מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ייצוג נשים ברשימת מועמדי הליכוד לכנסת

בהליך בש"א (בש"א) שהוגש בשנת 1997 בעליון נפסק כדקלמן:

כן כוללות התקנות הנחיות עקרוניות, בדבר הבטחת ייצוגן של "מועמדות" (נשים) ובדבר הבטחת ייצוגם של "מגזרים" ברשימת הליכוד לכנסת.
...
מסקנת בית המשפט המחוזי אינה מקובלת עלינו.
אנו סבורים כי פרשנותו של סעיף 80 לחוקה, על-פי תכליתו, מובילה למסקנה כי אישור הסכם בין הליכוד לבין מפלגה אחרת, וככל שהדבר נעשה לקידום תכליתו של ההסכם, עשוי להצדיק חריגה מהוראה אחרת של תקנון המפלגה.
הואיל וחוקת הליכוד (על השלמותיה) קובעת את סדרי הבחירות המקדימות, אין מנוס מן המסקנה כי בהתקשרות עם גוף פוליטי אחר, הניתנת לאישור לפי סעיף 80 לחוקה, גלומה גם הסמכה לחריגה מן ההסדרים הפנימיים הרגילים.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כן טענה העותרת כי לא ניתנה חוות דעת יועץ משפטי לעירייה כנדרש בסעיף זה. בהקשר זה אעיר, במאמר מוסגר, כי במהלך הדיון בעתירה הגיש היועץ המשפטי לעירייה את חוות הדעת המשפטית, חתומה על ידי עו"ד אלי מלכה בתפקידו כמ"מ היועץ המשפטי לעירייה, ובה נכתב כי: "...חוות דעתי הנה כי בקרב נציגי הערייה שאינם חברי מועצה ואשר מונו על ידי מועצת הערייה בתאגידים הערוניים, מיתקיים ייצוג הולם לבני שני המינים". עם זאת, לא היה בחוות דעת זו כדי לספק את העותרת, משום שהיא "מתייחסת לייצוג נשים בכלל התאגידים הערוניים, ולא בכל תאגיד באופן ספציפי..." (סעיף 11 בעקרי טיעון העותרת).
אמנם בית המשפט לא ייטה להכיר במעמדו של עותר צבורי, שעה שהנפגע הישיר בוחר שלא להשיג על הפגיעה נגדו בפני הערכאות השיפוטיות, שכן במקרה כזה העותר ייחשב כמתערב בריב לא לו. אך קיים סייג לכך: מקרה בו נושא העתירה מעורר שאלה חוקתית מהמעלה ראשונה, שעניינה רחב מעניין המחלוקת הנקודתית (בג"ץ 6457/13 דלאל נ' היועץ המשפטי (30.10.13) פסקה 5; בג"ץ 651/03 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה, נז(2) 62, עמ' 68-70; וראו גם עת"מ 48037-04-13 עשור נ' עריית ירושלים (14.8.14), פסקות 19-20).
דין בקשות הצירוף המשיבים ביקשו לדחות את בקשות ההצטרפות עקב אי הגשת תצהיר במסגרת בקשת ההצטרפות הראשונה, כמו גם עקב השהוי הנילווה להגשת שתי בקשות ההצטרפות (אשר הוגשו כל אחת במועד נפרד, לאחר שהוגשה העתירה המתוקנת), וכן משום שהמבקשים להצטרף אינם רשאים לייצג את סיעותיהם (סיעת מרץ וסיעת הליכוד).
הייצוג היחסי בועדות העותרים מלינים על כי הנציגים אשר מונו לועדות הרשות הנם כולם חברי רשימת ראש הערייה ("ירושלים תצליח") ואחרים המקורבים לו, וזאת חרף הוראות החוק לפיהן מחוייבת המועצה לשמור על יחס סיעתי במינוי נציגים לועדות רשות.
אכן, אין לאפשר מינוי של מועמד שאינו חבר מועצה הנעשה משיקול שכל כולו פוליטי, שעה שאין למועמד היכולות המקצועיות הנדרשות מחבר הנהלה בתאגיד אליו מונה (בג"ץ סיעת הליכוד, עמ' 511-512; בג"ץ אורן, עמ' 34; ועת"מ (ת"א) 2622/05 ישראל גת נ' יוסף נשרי ראש עריית קרית אונו (23.8.06), פסקה 3-5); אך לא עולה מהטיעונים שבפניי כי המועמדים אשר מונו נעדרים הכישורים הנדרשים לבצוע תפקידם.
...
בהיעדר הפרה של הוראת חוק המחייבת מינוי נציגים מן המגזר הערבי, אין בידי להיעתר לבקשת העותרים בעניין (ראו לעניין זה בג"ץ האגודה לזכויות האזרח, עמ' 40).
סוף דבר העתירה מתקבלת בחלקה, כלהלן: ההחלטות באשר למינויי המועצה בוועדות הרשות דינן להתבטל בשל אי הקפדת המועצה על עקרון הייצוג היחסי; ההחלטות באשר למינויי המועצה בתאגידים העירוניים המצוינים בעתירה אף הן דינן להתבטל בשל אי קבלת חוות הדעת המשפטית קודם לעשיית המינויים ובשל אי התייחסות חוות הדעת המשפטית לכל תאגיד ותאגיד באופן ספציפי.
הגם שלא ראיתי בהתנהלותם הפרוצדורלית של העותרים כנימוק מספק לדחיית בקשות ההצטרפות, אני סבור כי העותרים יכולים וצריכים היו לנהל צעדיהם ביתר יעילות ותשומת לב. בעת שהגישה העותרת (עמותת צחור) עתירתה המתוקנת, היתה יכולה לכלול בה את כל המשיבים הנדרשים, וכל העותרים המעוניינים בדיון בעתירה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2003 בעליון נפסק כדקלמן:

התוצאה, על כן, היתה כי חל שינוי במיקומן של מובטחות הייצוג במיגזר הנשים ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה–16, תוך שמיקומן נקבע לפי המקום המספרי שנקבע בתקנון.
עוד נטען, כי יישום הפרשנות של בית הדין העליון של הליכוד רק לגבי מיגזר הנשים מביאה להפלייה פסולה, שכן שאר המגזרים שייצוגם מובטח שובצו על פי הפרשנות הקודמת לתקנון ועל כן מיקומם היחסי ברשימת המועמדים בבחירות לכנסת, גבוה יותר.
...
בנסיבות מעין אלו – שאינן מתקיימות במקרה שבפנינו הלכה למעשה – יתכן והאיזון הראוי בין השיקולים עליהם עמדנו, צריך שיוביל למסקנה כי מפלגה יכולה לבקש לשנות את סדר רשימת מועמדיה ובלבד שלא חלף המועד האחרון כאמור.
התוצאה היא, על כן, כי דינו של הערעור להידחות.
מעבר לנדרש יצויין, כי אף לגופו של עניין - בהנחה שהיתה קיימת סמכות לוועדת הבחירות המרכזית לשנות את סדר המועמדים ברשימה – וכאמור אין אנו סבורים כן – לא מצאנו לקבל את הערעור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תקנון הבחירות של הליכוד שהקצה מוקמות ברשימה למחוזות בחירה והבטיח ייצוג למגזרים ביקש לנטרל יתרון זה אל מול מועמד חדש ועל כן קבע כי מועמד שבעת הגשת מועמדות כיהן כחבר כנסת לא יוכל להנות מהבטחת ייצוג במיגזר הלא היהודי ובמגזר העולים החדשים.
תקנון הליכוד כולל מנגנון של "הבטחת ייצוג" למגזרים מסויימים: מיגזר הנשים, המיגזר הלא יהודי, מיגזר העולים החדשים, מיגזר הצעירים והמגזר החרדי.
...
הגם ששקלתי בכובד ראש את טיעוני ב"כ התובע, לא שוכנעתי כי פסק הדין וההחלטה לוקים בטעות כה חמורה המצדיקה התערבות בהם.
סוף דבר- לאחר עיון מעמיק במכלול החומר שבפני תוך בחינת כל טענות הצדדים, ובשים לב למגמת אי ההתערבות בהחלטות של טריבונלים פנימיים, הריני קובעת כי לא התקיימו העילות החריגות המוכרות בדין להתערבות בית משפט זה בפסק הדין ובהחלטה שניתנו על ידי בית הדין של תנועת הליכוד.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 1988 בעליון נפסק כדקלמן:

השני, החשש, כי מועמדים מקובלים על הרוב במועצת הערייה לא יציגו את מועמדותם לתפקיד, אם ייכללו נשים באספה הבוחרת, שכן תהא עליהם חזקה עמדתם של הרבנים הראשיים לישראל בעיניין זה. עמדה על כך חברת מועצת הערייה, שהצביעה עם הרוב: "אני רוצה ברב לאו. ברגע שהרב לאו לא יוכל להגיש את מועמדותו בגללי, חשוב לי העיר תל-אביב ולכן ויתרתי על זכותי" (עמ' 46 לפרוטוקול).
הוא הסביר זאת בישיבת מועצת הערייה: "ראשת, ואני אוהב לדבר בצורה ברורה. רבותי, לא לשחק במלים ולא לברוח סחור סחור, בסופו של דבר מה שכאן עומד על סדר היום הוא זה לא אם נשים תשתתפנה ברשימה או לא. כי נדמה לי שאין כמעט, כימעט אני אומר, כימעט ויכוח, יכול להיות שמשהו דוקא שמייצג קו דתי חשוב. נדמה לי שדעת כל החברים היא שכעקרון לו הדבר היה נתון להחלטתו של כל אחד ואחד מאיתנו, היינו רוצים שתהיינה נשים בגוף הבוחר לרב הראשי. עכשיו, לגבי, ולכן לא צריך להציג את הדברים של כן או לא. אלא מה? יש לנו כאן נושא מהותי, ואני אומר אותו בצער, שהיום כפי שמקובל על דעת הרבנים הראשיים לישראל, באם נשים הן נמצאות בגוף הבוחר של הרבנים, הם לא יכירו בסמכותו של רב שהוא נבחר ברשימה כזאת. המשמעות המעשית היא שהם לא יתנו ויאפשרו מבחינת הדין לרבנים האחרים לשבת בבתי הדין הרבנים, בבתי האבות הרבניים...
המשנה ליועץ המשפטי לעירייה השיבה (ביום 20.12.87) לטענות השונות, תוך שציינה, בין השאר, כי-"באשר לאי הכללת נשים ברשימת הנציגים-החלטה נושא הדיון הנה החלטה פוליטית במהותה ואין כל פסול בכך שהרשימה שהוגשה מטעם הליכוד לא כללה נשים. חברי המועצה סוברניים להחליט מי יהיו נציגיהם באספה הבוחרת ואין כל פגם בהחלטתם". העתירות 8.
הניתן ללמוד מההיסטוריה החקיקתית על דבר חברותן של נשים באספה הבוחרת? בעיניין זה יש לציין, כי בתקופת המנדט נבחרו רבני הקהילות על-פי תקנות הקובעות את שיטת הבחירות או המינויים של מועצת הרבנות הראשית, לשכות הרבנות ורבני הקהילות, 1936, שהותקנו על-פי תקנה 9(1) לתקנות כנסת ישראל.
...
התוצאה היא, כי החלטת מועצת העירייה מיום 24.12.87 בטלה היא.
בשל הטעמים האמורים לעיל ובשל הטעמים שהביאו חבריי הנכבדים סבורני, שהחלטת מועצת העירייה לוקה במקרה זה גם בכך, שלא עמדה במבחן של האיזון בין הערכים השונים הנוגעים לעניין, וגם בכך, שהיא לוקה, במקרה זה, גם בחוסר סבירות קיצונית.
יחד עם את, נראה לי לנכון להוסיף, כי מקרים, שבהם ייאלץ עקרון שוויון המינים "להתגמש" או "לסגת" קמעא, צריכים להיות נדירים, מוכחים ומוצדקים, באופן שלא ייוצר ספק, שיש אכן לנקוט באותה שעה ובאותו מקרה איזון כזה כדבר הכרחי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו