ייצוג בתביעה משפטית לקבלת תשלומי ביטוח עקב אובדן כושר העבודה

לטענת המבקש, נגרם לו נזק כתוצאה מהעדר ביטוח פנסיוני במסגרת העסקתו במשיבה מיום 1/1/2019 ועד ליום 21/3/2020, ועל כן הגיש תביעתו כנגד המשיבה בסך 1,622,734 ₪ בגין העדר הפקדות לביטוח פנסיוני, פיצוי בגין גמלאות אובדן כושר עבודה, העדר הסכם עבודה ושיפוי בגין הוצאותיו.

המבקש לא טען כי פנה לקבל הלוואה מהבנק או למי מארבעת אחיו לצורך תשלום האגרה, וכי יכול לשאת באגרה בשיעורין לאור הקצבה החודשית שמקבל מדי חודש מביטוח לאומי.

כאשר תובע פונה לניהול הליך משפטי עליו לקחת בחשבון כי הדבר מחייב תשלום אגרה ועליו לשריין כספים לצורך כך. המבקש הצהיר כי אין ביכולתו לשלם את האגרה, הוא אינו עובד ומקור הכנסתו הוא קצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי בסך 3,594 ₪.

לצד זאת יש להוסיף כי המבקש מיוצג בהליך, ולא פירט במסגרת תצהירו כיצד היא נושא בעלות הייצוג המשפטי שנטל, וזאת על אף שעל פי הפסיקה עליו לפרט את מקורות המימון, שכן עליו לממן את תשלום האגרה מאותו מקור המשמש למימון עלות הייצוג (רע"א 8327/08 לוי נגד פרזון אגודה חקלאית, ניתן ביום 30.11.2008).

...

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, וכן בתגובת המשיבה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, ואפרט את קביעתי.

ואולם, המבקש לא פירט האם פנה לעזרת בני משפחה לקבלת הלוואה לשם תשלום האגרה ו/או האם פנה בבקשה לנטילת הלוואה ממוסדות בנקאיים, וזאת חרף החלטתי מיום 3/10/22.

ביחס למבחן האם התביעה שהגיש המבקש כנגד המשיבה מגלה על פניה עילת תביעה, אני סבורה שבשלב מקדמי זה, לא ניתן לקבוע סיכויי ההליך.

בנסיבות אלה, ואף שאיני סבורה כי מתקיימת תשתית ראייתית למתן פטור מאגרה, הרי שבשים לב למצבו הרפואי של המבקש כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים וכן מתצהיר המבקש, ולמהות ההליך, אני סבורה כי יש מקום להורות על פריסה לשיעורים בהתאם לשיקול הדעת המסור לי בסעיף 12 (ו) לתקנות.

ביום 29.1.2020 הגיש המבקש בתיק זה תביעה לפצוי בגין אובדן כושר עבודה ושיחרור מתשלום פרמיות.

בעקבות התאונה שילמה לו המשיבה תגמולי ביטוח בגין אובדן מלא של כושר עבודה עד ליום 10.9.2015.

המבקש טען כי ביום 30.5.2022 הגיש הודעה וכי עד היום לא ניתנה החלטה בבקשתו להבהיר ההחלטה מיום 25.5.2022, לפיה, בין היתר, נקבע כי : "התובע יבהיר האם הוא מבקש שהות נוספת עד לקבלת ייצוג משפטי או שהוא מבקש שתנתן החלטה בתשובה שהוגשה על ידו ביום 16.5.22" (ס' 24 לבקשה).

...

המבקש טען כי המותב נעתר לבקשות רבות למתן הארכות של המשיבה ואילו בקשות דומות שלו – נדחו (ס' 17 – 19 לבקשה).

גם בהסכם 2017 נקבעו הוראות מפורשות לעניין זכאותה של התובעת לשכר טירחה, לרבות מחירון של השכר שישולם על ידי הנתבעת בגין פעולות שיעשו על ידי התובעת אגב הייצוג המשפטי.

בפועל הנתבעת שילמה סך של 6,000 ₪ בלבד, ולפיכך נותר חוב בסך של 1,895 ₪ כולל מע"מ. בנוסף הוגשה תביעה למל"ל בעיניין מחלת מיקצוע פיברומיאלגיה אשר בהתאם להסכם 2013 והסכם 2017 זיכתה אותה בתשלום שכר טירחה בסך של 10,878 ₪, אולם בפועל שולם סך של 9,000 ₪ בלבד, ולפיכך נותר חוב של 1,878 ₪ כולל מע"מ. תביעה כנגד חברת מנורה - לטענת התובעת מכוח התביעה שהוגשה, הגם שלא הוכרה התביעה לאובדן כושר עבודה, חברת הביטוח הכירה בפטור מתשלום פרמיה בסך של 500-600 ₪ לחודש בגין רכיב אובדן כושר עבודה במסגרת הביטוח הסיעודי של הנתבעת.

לטענת התובעת, היא קיבלה את חלקה בשכר הטירחה מתוך 36 קיצבאות חודשיות להן הייתה זכאית הנתבעת, אולם מאחר והמשיכה לייצג את הנתבעת והאריכה עבורה את התביעה לזכאות לקיצבת אובדן כושר עבודה מלא כל שנה ושנה (כאשר ההארכה האחרונה הייתה עד ליום 30.3.2020), הרי שהיא זכאית לשכ"ט נוסף.

...

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 7,261 ₪ (כולל מע"מ), בצירוף ריבית והצמדה כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

בשים לב לפער בין סכום התביעה אל מול הסכום שנפסק בסופו של דבר, ספק אם היה מקום לפסוק שכ"ט והוצאות לטובת התובעת.

כיום אין מחלוקת כי מחודש 5/2000 ועד היום, התובע באובדן כושר עבודה מלא, והתובע מקבל תגמולי ביטוח מן הנתבעת כמי שאיבד את כושרו לעבוד באופן מלא (כאשר במהלך השנים נידרש התובע להליכים אל מול הנתבעת, על מנת שתכיר במצבו ותעביר לו את מלוא התשלומים, כפי שיפורט להלן בהרחבה).

התובע חתם על ייפויי כוח עורכי הדין; פנה למוסד לביטוח לאומי וקיבל קצבה ללא ייצוג משפטי; חתם על חוזים לשכירת דירות; עו"ד שמש העיד כי סבר שהתובע יצליח להיתמודד עם הביטוח הלאומי לבדו; התובע היה שותף בדירות ואף עזר לשותפיו כלכלית; העיד כי הוא גלש באתרי היכרויות והכיר נשים גם עת חי ביער וכך גם הכיר את אישתו.

הנתבעת מעוותת את הנחיית המפקח, כאשר העיוות מקורו בהשוואה מוטעית בין שני מושגים שונים "השכר המבוטח" שהוא השכר הנקוב בפוליסה לבין "השכר הממוצע". חוזר המפקח מיום 6.1.1983 "תנאים בפוליסות לביטוח חיים", עניינו באופן תשלום התגמולים בגין אובדן כושר עבודה.

בסופו של יום, הארוע שהוביל לאובדן כושר העבודה של התובע, הנו אשפוזו בכפייה לאחר הסיכסוך עם בעלת הדירה, כאשר גם המוסד לביטוח לאומי קבע נכות מזכה החל מיום 7.4.2000, וגם במסגרת התביעה לפטור ממס הכנסה נקבע נכותו החל מיום 15.5.2000.

...

אנו סבורים כי בשקילת ההוצאות יש ליתן משקל לעובדה כי תביעות מעין אלו, לאובדן כושר עבודה, הועברו לא בכדי לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה במסגרת רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו), שם נקבע בית היתר כך: "לג. סבורני, כי פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. הלוא הם העוסקים בתחום הביטחון הסוציאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין...

אנו סבורים כי יש לקחת עובדות אלו בחשבון בעת שאנו שוקלים את גובה ההוצאות שעל התובע לשלם.

יחד עם זאת, בנסיבות התביעה דנן, לאור התנהלות התובע לאורך השנים (לרבות בקשתו לתיקון כתב התביעה בשלהי ההליך), אין אנו סבורים כי התובע כלל אינו נדרש לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לאור האמור אנו קובעים כי על התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום הכולל מע"מ, בסך של 20,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו בהפרשי ריבית והצמדה ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

בהתאם להנחיות וועדת שכר הטירחה של לישכת עורכי הדין שכר הטירחה הראוי של עו"ד אשר מייצג לקוח בתביעת אובדן כושר עבודה מכח פוליסת ביטוח נע בין 20% ל - 25% מסכומי הברוטו שאותם יקבל הלקוח בצרוף בתוספת מע"מ כאשר הטיפול בתביעה מסתיים בעת מתן פס"ד או לאחר שנחתם הסכם פשרה לרבות סכומים שאותם ישיג הלקוח בעתיד, לאחר סיום הטיפול בתיק.

במקרה נשוא ענייננו התרשמתי כי מדובר בדרישה לשכר טירחה גבוה ולא מידתי – על חשבון נושיו של היחיד כאשר ככל הנראה הליך חידלות הפרעון היה ידוע וברור - בגין הליך משפטי שלא הצריך עבודה משפטית מורכבת ומאומצת ולכן לא רק שתנאי ההסכם מקפחים את היחיד, אשר נידרש לחתום על גבי הסכם שכ"ט דראקוני, ובפרט משמדובר בכספים אשר מיועדים למימון צרכי מחייתו הבסיסיים במהלך תקופת אובדן כושר העבודה.

מאחר ומדובר בכספים אשר מגיעים ליחיד מחברת הביטוח ומשום שמדובר בכספים אשר מיועדים למטרת קצבה בשל אובדן כושר עבודה (ובמקרה זה אובדן כושר עבודה מוחלט) ואשר הגיע מועד פרעונם ותשלומם כקצבה בטרם צו פתיחת ההליכים הנני מתיר את ממושם בהתאם להוראת סעיף 228 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי (ראה גם : מאור ודגני, שם, כרך ב', עמ' 606-608), לפי הפרוט הבא: הכספים בגין המועד מתחילת הזכאות (יולי 2019) ועד מתן צו פתיחת ההליכים (נובמבר 2022) מוקנים לקופת הנשייה; הסכומים המשולמים מדצמבר 2022 ואילך – ישולמו ליחיד.

...

סוף דבר : מהסכום לתשלום(בנוגע למגדל מקפת), ינוכה שכר הטרחה כאמור בס' 36 לעיל, יתרתו תועבר לקופת הנשייה וליחיד לפי החלוקה כאמור בס' 38 לעיל.