יכולתו של חייב בהליך פשיטת רגל להתגונן בהליכים משפטיים

בהקשר אחרון זה אזכיר שבשנת 2014 אושר חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014, שביטל את מאסר החייבים האזרחיים בארץ (והותיר אפשרות למאסר במקרים כגון אי ציות לצוים בהליך של פשיטת רגל (סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980) ואי תשלום חוב מזונות (סעיף 70(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967); יודגש כי גם סעיף זה, בעיניין אי תשלום חוב במזונות, מתייחס למאסר של חייב בעל יכולת).

בעיניין אזולאי בית המשפט הביע אמנם הסתייגות מהקביעה הנ"ל בעיניין שטיין, בקובעו כי: "הוראות שמקורן בדיני פירוק חברות או פשיטת רגל, כמו עיכוב ההליכים המשפטיים עם מתן צו כנוס או צו פירוק, פורשו בפסיקה ככאלו שאינן מאפשרות את עיכוב ביצוע העונש בהליך... אף בגדרי ההליך הפלילי עצמו, עצם היות החייב בהליכי פשיטת רגל לא הביא לעיכוב מועד תשלום הקנס...

עם זאת, ומבלי לטעת מסמרות בדבר, אוסיף מספר מילים אף בנושא זה: א) סעיף 5 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחרותו קובע כי: "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת". סעיף 1 לחוק-יסוד זה קובע, בין היתר, כי זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בהיותו בן חורין, וסעיף 1א לחוק-יסוד זה מורה כי מטרתו של חוק-היסוד הנ"ל להגן על כבוד האדם וחרותו.

...

אני סבור, כאמור לעיל, כי הפרשנות שמציע המשנה לנשיאה (בדימ') אפשרית מבחינת הלשון ועולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה ועם כללי הפרשנות במשפט הפלילי.

האם הפרשנות המוצעת מתיישבת עם ההלכה שלפיה "אין זה ראוי להטיל קנס, ומאסר תמורתו, שתכליתם האחת והיחידה היא תשלום הפיצויים" (ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (20.1.2011) (להלן: עניין שלום))? אני סבור שכן.

אינני מתעלם מכך שהסרת איום המאסר מפני מורשעים ששילמו את סכום הקנס גורעת מארסנל אמצעי האכיפה הפוטנציאליים שעומדים לרשותו של נפגע העבירה.

לחייבים ניתנה הרשות להגן וההליך המשפטי היתנהל עד לשלב הגשת תצהירי העדות הראשית לצורך שמיעת הראיות.

כן נטען, כי הבקשה אינה עומדת בתנאים למתן היתר לניהול תביעה על ידי חייב בהליך פשיטת רגל, ובכלל זאת בחינת סכויי התביעה והחשש להטלת הוצאות על החייב ובעקיפין על קופת הכנוס.

" הנושה בתגובה להחלטה, טענה כי ישנם נושאים הנדרשים עדיין הבהרה קודם למתן תגובתה העניינית ובכלל זאת עמדתה הנדרשת של החייבת אשר ההחלטה תשפיע גם עליה; הבהרה לגבי מימון התביעה שהחייב מבקש להגיש; הבהרה לגבי אפשרות החייב לשלם הוצאות אם יוטלו עליו בהליך התביעה; וכן היתייחסות לעלויות המשמעותיות שהיו לנושה בבירור תביעת החוב בפני המנהל המיוחד ובפרט ההוצאות בתשלום למומחה שמונה על ידי בית המשפט לפי המלצת המנהל המיוחד.

יובהר, כי אין באמור כדי להטיל ספק ביכולת המנהל המיוחד להכריע בתביעת החוב אף שמדובר בעיניין מורכב, ויש לציין כי בירור התביעה אכן קודם על ידי המנהל המיוחד ובכלל זאת בהליכים לקבלת חוות דעת המומחה.

...

נוכח המסקנה כי ראוי לאפשר לחייב לפתוח בהליך משפטי נגד הנושה, עולה השאלה לגבי המשך בירור תביעתה של הנושה נגד החייבים בפני המנהל המיוחד.

ההלכה המשפטית: אכן, כניסתו של החייב להליכי פשיטת רגל נועדה להגן עליו מפני נושים.

בתיק רע"א 5106/09 סיסו נ' הכנ"ר (ניתן בהרכב השופטים גרוניס מאור ומלצר, ביום 6.10.09), נאמר בפסקה 5 שם מפי כבוד השופט גרוניס: "הרעיון העומד מאחורי סעיף 128 לפקודה הוא שבית המשפט של פשיטת הרגל הוא הפורום השפוטי הנכון לאזן בין האינטרסים של כלל נושי החייב לבין האנטרס של הזכאי למזונות, והכל תוך היתחשבות אף באנטרס של החייב עצמו". הנשיא ( כתוארו אז) השופט א' ברק ב-רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360 (2001)), קבע שם, בפסקה 13, ביחס למעמדו של חוב מזונות בהליכי הוצאה לפועל: "...מעמד מיוחד ניתן לחוב פסוק ממזונות, לאור אופיו המיוחד של הפסק ולאור אופיים המיוחד של המזונות. הפסק הוא בעל אופי מיוחד, לעניין ההוצאה לפועל, הן משום שהוא ניתן לאחר שיכולתו של מי שנתחייב במזונות כבר הובאה בחשבון והן משום שהפסק אינו סופי, ועם שינוי הנסיבות ניתן לחזור לבית-המשפט ולדון בחיוב המזונות. המזונות הם בעלי אופי מיוחד לעניין ההוצאה לפועל בשל 'מצבם המיוחד ורגישותם של הזוכים במזונות – בן-זוג, ילדים קטינים, נכים או הורים, שמחייתם וחייהם היום-יומיים תלויים בהם' (פרשת פר"ח, בעמ' 731). מכאן 'הרצון להעניק עדיפות לגבייתו [של חוב המזונות – א' ב'] על פני חובות אחרים, ולהקל עליהם, וזאת על מנת לאפשר את מחייתו של הזכאי" .

...

זוהי פגיעה משמעותית באופן שאינו מידתי וכדי לאזן אני סבורה כי יש מקום לפסוק במקרה זה לפסוק מזונות זמניים בשיעור מתון עד להכרעה בבקשות לקציבת מזונות.

אשר על כן, אינני רואה לנכון לבטל החלטתי מיום 22.5.17 שהעניקה לאלתר דמי מזונות לבנותיה של גב' הס. עם זאת, אני רואה לנכון לשנות אותה במידה מסוימת כדי שתהיה התאמה בין זכויות כל צאצאיו של החייב מכלל המשיבות 2-4 ובהלימה ליכולותיו.

אשר על כן, כסעד זמני, ועד שתוכרענה בקשות 5, 7 ו-8, אני קובעת לכל אחד מן הקטינים מזונות זמניים של 1,000 ₪.

החייב בנתיים לא התגונן והגיש כאמור בקשה לפשיטת רגל בהליך זה. הדיון הראשון בתיק נקבע ליום 27.11.2018 ולקראת דיון זה, הגיש הנושה היתנגדות להכרזה על החייב כפושט רגל, בטענה כי החייב ואביו הבריחו נכסים מחברה אחת לאחרת כאשר בסופו של דבר החברה האחרת נמכרה, והחייב ואביו קיבלו כספים שמקומם היום אינו ידוע ועליהם לא הצהירו [ההיתנגדות הוגשה במסגרת בקשה 3].

אין חולק כי לתום הלב מעמד נכבד בהליך זה, והוא משתרע על כל שלבי ההליך ובכלל זה על השלבים שקדמו להליך, כשחובת תום הלב של החייב היא תנאי בלתי נפרד לכניסתו להליך פשיטת הרגל ואף מהוה כרטיס יציאה ממנו [השוו ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרישמי (1.2.2011)].

העובדה כי החייב ויתר החייבים הקונקרטיים ובכלל זה החברה לא התגוננו כלל מפני תביעת הבנק, והותירו למעשה את הערבים חשופים לחובותיהם, כשהם בעצמם פונים להליכי חידלות פרעון, בודאי יוצרת חוסר נוחות ותחושה של אי צדק מבחינת התוצאה כלפי הנושה-הערב, הגם שזו משמעותה של הערבות מקום בו הנערב אינו יכול להשיב חובו.

אולם במקרה שלפנינו התחושה היא שהחייב היה אדיש לתוצאות ההליך המשפטי ביחס לחובותיו באופן המשפיע ישירות גם על הערבים וכאשר הדבר נעשה כחצי שנה בטרם פנה החייב להליך פשיטת רגל כשהוא יודע על קריסתו הכלכלית, יש בכך תחושה של חוסר צדק ואולי אף חוסר תום לב ביחסים שבינו לבין הנושים.

...

החייב בינתיים לא התגונן והגיש כאמור בקשה לפשיטת רגל בהליך זה. הדיון הראשון בתיק נקבע ליום 27.11.2018 ולקראת דיון זה, הגיש הנושה התנגדות להכרזה על החייב כפושט רגל, בטענה כי החייב ואביו הבריחו נכסים מחברה אחת לאחרת כאשר בסופו של דבר החברה האחרת נמכרה, והחייב ואביו קיבלו כספים שמקומם היום אינו ידוע ועליהם לא הצהירו [ההתנגדות הוגשה במסגרת בקשה 3].

סוף דבר – תכנית הפירעון וההפטר המותנה בקשת הנושה לביטול ההליך בשל חוסר תום לב נדחית.

כך גם נדחית טענת החייב להיעדר יריבות בינו לבין הנושה.

כאמור, לאחר ששמעתי את הצדדים, וקיבלתי את המידע שנמסר ע"י הנאמן אני קובע כי ינתן לחייב הפטר אם יוסיף לקופת פשיטת הרגל סכום נוסף של 96,000 ₪ אשר ישולמו תחילה ב- 30 תשלומים שלא יפחתו מ- 1,400 ₪ והיתרה בתשלומים שלא יפחתו מ- 1,800 ₪ [להלן: "תכנית הפירעון"], וזאת בנוסף לנכסים הצבורים בקופה ולנכסים המוקנים לקופה אשר ימומשו בנפרד, לרבות פיצויי פיטורין וקרנות השתלמות ככל שקיימים.

הובהר גם כי מסקנה זו אינה מגינה על החייב משום שגם אם תיתקבל המלצת בעלי התפקיד, ממילא לא יינתן לחייב הפטר מחובו לרשויות המס.

הכרעה המצב המשפטי בפקודה נועד הליך פשיטת רגל של היחיד, מכוחו מיתנהל ההליך כאן, לשתי מטרות שוות: האחת – ניהול הליך קבוצי שיאפשר לנושים לכנס נכסיו של החייב יחדיו ולהעצים יכולת פרעון חובותיו לכלל הנושים באופן שווה.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל איני סבורה שיש מקום להותיר הליך זה על כנו, ויש מקום להיעתר לבקשת הנושה מר טובים לבטלו.

אשר על כן, אני מורה על ביטול ההליך ודחיית הבקשה העיקרית.

לאור תוצאת פסק הדין, אין צורך במתן החלטות בבקשות 25-22, ואולם לאור הסכמת בעלי התפקיד ומאחר ולא מצאתי ממש בהתנגדות החייב, היה מקום להיעתר לבקשה 25, ככל שצומצמה בדיון ביום 14.7.2021, ובכפוף להסכמת הנושה לשאת בהוצאות.