טענה אשר אין לה כל בסיס שכן בחקירתו האחרונה טען כי אין כל ירידה בהכנסות, מאחר שהוא וגרושתו מקבלים קיצבאות נכות.
היחיד שב ופירט את מצבו, טען כי הוא נכה בשיעור של 91% המוכר ע"י המל"ל ואגף השקום ומשרד הבטחון ב100% אי כושר עבודה, לאחר שניפצע במלחמת לבנון הראשונה ועבר 44 ניתוחים ומאז מטופל באופן קבוע בתרופות ובטיפולים פסיכיאטריים בשל פוסט טראומה ממנה הוא סובל.
על כן, נראה כי הקף הכנסותיו של היחיד ומשק ביתו גבוה בהרבה מסך הכנסותיו המדווחות מקיצבת נכות מהמל"ל ומקצבה גימלה רפואית ממס ההכנסה ולכן, יש ביכולתו ואף על הצד הנמוך, לאור הממצאים אשר תוארו לעיל, לעמוד בתשלום חודשי בסך 10,000 ₪ וכך אני קובעת.
...
<#4#>
פסק דין
אני נותנת להסכמת הצדדים, תוקף של פסק דין, ובהתאם להסכמה זו, אני מורה על ביטול צו השיקום מיום 23.2.22.
כפי שפורט בהרחבה, בנסיבות המתוארות סבורני כי המדובר במחדלים אשר יש לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום אשר תיטיב עם הנושים בהליך.
לאור כלל האמור לעיל, לאור עמדת בעלי התפקיד, תגובת היחיד ובהעדר התנגדות מטעם הנושים, אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט - אני מקבלת את הצעת בעלי התפקיד ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.
