חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ייצור מזון ללא רישיון ובתנאים בלתי תברואתיים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

כמו כן, גם אם טענת התובעים בסיכומיהם "לפיה לאחוז ניכר בעסקים במדינה אין רישיון עסק" משקפת את המצב השורר ולו באופן חלקי, אין להיתעלם מהיעדרו של רישיון עסק (ראו: רע"פ 4384/13 מדינת ישראל נ' מיאו והאו בע"מ, פסקות 16-17 (פורסם בנבו, 3.3.2014)).
גם בהנתן העובדה כי התובעים הציגו "רישיון יצרן" שניתן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון ייצור והחסנתו), התשכ"א-1960, אין די. צו זה עוסק בעינייני תברואה ואין בו מענה להיבטים נוספים של ניהול העסק, כגון דרישות עליהן מופקדות רשויות התיכנון והבניה ורשויות ההצלה וכיבוי אש. הינה איפוא בכל אחת מן התחנות השונות בהן אמורה לעבור עוולת הרשלנות, נתגלה כי התובעים כשלו בהנחת תשתית ראייתית שמאפשרת קבלת טענותיהם ונותרו חללים ראייתיים שאינם מאפשרים קבלת התביעה.
ברם, ביישום קונקריטי למקרה שלפנינו, על בסיס הראיות שהונחו לפניי ואשר החסרים שבהם פורטו בהרחבה, לא ניתן לקבוע כי המועצה הייתה "בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר". אין צורך לומר כי נטל השיכנוע לגבי תחולת התנאים של סעיף 38 מוטלים על התובעים (ע"א 1071/96 עזבון המנוח אמין פואד אלעבד נאצר נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 337, פסקה 13 (2006)).
...
התוצאה התוצאה מכל האמור, שדין התביעה להידחות, הן נגד התאגיד והן נגד המועצה.
אשר על כן, אני מחליט לדחות את התביעה נגד הנתבעות.
התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪ וכן הוצאות כלהלן: לנתבעת 1 – 1,000 ₪, ולנתבעת 2 – 5,000 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מצו ההפסקה עולה כי במפעל נימצאו תנאי תברואה ירודים וכן נמצא "חלב נאקות שאינו מפוסטר, ללא תיווי, ללא ציון תוקף, ממקור לא מאושר, המקום ללא רישיון יצרן וללא תנאים סניטריים מתאימים". עוד עולה מהצו כי ביום 27.7.2015, ליפשיץ התחייב בכתב שלא לבצע כל פעילות ייצור ללא אישור משרד הבריאות בשל אי עמידה בהוראות המשרד ובשל העדר רישיון עסק.
נוכח המוסכמות בתיק זה וצו ההפסקה שתוכנו לא נסתר, אני סבורה כי המשיבים או מי מהם הפרו לכאורה את סעיף 12 בפקודת בריאות הציבור-מזון קובע כי: "לא ימכור אדם מזון בלא שהותווה כנדרש בתקנות לפי פקודה זו, או שמשקלו הנקי אינו תואם את האמור בתווית." סעיף 13 בפקודת בריאות הציבור-מזון קובע כי: "לא ימכור אדם מזון שאיכותו נפגמה מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת." כמו כן כעולה מצו ההפסקה, כי המשיבים או מי מהם הפרו את ההנחיות בנושא "תנאים לייצור חלב נאקות ומוצריו" מיום 9.3.2014 (נספח 6 לבקשת האישור).
...
צו ההפסקה הוצא לליפשיץ כמנהל "חלב בראשית". שתי המשיבות עונות לכאורה לשם זה. בשלב זה אני סבורה כי אין מקום לקבוע כי משיבה 4 הפסיקה פעולתה, או שלא היא שהפעילה את העסק שמכר את החלב נושא הדיון ואני קובעת שאין למחוק את התובענה נגדה.
אני סבורה כי מאחר שכאמור אין לפניי תביעה לנזקי גוף אלא לנזק ממוני ונזק בגין פגיעה באוטונומיה, משהוכחו לכאורה העילות והנזק הרלבנטי לכאורה, הרי שהתובענה הייצוגית היא הדרך הראויה לניהול ההליך.
סוף דבר אני מאשרת את בקשת האישור כנגד המשיבים.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2018 בשלום קריית שמונה נפסק כדקלמן:

כמו כן, לאלתר, הוטל על המשיב להקצות מקרר נוסף לשם הפרדת בשר בקר מבעלי כנף, להפסיק לארוז מוצרי מזון במקום ולהקצות ארון סגור לחומרי חיטוי וניקוי.
באותו מועד נימצאו (כמו במרבית הביקורות הקודמות) במקפיא מוצרי בשר באריזות מקוריות שפג תוקפם, בשר עוף שהוקפא מבשר טרי וקבבים שמייצרים במקום ללא תנאים וללא רישיון יצרן לעסק.
בנסיבות המתוארות, הונחו ראיות לכאורה לכך שהעסק הנידון, באופן עיקבי, מאז מרץ 2015 ועד יולי 2018, מיתנהל לפחות שנתיים וחצי ללא רישיון עסק, בצורה ניהולית כושלת, בתנאי תברואה ירודים, מבחינה מבנית ומבחינת טפול בבשר, עד כי מאות קילוגרמים של בשר הושמדו לאורך שנים אלו בהיותם בלתי ראויים למאכל אדם.
...
בית המשפט נדרש לבחון אם קיים סיכוי סביר שעיבודן של הראיות במהלך המשפט - תוך כדי העברתן בכור ההיתוך של החקירות ומבחני הקבילות והמשקל - יוביל בסופו של דבר להרשעת הנאשם.
בהקשר זה שוכנעתי כי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעי מידתי יותר, שכן אמצעים אחרים נוסו בעבר והעלו חרס.

בהליך בקשות עירייה אחרות (בע"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

במסגרת הבקורת נימצאו ליקויים רבים, לרבות מצב תברואתי ירוד, מזון שפג תוקף ומזון לא מסומן.
נטען כי המשיבים נוקטים בצעדים לתיקון המחדלים, וכי בשלב הראשון הם הפסיקו לייצר מזון ופנו לבעל מיקצוע על מנת להכשיר תוכניות, הכשרת מטבח על פי הייעוד שהם מתכננים.
דיון המסגרת הנורמאטיבית סעיף 22 ב לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח-1968 קובע: (א) היה יסוד סביר להניח כי עסק טעון רשוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בנגוד לתנאיהם, או בנגוד לתקנות לפי חוק זה, רשאי בית משפט השלום או בית המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצא העסק, לבקשת תובע, לצוות על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעסוק (בחוק זה – צו הפסקה שפוטי).
אם לא די בכך, גם רישיון העסק והיצרן של בית העסק "מסעדת אייוה" – המוכר לבית העסק של המשיבים את המזון - פג כך שאין בידו רשיון העסק ואף לא רישיון יצרן לשנת 2022.
...
הכרעה לאחר שקראתי את נימוקי הבקשה והנספחים לה, שמעתי את טיעוני הצדדים בפני ושקלתי את הראיות והעדויות , נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
בסופו של דבר המשיב 2 הגיע להסדר טיעון לעונש בשלושת כתבי האישום והמבקשת לא עמדה על בקשה לסגירת העסק - המסעדה, נוכח הצהרת המשיב שם, שהעסק סגור ונמכר.
בית המשפט שקל גם באם קיים סיכוי, שבעתיד הנראה לעין יוכלו המשיבים לקבל רישיון עסק לאותו בית עסק, אך על פי מכלול הנסיבות והראיות, שהובאו בפני והתנהלותו של משיב 2 שזכתה לגיבוי בת הזוג היא משיבה 1 , המסקנה המתבקשת, כי יש ראיות לכאורה לביסוס הצו.

בהליך פיקוח וחוקים אחרים (פק"ח) שהוגש בשנת 2019 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהכרעת הדין מיום 13.06.2019 הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בעבירה לפי סעיף 2(1) לתקנות רשוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם) תשל"ב – 1971, יחד עם סעיף 14 לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח – 1968 וכן בהובלת מזון שאינו ארוז כדין – עבירה על סעיף 2(2) לתקנות רשוי עסקים (תנאים תברואיים להובלת בשר, דגים, עופות ומוצריהם) תשל"ב – 1971 ביחד עם סעיף 14 לחוק רשוי עסקים תשכ"ח – 1968.
· בת"פ (ת"א) 10607-09-10 מדינת ישראל נ' חברת "גלר ש.ב.י שיווק דגים" בע"מ על יסוד הודאת מנהל החברה בשמו ובשם החברה הורשעו בעסוק כיצרן ללא רישיון, ייצור מזון בתנאים בלתי סניטריים ולא נאותים, ייצור ואחסנת מזון פגום והובלת מזון שלא כדין.
...
גם מצבו הכלכלי בכי רע. מפאת צנעת הפרט לא אפרט את שהעלה הנאשם בפני בנוגע לנושא זה. לאור כל האמור לעיל ובהתאם למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות דומות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בעבירה מסוג דא נע בין קנס בסך 2000 ₪ לקנס בסך 15,000 ₪.
לאור כל האמור לעיל, סבורני שבמקרה זה יש לקבוע את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם הענישה.
על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 3,000 ₪ אשר ישולם בתוך 90 יום מהיום, או 15 ימי מאסר תמורתו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו