יצירת מצג שווא בתביעת פשרה

כך, יוצרת המשיבה אצל הצרכן מצג שוא כי מחיר המוצר הנו נמוך יותר מאשר מחירו בפועל.

דיון והכרעה מינוי בודק בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כהאי לישנא: "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר". בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות: "מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסיכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה". (עוד על השיקולים שבמינוי בודק ר': פסק דינה של כב' השופטת א. חיות- רע"א 1644/15 אייל גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פס' 9 (פורסם בנבו, 27.05.2015); פסקי דינו של כבוד השופט ח.כבוב במסגרת ת"צ 1714/08 עינב קפלן בשארי נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו, 31.05.2015) ובמסגרת תנג (ת"א) 815-09-13‏ ‏ בארי לנואל נ' גליה מאור, פס' 83-86 (פורסם בנבו, 14.09.2016)).

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה המתוקן ונותן לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 20,000 ₪ (כולל מע"מ) ושכר טרחה לבאת כוחה בשיעור של 180,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום".

להשקפת המבקש, המשיבה יצרה מצג שוא לפני החולפים בנתיב המהיר ובתשלומים שנידרש לשאת פרט לאגרת הנסיעה הוא חויב שלא כדין.

אשר-על-כן אני רואה לנכון לאשר את התובענה הייצוגית ואת הסדר הפשרה, ובכלל זה המלצת הצדדים לפסוק למבקש גמול בסכום של 15,000 ₪ ולפרקליט המייצג שכר טירחה בסך 85,000 ₪, בתוספת מס ערך מוסף.

...

כמו כן נטען כי המשיבה מפרידה את מחיר המשלוח מהמוצר באופן פקטבי ואסור וכך יוצרת מצג שוא כי מחיר המוצר הוא נמוך יותר מאשר מחירו בפועל.

יתרה מכך, ההטבה המוצעת במסגרת הסדר הפשרה הנה למעשה פיצוי בדמות "הסדר קופונים". אשר אינו מבטיח הרתעה יעילה של המשיבה ובכך עומד בנגוד למטרות חוק תובענות ייצוגיות, שכן על מנת לקבל את הפצוי יידרשו חברי הקבוצה לשלם סכומים נוספים למשיבה שעשויים להביא להגדלת רווחיה ואף ליצור תמריץ הפוך להפרת הדין.

...

באשר להתנגדות היועץ המשפטי לממשלה לעניין אופן מתן הפיצוי, הרי שסעיף 20(ג)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 קובע כי:" מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין". בעניינו כאמור טענה המשיבה כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, אינו מעשי בנסיבות העניין וזאת בשל העובדה כי העלות שבה תישא המשיבה אינה סבירה אל מול שווי הנזק הנטען.

לאור האמור לעיל, ולאחר שמצאתי כי אין להורות על דחיית הבקשה לאישור הסכם פשרה הנני מורה כלדקמן: 120.1.

כמו כן, לאור האמור, אני מורה לצדדים לפעול בהתאם להוראות סעיפים 18(ג) ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "החוק") כמו גם בהתאם לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע 2010 כדלהלן: באי כוח הצדדים יפרסמו בתוך 15 יום מודעה בנוסח שצורף להודעתם מיום 4.1.2019 המודעה תפורסם בעיתונים "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" גודל האותיות בפרסום יעלה בלפחות שליש על הגודל המינימלי הנקבע בתקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995.

בכך, יצרה מצג שוא מטעה כלפי הפונים אליה לצורך היתקשרות ורכישת הפוליסה, כי הם נדרשים לשלם את הסכום שפורסם, ואולם בהמשך גבתה מהם סך נוסף של 180 ₪.

בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות, כך: "מטרת סעיף זה (סעיף 18 לחוק – מ' א' ג') וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסיכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה". עמד על הדברים גם בית המשפט העליון ברע"א 3832/17 רחל לוין נ' פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ, פסקה 12 (פורסם בנבו, 4.7.17), בזו הלשון: "הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות מעוררים בעיות שונות שמקורן ב'בעיית הנציג', כלומר בחשש שהתובעים המייצגים ובאי-כוחם יבכרו את האנטרס האישי שלהם על פני האנטרס של הקבוצה כולה. חשש זה מיתעצם בעת הגעתם של הצדדים להסכם פשרה, שעשוי להיטיב עם התובעים המייצגים על חשבון הקבוצה המיוצגת. המחוקק, אשר צפה את החשש האמור, התוה באופן מפורט את הליך אישור הסכם הפשרה בתובענה הייצוגית, בסעיפים 18-19 לחוק, באופן שיש בו כדי לפקח ולמזער את החשש האמור .... מטרתו של המסלול שהתווה המחוקק הוא לוודא שבית המשפט אינו מאשר את הסדר הפשרה כ'חותמת גומי', אלא בוחן ובודק, עד שהוא מגיע למסקנה כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה" (כלשון סעיף 19(א) לחוק)".

...

לאחר ששבתי ועיינתי בעמדת הצדדים בעניין מינוי בודק וכן בעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה כפי שהובאה בתגובתו, אני סבורה כי יש מקום למינוי בודק בטרם יאושר הסכם הפשרה, וכי הצדדים לא העלו טעמים מיוחדים הנדרשים לויתור על בודק.

לאור כל האמור לעיל, אני סבורה כי בטרם תינתן החלטה ביחס לאישור הסכם הפשרה, יש למנות בודק, אשר יקבל מהמשיבה את כלל הנתונים הדרושים ויקבע את היקף הסכומים שנגבו ביתר.

לפיכך, אני ממנה בזאת את רו"ח ד"ר הדס גלנדר (טלפון: 052-6209907, דוא"ל: hadasge@colman.ac.il) כבודקת לפי סעיף 19 (ב) (1) לחוק תובענות ייצוגיות.

בארץ לעומת זאת מוצעים למכירה דגמים בשתי רמות גימור: באחד שמונה כריות ובאחר שש. המבקשת גרסה שאם כך אין לתוצאות שקבל הרכב במבחני הריסוק חשיבות לצרכן הישראלי, וביקשה לקבל כי המשיבה יצרה מצג שוא.

סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע לאמור: בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.

...

ההטבה שהמשיבה מציעה עתה מתמקדת רובה ככולה במוצרים שנועדו להגביר את בטיחות הנוסעים ברכב, והיא תגיע אל חברי הקבוצה שיחפצו בה. הואיל וההודעה תגיע בדואר לכל אחד מחברי הקבוצה, והואיל וכל אחד מהם יוכל לממש את ההטבה, אני סבורה כי בכך די ומיותר להכביד בהוצאות המתחייבות ממינוי בודק.

לבסוף מקובלת עליי המלצת הצדדים בדבר תשלום גמול למבקשת בסך 20,000 ₪ ושכר טרחה בסך 90,000 ₪, בתוספת מע"מ, לבאי-הכוח המייצגים.

אני מאשרת אפוא את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק-דין.