מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ילד מאושפז מונשם הזכאי לגמלאות ביטוח לאומי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

ממקום התאונה פונתה התובעת במסוק למחלקה לטפול נמרץ בבי"ח הדסה עין כרם כשהיא מונשמת באופן מלאכותי.
בנסיבות העניין, סבורני כי אף שבתיעוד של משרד החינוך צוין כי התובעת פרשה לפי סעיף 15 (4) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], שת"ל-1970, המתייחס לעובד שפוטר מסיבה שאיננה מצב בריאותי לקוי (ראו: תעודת עובד ציבור שניתנה ע"י המפקחת גב' ציסמריו, וכן תעודת עובד ציבור שניתנה ע"י מר איתי הדר); ואולם, בשים לב לאופי פגיעתה הקשה ונכותה המשמעותית של התובעת עקב התאונה, ולכך שהפרישה באה סמוך לאחר התאונה, כאשר התובעת לא חזרה כלל לעבודה לאחר התאונה, סביר לקבוע כי פגיעתה הקשה של התובעת בתאונה תרמה תרומה ממשית לפרישתה מעבודתה.
אינני רואה מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין הפסד זכויות פנסיה, וזאת משום שכאמור, היא קיבלה פנסיה בשיעור מלא וצמוד למדד, ולא הוכח כי היתה מקבלת פנסיה גבוהה יותר אילו היתה פורשת בגיל הפרישה הרישמי – 67.
עזרת הזולת בתצהירה מציינת התובעת כי בזמן האישפוז שלה תמכו בה בני משפחתה, בעיקר בעלה, ילדיה ואחיה, בכל פעולות היום יום כולל רחצה, אוכל, הגיינה אישית והיו לה לחברה, וזאת בנוסף לטפול שהיא זכתה לו מצוות בית החולים; עם הזמן היא השתקמה, אך לא חזרה למצב שבו היא היתה לפני התאונה, בריאה ועצמאית לחלוטין; היא חזרה לנהוג כעבור יותר משנה לאחר התאונה; עד אז היא היתה תלויה לחלוטין בהסעות של בעלה; לאחר שחזרה לביתה היא לא יכלה לדאוג למשק הבית, היא נזקקה לעזרת בני המשפחה לפעולות היום יום שהיתה נוהגת לעשות לבדה לפני התאונה; מאז התאונה היא סובלת מכאבי ראש תכופים, היא מתקשה לסובב את הראש, היא מרגישה כאבים בקרסול שמאל ודקירות בברך ימין, נועלת נעליים מיוחדות.
נכויים אין מחלוקת כי יש לנכות מהפצוי את התגמולים שהתובעת קיבלה מהמוסד לבטוח לאומי, שעומדים לפי תעודת עובד ציבור שהוצגה ע"י המל"ל (נ/2) על סך נומינלי של 16,1412 ₪.
...
כך או כך, סבורני כי בנסיבות המקרה סיבת פרישתה של התובעת מעבודתה אינה משפיעה בצורה משמעותית על שיעור הפיצוי המגיע לה בגין הפסדי שכר וגריעה מכושר ההשתכרות, כפי שיפורט בהמשך.
עם זאת, בשים לב לעובדה שנעשו עבודות שיפוצים בביתה של התובעת, ולכך שלנוכח פגיעתה הקשה בתאונה והנכות המשמעותית שנותרה לה עקב פגיעתה, סביר כי סמוך לאחר התאונה, בתקופת הנכות המלאה, היא נזקקה להתאמות מסוימות בביתה; ולכך שקיים סיכוי לא מבוטל שבערוב ימיה, בהגיעה לגיל הזקנה, נכותה המשמעותית של התובעת עלולה, ברמת הסתברות גבוהה, לתת את אותותיה עליה בצורה משמעותית יותר, באופן שהיא תיזקק להתאמות שנעשו בביתה; סבורני כי סביר לפסוק לתובעת בגין התאמת דיור סכום גלובלי בסך של 50,000 ₪, על דרך האומדנה.
בנסיבות העניין, ובהעדר אסמכתאות מסודרות, ובשים לב לסכומים שנפסקו בגין עזרת הזולת, סבורני כי סביר לפסוק לתובעת בגין הוצאות סכום גלובלי בסך של 20,000 ₪.
סוף דבר לנוכח כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: הפסדי שכר לעבר 340,000 ₪ גריעה מכושר השתכרות לעתיד 167,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שאלה זו הנה הרת גורל בתובענה זו, שכן ממנה, במידה רבה, עשויה להיגזר תוצאה בינרית ביחס לשני התובעים גם יחד: ככל שיוכרע כי מדובר ברכב בבעלות צד ג', כטענת התובעים, אזי בהתאם להלכה הנוהגת, יהיה הניזוק זכאי ל- 25% מהנזק (במקרה של בליעה בגימלאות המל"ל) ואילו המל"ל יהא זכאי ל- 55% מגובה הגימלה בהתאם להסכם ההסטורי שבין המל"ל למבטחות בחובה, ביניהן הנתבעת.
לא זו אף זו, התובע לא זימן מי מבני משפחתו להעיד על מגבלותיו וקשייו הנטענים בין אם במסגרת ביצוע עבודתו (למשל חמו עימו עובד התובע מזה קרוב לחמש שנים) ובין אם בעבודות הבית (אישתו או מי מילדיו הבוגרים).
יתרה מזאת, אין חולק כי התאונה הנה תאונת עבודה המוכרת ע"י המל"ל. בהתאם לסעיף 87 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995, ומכוח תקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח- 1968, זכאי היה התובע לתבוע ולקבל מהמל"ל הוצאות נסיעה לשם קבלת טיפולים רפואיים והוצאות הטיפולים הרפואיים.
בנסיבת אלו, ראיתי לפסוק פיצוי גלובאלי לעבר ולעתיד בגין הוצאות בהן נשא או יישא בעתיד מעבר לסל הבריאות ומעבר לזכאותו להחזר מהמל"ל, בסך של 15,000 ₪, בגין ראש נזק זה. כאב וסבל התובע זכאי לפצוי בגין כאב וסבל לפי שיעור נכות של 20% בצרוף 8 ימי אישפוז בסך של 37,600 ₪ (במעוגל) לפי תוכנת המשערכת עדכני למועד מתן פסק הדין.
...
ברם, ככל שיוכרע כי מדובר ברכב בבעלות המעביד, כטענת הנתבעת, עלולים שני התובעים "לצאת עם ידיהם על ראשם" שכן במצב דברים זה, לא מן הנמנע כי דין התביעה כולה להידחות: במקרה של התובע 1-ככל שיסתבר כי נזקיו נופלים מגובה הגמלה המהוונת ובהעדר זכאות ל- 25%, ובמקרה של התובע 2-תהפוך תביעתו באחת, חסרת עילה כנגד הנתבעת.
בגין התנהלות זו ראוי ונכון היה להטיל על שני הצדדים גם יחד הוצאות לטובת אוצר המדינה, כל אחד על "תרומתו" לקושי בניהול ההליך הן מבחינת בזבוז זמן שפוטי יקר ערך והן בשל יצירת אווירה עכורה ומתוחה בה נוהל ההליך לכל אורכו, אשר גזל מטבע הדברים, משאבים בלתי מבוטלים ממותב זה. עם זאת, לאחר ששקלתי בדבר בכובד ראש, ולא בלי ספקות, החלטתי להימנע, ולו הפעם, מפסיקת הוצאות וחלף זאת להסתפק בדיון המפורט שערכתי לעיל בפרק של מידתיות בניהול ההליך ובהערה על התנהלות הנוגעת לשני הצדדים גם יחד, כל אחד על תרומתו, בלשון המעטה, מתוך משאלת לב כי הדברים לא יפלו על אוזניים ערלות אלא על אוזניים קשובות, ויופנמו וייושמו מעתה ואילך בהליכים הבאים.
סוף דבר לאור כל המקובץ דלעיל, הריני פוסקת כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע 1 סך של 513,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ ואגרה.
הנתבעת תשלם לתובע 2 סך של 896,000 ₪ בצירוף ריבית הסכמית מיום הגשת התביעה (22/3/17).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת היא ילידת 21/5/1944, נשואה ללא ילדים.
לאחר שחולצה מן הרכב שבו נלכדה בקרות התאונה, התובעת פונתה לבית החולים "שיבא" בתל-השומר (להלן: "בית החולים") כשהיא חסרת הכרה ומונשמת.
התובעת זכאית לפצוי בראש נזק זה בגין נכותה הרפואית בגובה 49.373%, תקופת אישפוז של 33 ימים, בניכוי מרכיב הגיל ובתוספת ריבית כדין מיום התאונה.
יש לדחות את טענת הנתבעים, שלפיה יש לערוך גם ניכוי רעיוני מסכום הפצוי-בגין קצבת נכות כללית שהתובעת זכאית לקבל לגרסתם של הנתבעים מן המוסד לביטוח לאומי.
...
סוף דבר 23.
הגעתי לכלל מסקנה כי במסגרת ההוצאות יש ליתן ביטוי לחוסר אמינותה של התובעת, לאופן שבו נוהלה התביעה, וכן לעובדה שמדובר בתביעה "מנופחת" שלא היה כל מקום להגישה לבית משפט מחוזי.
משכך, אני קובעת כי הנתבעים ישלמו לתובעת שכר טרחת עורך דין בשיעור 7% בלבד מן הסכומים שנפסקו לעיל (בניכוי תשלומים תכופים) בתוספת מע"מ, ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2011 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מר לוי יוסף (להלן: "המבקש") יליד 01/01/52, נשוי ואב לארבעה ילדים בגירים.
למבקש נגרם דמם סובדורלי ותת עכבישי במוח, שבר בצלעות, תזוזה של דיסק צוואר 4C-3C. המבקש סובל מהיצרות ניוונית עם סימני מיאלופטיה ומיאלומלציה בחוליות 7C-3C ועד 1D. המבקש פיתח טטראפלגיה מלאה בחוליה 4C, ובמהלך אשפוזו פיתח המבקש תמט ריאתי והיה מונשם לפרק זמן ארוך.
עוד אציין, כי אין מקום במסגרת הבקשה לכסות הוצאות ותשלומים עתידיים, שאינם דרושים לסיפוק צרכיו של הנפגע נכון לאותה העת, וכן לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהמבקש נפגע בתאונת דרכים, שהינה גם תאונת עבודה, והנו זכאי לקבלת קצבת נכות, גמלת שירותים מיוחדים, אביזרים חיוניים ותשלומים מהמוסד לביטוח לאומי ומקופת חולים ועוד.
יתר על כן, המבקש נפגע בתאונה שהוכרה כתאונת עבודה וזכאי, על כן, מכוח תקנות הביטוח הלאומי (מתן טפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח-1968, לטיפול רפואי, הכולל אישפוז, תרופות החלמה, שיקום רפואי, אספקת מכשירים אורטופדיים ותראפוייטים ואביזרים רפואיים אישיים אחרים, שאושרו על ידי רופא השקום.
...
סוף דבר 21.
לאור כל האמור סבורני, כי אין מקום, בשלב זה, להגדיל את התשלום התכוף החודשי המשולם למבקש מעבר לסך של 9,000 ₪ ו/או לפסוק תשלום חד פעמי, שעה שאך בחודש פברואר 2011 שולם למבקש סך של 60,000 ₪.
לאור העובדה שהמשיבה שילמה למבקש תשלומים תכופים עד לחודש נובמבר 2011 כולל, כעולה מהודעתה, תשלם המשיבה למבקש תשלום תכוף בסך של 9,000 ₪, וזאת מעבר לקצבאות המל"ל המשולמות למבקש מיום 01/12/11 בסך של 9,000 ₪, בצרוף שכר טרחת עורך דין לכל חודש, עד ליום 01/01/13, כאשר התשלום הראשון יבוצע ב-10 לחודש דצמבר וכל תשלום ב-10 לחודש שלאחריו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו