מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ירידה בשמיעה עקב חשיפה ממושכת לרעש

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התשתית המשפטית בשנת 2005 תוקן חוק הביטוח הלאומי ובמסגרת הפרק הדן בתאונות עבודה הוסף סעיף 84א. הסעיף מהוה הסדר ספציפי בעיניין ליקוי שמיעה ורעש תמידי באוזניים(טינטון) – אשר נגרמו עקב חשיפה ממושכת לרעש.
...
אני מקבל את גרסתו העובדתית של התובע כי עבד תוך חשיפה לרעש.
משלא הייתה לתובע אפשרות להוכיח באופן אובייקטיבי את עוצמת הרעש אליו נחשף, ומשיש יסוד לסבור כי הוא סובל מליקוי שמיעה שנוצר על רקע החשיפה לרעש, אני סבור, כי יש להחיל בעניינו הכללים שנקבעו בפסיקת בית הדין הארצי.
אשר על כן ולאור האמור לעיל, שוכנענו כי הדרך הנכונה לבירור התביעה הינה בדרך של מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין אליו יש להפנות את השאלות הרלוונטיות כשהראשונה שבהן הינה השאלה האם ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע קשור בקשר סיבתי לחשיפה לרעש מזיק במסגרת העבודה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה התשתית המשפטית חקיקת סעיף 84א בשנת 2005 תוקן חוק הביטוח הלאומי ובמסגרת הפרק הדן בתאונות עבודה הוסף סעיף 84א. הסעיף מהוה הסדר ספציפי בעיניין ליקוי שמיעה ורעש תמידי באזניים (טינטון) - אשר נגרמו עקב חשיפה ממושכת לרעש.
...
לטענת הנתבע, על פי חוות הדעת התובע לא התלונן באופן ישיר או עקיף על פגיעה תפקודית וכן אין כל תיעוד המעיד על כך שהטנטון הוא תמידי ועל כן יש לדחות את התביעה.
אנו סבורים, כי במקרה דנן, לא הוכח שהתובע סובל מרעש תמידי, שכן, על פי חוות דעת המומחה – אין כל הוכחה שמדובר ברעש תמידי והתובע אף טען בבדיקה מ-10 פברואר 2009 כי "צפצופים משני הצדדים תמיד בערב ובלילה, כעת לא קיים עם אזניות בתא אטום, לאחרונה היו בלילה האחרון". לשון אחר – מן התיאור שנתן התובע בבדיקה מיום 10.2.2009 עולה באופן חד משמעי כי הוא סבל באותה תקופה מטנטון לא תמידי.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל נציין, כי אנו סבורים ש די בפניות הרבות שפנה התובע לרופאים בהזדמנויות כה רבות על מנת ללמד על כך שהטנטון פגע בתפקודו של התובע, הגם שלא טען בעניין זה באופן מפורש.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

טינטון וירידה בשמיעה.
מבחינת השמיעה, מתאים לירידה בשמיעה בעקבות חשיפה ממושכת לרעש בעבר.
...
מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה והיועץ האורולוגי.
עוד נטען, כי השגות המערער רובן ככולן מופנות כנגד ההיבטים המקצועיים בהחלטת הוועדה ומשכך דינן להידחות.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה, בחוות דעת היועץ האורולוגי ובמכלול החומר המונח לפני וכן לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל.
" במצב דברים זה, עת מהחלטת הוועדה עצמה עולה, שלא ניתן היה לקבוע נכות או להכריע בסוגיית הקשר הסיבתי בין הליקוי האורולוגי לבין תאונת העבודה הנדונה ללא בדיקת זקפה בשינה, ועת מהחלטת היועץ האורולוגי והוועדה למדים, כי כלל לא נשקלה אפשרות הפניית המערער לבדיקה כאמור מבלי לפרט את השיקולים לכך, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל באופן בו יוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול הפניית המערער לבדיקת זקפה בשינה וככל שהוועדה תחליט שאין מקום להפניית המערער לבדיקה כאמור, יהא עליה לנמק את החלטתה באופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה.
סוף דבר על יסוד האמור, הערעור מתקבל, כמפורט בסעיף 20 לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

" נזכיר כי התובעת הגישה קודם תביעה להכרה בירידה בשמיעה בעילת מחלה לפי סעיף 84א לחוק עקב חשיפה ממושכת לרעש מזיק בשונה מהכרה בליקוי השמיעה כתוצאה מתאונה לפי סעיף 79 לחוק.
...
לאחר שבחנו את כלל הראיות שהוגשו ושמענו את עדות התובעת, לא השתכנענו כי האירוע הנטען קרה במועד ובאופן בו טוענת התובעת.
[footnoteRef:18] [18: בר"ע (ארצי) 14050-04-20 יאיר פילסי – המוסד (26.4.2020)] משכך, לא מצאנו כי בנסיבות העניין, החלטת הנתבע שלא להכיר באירוע היא מוטעית.
סיכומו של דבר נוכח העדר תימוכין לטענת התובעת לקרות האירוע במועד הנטען, הסתירות בגרסתה לגבי מצבה הבריאותי והצהרותיה כי עובר לתאונה הייתה בריאה לחלוטין ולא היו לה בעיות שמיעה כלל, התרשמנו כי לא אירע לתובעת אירוע תאונתי מוגדר במקום ובזמן כנטען על ידה.
אשר על כן, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שהתקבלו ממנו: האם יש קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע לבין חשיפתו לרעש כמתואר בעובדות המקרה? "אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה הדו צדדי של התובע לבין חשיפתו לרעש במקום עבודתו. כמתואר בעובדות המקרה התובע עבד כ 15 שנים בחח"י. אם ברקע חשיפה לרעשים מזיקים הרי ליקוי השמיעה שיכול היה להתגבש באותן 15 שנים הוא לכל היותר ליקוי דמוי שקע (או שנץ) שעומקו 30 דציבל בתדר הגבוה 4000 הרץ. אך בפועל – בבדיקת השמיעה היחידה שהועמדה לעיוני כלומר הבדיקה מ 7.5.17 – לתובע ליקוי שמיעה בינוני עד קשה לרוחב כל סקאלת התדרים, ליקוי שהנו שהוא קשה והרבה מעבר לצפוי לאחר תקופת עבודה כנ"ל של כ 15 שנים. סיבת הליקוי תחלואתית." האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים? "כושר שמיעת התובע בתדרי בדיבור פחת בשיעור של למעלה מ 20 דציבל בכל אחת מאוזניו." לאור פניות התובע ותלונותיו באשר לטינטון על פי החומר הרפואי, האם הוא סובל מרעש תמידי באוזניים אשר נגרם עקב חשיפה לרעש מזיק? "קיימות רק ארבע פניות של התובע באשר לטנטון: ב 18.7.11 נרשם "אטימות אוזן טנטון לפעמים", ב 19.4.17 נרשם "ירידה בשמיעה, רעשים באוזניים", ב 23.7.17 נרשם "ירידה בשמיעה, טנטון" וב 11.9.17 תועד "מזה מס' שנים טנטון דו צדדי נחשף לרעש מקצועי בחח"י, מתקשה להירדם בלילה". – האם לאחר שנת 2005 עבודת התובע בחח"י הסתיימה? לאחר 2017 ועד שנת 2022 אין יותר תעוד באשר לשמיעה ולא באשר לטנטון.
טענות הצדדים טענות התובע 1) לאחר שד"ר פלוטקין קיבל בדיקות שמיעה עדכניות ותשתית עובדתית נכונה קבע כי ליקוי השמיעה הוא בגין חשיפה לרעש מזיק וממושך.
...
התובע הגיש ערעור לביה"ד הארצי אשר השיב את התיק לביה"ד: "על מנת להעמיק את הבירור העובדתי ולצורך כך, יאפשר לצדדים להביא את מלוא ראיותיהם." לאחר דיון הוכחות שנערך ולאחר ששמענו את העדים קבענו כי התובע הוכיח כי עבד בסביבת עבודתו ברעש מזיק ועניינו של התובע הועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.
יוער כי התובע טען בין השאר כי תקופת עבודתו ברעש הייתה במשך 30 שנה ולא – 15 שנה (בקשה מיום 22.5.22) ובית הדין נעתר לבקשה אולם עקב טעות הופנתה השאלה בנוסח אחר מהחלטה מיום 29.5.22.
באשר לטנטון - דין רכיב תביעה זה להידחות, זאת על בסיס תשובת המומחה כי לנוכח פניות מעטות של התובע (4) לגורמים רפואיים ומשהתיעוד האחרון היה בשנת 2017 (5 שנים לפני מתן חוות הדעת של המומחה) קובע המומחה כי לא ניתן לקבוע כי התובע סובל מטנטון.
סוף דבר התביעה מתקבלת באשר לירידה בשמיעה.
הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו