במסגרת הבקורת נימצאו ליקויים רבים, לרבות מצב תברואתי ירוד, מזון שפג תוקף ומזון לא מסומן.
נטען כי המשיבים נוקטים בצעדים לתיקון המחדלים, וכי בשלב הראשון הם הפסיקו לייצר מזון ופנו לבעל מיקצוע על מנת להכשיר תוכניות, הכשרת מטבח על פי הייעוד שהם מתכננים.
דיון
המסגרת הנורמאטיבית
סעיף 22 ב לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח-1968 קובע:
(א) היה יסוד סביר להניח כי עסק טעון רשוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בנגוד לתנאיהם, או בנגוד לתקנות לפי חוק זה, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק, לבקשת תובע, לצוות על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעסוק (בחוק זה – צו הפסקה שפוטי).
אם לא די בכך, גם רישיון העסק והיצרן של בית העסק "מסעדת אייוה" –
המוכר לבית העסק של המשיבים את המזון - פג כך שאין בידו רשיון העסק ואף לא רישיון יצרן לשנת 2022.
...
הכרעה
לאחר שקראתי את נימוקי הבקשה והנספחים לה, שמעתי את טיעוני הצדדים בפני ושקלתי את הראיות והעדויות , נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
בסופו של דבר המשיב 2 הגיע להסדר טיעון לעונש בשלושת כתבי האישום והמבקשת לא עמדה על בקשה לסגירת העסק - המסעדה, נוכח הצהרת המשיב שם, שהעסק סגור ונמכר.
בית המשפט שקל גם באם קיים סיכוי, שבעתיד הנראה לעין יוכלו המשיבים לקבל רישיון עסק לאותו בית עסק, אך על פי מכלול הנסיבות והראיות, שהובאו בפני והתנהלותו של משיב 2 שזכתה לגיבוי בת הזוג היא משיבה 1 , המסקנה המתבקשת, כי יש ראיות לכאורה לביסוס הצו.
