ייצוג הולם לערבים בועדה המחוזית לתכנון ובנייה בצפון

ודוק: מתן ארכה לבצוע צוי הריסה שאושרו בפסק דין, הוא אפשרי, אך הדברים אמורים במיוחד מקום בו היתר הבניה נמצא בהשג יד (רע"פ 2341/14 סלים נ' הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה (28.5.2014)).

אציין כי צורפו ארבעה הסכמי שכירות זהים (בערבית), כולם נחזים ככאלה שנחתמו בחודש מרץ 2017, כל אחד מההסכמים מתייחס לשכירות של 35 דונם בחלקות 34-31, כל אחד מהחוזים לתקופה של 5 שנים עם אופציה להארכת השכירות בהסכמה, בדמי שכירות של 35 דינר לדונם לשנה.

החלופות שנבחנו והחלופה שנבחרה במהלך הטיפול בעתירות בסבבי ההיתדיינות הקודמים, נשקלו מספר חלופות עבור תושבי המיתחם – באיזור נועיימה צפון, צפונית לעיר יריחו; באיזור ארמונות חשמונאים, מערבית ליריחו; באיזור נבי מוסא; ולבסוף, נבחרה החלופה המכונה 'ג'הלין מערב' באיזור אבו דיס ובמרחק נסיעה של כ-10 ק"מ מהמתחם.

יש להצר על כך שהעותרים מהרו לדחות את החלופה החדשה, עוד לפני בחינה מעמיקה שלה, שהרי, גם לשיטתם, על פי התוכנית הקיימת, רדיוס המט"ש מכסה לכל היותר 40% מהשטח הרלוואנטי, ומחוץ לרדיוס יש עוד שטח נרחב שניתן לקיים בו את אורח החיים המסורתי שהתושבים מבקשים לדבוק בו. קשה להלום כי לאורך כל הדרך העותרים יטענו כי המדינה ניכשלה לאורך שנים במתן פיתרון ומצד שני יעמדו על הותרת המצב הקיים בעינו.

גם אלו שבסיבוב הקודם תמכו בעותרים ובקשו להצטרף כידיד בית המשפט (כמי שמייצגים עשרות אנשי ציבור ואנשים מהציונות הדתית), אמנם גרסו כי החלופה המוצעת כיום אינה ראויה, אך אף הם סברו כי אין להותיר המצב על כנו (פרוטוקול הדיון מיום בבג"ץ 2242/17 עמ' 11 ו-16).

...

כפי שציין חברי השופט עמית, אם לא נאמר כן אזי כל אימת שיינתן פסק דין בנוגע לצו הריסת בנייה בלתי חוקית, ניתן יהיה להגיש תוכנית או בקשה להיתר בנייה ואין לדבר סוף.

בפסק הדין בעתירות הקודמות עמדנו על המורכבות האנושית הכרוכה בפינוי רחב היקף של מתחם ח'אן אל-אחמר, ובד בבד על כך שאין מנוס מביצוע צווי ההריסה.

ת לנוכח האמור לעיל, העתירות בבג"ץ 5193/18 ו-5257/18 – נדחות.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים עפ"א 1634-03-16 לחינוך ומורשת נ' ועדה מקומית לתיכנון ובנייה עירון ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל מערערת עמותת אלנהדה לחינוך ומורשת במשולש הצפוני ע"ר 580445955 ע"י ב"כ עוה"ד עבאדי ואח' משיבות 1. הועדה המקומית לתיכנון ובנייה עירון ע"י ב"כ עוה"ד חוסני אגבריה ואח' 2. המועצה המקומית כפר קרע ע"י ב"כ עוה"ד השאם מסארוה צד מעוניין: ועד הורי בית הספר אלנהדה לחינוך ומורשת באמצעות עו"ד מנהל אבו מנהל ואח' פסק דין

אציין, כבר כאן, כי בדיון שהתקיים בפני כבוד השופטת שטמר, ביום 2/9/2015 הצהיר עו"ד עתאמנה, שייצג אז את העמותה, את ההצהרה הבאה: "אנו מצהירים לשאלת בית המשפט שאם עד ליום 31/12/2015 לא יהיו כל הרישיונות הן על פי חוק התיכנון והבנייה והן על פי חוקי החינוך, אנו נפנה את השטח ולא נטען בין היתר שהינה תוך זמן קצר עשוי רישיון זה או אחר להיתקבל ולפיכך יש להאריך את המועד לפינוי, אנו מסכימים שאם בית המשפט ייעתר לבקשה שלנו, פסק דינו יהיה פסק דין של פינוי ואנו לא נטען כל טענה שהיא נגדו" (שם, בעמ' 6 לפרוטוקול).

בימ"ש קמא עמד, בהחלטתו, על המטרה החיובית שביסוד ייסוד ביה"ס על ידי העמותה ועל טיבו המיוחד של ביה"ס, בכתבו: "המבקשת, עמותת אלנהדה לחינוך ומורשת במשולש הצפוני, היא עמותה ללא מטרת רווח המנהלת בית ספר יסודי לאומנויות, שהוא פרויקט חינוכי חדשני וייחודי במיגזר הערבי. העמותה נושאת על דגלה חזון חינוכי וערכי ורואה עצמה דוגמה ומופת לאחרים. להגשמת חזונה גייסה העמותה מורים מהארץ ומחו"ל, כנטען, והקימה את בית הספר והגנים במבנה המצוי בחלקה, אשר על פי התכנית, תיועד למבני תרבות ופנאי, מוסדות ומבני ציבור המשולבים עם שטחים פתוחים". עם זאת, הוסיף בימ"ש קמא וכתב: "בצד החזון האופטימי וסדר היום החינוכי המרשים, היתנהלות המבקשת במימוש חזונה רחוקה מלהוות דוגמה ומופת. כמפורט בהמשך, הערכאות השונות התרשמו כי המבקשת עצמה עיניה מפעולות בנייה ללא היתר שביצע לכאורה היזם תוך הפרת החוק. העמותה הצהירה בהזדמנויות שונות הצהרות שלא יכלה לעמוד מאחוריהן, החלה בהפעלת כיתות בית הספר והגנים ללא רישיון משרד החינוך ובנגוד לצוו סגירה שהוציא משרד החינוך". אכן, דברים כדורבנות, ההולמים את המצב במקרה זה. על אף שילדי בית הספר והגנים וכן הוריהם, לא היו צד להליך שהתנהל בבימ"ש קמא, נתן השופט קמא משקל לאינטרסים שלהם, לטובתם של הילדים הקטינים ולחשיבות של המנעות מפגיעה בהם, כתוצאה מאכיפת החוק.

...

החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

עם זאת, לאחר שבחנתי לעומקו את החומר שבפניי, ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים וכן את טיעוני ההורים, מפי בא כוחם, עוה"ד אבו מנהל, אשר דיבר בשם ההורים ועל דעתם ובשם בתו הלומדת בביה"ס, סבורה אני, כי על אף היות החלטת בימ"ש קמא מבוססת ונכונה ועל אף התנהלותה הבלתי תקינה (בלשון המעטה) של העמותה, הרי נוכח העובדה שהסמסטר השני של הלימודים מסתיים בעוד כשבועיים בלבד - היום האחרון ללימודים הוא יום 22/3/2016, ונוכח הצהרות ב"כ ההורים (ועד הורי ביה"ס) ראוי לאפשר לילדים לסיים את הסמסטר בביה"ס. אדגיש, שוב, כי החלטת בימ"ש קמא מנומקת ומפורטת ולא מצאתי כי נפל בה פגם כלשהו ויש להותיר את נימוקיה ומסקנותיה על כנם.

סופו של דבר, אני מורה, כי הצווים ייכנסו לתוקף החל מיום 23/3/16 וכי לא תינתן אורכה נוספת.

בנסיבות העניין נוכח התנהלות העמותה ובשים לב לכל האמור לעיל, אני מחייבת את העמותה לשלם לכל אחת מהמשיבות (לוועדה המקומית ולמועצה) הוצאות ההליך בסך של 7,500 ₪.

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים 17 מרץ 2021 עתפ"ב 2614-06-19 עבאס נ' ועדה מקומית לתיכנון הגליל המזרחי בפני כבוד הנשיא אברהם אברהם המערער עבאס יוסף עבאס ע"י ב"כ עוה"ד שלומי בלומנפלד המשיבה ועדה מקומית לתיכנון הגליל המזרחי ע"י ב"כ עוה"ד ענת פרל ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבית שאן (כב' השופט י' נבון) מיום 28/04/19 בתיק 4805-05-16 פסק דין

בכתב האישום המתוקן תואר, כי המערער בנה בקרקע שייעודה מגורים בכפר מג'אר, מבנה מגורים בן שלוש קומות מבנייה קשיחה בשטח כולל של כ-1,066 מ"ר, בעל שני אגפים: האחד בשטח כולל של כ-619 מ"ר, אשר ייעודו מגורים, והוא במצב של עבודות גמר; והשני, בשטח כולל של כ-447 מ"ר, חלקו הדרומי ייעודו למגורים וחלקו הצפוני ייעודו לדרך, והוא במצב של שלד, כל זאת ללא היתר ותוך הפרת צוים שפוטיים.

בנימוקי החלטתו ציין בית המשפט קמא, כי הוא אכן התרשם כי המערער לא זכה לייצוג הולם על ידי עורך דין אשרף נימר, בשל כך שלא חקר את העדים בחקירה נגדית.

בית המשפט הפנה להודאותיו המפורטות של המערער, הן בפני הפקח בביתו, חקירה שנערכה בשפה הערבית ובה אישר המערער כי הוא בונה את המבנה; הן במשרדי הועדה, חקירה ראשונה שבה הסביר כי "הלחץ של המגורים גרמו לי להתחיל לבנות", וחקירה נוספת בה אישר כי הוא בונה את המבנה ואף חתם על תמונות המתעדות את הבניה הבלתי חוקית.

באשר לשטח המבנים סקר בית המשפט קמא את הראיות, ובהן דוחות הפיקוח, התוכניות האדריכליות, התצלומים והמדידות שבוצעו באמצעות תוכנת ה–GIS, ותצלומי אויר, וכל אלה, בנוסף לחקירת עדי התביעה (כזכור, חקירה שנעשתה פעמיים בשל החלפת הייצוג), הובילו את בית המשפט קמא לקבוע כי שטחי הבניה המיוחסים למערער הם מדויקים, בפרט כאשר המערער לא הציג ראיות או חוות דעת נגדית לתמיכה בטענתו.

...

בנסיבות אלה נעתר בית המשפט קמא לבקשה לדחיית הדיון.

בדיון הבא שנערך ביום 08.11.2018 נעתר בית המשפט קמא לבקשת עו"ד בלומנפלד לשמוע בשנית את עדי התביעה, אשר לא נחקרו בחקירה נגדית כמתואר מעלה.

סוף דבר, הערעור נדחה על כל חלקיו.

השופטת ט' שטרסברג-כהן: עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי המשיבים יתנו טעם מדוע לא ימנו לוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה במחוז הצפון, חברים ערבים באופן שיתקיים ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית באותו מחוז, המהוה כ50%- מאוכלוסיית הצפון, היינו 9 חברים מתוך 17 חברי הוועדה.

...

טענת העותרים לפיה ייצוג הולם הוא ייצוג המשקף את אחוז התושבים הערבים באיזור בו פועלת הועדה המחוזית, אינה מקובלת עלינו.

בשלב זה, לא מצאנו שיש מקום להתערבותנו בהחלטות השרים לעניין מינוי נציגי משרדי הממשלה השונים בועדה ולהחליף את אלה שמונו בבני המגזר הערבי, כאשר לא נמצאו נציגים הולמים ממגזר זה, בהתחשב במיוחד באופייה של הועדה והרכבה, בכישורים הנדרשים מאלה המתמנים על-ידי השרים ובאינטרסים אותם עליהם לייצג.

העתירה נדחית.

כעולה מהחלטת הועדה המחוזית, היא הייתה מודעת לקשיים שעלולים להגרם כתוצאה מהקרבה לשכונת המגורים והתנתה את מתן היתרי הבנייה בתחום מסוף התחבורה במספר תנאים, ביניהם: עריכת חוות דעת אקוסטית, הקמת סוללה אקוסטית בגובה שני מטר לאורך החזית שגובלת במבנה המגורים, קביעת הוראה שמונעת שימוש בתחנת תידלוק, מיקום חניות האוטובוסים בחלק הצפוני שמרוחק מבתי המגורים וקביעת קו ביניין של 50 מטרים ממבנה המגורים הקרוב ביותר.

שאלה נוספת שצריכה להישאל היא האם החלטת הועדה המחוזית לשנות את מיקום מסוף התחבורה הולמת את צרכיה של העיר נתניה בכלל, ושל שכונת הבננה בפרט.

אשר לעתירת מוזס – הכלל הוא כי אין לבעל מקרקעין זכות קנויה כי מקרקעין יכללו בתחום תכנית משביחה [בג"ץ 9402/03 בוכניק נ' המועצה הארצית לתיכנון ובניה, פסקה 10 (נבו 18.03.2007); עע"ם 1182/16 בן משה נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה - מחוז מרכז, פסקה 8 (נבו 13.03.2016); עע"ם 6626/18 תעשיית אבן וסיד בע"מ נ' הועדה הארצית לתיכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור, פסקה 23 (נבו 17.12.2019)].

באשר לעותרים מקבוצת תשובה – בהיתחשב בכך שחלק משמעותי מטענותיהם היתקבל ובשים לב לכך שמדובר בהתארגנות של תושבים פרטיים שנועדה להגן על אינטרסים צבוריים, אני מחייב את הועדה המחוזית בשכ"ט ריאלי בגין הייצוג בהליכים שלפניי, אותו אני מעריך בסך 40,000 ₪.

...

אני מורה לוועדה המחוזית לדון מחדש בעניין מסוף התחבורה הציבורית (ובכל עניין נוסף שכרוך בכך לפי שיקול דעתה) על יסוד החומר שכבר מצוי לפניה.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בהיקף ההליכים אני מחייב את הוועדה המחוזית בשכ"ט ב"כ הצדדים כדלקמן (אינני מחייב את רמ"י בהוצאות מאחר שההחלטות התכנוניות נשוא פסק הדין אינן בתחום אחריותו): באשר לעותרים מקבוצת מוזס – בהתחשב בכך שטענתם בעניין זכותם להיכלל בתחום התכנית לא הייתה בעלת משקל של ממש בתוצאת ההליך, אך גם בהתחשב ביתר הטעמים שהעלו בעתירתם, אני קובע כי הוועדה המחוזית תישא בשכ"ט בא כוחם על הצד הנמוך בסך 5,000 ₪.

באשר לעותרים מקבוצת תשובה – בהתחשב בכך שחלק משמעותי מטענותיהם התקבל ובשים לב לכך שמדובר בהתארגנות של תושבים פרטיים שנועדה להגן על אינטרסים ציבוריים, אני מחייב את הוועדה המחוזית בשכ"ט ריאלי בגין הייצוג בהליכים שלפניי, אותו אני מעריך בסך 40,000 ₪.