יסוד הכתב בעסקת מתנה במקרקעין

אם כן, דרישת הכתב היא היסוד הראשון הנידרש להוכחת עסקת מתנה במקרקעין.

...

במכלול הנסיבות שלפני, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות ששינתה ממצבה בהסתמך על ההתחייבות באופן השולל מהתובע את זכות החזרה ממנה.

סוף דבר בנסיבות בהן נמצא כי: מדובר בהתחייבות התובע ליתן מתנה לנתבעת; שני הצדדים לא פעלו להשלמת העסקה; התובע לא ויתר על זכותו לחזור בו מההתחייבות; הנתבעת לא הוכיחה כי שינתה את מצבה בהסתמך על ההתחייבות - אני מקבלת את התביעה ומצהירה בזאת, כי התחייבות התובע (וש.) כלפי הנתבעת בתצהיר המתנה מיום 18.9.16 על כל צרופותיו לרבות הסכם השיתוף ויפוי כח בלתי חוזר - בטלים.

בהינתן היחסים המשפחתיים, שעה שהנתבעת ממשיכה להתגורר בקרוואן על שטח המקרקעין סמוך לביתם של התובע וש., ועל מנת שלא להסלים עוד את היחסים בין הצדדים - הנתבעת תשלם לתובע הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד על הצד הנמוך בסכום כולל של 7,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

טענות הנתבע ; הנתבע סבור שדין שהתחייבות האב להענקת המתנה לתובע, בטלה בהיעדר תוקף משפטי; לדבריו, הסכם המתנה נערך עת התובע היה קטין ועל כן הוא מנוע מלקבל זכויות במקרקעין, אף במתנה, ללא אישור ביהמ"ש. מבלי לפגוע באמור, לדבריו, עסקת המתנה בין האב לתובע לא הסתיימה ברשום מאחר שהאב היה תחת איומים בלתי הוגנים וכפייה מצד התובע אשר החזיק בו בעת הגשת התביעה בנגוד לרצונו, ובודאי לאור גילו של האב (*** שנים בעת הוגש כתב התביעה המתוקן).

אפנה לעניין זה לדברי בית המשפט בע"א 7323/18 סאמר מוחמד בשאר נ' עומר חסן בשר( פורסם במאגרים) שם קבע כבוד השופט עמית: "מושכל יסוד בדיני מתנה, שהקניית מתנה של זכות בעלות במקרקעין

...

לאחר ששמעתי את עדות האב לפניי ועיינתי בעדותו בדיון מיום 5.2.18 , התרשמתי שכיום, נוכח גילו, עדותו אינה סדורה, וכך גם גרסתו תוך שלא ניתן להבין את רצונו.

בנסיבות אלה, לא מצאתי לראות בעדותו של האב כרצונו לחזור בו מהתחייבותו להענקת המתנה כלפי הנתבע, ודין טענת התובע לעניין זה, להידחות.

סוף דבר: מכל המבואר לעיל הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להידחות במלואה וכך הנני מורה; בהתאמה, אני מורה על ביטול הערות האזהרה שנרשמו לטובת התובע על זכויות האב בנכסים מושא המחלוקת.

דרישת הכתב היא איפוא יסוד ראשון הנידרש להוכחת עסקת מתנה במקרקעין, ובנוסף, יש להוכיח כוונה של נותן המתנה להקנות את המקרקעין במתנה למקבל המתנה (ראו: ענין ס.י. פסקה 19 ; ת.א.(חי') - 11- 12 בלנקשטיין נ' מידן, פסקות - 22 )12.5.2014.

...

יוצא אפוא, כי בר רשות מכוח רישיון שימוש ללא תמורה, צפוי בכל רגע נתון 31 לדרישת סילוק יד, אף אם פעולתו בנכס נמשכה זמן רב (ראו לעניין זה: ע"א 50/77 433 , עמ' 439 ; ע"א 32/77 אליאסף טבוליצקי נ' בית - ( מזרחי נ' אפללו, פ"ד לא( כנסת ובית - – 210 , עמ' 215 ( מדרש, פ"ד לא( 216 .

אין בכך כמובן משום נקיטת עמדה ביחס לסיכויי התביעה, אם תוגש, בשים לב למכלול נסיבות העניין, וטענות שני הצדדים שמורות תביעת הפינוי מתקבלת אפוא, ומועד הפינוי יהיה תוך 90 ימים ממועד פסק הדין.

אלא שכפי שמציינים התובעים בסיכומיהם, לאם זכויות מכוח הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג, ומעמדה מוקנה לה מכוח הודאת ההורים, שחלה במישור היחסים בינם לבין עצמם, כאשר לנתבע אין מעמד לעניין זה. סיכום כללי סיכומו של דבר, התביעה ההצהרתית מתקבלת בחלקה באופן שמוצהר בזאת כי הזכויות בנחלה היו ונותרו במלואן בידי האב, והוא רשאי היה לעשות בזכויותיו כפי רצונו, ובכלל זה להעבירן במתנה למ', כפי שנעשה במסגרת תצהירי המתנה שנחתמו ביום 31.12.2013 , שעניינם העברת כל זכויות החכירה במשק מהאב לידי מ', במתנה וללא תמורה, וניתן להשלים מתנה זו, בכפוף לעמידה בנהלי רמ"י. תביעת הפינוי מתקבלת במלואה, ללא התניית הפינוי בפיצוי כספי, אך תוך ששמורה בידי ש' הזכות לתבוע פיצויים בגין השקעות והשבחה של הבית הצפוני, ככל שהיו.

כפי שנקבע בע"א 879/14 נחשון נ' נחשון (5.5.16) בהתייחס להוראת סעיף 7 לחוק המקרקעין והשלכתו על הוראת סעיף 6 לחוק המתנה: "על יסוד הוראה זו נקבע זה מכבר כי הקניית מתנה של זכות בעלות במקרקעין מסתיימת עם רישום הבעלות במירשם המקרקעין על שמו של מקבל המתנה. בהעדר רישום כאמור, אין מדובר אלא בהתחייבות ליתן מתנה". (שם, בפיסקה 16 לפסק הדין) משמדובר רק בהתחייבות לתת מתנה, קיימת לנותן המתנה אפשרות עקרונית לחזור בו מהתחייבותו וזכות זו מעוגנת בס"ק 5(ב) ו-(ג) לחוק המתנה בהם נקבעו ההוראות כדלקמן: "5. התחייבות לתת מתנה

ברם, התובע חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר שבו נקבע בסעיף 9 כי: "ייפוי כוח זה הנו בלתי חוזר... ואין אני ו/או כל מי שיבוא במקומי ו/או תחתי ו/או אחרי זכאי לבטלו ו/או לשנותו ו/או לתקנו...". נפסק, שחתימה על ייפוי כוח בלתי חוזר בעסקת מתנת מקרקעין, מהוה ויתור בכתב של נותן המתנה על האפשרות לחזור מהמתנה.

...

סיכומו של דבר: התביעה מתקבלת.

לפיכך, אני מורה על מחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבעת על הדירה ומצהיר על בטלות עסקת המתנה.

הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 ₪.

האם אכן הנתבעים קיבלו את הזכויות במתנה? האם נכרתה עסקת מתנה? סעיף 6 חוק המתנה, תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המתנה") קובע: "6.בעלות בדבר-המתנה עוברת למקבל במסירת הדבר לידו, או במסירת מיסמך לידו המזכה אותו לקבלו, ואם היה הדבר ברשות המקבל – בהודעת הנותן למקבל על המתנה; והכל כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנידון." על השאלה באם נכרתה עסקת מתנה במקרקעין ועל היסוד של דרישת הכתב, אביא את עקרי הדברים כפי שהובאו בעמ"ש (חיפה) 55156-10-19 פלוני נ' אלמוני [פורסם במאגרים המקוונים]: " הסכם מתנה של זכות במקרקעין – דרישת הכתב:

...

כמו כן, נוכח דחיית הרכיבים שפורטו לעיל, אינני מוצא לנכון לפסוק בגין רכיב זה. על יסוד האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה הנזיקית ומחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ .

הסעד לפצות את הנתבעים – אינני סבור כי מוצדק להיעתר לסעד המבוקש.

תמ"ש 44356-03-21 : התביעה לחיוב הנתבעים בתשלום פיצויים – נדחית.