ייצוג על ידי מתמחה במשפטים בתביעות קטנות

ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

בדומה, נקבע כי על מתמחה או סטודנט למשפטים שמייצג בעל דין להצהיר על כך לפני בית המשפט (ת"ק (תביעות קטנות אש') 4043/06 שכטר נ' מליניאק – סוכנות לביטוח בע"מ (16.1.2007)).

...

על רקע תכליות אלו ונוכח כל האמור לעיל אני סבור כאמור, כי ישנה חשיבות לכך שלבית המשפט לתביעות קטנות יהיה מסור שיקול דעת – במקרים שבהם מופיע לפניו צד שהוא עורך דין – לבחון, על פי מכלול נסיבות המקרה, באיזה אופן להידרש לאי סימטריה אפשרית כתוצאה מכך שאחד מבעלי הדין הוא עורך דין בהכשרתו או במקצועו ובכלל זאת – ליידע את בעל הדין שכנגד בדבר האפשרות לבקש היתר ייצוג ואף לבחון מתן היתר כאמור, במקרים המתאימים לכך.

יישום השיקולים שעליהם עמדנו מביא למסקנה כי לא נפל פגם בקביעה זו. מעבר לשיקולים שעליהם עמד בית המשפט המחוזי, עיון בכתבי הטענות שהוגשו בהליך מלמד כי התביעה נושא דיוננו אינה מורכבת; כי המחלוקת שנפלה בין הצדדים – אם נתן המשיב הסכמה מפורשת לקבלת דברי הפרסומת, אם לאו – היא עובדתית ופשוטה; וכי הגנתה של המערערת התבססה – כפי הנראה – על ייעוץ משפטי כלשהו (כפי שמעיד נוסח כתב ההגנה מטעמה).

אשר על כן, הערעור נדחה.

בהחלטה מיום 19.1.20 התרתי לתובע ייצוג בדיון על ידי מתמחה במשפטים, וזאת לצורך שמירה על השויון ואיזון הכוחות בין בעלי הדין.

הנתבע אף ציין כי בשטחה של עריית לוד קיימים מקואות כלים שהכניסה אליהם מותרת לנשים בלבד בשל היותם חלק ממקוואות נשים, שאחד מהם נמצא במרחק של 300 מטרים מהמקום נשוא התובענה (נ/2), טענה שלא נשללה בדיון על ידי התובעת.

הואיל ולא הוצגו בפניי נתונים להכרעה במחלוקת האמורה, אין בידי לקבוע מסמרות בשאלה זו. מכל מקום, שעה ששוכנעתי שבנסיבות המקרה דנן כניסת נשים למקוה הכלים לא נשללה באופן שרירותי, ללא כל הצדקה, אך ורק בשל "גחמה של הנתבע" כטענת התובעת (עמ' 3, שורה 12), ובהנתן הוראות החוק לאיסור הפלייה וכן סמכויות בית משפט לתביעות קטנות על פי דין, אין בטענות אלה כדי להועיל לתובעת במקרה שלפניי.

...

בנסיבות האמורות, סבורני כי מוטב היה אילו התובעת הייתה מקדימה פנייה למי מחברי העמותה עובר לטבילת הכלים במטרה להבין את הרציונל בקביעת השלט במקום, וכך אולי ניתן היה לייתר את המקרה שארע, שלעניות דעתי הסב נזק לשני הצדדים.

סיכומו של דבר; הגעתי לכלל מסקנה שבנסיבותיו הייחודיות של המקרה שלפניי אין המדובר בהפליה אסורה, וכי מתקיימים החריגים הקבועים בסעיף 3(ד)(1) וסעיף 3(ד)(3) לחוק.

בנוסף, הואיל והתובעת לא הוכיחה פגם בהתנהלות הנתבע כלפיה באופן אישי, דין התביעה להידחות.

המדינה כבעלת דין מיוצגת על-ידי מי שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לצורך כך, כאשר הסמכת מתמחה שאינו עורך-דין לייצוג המדינה בהליכים בתביעות קטנות, שומרת על האיזון הנידרש לפי סעיף 63 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט; ראו והשוו: רת"ק (ב"ש) 38116-02-12 מדינת ישראל נ' סדון, פס' 2-8 (15.4.2012)).

כידוע, סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט קובע כי: "בית המשפט לתביעות קטנות אינו קשור לסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לעניין סימן זה, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה". בדומה לכך, קובעת תקנה 13(א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 כי: "בית המשפט יקבע את סדר הבאת הראיות וטענות הצדדים בדרך שנראית לו, ויברר את המחלוקת באופן פעיל". בחינת פרוטוקול הדיון בבית-המשפט קמא מעלה כי הן המבקש והן מר קונסטנטין (נציג המשיב) השיבו על שאלות שנשאלו בנוגע לטענות שהועלו בכתב-התביעה.

...

נוכח המסקנה אליה באתי, אינני רואה לעמוד בפירוט על טענות המשיב, ואלה יובאו בהמשך הדברים.

לאחר שעיינתי במכלול החומר שהוגש לעיוני, עמדתי היא כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקשת (הנתבעת) מיוצגת על ידי מתמחה מפרקליטות המדינה.

רקע ביום 20.11.16 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות כנגד משרד המשפטים, כונס הנכסים הרישמי.

כך פסקה כב' הנשיאה דורית ביניש בעיניין זה: "בצד המסלול המוסדר בסעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר, פתוחה בפני אסירים ועצורים גם האפשרות להגיש תביעות כספיות אישיות נגד שירות בתי הסוהר. אחת הדרכים הנפוצות לתביעות מסוג זה היא באמצעות הגשת תביעה אישית לבית משפט לתביעות קטנות. עיון בפסיקה בתחום זה מעלה כי הפנייה לבתי משפט לתביעות קטנות הנה אפיק פעולה שכיח, לרבות בתביעות שעניינן ברשלנות שירות בתי הסוהר [...] המשמעות היא שאפילו אם לא תתאפשר תביעתם הנזיקית בעניינים שסכום התביעה הוא קטן יחסית במסגרת תובענה ייצוגית חוקתית, עדיין פתוחה בפניהם הדרך לפנות לבתי המשפט, אם באמצעות פניה לבית משפט לתביעות קטנות ואם באמצעות הגשת עתירת אסיר.

בתגובת המבקשת לבקשה מיום 23.07.17 נכתב: "מדינת ישראל (להלן: "הנתבעת") משאירה את ההכרעה בבקשה דנא לשיקול דעת בית – המשפט הנכבד, ובילבד שתוכל להגיש כתב הגנה בהתאם להוראות הדין באופן שמניין הימים יחל מיום המצאת כתב התביעה המתוקן על ידי התובע.

...

לאור טענת המבקשת המתייחסת לתוכן ההחלטה, אביא אותה במלואה, בהתאם לנוסח שהביאה המבקשת בנספח 5 לבקשה לסילוק התובענה על הסף ותגובה לבקשה לתיקון סכום כתב התביעה: לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה (למרות שעמדת כנ"ר לא הוגשה) ובפרוטוקול הדיון מיום 15.03.16, הנני דוחה את הבקשה להחזרים.

לפיכך, אני מקבלת את טענת המשיב כי אין למנות את משך הזמן שבין יום 17.04.16 בו הגיש את הבקשה בתיק פשיטת הרגל לבין יום 09.09.16 בו התקבלה ההחלטה.

אני סבורה כי באיזון מכלול האינטרסים ובכלל זה אינטרס המשיב, הרשות, אינטרס הציבור ועיקרון שלטון החוק, אין בנסיבות המקרה כדי לחסום את המשיב להביא את העניין לבירור בפני בית המשפט משיקולי שיהוי.

מכאן כי אין לקבל טענה זו. סוף דבר לאור האמור, אני דוחה את הבקשה.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב -יפו ת"ק 23846-06-23 פורזנסקי נ' המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר לפני כבוד הרשמת בכירה נעמה ניר התובע: יניב פורזנסקי הנתבעים: 1. מדינת ישראל - המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר. 2. מדינת ישראל – המרכז הרפואי "אברבנאל" פסק דין

ראשית יש לציין כי אמנם, התובע הגיש תביעתו כנגד בתי החולים "שיבא" ו - "אברבנאל", אולם המדינה היא הגורם אשר נתבע הלכה למעשה על ידי התובע ואכן – כך מפורט גם בכתבי הטענות אשר הוגשו מטעם הנתבעים, והמדינה היא אשר הופיעה לדיון, כאשר היא מיוצגת על ידי הפרקליטות.

אודה, כי נוכח פערי הכוחות המובנים בין המדינה לתובע, וכן נוכח פער דיוני שהתקיים בין התובע אשר אינו משפטן לבין נציגת המדינה אשר הנה מתמחה במשפטים, התלבטתי האם להתיר לתובע להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליך זה. אולם, לאחר ששמעתי את התובע אשר שטח את טענותיו באופן בהיר וענייני, השתכנעתי כי דחיית הדיון לשם העמדת ייצוג משפטי לתובע תיגרום לו עוול, וכי הוא בהחלט מסוגל להציג היטב את טיעוניו ולהתמודד עם טיעוני נציגת המדינה, לעתים בסיועו של בית המשפט.

...

כתוצאה מכך, מבקש התובע כי יפסק לו סעד כספי בסך 36,400 ₪ בגין עגמת הנפש שנגרמה לו. המשיבה – מדינת ישראל (בשם בית החולים "שיבא" ובית החולים "אברבנאל"), טוענת כי הליך אשפוזו בכפייה של התובע היה כדין, ועל כן דין התביעה להידחות.

יחד עם זאת אני קובעת, כי הפגם שנפל באופן כה מהותי בתיעוד הרפואי אשר הוביל לאשפוזו, השפעת פגם זה על ההחלטה לאשפזו, חוסר האונים בו היה שרוי התובע בניסיון להעמיד את נסיבות האשפוז על דיוקן באופן אשר היה בו בכדי להגביר את התרשמות הצוות הבודק באשר לצורך באשפוז, העובדה לפיה התיעוד השגוי יופיע מעתה בתיעוד הרפואי של התובע בעתיד וכן מחדלה של הנתבעת לתקן את הפגם – כל אלה גרמו לתובע עגמת נפש משמעותית, אשר על הנתבעת לפצותו בגינה.

מכל האמור לעיל, אני קובעת כי על הנתבעת, מדינת ישראל, לפצות את התובע בסך של 15,000 ₪ (ראה והשווה ת"א (חיפה) 73649-10-18 פלוני נ' מדינת ישראל (7.11.2022).

כן תשלם הנתבעת לתובע סך של 500 ₪ הוצאות משפט.