ירושת אחים מעזבון דודים ערירים

נטען בתביעה כי הרצל ג'רבי נותר רווק ערירי עד יומו האחרון, עת נפטר, למיטב הידיעה בדצמבר 2011.

עוד טען הנתבע, כי הרצל ג'רבי ז"ל היה בן דודו.

הנתבע טוען כי הרצל ג'רבי נפטר ללא בת זוג או צאצאים, אלא הותיר אחריו אחים ואחיות, שהם יורשיו עפ"י דין.

לפי דעתו של דיוטש ברירת המחדל היא שרשיון עובר בירושה, אלא אם הוסכם אחרת; הגישה שהתקבלה בפסיקה היא שרשיון אינו עובר בירושה אלא אם נקבע בהסכם הרשיון כי הוא יכול לעבור בירושה (רע"א 725/05 הוועדה המקומית לתיכנון ובניה השומרון נ' בלוך, פס' 53 (3.9.2014); ראו גם ע"א (חי') 48028-03-12 אשל נ' עיזבון המנוח גרשון ולכינסקי ז"ל, פס' 33 (15.9.2013)).

...

דין תביעת התובע להידחות, כי גם אם אניח את כל טענות התובע לפיהן הרשות שקיבל הרצל ג'רבי המנוח מהאב כלפלה המנוח לגור בבית, פקעה עם מותו של הרצל ג'רבי, הרישיון מכללא של האב כלפלה המנוח מאת בעלי הזכויות הקנייניות בו, לא עבר לעזבונו.

סוף דבר: התובע לא הוכיח את זכותו שלו להחזיק בבית 118 במושב עלמה מושא התביעה; על כן, בין אם לנתבע זכות להחזיק בו, בין אם לאו, לא הוכח יסוד מיסודות המצטברים של עילת סילוק יד, ודין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

העותר והמשיבה, אח ואחותו, התדיינו בדבר ירושתם בעזבונות דודיהם, המנוחים משה וחסיה דוברין.

למנוחים - שנישאו בשנת 1928 והיו ערירים - היה רכוש, שכלל גם זכויות בנכס נשוא המחלוקת ושבשעת רכישתן נרשמו במלואן על שמה של הדודה.

...

אין בידי לקבל טענה זו. בפרשת יהלום אמנם נקבע, שככלל נדרשת יוזמה לאישור השותפות מצד בן-זוג במהלך החיים המשותפים; אך עם זאת ציין בית המשפט כי "קיימים מקרים שבהם מן הראוי לאפשר ליורשים לפנות לבית המשפט בבקשה להפעיל את הלכת השיתוף, אף-על-פי שבן הזוג עצמו לא גילה בחייו דעתו כי הוא מעוניין במימושה" (מדברי השופט ד' לוין, בעמ' 381).

לנוכח מסקנת פסק הדין, כי עריכת הצוואה המשותפת שוללת את ההנחה האפשרית שהדוד ויתר על זכויותיו בחלקה, פרשתנו נכנסת בבירור לגדר המקרים שבהם - גם על-פי הלכת יהלום - "מן הראוי לאפשר ליורשים לפנות לבית המשפט בבקשה להפעיל את הלכת השיתוף, אף-על-פי שבן הזוג עצמו לא גילה בחייו דעתו כי הוא מעוניין במימושה". בעתירה נטען, כי שתי שאלות נוספות, שעניינן בסיווגן המהותי של זכויות ושהוזכרו בפסק הדין, מצדיקות קיום דיון נוסף: האחת, כלום זכותו של בן-זוג כלפי בן-זוגו, הנובעת מכוחה של חזקת השיתוף שביניהם, הינה זכות אובליגטורית או, שמא, זכות קניינית? והשניה, כלום היחסים הרכושיים שבין בני-זוג ראויים לסיווג כיחסי נאמנות? כן נטען, כי יש לקיים דיון נוסף בשאלת סיווג עילתה של המשיבה לעניין תקופת ההתיישנות החלה עליה; כלום יש לסווגה כתביעה "במקרקעין", שהזמן להתיישנותה הוא כקבוע בסעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תשי"ח1958-, או כתביעה ב"שאינו מקרקעין", שהזמן להתיישנותה הוא כקבוע בסעיף 5(1) לחוק? אף טענות אלו דינן להידחות.

העתירה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 68904-11-18 כהן נ' כהן 8 במאי 2022 לפני כבוד השופט טל חבקין, סגן נשיא התובע: יעקב כהן על ידי עו"ד גיל מזרחי נמרוד הנתבע והתובע שכנגד: ישעיהו כהן על ידי עו"ד אילה ויזל הנתבעים שכנגד: 1. יעקב כהן 2. שמעון כהן 3. ניסים כהן 4. עירית כהן דקל 5. ינון כהן 6. יפעת מרואני 7. יואב כהן 8. יוחנן כהן 9. גאולה בן סידי 10. מיכאל כהן 11. גבריאל כהן 12. סמדר מנחם 13. אילן כהן 14. **** כהן 15. זכריה כהן 16. בת שבע עופרי 17. איתמר כהן 18. מזל אלבחרי 19. טוביה רצון 20. ציונה מזרחי 21. לילך ברום 22. מיטל נהרי 23. אסנת והב 24. נתן רצון 25. רחמים רצון 26. מרים ציוני 27. דוד רחמים 28. שרונה גולני 29. מרים חבצלת השרון 30. יורשי המנוחה עדנה יפת נגר 31. זהר לוי 32. כוכבה סלומון 33. אהרן גולני 34. רפי גולני 35. שלומי גולני 36. נח גולני על ידי עו"ד גיל מזרחי נמרוד פסק דין

התובע הוא אח של המנוח ואחד משלושים ושישה יורשים על פי דין שמצאו עצמם לפתע "זוכים" בעזבונו.

יש לבחון אם הנתבע עמד בנטל זה. הנתבע חזר בתצהירו על הגרסה שמסר בכתב ההגנה לעניין הכרותו עם המנוח והרקע לרכישת הזכויות בדירה: המנוח ביקש מאחיו של הנתבע (רחמים כהן) וממשולם שישכנעו את הנתבע לרכוש את הזכויות בדירה מעזרה ובצרון כך שהמנוח יהיה דייר של הנתבע; הנתבע ידאג לשפץ את הדירה ולשיפור תחזוקתה ושיפוצה; וגם יארח למנוח, שהיה ערירי ובודד, לחברה.

...

התביעה שכנגד העולה מן המקובץ הוא שדין התביעה שכנגד להתקבל, כפוף לתשלום יתרת התמורה שלא הוכח ששולמה.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התוצאה היא כדלקמן: התביעה העיקרית נדחית.

על כן התובע ישלם לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ש"ח וכן את הוצאות המשפט בגין התביעה העיקרית.

התובעת היא "אישה ערירית ללא ילדים" (תצהיר התובעת, ס' 2).

בין היורש ומשפחתו לבין התובעת התקיימו יחסים הדוקים, והתובעת אף ראתה באביו של היורש, בן אותה אחות, את בנה המאומץ (תצהיר התובעת, ס' 2).

אומר היורש (פרו', ע' 7): דודה ביקשה ממני בקשה, היא אמרה לי "אני כבר 15-20 שנה מאז שאתה קטן הבית הזה בשבילך, אני מבקשת שתבוא לגור אצלי, תגור איתי ביחד", אמרתי לה שבשנה הראשונה אני רוצה להיות עם אשתי לבד ושההורים כבר דאגו לי לדירה, היא הרגישה עם זה מאוד קשה, היא מאוד אהבה אותי, והיא חזרה לירושלים וקרוב לחודש היא לא דיברה איתי.

מובן לכן, שגם ביחס להסכם מתנה אין די ברצון מופשט כלשהו להתקשר בהסכם, אלא מדובר בכוונה מוגדרת המתבטאת "ברצון מגובש, כוונה רצינית להיתקשר בחוזה והחלטיות" (ע"א 5997/92 מלק נ' מנהל עזבון דויטש, פ"ד נא (5) 1).

...

לא יבוצע חיוב זה בתוך אותה תקופה תשלם הנתבעת לעזבון התובעת את סכום הכסף הנחוץ כדי להסיר את המשכנתא.

אמנם התובעת לא הבינה את המשמעות המשפטית של ההסכם שהיא נקשרה בו. יחד עם זאת, נראה כי התובעת קשרה את הדירה ליחסיה האישיים עם בני משפחתה, ועגמת הנפש איננה תוצאה של הדיספוזיציות הקנייניות, אלא של מהלכים אישיים, אשר אינם חלק מהעילה העומדת ביסוד תביעה זו. אשר על כן, אני מקבל את התביעה במובן זה שאני קובע כי התובעת היא בעלי הנכס, וכי הסכם המתנה היה נטול תוקף ומכל מקום דינו להתבטל.

אני מחייב את הנתבעת בהוצאות הליך זה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום של 4,000 ₪.

עניינו של פסק דין זה בעתירת התובע להורות לאחותו להשיב כספים אשר לטענתו הוציאה שלא כדין מעיזבון דודים המנוח, כאשר מונתה כאפוטרופא עליו.

עם מי מהם הדין? רקע והליכים: המנוח היה אדם ערירי אשר התגורר באשדוד שנים רבות, תוך קיום קשר עם אחותו הגדולה ממנו ועם חלק מ- 11 ילדיה.

ביום 7/9/17 עתר ליתן צו לקיום צוואת המנוח, הרשם לעינייני ירושה העבר ההליך לבית המשפט בשל פגם טכני, ביום 17/10/17 ניפתח בבית המשפט ת"ע 28073-10-17 וביום 8/5/19 ניתן צו לקיום צוואתו, לפיה אחיינו (התובע כאן) יורש את כלל עיזבונו, לרבות כספים בחשבונות הבנק ושתי דירות מגורים בעיר אשדוד.

...

המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי התובע לא הוכיח טענה מטענותיו בעניין השימוש שעשתה הנתבעת בכספי המנוח, כאשר מן הראיות שהוגשו עולה כי הנתבעת פעלה לטובתו של המנוח ואף עשתה שימוש מושכל בכספיו, כאשר חשבונו נשמר ביתרת זכות משמעותית.

התובע זכה לשלשל לכיסו יתרת זכות זו ואפשר כי אף יתרת זכות בחשבונות נוספים, זכה בכספים שקיבל מהמנוח בחייו וזכה בשתי הדירות שהוריש לו. נוכח כל האמור לעיל, התוצאה היא כדלקמן: התביעה נדחית על כלל חלקיה.

התובע ישלם הוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בגובה 10,000 ₪, תוך 30 יום.