ייצוג נשים כוועדות הדנות במסורבות גט

(6) (א) הרב א' בקשי דורון, הראשון לציון – הרב הראשי לשעבר, בספרו בנין אב חלק ג' סימן ס"ג (עמ' רע"ז), מתאר את מצוקת מסורבות הגט ותוצאותיה הקשות, ומעלה מספר פיתרונות שחלקם הועלו על ידי רבנים אחרים לאורך השנים, כגון התחייבות לגט על ידי קביעת קנס, התחייבות בשעת הנישואין לחיוב מזונות מן הטעם של "מעוכבת להנשא מחמתו", קרי, היות הבעל גורם לאי נישואיה מחדש של האישה, חיוב מזונות גבוהים שיופעלו בשעת הפירוד וכן שטר חיוב ערבות למתן גט, ואף ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הדירה.

בין השאר, מזכיר הוא כי הסכם קדם-קידושין שנוסח ביזמת ארגון "קולך" (והטוענת הרבנית ר' לבמור), הכולל קנס גבוה למסרב ליתן גט. (ד) הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, בראשות ח"כ גילה גמליאל, קיימה (ט"ו באב, התשס"ד-2.8.04, פרוטוקול 121) דיון בנושא מעוכבות ומסורבות גט. הוצג סרט ("מקודשת", של ענת צרויה), ובו תאור הקשיים בתחום זה. בדיון הופנתה קריאה לממסד הדתי לחיפוש פיתרונות (השרה ציפי לבני) כדי לשמר את הקונצנזוס החברתי הישראלי.

לענין זה ראו גם מאמריו של השופט המנוח משה זילברג בספרו באים כאחד (בעריכת צבי טרלו ומאיר חובב) 235 – 267, וכן ראו פסק הדין בענין האח והאחות מאת הרב שלמה גורן, תשל"ג. אוסיף, כי ביום ו' בטבת תשס"ד (31.12.03) נחתם הסדר בין נשיא בית הדין הגדול הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר לכותב שורות אלה בסיום כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, באשר לאורח הטיפול בנושאי ממזרות, כדי לצמצם ככל האפשר מקרים אלה, על ידי ייצוג הקטין, קביעת הרכבים מיוחדים בעלי היתמחות, אפשרות לדיון מחודש וכיוצא באלה.

...

אין זו דעתי, וסבורני שבאים הם בגדר הסעיף 4, שכן עדיין מזונות הם, גם אם אינם המזונות המקובלים שחברתי הטילה בצדק ספק בכנות לגביהם.

(ג) סוף דבר, שאלה זו של המעוכבת מחמתו להינשא, ראויה לבירור בהקשר דנן; בהצטרף הדברים להלכת כובאני, יש מקום לטעמי לדחות את העתירה במובן זה שהתיק יוחזר לבית הדין האזורי לקביעת הערבות לתשלום המזונות, שבהינתנה יוכל העותר לעזוב את הארץ.

בנסיבות שתוארו לעיל, סבורני כי אין לומר שהיתה חריגה מסמכות, וגם לא תיפגע לדעתי תחושת הצדק אם תושג תוצאה זו. (12) בחתימת הדברים אוסיף: בית המשפט יושב בתיק זה כבית משפט גבוה לצדק.

...

עם כל ההבנה לרגשות הנלוים לתיקים מסוג זה, ולעתים אין בעל הדין נתפס על צערו, על עורכי הדין המייצגים לנהוג בריחוק הראוי ולמתן את סיגנונם, ולא להרחיק לכת.

כתבי בי-דין אינם "שיק פתוח" להתבטאויות קשות (וראו בהקש בר"ש 2328/15 שטנגר נ' ועדת האתיקה המחוזית של שלכת עורכי הדין (2015)).

אכן, נושא תביעות הנזיקין בגדרי סרבנות גט הוא נושא נכבד, אשר טרם נדון בהרחבה בפני בית משפט זה (ראו עם זאת הדיעות שהובעו בבע"מ 3151/14 פלונית נ' פלוני (2015)), והוא מייחד מקום לעצמו בשל החשש פן ייחשב הגט מעושה הלכתית וייפסל.

עוד ראו פסק-דינו המעניין של השופט צ' ויצמן בתמ"ש (כ"ס) 19480/05 פלונית נ' עיזבון המנוח פלוני (2005), כשלעצמי הבעתי לאחרונה דיעה (במסגרת דברי הקדמה לספר הנזכר, בעריכת השופט צ' ויצמן), כי "אף שכמובן הסכמי קדם-נישואין רצויים הם, ככלל אין לנעול את הדלת בפני תביעת נזיקין בעינייני סרבנות בבית המשפט לעינייני מישפחה – שהרי קשה מאוד לטעון, וגם השכל הישר אינו סובל, כי נזק אינו נגרם לאישה אשר מסורבת גט על-ידי הבעל לאורך שנים, משנקבעה סרבנות; ואין הדבר שונה לכאורה גנרית ומשפטית מנזק אחר. גם אם פסיקת פיצוי עשויה – לחלק מן הדיעות – להפוך את סידור הגט למורכב יותר, אין בכך לשלול זכות תביעה ממי שניגרם לו נזק. ברי, כמובן כי ראוי שבתי המשפט לעינייני מישפחה ישקפו את המורכבות באוזני התובעות (ולעתים רחוקות יותר, התובעים) – כדי שהחלטותיהן יתקבלו בשקול ובתבונה. ולבסוף, אף שאין הדלת נעולה כאמור, וכמובן כל מקרה נבחן לגופו באשר לנסיבותיו הספציפיות ולמצב היחסים בין בני הזוג, ראוי להמשיך לחפש פיתרונות מערכתיים מוסכמים ביישוב הדעת, כדי להשיג הרמוניה בין בתי המשפט לעינייני מישפחה לבתי הדין; ולשם כך העניק הקדוש ברוך הוא תבונה לאלה ואלה, לרבות לפרשני ההלכה ופוסקיה, היודעים כי החברה האנושית אינה קופאת על שמריה וכי שוועת עגונות עולה. לא בשמים היא". ואולם, המקרה שלפנינו אינו מחייב הכרעה שיפוטית בתחום זה. ארבעה בתי דין ובתי משפט – בית הדין הרבני האיזורי, בית הדין הרבני הגדול, בית המשפט לעינייני מישפחה ובית המשפט המחוזי – קבעו כעניין עובדתי, כי המשיב אינו סרבן גט. לכך מתלוות הצהרותיו של המשיב בבג"ץ ובבית המשפט המחוזי, לפיהן הוא מוכן לתת גט באופן מיידי – וגט אכן ניתן ביום 17.11.15.

...

המבקשת עירערה לבית המשפט המחוזי בחיפה, והערעור נדחה ביום 8.10.15.

הכרעה לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.

לשיטתה, הנהלים אינם נותנים מענה לקושי המהותי עליו ביקשה להצביע בעתירות, וגם אם יאומצו בסופו של יום על-ידי בית המשפט, הרי שיש לערוך בהם מספר שינויים שהעיקריים בהם נוגעים להרכב הועדות הפנימיות, למתן ייצוג לנשים בועדות אלו ולתחימת אופן הפעלת שיקול הדעת במסגרתם.

לפיכך, אף לא מצאנו בעתירות מסגרת מתאימה לדיון בהיבטים החוקתיים שהעלתה העותרת, הנוגעים בעקרם לפגיעה בכבוד הנגרמת לאשה מעצם היותה מסורבת גט. זוהי סוגיה רחבה מן המסגרת הצרה שעלתה לדיון לפנינו.

...

אין בפנינו נתונים עדכניים האם אכן שב התורם הפרטי להעביר מכספיו לטובת מטרה זו, אך בכל מקרה - ובכך מקבלים אנו את בקשת העותרת בהקשר זה - גם אם מקור המימון שונה, עדיין מוטלת על המשיבים החובה להקפיד כי אף תשלומים כאמור לבעלי דין יאושרו בהתאם לנוהל ואמות המידה שגובשו במסגרתו, ובהיקפים המצומצמים עליהם הצהירו בתגובתם.

מסקנה זו מתחייבת נוכח עמדתנו בדבר סבירות ההסדרים, הכרוכה בקשר הדוק להיקף השימוש שנעשה בהם ואמות המידה המנחות להפעלתם.

לאחר שבחנו את מכלול טענות העותרת, ובשים לב לייחודיותה של הסוגיה ומורכבותה, לגמישות המתחייבת עת נדרשות הרשויות להתמודדות עימה ולהיקף המוגבל והמצומצם במסגרתו מופעלים ההסדרים, לא מצאנו כי קמה עילה להורות על ביטול ההסדרים.

את הפרטים קיבל המשיב 4 מפי המשיבים 7 ו-8, כשהמשיב 7 הציג את עצמו כדודהּ של האשה, בשעה שלפי האמת הוא מחותנו של המשיב 8, אבי הבעל.

באם הם מיוצגים, יש לוודא קיומו של יפוי כוח.

הספרא דדיינא הדפיס את הפרוטוקול ואת טיוטת פסק הדין המאשר את בקשת הגירושין ונתן הוראה למזכירות כי "ניתן פסק דין לגירושין ויש לאפשר לצדדים לפתוח תיק לסידור גט". לאחר מכן שב המשיב ופנה אל הדיין הראשון ובקש להקדים את הדיון בבקשה למתן גט, למרות שפסק הדין טרם נחתם, והגירושין אכן סודרו על סמך פסק דין לא חתום, בנגוד לנהלים.

הרב עמאר ציין כי שקל לחומרה את העובדות שעל-פיהן הורשע המשיב בבית הדין המשמעתי, ולקולא, את עבודתו השוטפת ואת תרומתו לפיתרון בעיות של מסורבות גט. עקרי טענות הצדדים לטענת ב"כ העותרות, בהיות העותרת נפגעת העבירות, מן הראוי היה להודיע לה על המו"מ להסדר טיעון עם המשיבים 7 ו-8.

האירועים שתוארו הם קשים, ומחייבים טפול חמור מזה שנקטו בו המשיבים עד כה. נפל פגם בכך ששר המשפטים לא ביקש מאת הועדה למינוי דיינים לידון בסיום כהונתו של המשיב.

...

בהתחשב בכל השיקולים הללו במצטבר; כשהפעלת סמכות כנ"ל של שר המשפטים היא צעד חריג ביותר; ולאור ההלכה הפסוקה הידועה כי בית המשפט הגבוה לצדק יטה שלא להתערב בשיקול דעת הגורמים המוסמכים בכגון דא, לא לבוא בנעליהם, ולא לקבוע מהי ההחלטה הנכונה ביותר שצריך היה לקבל בנסיבות העניין, החלטנו שלא להתערב בהחלטת השר.

מכל מקום, אנו סבורים כי אין מקום לסטות מן הכלל של פומביות הדיון, כי קיים אינטרס ציבורי בפרסום הפרשה, וזה גובר בנסיבות העניין על הפגיעה האפשרית בשמו הטוב של המשיב.

סופו של דבר הוא זה: נרשמה הערה בתיקם האישי של שלושת הדיינים (המשיבים 6-4); ננקטו הליכים פליליים נגד המשיבים 7 ו-8; ננקטו הליכים משמעתיים נגד הדיין המשיב.