כאבי גב כתוצאה מנשיאת ציוד צבאי

הראיות חוות דעת ד"ר נתן ברוק (המומחה מטעם המשיב) מיום 09.04.22 (הוגשה ביום 15.06.22) המערער התגייס לשירות צבאי כלוחם ללא כאבי גב או מיגבלה, במרץ 2019 בפעילות של תרגיל, כשהוא נושא ציוד מלא, ניחבל בגבו ומאז סובל מכאבי גב שהקרינו לרגל שמאל.

המערער הגיע בריא ובעל כוח פיזי רב, ולכן נבחר לשאת את פק"ל המא"ג. במהלך אחד המסעות היה עד לנפילת המערער עם כל הציוד על גבו, בשל כך דימם בידו וחובש היחידה חבש אותו, הוא נאנק מכאבים ונעזר בחבריו להתרומם התלונן על כאבים בגבו מיד לאחר הנפילה אך בשל חובתם לעמוד בלוח הזמנים המשיכו וסיימו את המסע יחד עם המערער.

נישאל האם ראה בתיקו הרפואי של המערער אנמנזה שמתייחסת לחבלת גב כתוצאה מנפילה, והשיב שבתיק הרפואי באזרחות כן, אך בתיק הרפואי הצבאי לא ראה (פרוט' עמ' 42 ש' 11-16 וש' 26-28).

...

בנסיבות אלו, נראה לנו שמסקנתו של ד"ר רובינסון נתמכת גם בסמיכות הזמנים בין נשיאת המשאות לנפילה ולהופעת הכאבים וההגבלות בתנועה, ונתמכת גם בהסתמכותו של ד"ר רובינסון על כך שהרמת המשאות חרגה מן המאושר לנשיאה על ידי עובד על פי המכון לבטיחות ועבודה ועל המלצתו של ד"ר ולן למתן הקלות למערער בעת השירות, בעוד שעמדתו של ד"ר ברוק, שמקורם של המגבלות בטווחי התנועה הינה ניוונית בלבד ואינה קשורה לתנאי השירות המיוחדים, אינה מעוגנת בציטוט מפורש מהספרות שהוצגה על ידי המומחה מטעם המשיב על כך, ואף בפסיקה נקבע שמצבים של תנאים מיוחדים מסוג זה, יכולים להוות ראייה לקשר סיבתי רפואי, כפי שנאמר בפסיקת בתי המשפט: ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה 204, דנ"א 5343-00 קצין התגמולים נ' אורית אביאן , פ"ד נו(5) 732 (ניתן ביום 05/08/2002) בו נאמר שכאשר מדובר בשירות קצר (ניתן ללמוד על אופיו המיוחד של השירות מתוך תנאי המתח והמאמץ הגופנים בהם שרוי החייל, הסמוכים מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה, ע"נ (באר שבע) 30607-04-22 פלוני נ'  קצין התגמולים (ניתן ביום 21.11.23), ע"נ (שלום ב"ש) 48104-07-19 פלונית נ' קצין התגמולים (ניתן ביום 30.05.22), ו"ע (ראשל"צ) 480/03 עטר אביעד נ' קצין התגמולים (ניתן ביום 17.09.2006) בו נאמר "סבורים אנו כי כאשר פורצים כאבי גב בגיל 20 לאחר פרק זמן של מאמץ גופני הכרוך בשירות קרבי, יש להניח כי הכאבים הם תוצאת המאמץ", ע"נ 44736-07-20 (ניתן ביום 23.01.23) בו הובעה הדעה שהספרות עליה הצביע המומחה מטעם המשיב המייחסת עדיפות לגורם הגנטי על פני הגורם הפיזי מתבססת על שיטת הברדפורד היל הדורשת עמידה סטריקטית בכל הקריטריונים הנדרשים ברמה של ודאות גבוהה ביותר, בעוד שבעניננו בהליך זה נדרשת רמת סבירות שמעבר למאזן ההסתברות ברמה מאוד מתקבלת על הדעת, שאינה נשללת גם במחקרים אלה.

הקשר הסיבתי המשפטי ביחס לקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירועים ותנאי שירות מיוחדים ובתנאים בהם קיימת זיקה הדוקה לפעילות צבאית מובהקת בנסיבות התומכות בקיומו של קשר סיבתי רפואי, בשים לב לאופי התפקיד הצבאי שהיה כרוך בהרמת משאות של פק"לים וציוד כבדים ואירועים ספציפיים בהם הופיעו כאבים והגבלות בסמוך לכך, כפי שעולה מעדות המערער, מחוות דעת המומחים הרפואיים והתיעוד הרפואי, כאמור לעיל, וזאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בתיק רע"א 4949/18, פלוני נ' משרד הביטחון קצין התגמולים ניתן ביום 12.05.20, וברע"א 7796/20 פלוני נ' משרד הביטחון, שניתן ביום 25.4.22 ופסק הדין של ועדת הערעורים בע"נ 57189-11-14 פלוני נ' קת"ג שניתן ביום 05.07.23.

הכרעה לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי יש להכיר בנכות המערער שנגרמה תוך כדי ועקב תנאי שירותו, ואנו מחייבים את המשיב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪.

ניצפה בלט דיסק קל מרכזי; (7) 19.11.2008 - הערות רופא בסיכום שאלון רפואי: "... לפני שנה נפל ונחבל בגבו. המשיך להתלונן על כאבי גב. לדבריו התגלתה פריצת דיסק בגב תחתון. במעקב אורטופד. מבצע פיזיוטרפיה". (8) 29.12.2008 - סיכום ביקור אצל אורתופד: "לדבריו, לפני כ-10 ימים הרים משקל כבד בתפקידו, מאז כאבים בגב תחתון, עם הקרנה לרגל ימין. בעבר גם היו התקפות כאבי גב. בדיקה גופנית: הליכה עצמית, רגישות למישוש באזור לומבו-סקרלי מימין, ללא ספאזם שרירים פרוורטברלים בע"ש מותני, ללא קפוח נורולוגי בגפיים תחתונות, אין הגבלה משמעותית בגב תחתון". (9) 21.1.2009 - סיכום ביקור אצל רופא בקופת חולים: "אתמול לדבריו נפל ונחבל בגב מצד ימין, מאז כאבים. כמו כן כאבים באצבע. ממצאים: ללא סימני חבלה חצוניים". (10) 24.8.2009 - סיכום ביקור במרפאה צבאית: "סובל מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין שהחמירו לאחר נפילה לפני חצי שנה. ... לפי הממצאים השונים הנ"ל לא כשיר להרמת משאות כבדים מעל 7-8 ק"ג. מומלץ כי יקבל עזרה בעבודתו לצורך הרמת משאות כבדים". (11) 8.10.2009 - תוצאות בדיקת CT: ספונדילוליזיס דו-צדדי של L5 עם ליסטזיס דרגה 1 של L5 מעל S1.

מחוות דעת קרת למדנו כי המערער סיפר לו כי נשא על גבו ציוד כבד, כולל שכפ"ץ קרמי, כי הרים ציוד במשקל עשרות קילוגרמים במהלך שעות עבודה ארוכות, לרבות ציוד הנדסי כבד, וכי נסע בכלי רכב ללא בולמי זעזועים, בדרכי שטח משובשות ובמהירויות גבוהות.

...

כך, למשל, קביעתו של המומחה בסיפא של חוות דעתו - כי "כאשר החלו כאבי הגב התחתון היה על הרופאים המטפלים למנוע מהנפגע לבצע פעילות הכרוכה במאמצים פיזיים קשים, כולל נסיעות ברכבי שטח ובתנאי שטח משובשים" ו"ניתן להניח כי המשך העסקתו של הנ"ל בתנאים הקשים גרמה החמרה הדרגתית במצב הפגיעה בגב תחתון" - מדגימה כיצד הוסקה מסקנה שנשענה על עובדה לא-מוכחת.

לאור מסקנתנו כאמור, דין הערעור להידחות.

אנו דוחים את הערעור, ומחייבים את המערער לשלם למשיב הוצאות הערעור בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בפסק הדין נכתב, בין השאר: "1. אין זו התביעה הראשונה שמגיש המערער נגד ק. התגמולים ... המערער טוען לנכות עקב תסביב אשך ועקב ליקוי שמיעה, ועתה הוא טוען כי כאבי גב תחתון הקורנים לגפה התחתונה הם כתוצאה משרותו בצה"ל ו/או מארוע ב-25.11.00. אגב, בטופס התביעה אל ק. התגמולים וכן בתצהיר עדותו הראשית וגם בפני הרופא ד"ר ****, הוא לא היתייחס אלא לארוע נקודתי שאירע ב-25.11.00. גם בתיקו הרפואי בקשר לאשך, ובקשר לשמיעה הוא לא דיבר על תנאי שירות והקשר בינם ובין כאבי הגב.

עוד ציין המומחה כי - "במהלך השרות הממושך נחשף גבו התחתון (של המערער - א"ג) לעומסים חוזרים ונישנים שנבעו מפעילות יומיומית שהתבססה על הליכה ממושכת (של כ-10 ק"מ ליום) כשגופו חגור באפוד כבד ובידיו נשא ציוד צבאי (נשק וציוד יעודי). בנוסף נחשף לנסיעות ממושכות ולעיתים מהירות בתנאי שטח קשים, כולל בדרכים משובשות ורוויות מהמורות, וזת ברכב שטח (עם יכולת ספיגת זעזועים נמוכה)". המומחה ציין עוד כי משנת 1990 החל המערער לסבול מכאבי גב תחתון לאחר שתנאי השרות הקשים יצרו נזק קבוע בגבו, כי הוא סובל מפגיעה שורשית על קרע פריצת דיסק בגובה L4-L5, וכי קיים קשר מובהק בין תנאי השרות לבין הפגימה בגב התחתון.

...

אף לפי הגרסה "המרוככת" שצוינה בעניין ח. ח., אנו סבורים כי התצהיר השלישי ותצהיר חאלד אינם מהווים ראיה לכך שבמשך מרבית שנות שירותו הצבאי של המערער התקיימה "שגרת עבודה מאומצת". בתצהירים אלו תוארו, באופן כללי ולקוני, התנאים הכלליים של השירות, אשר - אליבא דהלכת רוט - אינם קושרים תנאים אלו לפגימה בגב התחתון בקשר סיבתי-משפטי.

התוצאה הגענו למסקנה כי לא מתקיים קשר סיבתי-עובדתי בין כאבי גב תחתון לבין תנאי שירותו של המערער.

לפיכך, אנו דוחים את הערעור, ומחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחה בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

הנני להצהיר כי כאבי הגב ופריצת בלט דיסק בין חולייתי מותני, שלישי, רביעי וחמישי, נפרץ כתוצאה מפעילות יתר בתנאים מאוד קשים בלחימה בשטחים עם פרוץ האינתיפאדה, וכי ערב שירותי לא סבלתי מבלט דיסק ואני הייתי בריא וללא כאבים, וכי בלט דיסק, נגרם כתוצאה משירותי בצבא.

. .אני אומר לך שעפ"י פיקודך כל אחד שנכנס לשטח A היה מחויב לשאת אפוד קרמי, קסדה וציוד מלא, מה אתה אומר? ת. נכון, וזאת בתנאי שהוא לא מוגבל לשאת עליו ציוד, אם יש לו הגבלה רפואית הוא לא יכול היה לשאת זאת.

...

המשיב ניסה לסתור גירסה זו של המערער, ולטעון כי המערער נפגע גם בגבו בתאונת הדרכים בשנת 99' וכי המומחה מטעמו היתעלם מנתון זה. איננו מוצאים לנכון להכריע בשאלה זו, באשר אנו סבורים כי לא הוכח קשר בין תוצאות תאונת הדרכים משנת 99' לבין פריצות הדיסק בגבו של המערער.

אנו מקבלים את גירסת המשיב כי: "..

לאור כל האמור לעיל, אנו מחליטים לדחות את הערעור ולאשר את החלטת קצין התגמולים.

סה"כ משקל התרמיל כ-20 ק"ג. העורר טוען כי כאבי הגב מהם סובל נגרמו כתוצאה מהמאמצים להם נחשף במסגרת הטרונות, וכי כבר בפברואר 1998 (חמישה חודשים לאחר תחילת הגיוס), החל לסבול מכאבי גב תחתון.

העורר סיפר כי, חיל שאמור היה לשאת את פק"ל מאג 2 נעדר מהיחידה, ולכן היה על העורר לשאת ציוד נוסף, שכלל קני "ספר", חצובה, אפוד מלא באביזרים הקשורים למאג ונשק, כשמשקלו של פק"ל מאג 2 הינו כ-12 ק"ג. את המאג נושאים על הגב, כשהקנה כלפי מטה, גובהו של המאג הנו 1.22 מ' ומאחר והעורר נמוך, כאשר נשא את המאג, הוא גירד את הרצפה, וכדי למנוע זאת, היה עליו להתקבע בתנוחה עקומה ולא נוחה לאורך תרגילים שלמים של הליכה מרובה.

בפרק השלישי טוען פרופ' שטיין שמאחר והמגבלה בגבו לא נמצאה ולא אובחנה לפני גיוסו, הרי שיש להכיר במגבלה בגבו כנגרמת כתוצאת השירות בצה"ל. הבעיה אובחנה בשנת 1994, כפי שציין פרופ' שטיין בחוות הדעת מטעמו (עמוד 2) ב. גם במשך כחמש שנים אחרונות אין תלונות ואין רישומים על הממצאים המעידים על נכות בגבו של מר בן-שמחון אושרי בכלל ואין רישומים כתוצאת השירות בצה"ל בפרט.

...

על כן בסיכום דבריו אומר ב"כ המשיב כי אפילו תיתקבל עמדתו של פרופ' שטיין המסקנה המתבקשת כי העורר סבל מפגם מולד המלווה בכאבי גם קודם הגיוס ולכן העורר סבל מן הפגם עוד טרם הגיוס והדבר נתגלה בעקבות הגיוס שלא גרם את המחלה.

בנסיבות אלה, לאור קיומה של הפגימה, עוד לפני השרות וחשיפתה על ידי תצלומי הרנטגן אנו קובעים שמצבו של העורר לעניין גבו, הוחמר בשיעור של 50%.