המבקשת מתוארת בבקשת האישור כמי שאינה עורכת דין אך היא מנהלת הליכים משפטיים בכוחות עצמה, ולשם כך היתקשרה עם המשיבה בעיסקה טלפונית ורכשה תוכנת עזר המסייעת להכנת מסמכים משפטיים לתקופה של חצי שנה.
ההתייחסות מהוה הלכה למעשה תגובה לתשובה לבקשת האישור ללא קבלת רשות להגשתה ובסיומה בקשה להוקיע את היתנהלותה הפסולה של המבקשת כלפי עו"ד פז.
עוד התבקש בהתייחסות על דרך הסתם, ללא תצהיר, וללא כל נימוק: "לתת הוראות בדבר המשך או החלפת המבקשת בהליך הייצוגי דנא. וזאת, הגם שהמבקשת היא משפטנית המיתמחה במשפטים וכמוה יש לקוחות רבים למשיבה; כך או כך ניתן להחליפה במבקשת מתאימה אחרת או במבקש אחר". את ההתייחסות חותמת בסעיף 23 שבה בעמוד 8 שהוגש בנגוד לתקנות הצורניות בדבר אורך כתבי הטענות העתירה הכללית והסתמית כדלקמן: "יהא זה מן הדין ומן הצדק להעתר לבקשה זו לראות באמור לעיל תגובה לתשובת המשיבה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, להאריך את המועד להגשתה ולתת הוראות להמשך ניהול ההליך כדבעי וכסדרו הקבוע בכל דין". בהתייחסות זו מבוקש למעשה לאפשר את המשך ניהול ההליך וייצוג הקבוצה על-ידי עו"ד פז. זאת בנגוד לתגובה שהגיש עו"ד פז לבקשת המבקשת להורות על פיטוריו, בגדרה השאיר לשיקול דעת בית המשפט את השאלה האם להמשיך בניהול הליך זה, עם המבקשת או עם עו"ד פז כמייצג הקבוצה הנפגעת, אם לאו, ולמנות תחת כל אחד ואחת מהם גורם מתאים אחר בראי טובת ציבור הנפגעים.
ראו לעניין זה פסק דינו של כב' השופט זילברטל בבג"ץ 62/13 רונן תורג'מן נ' בית הדין הארצי לעבודה פס' 9 (28.01.2013):
"החוק מורה, וכך גם הפסיקה, כי החלפה זו תיעשה עת הטעם היחיד לאי קבלת הבקשה נוגע להיעדר עילה אישית בידי מגיש הבקשה (רע"א 2022/07 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ (13.8.2007); ע"א 9590/05 רחמן-נוני נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (10.7.2007)). בנידון דידן, נתקיימו, כאמור, טעמים שונים לסרוב בתי הדין להורות על החלפת העותר כתובע – ובראשם אי הנחת תשתית ראייתית להוכחת העילה. בנוסף, החלפת תובע בהתאם למנגנון האמור אינה עניין טכני-פורמלי גרידא, ואין תובע יכול להגיש תביעה בעלמא – כשבעת הגשתה הוא יודע, או היה יכול דעת, שלא עומדת לו עילת תביעה – מתוך ציפייה שבית המשפט יאפשר לו בנקל להעמיד מחליף תחתיו. החלפת תובע היא אפשרות שבית המשפט ישקול, כאמור, רק במקרים בהם הבקשה לאישור תביעה כייצוגית נשענת על תשתית ראייתית ומשפטית מבוססת כדבעי, ושרק בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש באופן סביר, התברר כי אין בידי התובע המקורי עילה אישית. לא כך בעניינינו: התשתית הראייתית שביסוד הבקשה אינה מבוססת כלל, וניתן היה לעמוד מבעוד מועד, וללא כל קושי, על כך שלעותר אין עילת תביעה אישית."
ראו בנוסף רע"א 3431/15 יוטרייד פרמיום בע"מ נ' יושרה - עמותה לקידום היושרה בשוק ההון פס' 5 (16.07.2015):
"אין מקום להפעלתו באופן הנותן יד להתנהלות בלתי הולמת של מי אשר היה מודע כבר בעת הגשת בקשת האישור כי הוא אינו כשיר להגישה על פי תנאי החוק, וכזה הוא המקרה בעניינינו. זאת ועוד – הפעלתו של מנגנון החלפת התובע המייצג על פי סעיף 8(ג)(2) הנוגע לענייננו מותנית בכך שבית המשפט מצא כי מתקיימים כל התנאים הנדרשים לאישור הבקשה הקבועים בסעיף 8(א) לחוק."
מצאתי כי בנסיבות העניין לא מתקיימים התנאים החריגים להחלפת המבקשת הייצוגית.
...
בתשובה לבקשת האישור טענה המשיבה כי יש לדחות את בקשת האישור בהיעדר עילה אישית למבקשת בין היתר בשים לב לכך כי לאחר שהמבקשת הבהירה למשיבה שהיא מכירה את תנאי ההתקשרות עמה, המשיבה ביקשה לאשר לה הטבה חריגה של תשלום בגין מנוי לחצי שנה מראש בלבד.
בנסיבות העניין ישנם מספר טעמים בגינם קרוב לוודאי שבקשת אישור התובענה כייצוגית לא תוכל להתקבל, אפרטם להלן:
הליך ייצוגי שמיצה עצמו
אף אם הייתה לפני בקשת אישור תובענה כייצוגית צליחה, שניתן היה להעריכה כבעלת סיכויים סבירים, שהשאלות המשותפות לכלל חברי קבוצה עובדתית או משפטית יוכרעו בה לטובת הקבוצה, ואיני סבורה כי כזה הוא המצב בהליך שלפני, ניתן להגיע למסקנה שאין מקום להמשיך ולברר את המחלוקת, אם ההליך מיצה עצמו.
המסקנה אליה הגעתי לאור כל האמור לעיל היא כי אין מקום להחלפת המבקשת הייצוגית ולהמשך בירור בקשת האישור.
ומכאן מה? ככל שהמבקשת תחדש את תביעתה האישית או את בקשת אישור התובענה כייצוגית באמצעות ב"כ נעבר בשנית תישא בהוצאות ניהול הליך זה בסך 10,000 ₪, אותן אני קובעת על הצד הנמוך.
