יצירה קולנועית המוגנת בזכויות יוצרים

הואיל והנתבעת לא צלמה את היצירה או שדרה אותה במלואה, כי אם פירסמה צלומי מסך, אשר בהיותם חלק מתוך יצירה קולנועית אינם מוגנים באופן עצמאי בזכויות היוצרים- לא עמדה לה החובה ליתן לתובע 3 קרדיט כיוצר הסירטון.

...

לפיכך, מוצאת אני כי דין התביעה להידחות אף בעילה זו. התובעים העלו טענות אף בדבר רשלנות וגניבת עין; עילת הרשלנות - משציינו התובעים בסיכומי התשובה כי הואיל ו"התובעים תבעו פיצוי ללא הוכחת נזק.

מכל מקום, מעיון בכתבות נשוא כתב התביעה ובצילומי המסך לא מצאתי כי מי מן הקוראים עלול לשייכה בטעות לצלם אחר ששמו אוזכר במסגרת הכתבות ואין כל חשש למצג שווא או להטעיה של מי מן הקוראים , ועל כן אף דינה של טענה זו להידחות.

סוף דבר, התביעה נדחית.

ב -61 תקליטורים מתוך הכמות הכוללת הועתקו יצירות קולנועיות מוגנות תוך הפרת זכויות יוצרים.

...

לעניין היסוד הנפשי שוכנעתי כי הנאשם היה מודע לעובדות ולנסיבות וכי פעל בפעילות עסקית מסחרית מול רווח.

אשר על כן אני מרשיעה את הנאשם במכירה או הפצה בהיקף מסחרי, תוך הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר רשומים, עבירות על סעיפים 62(ב)(2) לחוק זכות יוצרים ו-60(א)(3) לפקודת סימני מסחר.

סוף דבר אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בכל העבירות המיוחסות לו בקשר להחזקת 62 תקליטורים מפרים בביתו, וכן במכירה או הפצה בהיקף מסחרי, תוך הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר רשומים של 38 תקליטורים מפרים למיכאל רווח.

יצירה דרמתית מוגדרת בסעיף ההגדרות כיצירה קולנועית ויצירה טלויזיונית.

מכאן שבית המשפט העליון הכיר בשידורי משחקי הכדורגל, צלומם והפקתם כיצירה מקורית המוגנת בזכות יוצרים, ועל בית המשפט לקבוע בכל מקרה לגופו, האם בשידור הנידון לפניו ביצעה התובעת פעולות העולות לכדי הפקה ויצירה של השידורים באופן אשר מקנה לזה זכויות ביצירה.

...

בהתחשב במכלול נסיבות ההפרות, כפי שהוסכם עליהן, וכפי שבאו לידי ביטוי גם בעדות ותצהירי הצדדים, שוכנעתי כי מדובר בהפרות אשר על הפיצוי הקבוע לצדן להיות ברף הנמוך.

בהינתן נתונים אלה, ולנוכח מכלול נסיבות ההפרות, אני קובע כי עבור כל אחת מההפרות ישלמו הנתבעים סך של 14,000 ₪.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 84,000 ₪ סך הכל, כפיצוי עבור הפרת זכויות היוצרים של התובעת.

יצוין כי יצירה המבוססת על יצירה אחרת באופן מהותי, עשויה להיות מוגנת אף היא מכוח החוק, כ"יצירה נגזרת", המוגדרת בסעיף 16 לחוק באופן הבא: "עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תירגום או עיבוד". על מנת שיצירה נגזרת תהיה מוגנת בזכות יוצרים, עליה לעמוד בתנאי החוק, דהיינו להיות מסווגת כאחד מסוגי היצירות המנויים בסעיף 4(א) לחוק, וכן להיות מקורית (ראו: אפורי בעמוד 176).

(2) פירסום – לגבי יצירה שלא פורסמה; (3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמאטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; (4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות; (5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות; (6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית שאינה גופן, יצירה דרמאטית ויצירה מוסיקלית; (7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

...

בנוסף אני מורה לנתבע, בתוך 90 ימים ממועד היום, כדלקמן: לתקן את המהדורה השנייה באופן שבו יינתן בה לתובעת קרדיט זהה לקרדיט אשר ניתן לה במסגרת המהדורה הראשונה, לרבות מבחינת מיקומו בספר ובעמוד, גודל הגופן ותוכן הקרדיט.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 30,000 ₪ פיצוי בגין לשון הרע.

בנוסף לסכומים הנקובים לעיל, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 35,000 ₪.

בע"א 8393/96, מפעל הפיס ו-2 אח' נ' THE ROY EXPORT ESTABLISHMENT, פ"ד נד(1) 577 נקבע כי יצירה קולנועית הנה יצירה מוגנת על-פי חוק זכויות יוצרים.

...

אני מקבלת את טענת הנתבעות לפיה האוטנטיות של כתב העברת הזכויות מוטלת בספק.

יחד עם זאת, איני מקבלת את טענת טלעד כי צברי העניק לה זכויות שידור "בלתי מוגבלות". התמורה ששולמה לבמאי צברי אינה מכסה שימושים נוספים ביצירה, כגון שידורים חוזרים.

לסיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה: התובע מס' 2, דורון צברי – במאי היצירה ה"רנטגן" – הינו אחד ממחברי היצירה ומשכך הוא בעל זכויות יוצרים ביצירה.