יישוב סכסוך בין אב לבת בעקבות נתק קצר

ביום 24.01.17 בעקבות נתק בין האב לבנות, ניתן פס"ד המורה על חידוש הקשר בין האב לקטינות, ונקבע מנגנון לחידושו לאחר שהקטינות נשמעו (תמ"ש - 10- 15 .

לאחר שנסיון לקיים מפגשים כשל, מחודש ינואר 2020 מזה כשנתים ימים, לא מיתקיים כל קשר בין האב לבנותיו.

( ביום 6.7.15 הגישה האם תביעה להגדלת מזונות (תמ"ש - 07- 15 ) וזמן קצר לאחר מכן ביום 18.10.15 הגיש האב תביעה לשינוי זמני שהות (תמ"ש - 10- 15 .

ביום 16.1.19 הגיש האב בקשה לישוב סיכסוך (י"ס - 01- 21 ) ולאחר שזה הסתיים, הגיש התובע ביום 27.3.19 תביעה לביטול מזונות עקב היתנהגות מרדנית (תלה"מ - 03- 19 .

בפסק הדין צויין במפורש כי נ' הביעה נכונות כנה לנסות פעם נוספת קיום קשר עם אביה, להבדיל מק', שכאמור למעשה "נולדה" לתוך הסיכסוך בין הוריה, וביטאה אדישות מוחלטת.

...

המקרים בהם נשללו מזונות היו מקרים קיצוניים, לא שוכנעתי כי מקרה זה נופל לגדר אותם מקרים.

לסיכום - אינני רואה לנכון לקשור בין חובת תשלום המזונות לבין קיומו של קשר בין הבנות לאביהן, מעבר לקבוע בפסק הדין שנתן ביום 27.11.19 , ואין מקום לשנות דבר מהאמור בו. דרישת האב להורות על ביטול חיובו במזונות נדחית.

ממילא נדחית דרישתו להשבת מזונות ששולמו לאם ממועד מתן פסק הדין.

מונחת לפניי תובענה ליישוב סיכסוך שכל עניינה בקשר אשר נותק בין אב לבין בתו, כבת 14.5 שנים והכל על רקע נתק כאמור אשר ארע בשעתו בין האב לבין בת גדולה יותר שהיא כיום חיילת.

הבנתי כי מדובר בנתק קצר ימים אשר נמשך פחות מחודש ימים ומן הראוי לומר כי התגובה המהירה שבעצם הגשת הבקשה היא היא הדרך הנכונה יותר לנהוג, שכן כאשר נוצר נתק קל הרבה יותר לטפל בו בסמיכות להווצרות הנתק מאשר לאחר המתנה ממושכת.

...

גבית" לזילותה את החלטות בית המשפט, אלא משום שסבור אני כי יש צורך במינון גבוה יותר של טיפול מאשר מרכז הקשר.

הואיל וכך, ממנה אני את דוקטור ענבל קיבנסון - בראון ומבקשה לחדש את הקשר בין הקטינה לבין האב לאלתר.

מצפה אני מבאת כוח האב למסור עותק החלטה זו לדוקטור קיברסון לאלתר, תוך שמבהיר אני כי אם ירצה מי מן הצדדים בהמשך ליווי ההליך – מן הראוי לפתוח תביעת משמורת, שכן אני מורה על סגירת תיק יישוב הסכסוך.

במהלך נישואיהם התגוררו הצדדים עם ילדיהם בישוב *****.

בסיכום נכתב כי ככל שלא תימצא אינדיקאציה למניעת הקשר עם האב, יש לקדם חידוש הקשר עם האב, וכן הומלץ טפול פסיכולוגי ארוך טווח לע' על מנת לסייע לו לעבד את התכנים הקשים הקשורים בסכסוך ההורי (עמ' 10-11 לחוות הדעת).

בתחילה נעשו כאמור ניסיונות לקיים מפגשים במרכז הקשר, אולם לאחר שנים ממושכות של נתק וכשלון ההליכים הטיפוליים, ובהמלצת המטפל אלון דגן, ולאור עמדת האפוטרופא לדין, קבע בית המשפט (ביום 27.1.2021) כי בשלב זה לא ניתן ליתן הוראה אופראטיבית בדבר מפגשים בין הקטינים לבין האב, בטרם תתבררנה כל הטענות לגופן במסגרת ישיבות ההוכחות שנקבעו.

האם טוענת כי כיום הקטינות חיות בביתה ביציבות, בבטחון ובאהבה, ואב שמוכן להוציא את בנותיו מחיק אימן רק בגלל שאולי הן יסכימו לחדש עימו את הקשר, לא ראוי כלל לחידוש הקשר.

במקרה שלפנינו, סבלו של האב בשל הנתק משלושת ילדיו והתנכרותם כלפיו הוא עצום.

האפוטרופוס לדין מחויב לבחון את טובתם של הקטינים במכלול ההיבטים, לטווח הקצר ולטווח הארוך, כאשר רצונם המוצהר הוא היבט אחד בלבד, בפרט במצב של ניכור הורי.

...

ממכלול הראיות שנפרשו בפני בית המשפט עולה תמונה עגומה וקיצונית של אם אשר הסיתה את שלושת ילדיה כנגד אביהם, והשחירה אותו כל כך, עד שאינם רוצים לפגוש בו או לשוחח איתו.

נוכח כל האמור, אציע לחבריי להעמיד את הפיצוי הנזיקי על סך של 400,000 ₪.

המשיבה תשלם למערער הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.

תמ"ש 55137-04-21 ביום 26.04.21 עתר האב בבקשה לסעד דחוף שלא בדרך בקשה ליישוב סיכסוך, במסגרתה עתר לקביעת משמורת הקטין בחזקתו ולמתן צו המורה על רישום הקטין במסגרת חינוכית בעיר מגוריו.

ביום 15.06.21 עדכנה עו"ס ממקום מגורי האם כי הנתק הממושך הקיים בין הקטין לבין אימו ואחותו הקטינה אינם עולים בקנה אחד עם טובתו וכי ניכר שהנתק נובע משילוב של קשיים הקיימים בקשר שבין האם לבין הקטין אל מול אמירות/הסתות שאינן מותאמות הנשמעות מצד האב.

התובע לא טרח לצרף אסמכתות נידרשות והכרחיות לבירור התביעה כדבעי, לרבות ביחס להכנסותיו, להכנסות בת זוגו, מצבם הכלכלי והוצאותיו והסתרת המידע על ידו גובלת בחוסר תום לב. לא חל כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק היתערבות נוספת בסכום המזונות וכל מטרת האב לנקוט ב'שיטת מצליח' בניסיון לחמוק מתשלומי מזונות הקטינים ולהמשיך את מסכת ההתעמרות רבה השנים בה. מוסיפה האם וטוענת כי האב נעדר מסוגלות הורית לגדל את הקטין; אינו ער לצרכיו; מיתנהל בצורה מבישה, מסית ומנכר את הקטין כנגדה.

בנגוד לאב, הרי שהיא מעודדת את הקטינה לשמור על קשר עם האב, הגם שלמעט המפגש בסוף שבוע, אחת לשבועיים, אין כל תיקשורת בין האב לבין הקטינה וגם בעת שאושפזה לצורך ניתוח להסרת אבנים מהכליות, סירב האב לסייע ולקחת את הקטינה לחזקתו בתקופה זו. עסקינן בבן מורד, סרבן קשר, שאינו מוכן לראות אותה להיות איתה בקשר ולו מינימלי ולכן אין לחייבה לשאת במזונותיו מכוח הדין האישי מדיני צדקה, שכן בהתנהגותו מפסיד הקטין מזונותיו.

יכולתם הכלכלית של הצדדים יכולתו הכלכלית של האב בכתב התביעה לביטול מזונות טען התובע בעיניין זה בקצרה, ובזו הלשון: 'להשלמת הדברים יצוין כי האב מישתכר סך של 5,400 ₪ – סעיף 40 לתביעה לביטול מזונות ואילו בתביעה לחיוב האם במזונות הקטין טען התובע כי הוא מישתכר בשכר מינימום – ראו, סעיף 22 לתביעה.

...

משכך, שעה שלא הוכח בפניי כי התנהגות הקטין כלפי האם וסירובו העיקש לחדש עימה את הקשר, חרף מאמצים כבירים שנעשו מצידה בעניין זה, מוצדקת וכאשר האב מצידו דבק לאורכם של ההליכים בגרסה כי אין המדובר בניכור הורי שמפעיל כנגד האם (ראו, בין היתר, טיעון ב"כ האב בישיבת הוכחות מיום 02.03.23 בעמ' 6 שורות 2-23 וכן סעיף 25 לסיכומי האב) הגעתי לכלל מסקנה כי הקטין הוא בבחינת 'בן מרדן'.

לא זו אף זו, אפילו ולא הייתי מגיעה למסקנה זו, הרי שלנוכח מצבה הבריאותי הרעוע של האם, כמו גם מצבה הכלכלי, בצד העובדה כי מגדלת כמעט לבדה את הקטינה, בעוד שהאב מקיים עימה זמני שהות מצומצמים בלבד (סוף שבוע אחת לשבועיים), אל מול מקור חיוב האם במזונות הקטין, מ'דיני צדקה', הרי שניתן לקבוע כי אין ביכולתה הכלכלית של האם להשתתף במזוות הקטין, שכן קביעה כאמור עשויה לדרדר אותה לחרפת רעב ולפיכך, האם איננה עומדת בתנאי ה'אמידות' ולכן אין לחייבה במזונות הקטין מדיני צדקה.

כך גם לא הוכח בפני כי הקטין יחווה מחסור מקום בו לא תחוייב האם במזונותיו, שכן נחה דעתי כי יש בידי האב למלא מלוא צרכיו, אותם הערכתי ע"ס 2,250 ₪ בחודש וכאמור בקביעות אליהן הגעתי במסגרת התביעה לביטול מזונות.

אחרית דבר, מכל המקובץ לעיל, עתירת האב בתמ"ש 3402-09-21 לביטול חיובו במזונות הקטין – מתקבלת.

עתירת האב לביטול חיובו במזונות הקטינה – נדחית.

עתירת האב בתלה"מ 27554-10-22 לחיוב האם במזונות הקטין – נדחית.

על המשפחות ובעלי הדין להבין, כי כפי שהם נערכים לשינוי מקום המגורים, חודשים ולעתים שנים מראש, כך יש גם להכין הילדים וכך גם יש לעתור מבעוד מועד לבתי המשפט ולא להותיר זאת "לדקה התשעים" (הדבר צריך להשקל גם באופן ניהול הליך יישוב סיכסוך ובשקילת הגשת בקשת קיצור תקופת עיכוב הליכים).

בכל הנוגע לקשר בין האב לילדים, צויין בדווח כי ביום 04.09.23 היתקיים מפגש במרכז קשר ב**** "י' ויר' ניכנסו בקלות וא' הייתה בהתנגדות אך לבקשת אימה ועו"ס המרכז, נכנסה למפגש למספר דקות בהן הטיחה את כעסה על אביה". העו"ס התרשמה כי "משיחות עם הילדים, ניכר כי ישנו קושי בחידוש הקשר עם אביהם אך עבור יר' וי' זה קושי שניתן יהיה לגשר עליו. לעומתם, חידוש הקשר עם א' קשה יותר ומצריך היתייחסות טיפולית מיוחדת מאחר וא' אינה מתרצה ומביעה כעס רב על אביה על כך שנעלם מחייהם". משיחה שערכה העו"ס עם האב, עלה כי מחודש יוני החל בהדרכה הורית "ב****" ב****, מסר כי לוקח אחריות על היתנהלותו ועל הנתק שייצר עם ילדיו.

המלצת העו"ס: העו"ס הבהירה כי העובדה שהילדים שוהים בבית מאז תחילת שנה"ל ואינם פוקדים את המסגרות החינוכיות, "אין זה טובת הקטינים להשאר במצב זה ועליהם להישתלב מוקדם ככל הניתן במערכת החינוך ולהחזיר את היציבות לחייהם" וכי במידה ותידרש האם לשוב להתגורר ב****, עשוי המעבר הנוסף בפרק קצר "לטלטל את עולמם פעם נוספת ואף לגרום להשפעה על הקשר בין הקטינים לאביהם", לפיכך המליצה על המשך מגורי האם והילדים ב****** ושילוב הילדים במסגרות החינוך במקום מגוריהם.

יחד עם זאת, כמצוות הפסיקה, אין להעניש את הקטינים בשל מעשי אימם, ויש לבחון את טובתם על רקע השינוי המבוקש, שכן טובתם בלבד היא זו שתנחה את בית המשפט.

החלטה חד צדדית זו (גם אם ניתן להבינה על רקע מצבו הנפשי של האב ותסכולו), בצל סיכסוך הגירושין, נתנה את אותותיה בקטינים ובקשר בינם לבין אביהם, בעיקר מול הבת הבכורה א'.

...

ובמפגש שהתקיים בסופו של דבר רק עם י' צויין כי י' חייכה והייתה שמחה, האווירה היתה טובה ובתום המפגש היה לה קשה להיפרד מהאב.

באיזון כלל השיקולים שפורטו לעיל, ולאחר ששקלתי בכובד ראש את טענות הצדדים, אני מקבלת את המלצות התסקיר, ומאשרת את בקשת האם להעתיק מגורי הקטינים ל****, ורישומם למסגרות חינוך בשטחי המועצה המקומית ******.

בנסיבות אלה, אני מורה כי עד למתן החלטה אחרת זמני השהות בין הקטינים לאביהם יתקיימו אחת לשבוע באמצע שבוע (ביום שיתואם בין ההורים), מתום המסגרת החינוכית ועד לשעה 19:30.

לפיכך, אני מורה כי הצדדים יבחנו את מסגרות החינוך הקיימות בשטחי מ.מ *****, ומפצירה בצדדים לנסות הגיע להסכמות בעניין רישום הקטינים, מתוך ראיית טובת הקטינים, לרבות צרכיהם, התאמתם לרוח בית הספר, לאופיין של הכיתות בבית הספר, קרבה לבית האם, היכרויות בין הילדים שנוצרו לאחר המעבר, ושאר שיקולים רלבנטיים.