ירידה בשמיעה דו-צדדית

תחת סיבת ביקור נרשם: "...בבדיקת שמיעה: 431, סף שמיעה מימין 30, משמאל 25 – 2, דיסקר תקינה, ירידה יותר בגבוהים". (5) בבדיקת שמיעה במכון קולות מיום 14.6.2021 נכתב כי "לדבריה היתה חשופה לרעש במסגרת עבודתה באל על כ-30 שנים, חשה ירידה בשמיעה דו"צ. היסטוריה של דלקות אוזניים בילדות". בזיקה לכך, עת נישאלה התובעת בחקירתה הנגדית לחלק "האנמנזה" בבדיקה מיום 18.3.2021 היא השיבה "לא זכור לי אולי פעם אל על שלחה אותי למשהו אבל זה לא היה נקודתי, ביצעתי לפני זה בדיקה במכון שמיעה...שנה לפני, חצי שנה לפני, אך לא נאמר לי שאני צריכה מכשיר בכלל...אף פעם שלחו אותי לרופא במאוחדת ושלחו אותי לשם ואז לנתבע...לא יש לי בדיקה מהמאוחדת ומהנתבע...בשנתיים שלוש האחרונות ועשיתי פעמיים. פעם אחת דרך קופ"ח ופעם דרך הנתבע. אני לא זוכרת לגבי העבר עבדתי 30 שנה באל על (ע' (ע' 6 ש' 3-16). ואכן, בתחילת חקירתה הנגדית היא השיבה "הלכתי לאף אוזן גרון שישלח אותי לבדיקה...הרגשתי את זה כל השנים אבל היה לי זמן כשיצאתי לקורונה. כל הזמן הייתה לי ירידה בשמיעה...במהלך העבודה הייתי אצל רופא אף אוזן גרון ולא עשיתי עם זה גם משהו. היה לי יותר זמן כשהתפטרתי מהעבודה" (ע' 1 ש' 14-24).

...

תקופה ראשונה –התובעת נחשפה לרעש מזיק שוכנענו כי התובעת עבדה בניקיון מטוסים כחמישה ימים בשבוע וכי היתה חשופה לרעש מזיק במצטבר כארבע שעות ביום במטוס וברחבות המטוסים בלבד.

שיהוי בהגשת התביעה? אמנם הנתבע טוען כי התובעת הגישה את טופס התביעה כשנה לאחר שסיימה את עבודתה ברעש מזיק, אך לא מצאנו ליתן משקל של ממש לטענה זו בנסיבות העניין.

ואולם, לנוכח הבדיקה בקופת חולים מאוחדת, ובשים לב לעובדה כי הנתבע זנח את טענותיו בעניין זה בסיכומיו, מצאנו בשלב זה להסתמך על הבדיקה בקופת חולים מאוחדת, כאשר הבדיקה במכון קולות עומדת בעינה ואף היא תועבר לרופא המומחה שימונה על ידי בית הדין.

סוף דבר אשר על כן, הגענו לכלל מסקנה כי התובעת נחשפה לרעש מזיק בתקופה הראשונה בלבד כאמור בסעיף 11 לעיל, וכי יש להעביר תשתית עובדתית למומחה הרפואי על מנת שיחווה את דעתו בעניין.

מפליא אמנם מדוע לא ביצע בדיקות שמיעה במהלך השנים למרות הפניות של רופאי א.א.ג אך בהסתמך על בדיקת השמיעה שעמדה בפני ברור כי נגרמה לו ירידה דו"צ עם עקומה אודיומטרית אופיינית מימין אשר כאמור היתה גם משמאל אך היתה החמרה בשל מצב שאיננו קשור לחשיפה לרעש באוזן זו. יש לסכם אם כן כי הן ליקוי השמיעה והן הטינטון נגרמו לו בשל חשיפה זו ולכן מגיעים לו בשל הירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 30/30 דציבל על סמך בדיקת השמיעה האחרונה (והיחידה) משנת 2020 לפי סעיף 72 (1) ג 3 – 10% נכות.

...

לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה ולחילופין להורות על מינוי מומחה נוסף.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את חוות דעתו של המומחה, לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

עוד משיב המומחה ש"יש מקרים שהליקוי גבוה או נמוך מהמספרים הנקובים" ושאינו מסכים לטענת הנתבע בשאלת הבהרה מס' 4 כי מבנה האופייני לליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק עם NOTCH סביב 4000 הרץ נשמר לאורך השנים -זאת מאחר, כך על פי עמדתו, "בליקוי שמיעה מושרה רעש לאחר שנים רבות השקע יכול להעלם". לסיכום הדברים, מצאתי כי חוות דעתו של המומחה נהירה ומנומקת היטב, אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

30% נכות בגין ליקוי שמיעה דו צדדי ס' 72 (1) (14 I) לתקנות.

נוכח האמור לעיל, בבואי לקבוע את שיעור הנכות התפקודית, יש לקחת בחשבון, מחד גיסא כי בעטיה של התאונה נקבעה לתובעת נכות בתחום הנפשי, ומאידך התובעת סובלת מבעיות רפואיות משמעותיות נוספות שאינן קשורות לתאונה דנן כגון פיברומיאלגיה, הגבלה בידיים, ירידה בשמיעה ונכות נפשית מעברה.

...

בדיון שהתקיים ביום 5.10.21, לאחר ששמעתי את המחלוקת בין הצדדים בדבר הנכות הנפשית שנקבעה, סברתי שהפתרון היעיל ביותר הוא לזמן את המומחה להיחקר על חוות דעתו מהנימוקים שפורטו בהרחבה בהחלטתי שם, והוריתי לתובעת להפקיד את שכ"ט המומחה.

אני סבורה, כי אם היה ממש בטענת התובעת שהשימוש פוגע ביכולתה לנהוג, היא הייתה מדווחת על כך או לכל הפחות מבררת את המשמעות שיש לכך על הנהיגה.

נוכח האמור לעיל, אני סבורה שיש לפסוק לתובעת בראש נזק זה לעבר ועתיד הכולל הוצאות רפואיות, נסיעות לטיפולים, תרופות וקנביס רפואי בסך של 30,000 ₪ כאב וסבל לטענת התובעת יש לחשב ראש נזק זה לפי 15% נכות ו-97 ימי אשפוז = 61,737 ₪.

סוף דבר: נוכח האמור לעיל, הנתבעת תפצה את התובעת בסכומים הבאים: הפסד שכר גלובלי לעבר כולל פנסיה - 44,000 ₪ הפסד השתכרות לעתיד - 56,000 ₪ הפרשי פנסיה לעתיד - 7,000 ₪ עזרת צד ג' עבר ועתיד - 10,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות עבר ועתיד - 30,000 ₪ כאב וסבל - 42,511 ₪ ______________________________________________________ סה"כ 189,511 ₪ ניכויי מל"ל 53,525 ₪ - ניכוי תשלום תכוף 15,193 ₪ - ______________________________________________________ סה"כ לאחר ניכויים 120,793 ₪ הנתבעת תשלם לתובעת סך של 120,793 ₪.

ואלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שהתקבלו ממנו: האם יש קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע לבין חשיפתו לרעש כמתואר בעובדות המקרה? "אין קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה הדו צדדי של התובע לבין חשיפתו לרעש במקום עבודתו. כמתואר בעובדות המקרה התובע עבד כ 15 שנים בחח"י. אם ברקע חשיפה לרעשים מזיקים הרי ליקוי השמיעה שיכול היה להתגבש באותן 15 שנים הוא לכל היותר ליקוי דמוי שקע (או שנץ) שעומקו 30 דציבל בתדר הגבוה 4000 הרץ. אך בפועל – בבדיקת השמיעה היחידה שהועמדה לעיוני כלומר הבדיקה מ 7.5.17 – לתובע ליקוי שמיעה בינוני עד קשה לרוחב כל סקאלת התדרים, ליקוי שהנו שהוא קשה והרבה מעבר לצפוי לאחר תקופת עבודה כנ"ל של כ 15 שנים. סיבת הליקוי תחלואתית." האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הדיבור פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים? "כושר שמיעת התובע בתדרי בדיבור פחת בשיעור של למעלה מ 20 דציבל בכל אחת מאוזניו." לאור פניות התובע ותלונותיו באשר לטינטון על פי החומר הרפואי, האם הוא סובל מרעש תמידי באוזניים אשר נגרם עקב חשיפה לרעש מזיק? "קיימות רק ארבע פניות של התובע באשר לטנטון: ב 18.7.11 נרשם "אטימות אוזן טנטון לפעמים", ב 19.4.17 נרשם "ירידה בשמיעה, רעשים באוזניים", ב 23.7.17 נרשם "ירידה בשמיעה, טנטון" וב 11.9.17 תועד "מזה מס' שנים טנטון דו צדדי נחשף לרעש מקצועי בחח"י, מתקשה להירדם בלילה". – האם לאחר שנת 2005 עבודת התובע בחח"י הסתיימה? לאחר 2017 ועד שנת 2022 אין יותר תעוד באשר לשמיעה ולא באשר לטנטון.

...

התובע הגיש ערעור לביה"ד הארצי אשר השיב את התיק לביה"ד: "על מנת להעמיק את הבירור העובדתי ולצורך כך, יאפשר לצדדים להביא את מלוא ראיותיהם." לאחר דיון הוכחות שנערך ולאחר ששמענו את העדים קבענו כי התובע הוכיח כי עבד בסביבת עבודתו ברעש מזיק ועניינו של התובע הועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

יוער כי התובע טען בין השאר כי תקופת עבודתו ברעש הייתה במשך 30 שנה ולא – 15 שנה (בקשה מיום 22.5.22) ובית הדין נעתר לבקשה אולם עקב טעות הופנתה השאלה בנוסח אחר מהחלטה מיום 29.5.22.

באשר לטנטון - דין רכיב תביעה זה להידחות, זאת על בסיס תשובת המומחה כי לנוכח פניות מעטות של התובע (4) לגורמים רפואיים ומשהתיעוד האחרון היה בשנת 2017 (5 שנים לפני מתן חוות הדעת של המומחה) קובע המומחה כי לא ניתן לקבוע כי התובע סובל מטנטון.

סוף דבר התביעה מתקבלת באשר לירידה בשמיעה.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

הועדות של המוסד לביטוח לאומי קבעו כי נכותה הצמיתה של התובעת עומדת על שיעור של 35% החל מיום 01/08/22 על פי הפרוט הבא: נכות בשיעור 10% בגין חבלה בדופן בית החזה לפי סעיף 35(1) ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956 (להלן: "תקנות המל"ל"); נכות בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה דו צדדי לפי סעיף 72(1)(1) לתקנות המל"ל; נכות בשיעור 10% בגין טינטון בהתאם לסעיף 72(4)(ד)(II) לתקנות המל"ל; נכות בשיעור 15% בגין הגבלת תנועה בכתף ימין עד גובה השכם בהתאם לסעיף 41(4)(ב).

כמו כן צוין כי בבדיקת שמיעה מיום 10/20 עולה משמאל ליקוי שמיעה עיצבי עקומה יורדת עד 50 ד"ב. מימין ליקוי שמיעה מעורב 70/90 ד"ב. 85 SRT ד"ב מימין 30 ד"ב משמאל דיסקרמנציה 66% מימין 92% משמאל.

...

לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה למתן ראיות לסתור ואמנה מומחים בתחום האורתופדי ובתחום א.א.ג ששכרם יושת על הנתבעת.