האם ניתנה תמורה בעד ההמחאות
סעיף 26 לפקודת השיטריות מגדיר אוחז בעד ערך כדלקמן:
"(א) תמורה בת-ערך לשטר יכול שתהא –(1) כל תמורה המספקת כדי להעמיד היתקשרות פשוטה; (2) חוב קודם או חבות קודמת; ודינם כדין תמורה בת-ערך בין שהשטר הוא בר-פרעון עם דרישה ובין שהוא בר-פרעון בזמן עתיד. (ב) משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן. (ג) אוחז שיש לו עיכבון על השטר מכוח חוזה או מכלל דין, רואים אותו כאוחז בעד ערך כדי הסכום שיש לו עיכבון כנגדו".
מסעיף 26(א)(2) לפקודת השיטריות עולה כי פרעון חוב קודם (יתרת חובה) מהוה תמורה בת ערך.
...
ודוק: אין בכך שחשבונו של הנפרע חויב ביום חילול ההמחאות בכדי לפגוע במסקנה זו. לעניין זה ר' ת"א (חי') 27669/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נגד נטלי חברה לעבודות עפר בע"מ (16.12.2003):
"אין חולק כי הבנק קיבל לידיו את השיקים במסגרת עסקת ניכיון וזיכה את חשבון הנפרעת בסכום השיקים בניכויי ריבית. בכך יש משום מתן ערך מצד הבנק. הנתבעת מבקשת לשכנע כי הבנק שב וחייב את חשבון הנפרעת ביום חילול השיקים ומשמעות הדבר הינה כי הבנק לא נתן כל ערך. גם טענה זו דינה להידחות. ....
אין בידי לקבל טענה זו. הטלת חבות על הבנק לבדוק את תוקפן של עסקות בגינן מופקדים בחשבונותיו המחאות אינה סבירה, אינה אפשרית ואף עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי, באשר קבלתה תשתק את חיי המסחר ותזרע חוסר וודאות.
לעניין זה ר' פסק הדין שניתן בע"א (ת"א) 1494/01 הנדלסמן אלון נגד בנק אגוד בע"מ סניף הרצליה (14.7.2003):
"המחלוקת הראשונה: האם חלה חובה על הבנק, לבדוק עבור לקוחו את מצבה העסקי של חברה, אשר השיקים שלה משמשים כביטחון לאשראי בחשבונו של אותו לקוח. בית המשפט בחן סוגיה זו בכמה היבטים – בהיבט דיני הבנקאות, בהיבט הנזיקי, ובהיבט דיני השטרות – והגיע למסקנה אחידה, כי לא חלה חובת בדיקה כאמור.
סופו של דבר
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה.
הנתבע ישלם לנתבע את הסכומים הבאים:
32,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.10.2015 ועד התשלום המלא בפועל;
35,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.11.2015 ועד התשלום המלא בפועל.