מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

יסודות המעצר עד תום ההליכים

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בא-כוח העורר ציין כי יסודות העבירות המיוחסות לעורר לא הוכחו ברמה הנדרשת, כאשר לא ברור מה טיבו של החפץ שהעורר החזיק לגישת המשיבה והאם הוא יכול לגרום לחבלה של ממש.
כאשר בית המשפט בוחן האם להורות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או על חלופת מעצר, הוא מביא בחשבון בין היתר את עוצמת הראיות הקושרות את הנאשם למיוחס לו, אל מול עוצמתה של עילת המעצר בהתייחס לעבירות בהן הוא מואשם.
...
אולם כל אלה הם עניינים שאינם פוגעים במסקנה אודות קיומן של ראיות לכאורה, והם ייבחנו בשלב הדיון לגופו.
אני סבורה כי בנקודת הזמן הנוכחית, אין די בחלופת מעצר – ודאי החלופה אותה הציע העורר, אך גם לא חלופה אחרת.
לכן ולאור כל האמור לעיל, הערר נדחה.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כן טען כי לא נתקיימו אצל המשיב היסודות הנדרשים לעבירת חברות באירגון טירור- משיב 4 לא נטל חלק פעיל או הביע הסכמה להצטרף לאירגון.
דיון והכרעה ראיות לכאורה על פי סעיף 21(א) וסעיף 21(ב) לחוק המעצרים, בטרם יורה בית משפט על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, יש לבחון האם קיימות ראיות לכאורה לבצוע העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום, האם קמה עילת מעצר, והאם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שתיפגע בנאשם בצורה פחותה, היינו על בית המשפט לבחון חלופת מעצר.
...
לפיכך, אני קובעת כי ההבחנה בינו לבין משיב 7 והמשיבים האחרים מוצדקת ואני מורה על מעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
סוף דבר אני מורה על מעצרו של משיב 4 עד לתום ההליכים.
המזכירות תמציא עותק החלטתי לשירות המבחן.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

באשר לעילת המעצר, ב"כ המשיבים טען כי העבירות המיוחסות למשיבים אינן מקימות עילת מעצר סטאטוטורית, וכי יש לשחררם לחלופת מעצר, בציינו כי המאשימה לא הפניתה ולו לפסק דין אחד בו משיב נעצר עד תום ההליכים בגין הישתתפות בהפגנה.
כפי שכבר צוין, לא מדובר בעבירה תוצאתית, ועל כן לא אוכל לקבל את טענת ב"כ המשיבים כי ללא חקירת המפגינים בנוגע להבנתם את הקריאות ששמעו במהלך ההפגנה, או מאחר ולא הוכח כי בעקבות הקריאות בוצע מעשה טירור, לא מתקיימות יסודות העבירה.
...
בנוסף, הפנה ב"כ המאשימה לסרטון המתעד את ההפגנה וטען, כי בזמן שמשיב 2 הודה להמון שהגיע להשתתף בהפגנה, עמד לידו אדם מכוסה בחצי פניו עם דגל פלסטין, כאשר מאחור תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחזה להיות היטלר עם כתמי דם. ב"כ המאשימה חזר וטען כי ניסיון המשיבים לצבוע תיק זה כתיק של פגיעה בחופש הביטוי או כתיק פוליטי דינו להידחות, ולטענתו, כתב האישום הוגש לאחר שעבר את כל שרשרת האישורים הנדרשת ולאחר שהמאשימה סברה כי קיימת תשתית ראיתית מספיקה לצורך הרשעת המשיבים.
סבורני כי חלופה זו היא בעייתית מבחינת המיקום, כאשר המשיב מוחזר למקום ביצוע העבירה, לקהילה בה יש לו השפעה, שבפניה השמיע את אותם דברי הסתה.
אשר על כן, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקירי מעצר בנוגע לשני המשיבים, ולבחון במסגרתם את רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיבים, רמת הסיכון להישנות העבירות בעתיד, כמו גם את יכולת המפקחים המוצעים לפקח על המשיבים ולאיין את המסוכנות האמורה.
אני קובעת המשך דיון לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן לתאריך 28.12.23 שעה 11:00.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2024 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

בהחלטה שנתתי בתיק הבקשה למעצר עד תום ההליכים (מ"ת 41580-08-23, 26.9.23) קבעתי קיומן של ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לנאשם בכתב האישום.
לפי העובדות המתוארות בכתב האישום, הרכב לא שימש לבצוע העבירה המיוחסת למבקש בכתב האישום, ואינו יסוד מיסודותיה.
...
גם אם הייתה מצוינת כוונת המאשימה לבקש את חילוט הרכב בכתב האישום מלכתחילה, ולא במסגרת תיקון כתב האישום בחלוף ארבעה חודשים, אני סבורה כי במקרה הנוכחי פוטנציאל החילוט, אם אכן קיים, אינו גבוה.
לדעתי, יישום מבחני העזר שפורטו בבש"פ 7992/22 מביא למסקנה, כי אין זיקה מספקת בין רכבו של המבקש לבין העבירה שנעברה.
כאשר אני לוקחת בחשבון, כי פוטנציאל החילוט כאן אינו גבוה, בהעדר זיקה מהותית ועצימה בין הרכב לבין העבירה, ולאור מהות העבירה; וכאשר אני לוקחת בחשבון כי מלכתחילה לא התבקש חילוט הרכב בכתב האישום, וכי בקשה זו נוספה רק לאחר פניית המבקש בבקשה להשיב לידיו את רכושו; ונוסף על כך, בתקופת הביניים אף נראה כי הרכב הוחזק שלא כדין; אני סבורה כי יש להורות על השבת הרכב לידי המבקש, ללא הפקדה כספית, אך תוך קביעת תנאים שיבטיחו את האפשרות לחילוטו, אם בתום ההליך יראה ביהמ"ש לנכון לעשות כן. לפיכך, אני מורה כי הרכב יוחזר לידי המבקש, בהתקיים התנאים הבאים: א. יירשם איסור על עשיית דיספוזיציה ברכב; ב. ייערך ביטוח מקיף לרכב, ומדינת ישראל תירשם בפוליסה כמוטב; המבקש יחתום על התחייבות, על סך 10,000 ₪, שלא לבצע כל דיספוזיציה ברכב אלא לשם חילוטו על ידי המדינה, ויתחייב להעבירו לידי המשיבה מיד עם קבלת החלטה בדבר חילוטו.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף, טען המבקש כי המשיב הבטיח לא אחת כי ידאג להשיג עבורו תוצאה של חלופת מעצר בדמות מעצר בית, אולם המשיב לא עמד בהבטחה זו והמבקש נותר עצור עד תום ההליכים – דבר שגרם לו נזק רב ועוגמת נפש רבה.
רוב טענותיו של המבקש נוגעות לאירועים שאין עליהם אסמכתות ובעיקרם מורכבים מיסודות שליליים של אי קיום התחייבויות המשיב שדוקא טענת קיומם, כגירסת המשיב, עשויות להתמך באסמכתאות כגון רישום ביקורים בכלא, פרוטוקולי דיון כיו"ב. עולה מכל האמור לעיל כי ניתנת בזאת רשות להיתגונן למבקש.
...
ההלכה הפסוקה בעניין שכרו הראוי של עורך דין נקבעה בפסק הדין ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ וערעור שכנגד מיום 5.10.1993, שם נקבע: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן... הבסיס הנורמאטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- .1973מקור הוראה זו בדיני עשיית עושר ולא במשפט והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין". הלכה זו הורחבה ונקבע בע"א 8854/06 קורפו נ' סורוצקין מיום 20.3.08: "כל עוד לא מועלות ע"י הלקוח טענות מבוססות כי הוא אינו שבע רצון מהטיפול המקצועי הניתן לו ע"י עורך דינו, וכל עוד המטרה למענה שכר את עורך דינו עדיין קיימת, לא יוכל הלקוח להשתחרר מההסכם באופן חד צדדי מבלי שיחויב בפיצויי ציפייה, אלא אם יוכיח כי לולא השתחררות זו לא היה יכול, באמצעים סבירים, להגשים את אותה מטרה." הסכם שכר הטרחה דנן קובע כי בכל מקרה שבו יופסק הייצוג על ידי המבקש, ישלם למשיב את מלוא שכר הטרחה – חיוב זה אינו סביר וחסר פרופורציה כשהוא חל גם על מקרים שבהם הלקוח מאבד אמון בעורך דינו או במקרים שבהם עורך הדין מפר את חובת האמון והייצוג המוטלים עליו כלפי הלקוח.
רוב טענותיו של המבקש נוגעות לאירועים שאין עליהם אסמכתאות ובעיקרם מורכבים מיסודות שליליים של אי קיום התחייבויות המשיב שדווקא טענת קיומם, כגרסת המשיב, עשויות להיתמך באסמכתאות כגון רישום ביקורים בכלא, פרוטוקולי דיון כיו"ב. עולה מכל האמור לעיל כי ניתנת בזאת רשות להתגונן למבקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו