מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

יישום כללי מכרזים בהליך תחרותי

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בעתירה נתבקש לקבוע כי היתקשרות הערייה והחברה לרכישת גופי התאורה, לרבות ההסכם, היא בלתי חוקית ובטלה, כי היתקשרות הערייה עם געש להגשת הבקשה ללא הליך תחרותי קודם היא בלתי חוקית ובטלה וכי המיכרז בטל ולחלופין כי יש לשנותו כך שלא תוגבל האפשרות להתקין גופי תאורה של המבקשת או של ספקים אחרים.
זה איננו מיכרז רגיל לרכישת גופי תאורה אלא הוא נועד ליישם החלטת ממשלה בדבר התייעלות אנרגטית והפחתת פליטת גזי חממה.
במכרזים למתן שירותים, להבדיל ממכרזי הקמת פרויקט, הנטייה היא להמנע ממתן סעד זמני בעירעור שכן לרוב קבלת העירעור אינה גורמת לנזק בלתי הפיך (ראו, למשל: עע"ם 4269/19 איגוד יבואני מכשירי השמיעה בישראל נ' שירותי בריאות כללית, בפס' 26 וההפניות שם (‏2.7.2019) ("כאשר מדובר במיכרז לאספקת שירותים המנעות ממתן סעד זמני אינה יוצרת ככלל נזק בלתי הפיך, בהיתחשב בכך שניתן להפסיק את ההיתקשרות עם הזוכה במיכרז אף לאחר שהחלה תקופת המיכרז, ולפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו בגין אי מתן הסעד הזמני"); עע"ם 2915/12 ש.ו.ת. ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, בפס' 9 (31.5.2012)); השוו: בר"ם 9760/06 רחמני ששון (אפיק) 1991 בע"מ נ' משרד הבטחון, בפס' 12 (27.11.2006) (מיכרז לאספקת ציוד ושרות או מיכרז מסוג תפעול שוטף, ובשונה ממכרז להקמת מערכת או תשתית)).
...
לגופו של עניין, בית משפט קמא בחן את ההסכם, שנכרת מבלי שהתקיים מכרז, וקבע כי: "בהינתן המענק ממשרד הכלכלה, ובחירתו של משרד הכלכלה במשיבה 3 כספק המתאים למימוש המענק לעידוד חדשנות טכנולוגית ישראלית בהתייעלות אנרגטית, אני מקבל את טענת המשיבות שמבחינה עניינית התקיימו תנאי תקנות המכרזים לפטור ממכרז, לפי סעיף [3(4)](http://www.nevo.co.il/law/4518/3.4)..." (שם, בפס' 38; ההדגשה הוספה).
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובתשובה לתגובות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
מקובלת עליי טענת העירייה והחברה הכלכלית, כי עיכוב בקידומו של הפרויקט יעכב את החיסכון המשמעותי בהוצאות הגלום בפרויקט (ולטענתן אף עלול לסכן את האפשרות של העירייה והחברה לקבל את המענקים, שבהיעדרם לא יבוצע הפרויקט).
סוף דבר הבקשה נדחית והצו הארעי שניתן ביום 8.6.2020 מבוטל.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ואכן, הצדדים שלפניי טענו את טענותיהם מתוך הנחה לפיה עקרונות דיני המכרזים חלים על ההליך התחרותי שבו עסקינן, וכי יש ליישם בעניינינו את העקרונות שנקבעו בפסיקה בכל הנוגע לתיקון פגמים בהצעות שהוגשו במכרזים.
בסעיף 30 למכרז, שכותרתו "סמכויות כלליות של הועדה", נקבע כך: "מבלי לגרוע מהאמור בהליך התחרותי הזה, הועדה שומרת לעצמה את הזכות והיא תהיה רשאית לפעול כדלקמן:
...
העולה מהמקובץ הוא, שאין פגם בגישה שבאה לידי ביטוי בהחלטת וועדת המכרזים אשר בחרה שלא להשתמש בסמכותה לאפשר את תיקון הצעת העותרת.
כאמור, סבורני כי לא נפל פגם בעמדת משרד התחבורה על שני נימוקיה.
אשר על כן העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש להדגיש כי ועדת המכרזים הייתה ערה לכך שיתכן ויהיה מקום להיוועץ בממונה ובסעיף 2 לפרוטוקול הוועדה מיום 29.11.15, בו היתקיים דיון לאישור עקרונות המיכרז, נאמר באשר להיבטי ריכוזיות ותחרות, כך: "הועדה בחנה היבטים של ריכוזיות לרבות של תחרות ענפית. הוזכר כי הוראות הדין ומסמכי המיכרז נותנים מענה לסוגיה של ריכוזיות כלל משקית. ככל שתתעוררנה במהלך הליך המיכרז סוגיות מתחום ההגבלים העיסקיים והריכוזיות, נשמרו הזכויות לבררן מול הרגולציה הרלבנטית.". (הדגשה אינה במקור – מ' א' ג').
השאלה האם ניתן לקבוע תנאים הפוגעים בשויון המכרזי כדי לקדם תחרות, נגזרת משאלה רחבה יותר והיא עד כמה ניתן להגביל משתתפים במיכרז בשם מטרות ציבוריות כלליות, החשובות כשלעצמן, כמו שימוש בסטאנדארטים ירוקים לשמירת הסביבה, העסקת אוכלוסיות מיוחדות, העדפת תוצרת הארץ וכו'.
היינו, בית המשפט העליון הכיר במתן יתרונות למתחרה חדש במסגרת מיכרז, היינו, יישום הגנת ינוקא באופנים שונים, כל עוד בית המשפט השתכנע כי מדובר בתכנית סדורה שמטרתה להוביל לקיום תחרות בשוק הרלבנטי.
...
אני סבורה כי העותרות, ובעיקר מלט הר טוב, הוכיחו כי אכן נפלו פגמים משמעותיים בהליך קבלת ההחלטות של חנ"י, וביניהם: אי פנייה לממונה על אף חוסר המומחיות של חנ"י בשוק המלט; אי שיתוף משרדי התחבורה והאוצר; הסתמכות על מומחים הנגועים בניגודי עניינים ובעיקר העדר כל פירוט של השיקולים שעמדו בבסיס החלטות ועדת המכרזים, כך שבית המשפט אינו יכול לבחון האם הפעילה חנ"י את שיקול דעתה כנדרש.
נוסף לכל האמור לעיל, תפרט חנ"י במכרז את מטרותיו ותשקול שניים אלה: ראשית, את משך תקופת השימוש ברציף למי שיזכה במכרז, לאור האמור בדוח הרשקוביץ כי המכרז יהיה לתקופה של 5-7 שנים; לתוצאות ה-RFI וכן לאור החלטת הממונה לפיה רק בתום 5 שנים מיום מכירת המפעל בהר טוב ניתן יהיה לבחון את התחרות בשוק המלט.
אין להוציא מכלל אפשרות כי גם לאחר בחינה מחודשת של המכרז, בעקבות היוועצות בממונה ושיתוף משרדי האוצר והתחבורה, תגיע חנ"י למסקנה כי חלק מהתנאים שנדונו לעיל, או כולם, צריכים להיוותר על כנם.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביחס לרשימת האשכולות שבהם מיועדים להתפרסם הליכים מכרזיים, נקבע בסיפא לסעיף 1.4 למכרז המיון המוקדם, כי "למרות כל האמור לעיל, הממשלה שומרת על זכותה לשנות את הרכב האשכולות כאמור לעיל, מספרם או מאפייני קוי השרות שבהם. פירוט כללי של אשכולות הקוים לחמשת המכרזים כאמור לעיל מופיע בנספח א' למכרז זה". כן נקבע בסעיף 1.10: "המידע המובא כאן בקשר עם מיכרזי ה-RFP הנו מידע כללי וראשוני בלבד ... הממשלה רשאית לשנות את תוכנית המכרזים בכל שלב, את מרכיביה, היקפה, שלבי היישום שלה, המועדים וכל פרט אחר, מכל נימוק או סיבה שתימצא לנכון, ולקבל כל החלטה, לרבות החלטות שונות או סותרות את האמור כאן, לפי שיקול דעתה וללא הגבלה". בנספח א' – המפרט את תאור האשכולות, נקבע כי המידע הנמסר בו הִנו מידע כללי בלבד, על הפעילות הקיימת באותו מועד באזורים ובקווים שבהם עתידים להתפרסם מכרזים בעקבות מיכרז המיון המוקדם, וכי המשיבה רשאית לשנות את מסלולי הקוים, תדירותם, הקפם וכל נתון אחר שתימצא לנכון, וכן לבטל או להוסיף קווים לאשכולות הרלבאנטיים.
באשר לטענת העותרת, לפיה הטעם של מניעת הווצרות מפעיל דומינאנטי איזורי, אשר צוין על-ידי ועדת המכרזים בהחלטתה האחרונה, בא לעולם רק בשלב מאוחר של ההליכים, מתוך מטרה למנוע מהעותרת מלהשתתף במיכרז, הרי שטעם זה – בדבר מניעת שליטה אזורית על-ידי מפעיל יחיד – מופיע עוד במסמכי תוכנית התחרות ומכרז המיון המוקדם כאחת המטרות המרכזיות שביסודם, ומהוה שיקול לגיטימי שעליו התבססה הועדה.
...
לנוכח המסקנה שאליה הגעתי לגופה של ההחלטה נושא העתירה, מתייתר הצורך לדון ולהכריע בטענות נוספות שהועלו על-ידי המשיבים.
התוצאה על-יסוד האמור לעיל, לא קמה עילה להתערבות בהחלטת המשיבה, ודין העתירה להידחות.
העותרת תשלם הוצאות בסך 50,000 ₪ למשיבה 1, ובסך 30,000 ₪ לכל אחת מהמשיבות 2 ו-3.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בפסיקה צוין ביחס להסדר לתיאום מיכרז צבורי כי "מדובר במעשה החותר תחת עצם התכלית המרכזית שבעטיה מבוצע המיכרז, ומרוקן מתוכן את כלליו והוראותיו", וכי "מהלך שכזה, במיוחד כשהוא מתבצע בין מתחרים המחזיקים בנתח משמעותי מן השוק הרלוואנטי, פוגם באופן קשה בשקיפותו של המיכרז, בסיכוי השווה של כל המתחרים לזכות במיכרז ובמיוחד ביכולת לשמר את המיכרז כהליך יעיל שנועד לאפשר לרשות לזכות באיכות המקסימלית במחיר מינימלי, לרווחתו של הציבור" (ע"פ 7068/06‏ מדינת ישראל נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ (31.5.2007), פסקה 13 לפסק הדין).
באופן דומה, שורה של מוצגים שהוגשו על ידי מדי ורד (למשל מוצגים מס' 24.1 (מיכרז מי אביבים 749/17), 24.2 (מיכרז מי חדרה 02/2017), 25 (מיסמך של הבנק העולמי המפרט כללי כשירות להתקשרויות עמו, 29 (הוראות היתקשרות באתיופיה) ו - 30 (תקנות הרכש האנגליות)), אינם מלמדים על נזק חמור או בלתי הפיך כפועל יוצא מהרשעה.
יש ממש בטענת ההגנה, כי המחירים במיכרז היו תחרותיים, וכי ההסדר הכובל לא יושם.
...
אני גוזר, אפוא, על מר פייגין 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, בהתאם לתוכנית שהוכנה על ידי הממונה על עבודות השירות.
בהתחשב בשיקולים אלה, אני קובע כי מתחם הקנס עומד על 30,000 – 60,000 ₪.
אני גוזר, אפוא, על עו"ד ג'רבי, 75 ימי מאסר, אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם לתוכנית שהוכנה על ידי הממונה על עבודות השירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו