מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

יסוד נפשי בעבירת איומים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

לשם קיום היסוד הנפשי בעבירת האיומים, די בהוכחת מודעות ברמת היסתברות גבוהה, עד כדי קרבה לוודאות, כי הביטוי המאיים או ההיתנהגות המאיימת עלולים להפחיד או להקניט את קולט האיום (פסק דין לם, עמ' 128; ע"פ 3140/11 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (30.4.12), פסקה 12 לפסק דינו של כבוד השופט פוגלמן).
...
תוכן עניינים נושא פסקאות כתב האישום 1 - 6 גרסת המתלונן 7 גרסת הנאשם 8 - 11 העדפת גרסת המתלונן על גרסת הנאשם 12 - 110 ד.1 החיזוק הראשון: הסרטון שמספרו 6530 15 - 35 ד.2 החיזוק השני: עדותו של המומחה מטעם ההגנה 36 - 64 ד.3 החיזוק השלישי: שקרי נאשם 65 - 78 ד.4 החיזוק הרביעי: אמרות המתלונן בסרטונים 6531 ו-6532 79 - 98 ד.5 החיזוק החמישי: תיעוד לחבלות שנותרו בפניו של המתלונן 99 - 100 ד.6 החיזוק השישי: המידיות בהגשת התלונה למשטרה 101 - 102 ד.7 החיזוק השביעי: מעדותו של מאיר כהן 103 - 108 ד.8 החיזוק השמיני: מעדותו של משה זרדב 109 - 110 עדי ההגנה 111 - 126 ה.1 עד ההגנה: מוסטפא אלבאז 113 - 123 ה.2 עד ההגנה: מוחמד אבו שריקי 124 - 126 דחיית הטענה של אכיפה בררנית 127 - 137 עבירת האיומים 138 - 141 עבירת הפציעה תוך שימוש בנשק קר 142 - 154 שאלת סוג הנזק שנגרם למתלונן בעין ימין 155 - 167 סוף דבר 168 כתב האישום על פי עובדות כתב האישום, עו"ד חנן חדד (להלן: המתלונן) ייצג במועדים הרלוונטיים לכתב האישום את אביו ואת דודו המנוח בהליך משפטי שעניינו סכסוך אזרחי הנוגע לקרקע הממוקמת בשכונת "ס.ח" שבתחומי העיר לוד (להלן: המקום).
חשוב להדגיש שהמסקנה שלא ניתן לקבוע בהליך הפלילי שבפנַי מעל לכל ספק סביר שנגרם למתלונן שיתוק בעצב 6 של עין ימין, איננה גורעת כהוא זה מהקביעה בדבר מהימנות עדותו של המתלונן לגבי השתלשלות הדברים באירוע המתואר בכתב האישום.
בנוסף, אין במסקנה האמורה כדי לחסום את המתלונן מלהוכיח את סוג והיקף הנזק שנגרם לו בעין בשל הטחת האבן בפניו על ידי הנאשם בהליך אזרחי-נזיקי, וזאת ככל שיחפוץ בהגשת הליך כזה לבית המשפט נגד הנאשם.
סוף דבר לאור כל האמור, הנני מרשיע את הנאשם בביצוען של העבירות הבאות: איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ופציעה כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

לתמיכה בטענותיו הפנה ב"כ הנאשם לפסקי הדין ברע"פ 8736/15 צוברי בר נ' מדינת ישראל (17.1.2018) ובש"פ 749/19 פלוני נ' מדינת ישראל (4.2.2019), בהתייחס לאמירות המבטאות מצוקה שיכול שישללו את היסוד הנפשי בעבירת איומים.
...
אולם, אני סבורה ששיקולים אלו לא צריכים לעמוד לבדם.
במכלול הנימוקים הללו, בראייה רחבה של האינטרס הציבורי, אני סבורה כי אף שהוכחה עבירת האיומים, נסיבותיה בשילוב עם מצבו של הנאשם ופנייתו היזומה למשטרה, אינם מצדיקם את הרשעתו בפלילים.
סוף דבר אשר על כן, החלטתי לזכות את הנאשם מעבירת האיומים המיוחסת לו לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, מחמת סייג זוטי דברים.

בהליך ערר מ"ת (עמ"ת) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענתו ההתבטאות בפני העובדת הסוציאלית היא חלק מהליך טפולי ואין ראיה לקיום היסוד הנפשי שהנו חלק בלתי נפרד מעבירת האיומים.
...
בחינה על פני הדברים מתיישבת יותר עם מסקנה של איום מאשר "הוצאת קיטור". אם אישה זקוקה למקלט לנשים מוכות, פשיטא שיש חשש שמאן דהו ירצה לפגוע בה ולכן היא נזקקת להגנה מהמדינה.
סוף דבר בעניין הראיות לכאורה, לצורך שלב המעצר עד תום ההליכים, הפוטנציאל ההרשעתי בעבירת איומים מתקיים.
לא מצאתי אפוא שנפל פגם בהחלטת בית משפט קמא ואני מורה על דחיית הערר.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היסוד העובדתי היסוד העובדתי בעבירת האיומים הוא הבעת מסר שיש בו כדי לפגוע בערכים המוגנים של שלוות נפשו, בטחונו, וחירות הפעולה של הפרט (ע"פ 3140/13 פלוני נ' מדינת ישראל (30.4.2012)), תוך בחינה אם יש במסר "כדי להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מהישוב על רקע מכלול נסיבותיו של המקרה, ולא רגישותו או אטימותו של מי שהדברים מכוונים כלפיו הם הקובעים" (ע"פ 103/88 ליכטמן נ' מדינת ישראל  (6.9.1989) (להלן: ליכטמן).
...
ראיות נוספות שהיה בהן כדי לחזק את המסקנה שלפיה הנאשם לא היה במצב של שכרות בעת ביצוע העבירות, נובעות מסרטוני מצלמות האבטחה מרחוב רוטשילד זמן קצר עובר לאירוע המתואר בכתב האישום (ת/16), שם נראה הנאשם בסמוך למתלוננות, כשהוא עומד באופן יציב, לא מתנדנד, ולא ניכר עליו כל סימן אחר לשכרות, הנראה לעין.
אמת, הנאשם נראה בסרטון אחר, שהופק ממצלמות גוף של שוטר, לאחר האירוע המתואר בכתב האישום, ולאחר שנתפס על ידי המשטרה, כשהוא נשען על ניידת המשטרה, מזיע, ונראה ישנוני; אולם בכך אין כדי לשנות מן המסקנה.
] שתיית האלכוהול על ידי הנאשם עובר למועד ביצוע העבירות, לא השפיעה, בעת השמעת האיומים, על מצב הכרתו, התנהגותו, והיסוד הנפשי הדרוש לעבירה זו. אשר על כן, לאור האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעבירות האיומים (ריבוי עבירות), שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה: מתשובת הנאשם לכתב האישום ניתן להסיק כי הוא אינו חולק על ההתבטאויות המיוחסות לו בכתב האישום, אך טען להגנתו שאין להרשיעו בעבירת איומים מהנימוקים הבאים: לא הוכח היסוד הנפשי בעבירת האיומים שכן לא חפץ בעת השמעת האמרות לאיים על העובדת הסוציאלית ולא הייתה לו מטרה כזו; האמרות נשוא כתב האישום נאמרו לעובדת הסוציאלית כחלק מהליך טפולי וכהבעת מצוקה; פרשנות האמרות אינה חפה מקשיים, ולא ברור אם מדובר באיום; לחילופין, מדובר בזוטי דברים שאין להרשיעו בגינם.
...
בהתבסס על מכלול הנימוקים שהובאו בהכרעת הדין, אני דוחה את טענת הנאשם כי מדובר בזוטי דברים, ובמיוחד שהאיומים החוזרים הופנו לעובדת ציבור בעת מילוי תפקידה.
לא אסיים מבלי להתעכב על משמעות התלבטותו של מנהל הרווחה אם להגיש תלונה למשטרה נגד הנאשם בגין אמרותיו, שלדידו של הנאשם תומכת במסקנה כי לא מדובר באיומים.
אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו