מכאן, שלא יכול להיות ספק כי העובדת פוטרה וכי אין מדובר בסיום בהסכמה של יחסי העבודה שנבע מרצון העובדת;
רביעית, ובהמשך לכך, בהודעה נרשם במפורש כי העובדת מקבלת חודש הודעה מוקדמת לפי חוק, וברי כי לו סיום יחסי העבודה היה ביוזמתה, הרי שהחברה לא הייתה נידרשת לתת לה הודעה מוקדמת לפי חוק;
חמישית, לא ניתן לטעמנו לראות בסיכום השיחה מיום 10.7.19 כשיחת שימוע, משלא נימסרה לעובדת הודעה מראש על הכוונה לפטרה.
יתרת הודעה מוקדמת
העובדת טוענת כי מאחר שפוטרה ביום 15.7.19 הרי שהייתה זכאית להודעה מוקדמת בת חודש, ומאחר שנתבקשה לחדול מהתייצבותה בעבודה ביום 9.8.19, היא זכאית לשיטתה להפרש הודעה מוקדמת של 6 ימים בסך של 2,568 ₪.
החברה טענה כי שילמה לעובדת את מלוא החופשה המגיעה לזכותה במהלך תקופת עבודתה.
החברה טוענת כי העובדת קיבלה את מלוא התשלום עבור רכיב החגים ואינה זכאית לכל תשלום של הפרשים בגין רכיב זה.
לדעתנו, ובשונה מעניין דמי החופשה, כאן אין מקום להכליל את דמי העמלות בדמי החגים, כפי שהסברנו באחת הפרשות (סע"ש 3263-07-13 שחם נ' קסטרו שיווק 1985 (20.1.16, בפסקה 12 לפסק הדין), והדברים יפים אף למקרה שלפנינו:
"לכאורה, הרציונל העומד בבסיס זכות העובד לתשלום דמי חגים הנו זהה לרציונל העומס בבסיס הזכות לתשלום דמי חופשה שנתית, שכן גם מטרתם של אלה לאפשר לעובד שעתי לצאת לחופשה מבלי שיפגע בזכרו. אשר על כן נפסק כי בגדר ה'שכר הרגיל' לצורך דמי חופשה, יש להביא בחשבון גם את רכיב העמלות...
על מנת לפצות את אילנית בגין הירידה בשכר כיוון שלא עבד בימי חגים, יש לשלם לה דמי חגים לפי שכר מינימום.
...
בנסיבות אלה, מצאנו כי יש להעדיף את גרסת העובדת המבוססת על תחשיבה כך שאנו קובעים כי העובדת זכאית לסך של 5,435.5 ₪ בגין אי הפרשות מלוא חלק המעסיק לתגמולים.
העובדת ביצעה תחשיבה על בסיס השכר והעמלות בחודש בו שהתה בחופשה, ולא על בסיס ההנחיות המפורטות לעיל, אולם מאחר שהחברה לא הגישה תחשיב נגדי שוכנענו כי מטעמי יעילות יש לקבל את תחשיבה ועל כן מקובל עלינו רכיב תביעתה זה.
דמי חגים
העובדת טוענת כי בתקופת עבודתה קיבלה תשלום חלקי בגין החג לפי שכר היסוד בלא רכיב העמלות המהוות חלק משכרה הקובע וכי בנסיבות אלה היא זכאית לתשלום דמי חגים בסך של 4,370.55 ₪.
סוף דבר
התביעה העיקרית על כל רכיביה – נדחית בזאת.
התביעה שכנגד נגד הנתבעים 2 ו-3 – נדחית בזאת.
כמו כן, תשלם הנתבעת 1 (החברה) לתובעת הוצאות משפט, הן בגין התביעה העיקרית והן בגין התביעה שכנגד, בסך 30,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.