזוק ועל כן בחנה את החומר הרפואי בעניים מקילות, או שנתנה לדבריו של הניזוק משקל שאינו הולם בהחלטותיה". בנדוננו, לא זו בלבד שאין כל היתייחסות לעבר הרפואי של התובעת בועדה רפואית כלשהיא, אלא שהרופא המייעץ של המוסד לביטוח לאומי, שחיווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי ציין כי "אין תעוד עבר רלוואנטי כלשהוא" (עמ' 15 לבקשה).

...

בנדוננו, ניתוח השתלשלות האירועים הביאני למסקנה לפיה נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית ועל כן יש לקבל את הבקשה.

במצב דברים זה, כאשר לתובעת רישומים קודמים ביחס להגבלה בתנועות עמ"ש צווארי ועבר רפואי עשיר מאוד ביחס לעמ"ש מותני, אני סבור כי נפלה שגגה מהותית תחת ידי הוועדות הרפואיות, ויש למנות מומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיבחן את מצבה הרפואי הכולל בעמ"ש מתני וצווארי גם יחד.