ייצוג נאשמים על ידי תובע משטרתי

ברצונה רק למסור הודעה האם יועבר התיק לפרקליטות, וצוין שיתכן שהתיק אף ימשיך להיות מנוהל על ידי התביעה המשטרתית.

כעולה מתגובת ראש השלוחה, לאחר שעודכן על ידי התובע שבהליך זה הנאשם קצין מישטרה, ביום 3.6.21, ערך שיחת טלפון עם ב"כ הנאשם, בנוכחות חלק מתובעי השלוחה, והודיעו שהמאשימה תעתור לדחיית דיון ההוכחות, לצורך העברת התיק לטפול הפרקליטות.

הסניגור אף הוא לא טען שלנאשם נגרם עוות דין מהותי, בהגשת כתב האישום, ועיקר טענתו היתמקדה בכך שהמאשימה התרשלה והיה עליה לבחון את סוגית הייצוג בראשית הדרך.

...

טענת הסנגור שיש לראות בדברי המאשימה בדיון – "לצערנו לא נוכל לנהל את התיק" – כחזרה מאישום נדחית.

בנסיבות אלה, בקשת הסנגור לזיכוי הנאשם, נדחית.

בהינתן האמור אני קובעת את התיק לשמיעת ראיות ליום 26.1.22 בשעה 13:00.

ב"כ הנאשם עו"ד בוחבוט (שייצג אז לבדו את הנאשם) היתנגד לכך, וטען טיעון מקדמי לפיו כתב האישום בתיק זה אמור היה להיות מבוטל.

ניסיונו של ב"כ הנאשם להיתמודד עם סעיף 58 לעיל הנה מאולץ למדי, ואינו עומד במבחן המציאות עת בשגרה, בבתי משפט שלום רבים, נדונות עבירות על חוק רשוי עסקים, וזאת כאשר כתב האישום מוגש על ידי תובע מוסמך שאינו נציג רשות מקומית כלשהיא, או תובע מוסמך שהנו נציג רשות מקומית שלגביה לא הוקם בית משפט לעניינים מקומיים.

אולם, מאז ביצוע פעולות האכיפה על ידי גורמי האכיפה השונים, חלה התפתחות אשר ריפאה הלכה למעשה פגם זה. לעניין זה, סעיף 19ב(ג) לחוק רשוי עסקים קובע: "היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגישה רשות רשוי בעבירות לפי חוק זה, לתובע אחר כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי". בעניינינו, בהנחיית הגורם המוסמך ע"י היועמ"ש לממשלה הוחלט כי התיק אותו ניהלה עריית כפר סבא ייסגר, כאשר ההליך הנוכחי שמנוהל על ידי תובע משטרתי יימשך.

...

אשר על כן, גם הטענה הנוכחית נדחית.

סוף דבר נוכח המפורט לעיל, כלל הטענות המקדמיות נדחו.

לאחר מכן בית המשפט נעתר לבקשת הנאשם, והורה על דחיה משמעותית של כשלושה חודשים נוספים, כדי שהאחרון יפנה בינתיים להליך של עתירה מנהלית.

בנסיבות אלה, אני מחייב את הנאשם בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,500 ₪, וזאת עד ליום 15/10/21.

זאת ועוד, לאחר שהוגשה התביעה על ידי הבעלים המקוריים של הקרקע, היתגלע סיכסוך בין נאשם 10 לבין נאשם 2 בנוגע לתשלום שכר טירחתו של נאשם 2 עבור ייצוגו של נאשם 10 באותה תביעה (ראו עדותו של עו"ד חסן אבו אחמד עצמו וכן מכתבו של נאשם 2 לנאשם 10 - נ/64), שבעקבותיו הגיש נאשם 2 הודעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, אליו הוגשה תביעת הבעלים המקוריים שלפיה, הוא פוטר על ידי נאשם מס' 10 ועל כן הוא אינו מייצג אותו יותר באותה תביעה.

עובדה זו אושרה על ידי נאשם 2 עצמו בהודעתו במישטרה מיום 20/5/2015, שם נרשמו מפיו הדברים שלהלן: "ש. אם היית מקבל מוליד או ממישהו אחר ייפויי כוח כאלה שחתומים על ידי הנוטריון הצבורי ואין עליהם מס' סדורי, איך היית פועל. כשאתה מקבל ייפוי כוח כזה ללא מספר סדורי, מה זה אומר?

...

בנסיבות אלה, הנני מקבל את טענת המאשימה שלפיה, מרבית הראיות עליהן התבססו אישומים 13 ו- 15 הושגו ונאספו לאחר שחודשה החקירה בתיקים הנ"ל ועל כן, אין כל רלבנטיות להחלטות שניתנו קודם לכן על סמך ראיות חלקיות.

אינני מקבל טענות אלה של המאשימה.

כפי שפורט בהרחבה במסגרת הדיון באישום מס' 1, אינני מקבל את עדויותיהם של וליד הייב ושל פארוק רחאל שלפיהן, הם לא ידעו שמדובר במסמכים מזויפים ובעסקאות לא כשרות, וכי הם התחילו לחשוד רק לאחר שפנו אליהם יורשי המנוחה תוריא.

אשר על כן, הנני מרשיע את הנאשם מס' 2 בעבירות שלהלן: באישום מס' 1, בעבירות שלהלן: שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר מקרים), קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין (מספר מקרים), שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, ומסירת הצהרה לא נכונה לרשויות המס ביודעין, עבירה לפי סעיף 98(ג) לחוק מיסוי מקרקעין.

בדיון זה הנאשם היה מיוצג על ידי עורך הדין בוסקילה ונציגת הפרקליטות שהתייצבה לדיון היא עורכת הדין הילה דרימר.

כאן עולה השאלה מה הבסיס המשפטי להבחנה שנערכה על ידי התביעה בעת ניסוח כתב האישום בין עבירת הניסיון לבין העבירה המושלמת, כאשר בכל ארבעת המכתבים שאותם שלח הנאשם הוא השתמש בשפה בוטה, מעליבה ופוגענית כנגד עובדי ציבור שונים.

המאשימה ביקשה להרשיע את הנאשם, בנוסף לעבירות המופיעות באישום השני, גם בעבירה של איומים וזאת לאור הדברים הבאים שהופיעו במכתב ואשר היה מופנה לכבוד סגן הנשיא השופט גיל דניאל: "החיפוי שלך על הנבלה, אלון רום, יעלה לך ביוקר משפטי ותקשורתי רחב הקף. אתה באמת חושב שתוכל להסתיר את פשעיו של אלון רום? אתה באמת חושב שהתרמית שלו מול משטרת אשדוד ביום 14.11.12 לא תחשף?" "לא נורא, בקרוב הפרשה שהחלה במאי 09 תתפוצץ בתקשורת הארצית ואתה תמצא את עצמך על ספסל הנאשמים בגין: מירמה והפרת אמונים ואי מילוי חובה רשמית". "אתה לא לבד, גם אריאל חזק, גילת שלו ואלון רום ימצאו את עצמם מהר מאוד כנאשמים, מוטב שתבדוק את מעשיהם במועדים הנקובים". לטענת המאשימה, האיום שעולה מהמכתב השני הוא בכך שהנאשם ציין כי "יעלה לך ביוקר משפטי ותקשורתי רחב הקף", כאשר בהמשך הנאשם מסביר שתהיה חשיפה תקשורתית מצידו למה שנתפס בעיניו כפשעים שבוצעו על ידי שופטי בית משפט השלום באשדוד.

...

כבוד השופט אלון רום קבע בהחלטתו מאותו היום, כדלקמן: "המשיב לא התייצב אף שזומן כדין. הוגשה בקשה מטעמו לדחות את מועד הדיון אולם לא מצאתי לנכון להיעתר לה. על פי הבקשה שהוגשה ע"י המשיב, אין הוא מתנגד לצו, יחד עם זאת, הוא עתר לדחיית הדיון, כדי להתכונן כראוי. בהעדר התייצבות המשיב, לאחר שמצאתי כי מתקיימות הנסיבות להורות על הארכת הצו, וזאת בשל ההטרדה הצפויה למבקשת על בסיס התנהגותו של המשיב כלפיה בעבר, אני מורה על הארכת הצו שניתן ביום 14/11/12 עד ליום 14/05/13." טענות הנאשם כאמור, הנאשם הודה, הן במשטרה (ראו אמרות החוץ של הנאשם, ת/11, ת/12 ו-ת/13) והן בבית המשפט (ראו עדותו בפרוטוקול מיום 26.6.18, עמ' 10 - 13, ופרוט' מיום 29.10.18 עמ' 18 - 42), בשליחת ארבעת המכתבים מושא כתב האישום.

לפיכך, באישום השלישי, הנני מרשיע את הנאשם בעבירה המושלמת של זילות בית המשפט ובעבירה המושלמת של העלבת עובד ציבור.

לפיכך, באישום הרביעי הנני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירה המושלמת של זילות בית משפט.

סוף דבר לסיכום, הנני מרשיע את הנאשם בעבירות הבאות: באישום הראשון, בעבירה המושלמת של זילות בית משפט לפי סעיף 255 לחוק העונשין.

לטענתו, בעבירת אי הציות לאות שוטר מדובר במסכת עובדתית שונה מזו שבגינה הועמד לדין בגין עבירת המהירות, באופן שבו הסתיימה עבירת המהירות והמבקש נעצר על ידי השוטרים ובכך למעשה נקטעה שרשרת הארוע, ומרגע זה ואילך פעולותיו של הנאשם יצרו ארוע חדש.

מלבד זאת, ב"כ הנאשם מייצג את הנאשם בשני התיקים הנדונים, ובמועד הדיון בתיק האחר (8.12.21) הוא צירף ייפוי כוח גם לתיק הנוכחי (שנידון ביום 12.12.21).

במקרה הנידון, למרות ששתי העבירות בוצעו לכאורה במסגרת אותו ארוע, הרי שכתב האישום הראשון (בתיק האחר) בגין עבירות המהירות נחתם על ידי תובעת משטרתית והוגש ביום 9.3.21, ואילו כתב האישום השני (בתיק הנוכחי) נחתם על ידי תובעת משטרתית והוגש רק ביום 2.9.21, חצי שנה מאוחר יותר.

...

ראו בעניין זה התייחסותו של כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 938/14 עזאמי נ' מדינת ישראל (3.4.2014), שם בחן השופט את מבחן הסיכון הכפול שנקבע בפסיקה וקבע כי כתב האישום הנוסף בעניינו של המבקש שם "אין בו כדי להעמידו בסיכון כפול, שהרי מדובר בעבירות שונות, על אף שהתרחשו באותו אירוע". מכיוון שקבעתי במקרה הנדון כי אין המדובר באותו מעשה, הרי שדין טענת הסיכון הכפול להידחות.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה לביטול כתב האישום בתיק הנוכחי.

אם כן, לאור השיהוי והפיצול האמור, שלא ניתן להם הסבר מתקבל על הדעת, ושיש בהם כדי לחשוף את הנאשם בפני סנקציות נוספות מול גופים נוספים (משרד הרישוי), אני מורה כי ככל שהמאשימה תעמוד על המשך הניהול של התיק הנוכחי, היא תחויב בהוצאות בסך 1,500 ש"ח, אשר ישולמו לנאשם עד ליום 31.3.22.