מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

ימי חופשה לרגל נישואין במשרד החינוך

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

כך, יש לשקול מכלול שיקולים שעיקרם האינטרסים ההדדיים של בעלי הדין ומאזן הנזקים ביניהם כמו גם את מהות התביעה והסעד אותו מבוקש לדחות מחמת השהוי (ראה: ע"א 2950/07 יונס מוחמד סולימאן נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל, מיום 26.10.09; עס"ק (ארצי) 400094/97 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל - משרד הבטחון, הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, מיום 6.9.04).
מהראיות והעדויות עלה, כי לנתבע אכן היתה גישה לקופת החברה וכספיה, זאת בדומה לעובדים נוספים בחברה כגון הסגן, סוקיינה ועובד נוסף בשם לואי, המשמש היום כאחראי הגבייה בחברה ואשר במועד הרלוואנטי שימש כעובד הנהלת חשבונות שסייע לסוקיינה בעבודתה וצפוי היה להחליפה במהלך שהייתה בחופשה לרגל נישואיה (להלן – לואי) (עמ' 78, ש' 14-21; עמ' 81, ש' 1-9; עמ' 100, ש' 1-16).
" למשמע עדויות המנכ"ל וסגנו, מהן עלה כי לא רק לנתבע היתה גישה לכספת החברה וכספיה, תהינו בפני המנכ"ל מדוע אם בכלל השתמשו התובעים בכספת וכך היתה תשובתו (שם, בש' 22-25): "לשאלת ביה"ד מדוע אני משתמש בכספת אם לכל אחד יש גישה למפתח שלה, אני משיב שהערך המהותי ביותר איך לעשות מהגנבים אנשים ישרים זה יותר יקר מהכסף ויותר יקר מהכספת ומה שהיא מכילה. משנת 91 ועד 2005 הכל היה בטוח ובשנת 2005 השתנו הנהלים. אני הערך המרכזי שלי הוא אמונה וחינוך אנשים ליושר." מהאמור עד כה עולה כי למספר עובדים היתה גישה לאותן המחאות וכי הנתבע היה בין אותם עובדים, לפיכך עצם הנגישות של הנתבע להמחאות, אין די בה בכדי להצביע עליו כמי שנטל מהן ללא רשות.
...
בנסיבות אלו, ולאחר שלאורך כל ההליך, לא היתה מחלוקת בין הצדדים בדבר סמכות בית הדין לעבודה לדון בתביעה, אנו קובעים כי התביעה דנן הינה בתחום סמכותנו.
סיכום הדברים וסוף דבר לאחר בחינת ראיות הצדדים ועדויותיהם הגענו לכלל מסקנה כי לא הוכח בפנינו במידת ההוכחה המוגברת הנדרשת בהליך מעין זה (ואף לא במידת ההוכחה הרגילה בהליכים אזרחיים), כי הנתבע נטל לידיו ו/או מסר לאחרים שלא כדין את ההמחאות נשוא התביעה.
לא מצאנו בעדויות ובראיות שהובאו בפנינו דבר של ממש הקושר את הנתבע למעשי הגניבה הנטענים.
לבסוף, לא הוצגה כל ראיה בדבר הקשר בין הנתבע לבין ההמחאות האחרות שנעשה ניסיון שלא צלח לפרוע אותן, דבר אשר יכול היה לקשור בין הנתבע לבין גניבת ההמחאות הנטענת בהליך זה. על יסוד האמור, התביעה נדחית בזאת.

בהליך תובענה ארגונית (בין עובד לארגון עובדים) (תע"א) שהוגש בשנת 2013 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

חלק משעות עבודתה של התובעת (לאורך כל תקופת העבודה) הוגדרו כשעות "מילוי מקום". התובעת נישאה בשנת 2001 למר אלעזר וולך וילדה את בתה הראשונה בחודש 10/03.
מתלושים אלה עולה (למעט שנת העבודה הראשונה בה הוגדרה כממלאת מקום) כי התובעת דורגה בדרוג הוראה ושולמו לה תוספות המשולמות לעובדי הוראה כגון: תוספת הסכם "מסגרת 78", "גמול חינוך מיוחד", "ג. מיקצוע והכשרה", "תיגבור הוראה". כמו כן, לתובעת שולם שכר בגין חופשת הקיץ, בהתאם להקף משרתה (על בסיס חישוב שעות עבודה קבועות בלבד).
לטענתו "מעולם לא נתקבלו תשלומים מאת משרד החינוך בגין העסקה של התובעת בשעות אחר הצהריים, שאז עסקה במתן שעורי עזר. שעות אלה הוגדרו כשעות מילוי מקום." מהראיות שהובאו בפנינו עולה כי היתנהגותה של הנתבעת משך שנים רבות, שבאה לידי ביטוי בתשלום שכרה של התובעת והשוואת תנאי עבודתה לעובדי הוראה, השתכללה לתנאי מכללא או נוהג מחייב שנקלט לחוזה עבודתה, ללא קשר לשאלה אם משרד החינוך העביר בפועל לנתבעת כספים בגין דרוגה של התובעת, כפי שיפורט להלן.
העובדה כי התובעת התפטרה מעבודתה לאחר ששבה מחופשת לידה ובסמוך לתום תשעה החודשים הקבועים בחוק פצויי פיטורים להתפטרות הורה לרגל טפול בילד אינה שוללת את זכותה לפצויי פיטורים.
...
המחלוקות להלן הפלוגתאות הדורשות את הכרעתנו: מה היה תפקידה של התובעת אצל הנתבעת? האם התובעת עבדה כמורת שפה או שמא כסייעת בגן? האם התובעת זכאית להפרשי שכר הנובעים מדירוגה כמורה בכירה בפועל ביום 1.9.02 וכן להפרשים בגין זכויות נלוות ששולמו בחסר לאור הגדרת חלק משעות עבודתה הקבועות כשעות "מילוי מקום"? בתוך כך, האם חלק מרכיבי השכר התיישנו, או שמא נכונה טענת התובעת לפיה ההתיישנות נעצרה בשל ההליכים בבתי הדין הרבניים? ככל שיקבע כי התובעת זכאית להפרשי שכר האם היא זכאית לפיצויי הלנה בגינם? ככל שייקבע כי התובעת זכאית להפרשי שכר, האם היא זכאית לפיצוי בגין הפרשות בחסר, ובאיזה שיעור? האם התובעת זכאית לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשה לקופת הגמל עבור שלושה חודשי עבודתה האחרונים, ובאיזה שיעור? האם התובעת זכאית לפיצוי בגין עיכוב שחרור כספי קופת הגמל ובאיזה שיעור? האם התובעת התפטרה מעבודתה לרגל טיפול בילד, בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים לפי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים) אם לאו? כפוף לכך מה שיעור פיצויי הפיטורים לו זכאית התובעת והאם היא זכאית לפיצויי הלנתם? האם הנתבעת זכאית לקזז מתביעתה של התובעת פיצוי בגין חלף מתן הודעה מוקדמת להתפטרות ובאיזה שיעור? תפקיד התובעת לאחר שבחנו את הראיות והעדויות שהובאו בפנינו ועיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה שהתובעת עבדה בתפקיד של מורת שפה ותגבור לשיעורים שהועברו על ידי קלינאית התקשורת אצל הנתבעת.
סוף דבר התביעה מתקבלת חלקית.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 24,544 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.05 ועד למועד התשלום בפועל.
הנתבעת תשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המנוח, מר שמואל ולדמן ז"ל, נפטר ביום 22/5/15 (נ' 3) בנסיבות טראגיות, כתוצאה מטביעה במהלך צלילה משותפת עם התובעת בעיר אילת (ס' 22-23 לכתב התביעה) התובעת התאבלה על המנוח בביתה שברחובות וקיבלה ממקום עבודתה חופשת אבלים רשמית לרגל השבעה, כידועה בציבור (נספח ה' לכתב התביעה).
אין מחלוקת כי התובעת הוכרה ע"י מקום עבודתה, משרד החינוך, כידועה בציבור של המנוח וקיבלה, ללא עוררין, חופשת אבלים רשמית כידועה בציבור.
הנתבע טוען כי התובעת סותרת את עצמה בכך שמילאה בשאלון לידועים בציבור שהגישה בשנת 2016 כי הכירה את המנוח באוג' 2008 וכי מה שארע ביום 2/9/11 הינו "טקס נישואים פרטי". לא ברורה טענת נתבע בדבר סתירה לטענות התובעת בדבר חיים משותפים עם המנוח וכבר נאמר, כי אין בקביעת סטאטוס רישמי של הטקס – שאין מחלוקת כי נערך בשנת 2011 – כדי לקבוע האם השניים ידועים בציבור, אלא רק כדי לסייע לקביעה זו וודאי לא לסתור אותה.
...
לדוגמה, דברי התובעת בעמ' 13 לפרוטוקול שורה 6 ואילך, בהתייחס לדברים שאמר לה בנו של המנוח לאחר פטירתו: "את יודעת מה, הם הכירו אותך כידועה בציבור, אז את יודעת שאנחנו נצטרך להחזיר את כל הפנסיה של אמא שאבא קיבל..." מערכת היחסים בין התובעת למנוח חרף המסמכים השונים שהוגשו לנתבע ושלא מצוין בהם כי התובעת הנה בת זוגו של המנוח, מצאנו שיש לבחון את טענות התובעת לפיהן הייתה ידועה בציבור של המנוח.
בהתייחס לטענות הנתבע, כי המנוח עבר להתגורר בגפו באילת ולפיכך חל נתק של שנה, שלכשעצמו יכול להוות עילה לשלילית הקצבה (ס' 33 לסיכומי הנתבע) – אנו סבורים כי לא חל נתק כזה וגם אם היה חל תקופת הנתק קצרה מהנטען.
ייאמר, כי אנו סבורים שיש מקום לבחינת הסיבה לכך והתרשמנו, כי סיבת המעבר לאילת היא צפיה והיערכות למגורים משותפים פיזיים מלאים ועצם המגורים בנפרד אין בו כדי לקבוע כי בין הצדדים לא חלו חיי שיתוף זוגי ו/או כלכלי.
סוף דבר: סיכומו של דבר, מצאנו לקבל את תביעתה של התובעת ולקבוע כי היא הייתה ידועה בציבור של מר שמואל ולדמן המנוח וככזו היא זכאית לקבל קצבת שאירים על פי הוראות החוק.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בתום הדיון מיום 15.2.17, הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה לפיה, הנתבעת תשלם לתובעת עד לא יאוחר מיום 22.2.17 את שכר העבודה עבור חודש אוקטובר 2016, שכר העבודה ישולם בהתאם לדו"ח הנוכחות כאשר שני הימים שבהם לא נכחה התובעת בעבודה (בשל חתונת בתה ובגין מחלה), יזקפו על חשבון ימי חופשה.
מנהל בית הספר – העד היחיד מטעם הנתבעת שהוא עובד משרד החינוך, שב וחזר על טענתו כי היה על הערייה להזמין נציג מוסמך מטעמה: "ש. אז אתה עצמך אומר כנציג של הנתבעת המוסמך שחסר חלק בחוליה כדי שיהיה שלם?
...
ביום 20.3.17 עתרה התובעת להתיר לה תיקון כתב התביעה ובית הדין נעתר לבקשה בהחלטה מיום 7.5.17.
מעיון בכתב ההגנה המתוקן של הנתבעת, עולה כי למעט הכחשה גורפת, אין כל התייחסות לרכיב תביעה זה. התובעת אף לא נחקרה בנוגע לרכיב התביעה הנ"ל. על כן, מצאנו לחייב הנתבעת לשלם לתובעת הפרשי שכר בסך 5,665 ₪.
לטעמנו, התנהלות זו חמורה שבעתיים, מקום שהיא באה מצד רשות ציבורית והיא צריכה התייחסות של גורמי המנהל השונים ובפרט של גורמי המנהל האמונים על הייעוץ המשפטי, שהרי רשות ציבורית איננה אחוזתו הפרטית של העומד בראש הרשות או הממונה על תיק החינוך ברשות, ותפקידו של הייעוץ המשפטי ברשות ציבורית איננה לשקף את עמדתם, אלא לתת ביטוי לאינטרס הציבורי הרחב וזה מצדו דורש את הייעוץ המשפטי ברשות הציבורית להיצמד לתמונה העובדתית המלאה ולשמור על זכויות המגן של העובד, ובפרט תשלום שכר עבודתו במועד.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך כולל של 8,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

חלק ניכר מהסכם ההגירה נוגע לנושא משמורת הקטינים דמי מזונותיהם, ביקורים בישראל ועוד כאשר בעת חתימת ההסכם היו הילדים בני * ו-* שנים ועל כן אין לראות בהסכם כ"צופה פני עתיד" אלא יש להיתחשב בגילם, בהשתלבותם ב*****, בחברה ובקהילה, בדרישות ובאופי המסגרות החינוכיות, ופעילויות הפנאי שלהם.
כן טענה התובעת, כי דוקא בשיא הישתוללות מגפת הקורונה היתעקש האב כי הילדים יגיעו ארצה, לרגל נישואיו לאישתו הנוכחית.
טענות הנתבע הנתבע הכחיש את טענות התובעת וטען כי הוא מקיים עם ילדיו מפגשים רבים בשנה למשל, הוא שוהה עימם 10 ימים במהלך חופשת חג הפסח וכן שוהה עימם חודש ימים בחופשת הקיץ.
בהתאם לכך, נקבע לא אחת, כי מתוך שאיפה לצמצם את הפגיעה בזכות הגישה לערכאות, המהוה זכות חוקתית, בית המשפט יפעיל את סמכותו לפי תקנה 157 (ותקנה 519 בשעתה) אך במקרים חריגים [רע"א 3746/20 קריל נ' ריטיקר [פורסם בנבו] (12.11.2020) (להלן – עניין קריל); רע"א 6562/14 פלונית נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, [פורסם בנבו] פס' 5 04.12.2014)).
...
נסיבות המקרה הספציפי מביאות לכלל מסקנה, כי יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, ככל שיקבע כי תביעותיה יידחו והיא תחויב בתשלום הוצאות לטובתו.
מבלי לקבוע מסמרות בשלב מקדמי של ההליך, ומבלי שתהיה בהחלטתי אנידיקציה לתוצאות ההליך, אני סבורה, כי ההפרות להן טוענת המשיבה אינן הפרות כהגדרתן בהסכם ההגירה ובכלל.
סוף דבר אשר על כן ולאור האמור, אני מוצאת להיעתר לבקש ולקבוע כי המשיבה תפקיד ערבויות בשני ההליכים להבטחת כיסוי הוצאות המשיב, ככל שתביעותיה תידחנה והיא תחויב בהוצאות לטובתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו