מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ירושה או מתנה של זכויות במקרקעין

בהליך ועדת ערר (ו"ע) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

יתכן כי הגיע הזמן לשנת את ההגדרות בסעיפים המתייחסים לתא המשפחתי באופן כזה שיתנו ביטוי לעצמאות הרכישה בדרך של מתנה או ירושה ולא משנה מה יקרה, למעט מכר או העברת זכות במקרקעין, כדי ליצור זכויות בנכסים אלה שיש בהם כדי לשלול מיחיד בתא המשפחתי שלא קיבל במתנה וירושה את זכותו להקלה במס רכישה בנסיבות המקרה.
...
יוזכר, כי בפרשת פלם, נחתם בין בני הזוג פלם הסכם ממון טרם שנערך ההסכם לרכישת הדירה המשותפת, ובכך מצא בית המשפט העליון עיגון לטענת בני הזוג בדבר הפרדה רכושית בענייננו – המצב העובדתי אינו זהה.
נדמה כי יש צדק רב בטיעוניו של ב"כ העוררים כפי שהובאו בחוות הדעת הנ"ל. העובדה כי נערך הסכם ממון לאחר "העסקה" וכי בני הזוג גרו תקופה מסוימת ב"דירת המתנה" אינה משנה, לטעמי, את המסקנה כי הגיע הזמן להחליט כי דירות המתקבלות בירושה או מתנה (ההדגשות שלי ד.מ.) לאחד ממרכיבי התא המשפחתי לא צריכות לשנות את המאזן הכולל של התא המשפחתי.
סוף דבר: הערר נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בגוף ההסכם שנכרת בין המועצה המקומית לעמותה, והתייחס לשפוץ המועדון, הובהר, בין היתר, כדלהלן: "להסרת ספק מוסכם על הצדדים כי מעמדה של העמותה במקרקעין הנו מעמד של בר רשות בלבד. אין בחתימת הסכם זה כדי להקנות לעמותה זכויות קנייניות כלשהן במקרקעין שנמסרו לשימושה ואין היא רשאית לשעבדם למשכנם, או לעשות בהם עסקה אחרת". (ר' נספח יט' לתצהירי העמותה, ס' 16).
בפירסום לחברים, הנושא את הכותרת חדשות במועדון כפרי עומר, הוסברה לחברים הקונסטרוקציה המשפטית אשר הומלצה על ידי עו"ד בן -דור והיתרונות הגלומים בהקמת החברה, כדלהלן: "המטרה היא לאפשר לחברים להמשיך ולהחזיק ב"מניה", להעבירה בירושה או במתנה ולמוכרה במידה וירצו בכך, כל זאת באופן חוקי ורשמי.
כלל הראיות בתיק זה מלמדות כי האחזקה במניית החברה לא הקנתה אך הנחה במחיר ההצטרפות לעמותה או במתן האפשרות לעשות שימוש בשרותי המועדון, אלא כי העמותה פעלה במשך שנים רבות באופן בו העברה, מכירה או הורשה של המנייה בחברה, הוותה בפועל, העברה, מכירה או הורשה של זכות החברות בעמותה.
...
שילובם של כלל הנתונים, וכלל השיקולים המשפטים הצריכים לעניין מכוון למסקנה על פיה - בעניינם של הצדדים להליך זה, ומקום בו תאוין בפועל האפשרות להעביר/למכור את זכות החברות במועדון לצד שלישי (על דרך של מכירת המניות) כמו גם האפשרות להמחות ולהעביר זכות זו לאדם אחר, ועת כי לרוב נדחתה האפשרות הישירה לפסיקתו של פיצוי במקרה של חוזה בלתי חוקי (ראה ע"א 759/81 ברש נ' ירדני, פד"י מא(2) 253 ; ע"א 365/79 אלחנני נ' רפאל ואח', פ"ד לה(1) 701, 717), כל שנותר הוא התאמת ההסכם, עד כמה שניתן, לכוונתם המקורית של הצדדים, ובמקרה דנן - על דרך של חיוב העמותה עצמה לפדות את זכויות התובעים בעת עזיבתם את המועדון, אם וככל ויבקשו לעשות כן, מכל טעם, והעמדת "הגובה הרשמי" של הזכות הנפדית על סכום השווה לחלק מהשווי הראלי של אותה זכות, נכון למועד בקשת המימוש, אם וככל והייתה זו נמכרת לצד שלישי, וכמפורט להלן: 176.1 תשלום השווה ל-65% מהשווי הראלי של הזכות, בהתייחס לבקשה שתוגש על ידי מי מהתובעים בתוך שלוש שנים ממועד מתן פסק הדין.
סוף דבר ניתן בזאת פסק דין הצהרתי, לפיו עומדת לתובעים אשר רכשו את זכויותיהם ישירות מהאגודה, או מבעל זכויות פרטי אחר אשר החזיק באותה זכות - זכות פדיון של השקעתם, כלפי העמותה, וזאת במקרה של מעבר מגורי הקבע למרחק של 50 ק"מ לפחות מעומר או בחלוף 5 שנים מגמר תשלום התחייבותם לעמותה או לאגודה שקדמה לה. פדיון השקעה זה יתבצע באופן בו בוצע במהלך השנים בהן התקיים.
עתירת התובעים להורות על המשך תוקפה של זכות הסחר במניות החברה או העברתן על ידי התובעים, וזאת כאמצעי להעברת זכות החברות בעמותה, לרבות לעניין זכות השימוש במתקני המועדון - נדחית.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2021 ברבני פתח תקווה נפסק כדקלמן:

ההבחנה בין השבחה שהיא פרי הוצאה או עמל לבין כזו שנוצרה מאליה ט. לאור האמור מתעוררת שאלה במקרה דנן: מה דינם של הרווחים שהתווספו לנכסים המופקעים מאיזון במהלך תקופת הנישואין? האם יש להגדירם כחלק בלתי נפרד מהנכסים המופקעים ודינם כדין הנכסים שאינם בני איזון, או שמא יש להגדיר רווחים אלו כנכסים העומדים בפני עצמם למרות יסודם – נכסים המופקעים מאיזון? מצינו בתלמוד חילוקים בין סוגי השבחות של נכסים והנפקותה היא לעניין זכותו של בעל חוב לגבות מהשבחות אלו.
שם כותב השופט י' עמית: "האם הדירה נתקבלה בתקופת הנישואין מכוח ירושה או מתנה, שאז נידרשת לטעמי מידה גדולה יותר של הוכחה. הדבר נכון במיוחד לגבי דירה שנתקבלה במתנה במהלך תקופת הנישואין. מן הטעם שיש ליתן משקל לכך שנותן המתנה בחר להעניקה רק לאחד מבני הזוג ולכך שבן הזוג השני הסכים, גם אם בשתיקה, כי הדירה שנתקבלה במתנה תרשם רק על שם בן הזוג מקבל המתנה". לפי זה, בנידון דנן האשה קיבלה מאמה מתנה זכויות בקרקע לבניית שלוש יחידות דיור, והדירות נרשמו רק על שם האשה.
...
מסקנה הדירות שנבנו בתקופת הנישואים הן נכס משותף/בר איזון.
מסקנה זו היא אף לו אם היו נבנות הדירות מהכנסות האישה בלבד, קל וחומר כאשר הדירות נבנו מכספי החשבון המשותף וכאשר חלקו של הבעל בכספים השוטפים בחשבון המשותף הרבה יותר גדול מחלקה של האישה.
הרב אברהם מייזלס - אב"ד פסק הדין עוסק בעניין הדירות מס' 15 ו-30 והקרקע שנבנו עליה ברחוב ה. בעיר ר. לאור האמור פוסק ביה"ד כדלהלן: תביעת הבעל לכוונת שיתוף ספציפי נדחית.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2021 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט: )1( נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; .
פועלת גם לחובת הנתבעת, במשמעות של דרישת הרמת נטל הוכחה קל יותר מאת התובע, העובדה שלא החתימה את התובע על הסכם ממון, שיבהיר כי כל השקעותיו הצדדים מכספים משותפים לבניית הבית, אשר היוו תנאי של הסבתא והאמא בעסקת המתנה של הקרקע, לא יקנו לו כל זכות בבית הנבנה.
...
((2004) 671 ,665 ( פלוני נ' פלונית, פ"ד נט( הסיכום הינו כי אני מקבלת את התביעה חלקית, וקובעת כי לתובע זכויות בשיעור מחצית משווי הבית ברח' ]אחר[, אך לא בשווי הקרקע, עליה בנוי הבית, שניתנה במתנה רק לנתבעת.
לאור התוצאה, לפיה התביעה התקבלה בחלקה, ועל מנת לא להכביר עוד מדון בין הצדדים, אני קובעת כי כל צד ישא בהוצאות המשפט שלו.
בהתחשב בזמן הרב שחלף מאז הוצאת צו המניעה, גירושי הצדדים והתיק הנוסף, המתנהל במקביל, אני דוחה את הבקשה לבטל את צו המניעה, מבלי לפגוע בזכות התביעה של התובע בקשר עם אותו הצו.

בהליך שהוגש בשנת 2023 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין; (2) גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות; (3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם".
אולם, לא ניתן להיתעלם מהעובדות הבאות: בהתאם לנסח רישום המקרקעין הקרן הקיימת לישראל היא בעלת הקרקע ולפחות עד לשנת 2004 קק"ל לא החכירה קרקעות למי שאינו יהודי (ראו בג"ץ 7452-04 אבו ריא ואח' נ. מנהל מקרקעי ישראל ואח' – בו עתרו העותרים לביטול הוראת קק"ל האוסרת להעביר זכות חכירה בקרקע שבבעלותה לערבים בשל היותם ערבים), וכן לעובדה שבפועל הסוכנות היהודית המליצה על האשה בלבד לצורך חתימה על חוזה חכירה עם רמ"י, ובהתאם לתעודת עובד הציבור זו הסיבה שהאשה בלבד היא צד לחוזה.
(עמוד 27 לפרוטוקול שורה 17 ואילך) האשה לא סתרה טענה זו. משכך, עולה כי כאשר בחרו הצדדים לבצע הרחבה בבית הם נהגו בשותפות כבעלים משותפים של הזכויות בבית כאשר הגישו יחדיו את הבקשה להיתר, קיבלו היתר בניה במשותף, חתמו על משכנתא משותפת וקיבלו יחדיו סיוע ממשרד השיכון.
...
טענות האישה: דין התביעה להידחות על הסף מאחר והאיש לא הצליח להרים את הנטל ועל אף המלצת ביהמ"ש למחוק תביעה זו התעקש האיש להמשיך ולנהלה.
דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בטענו הצדדים ובמסמכים שהוצגו בפני הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
אשר על כן דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו