טענות משרד עו"ד מיתר;
לטענת משרד מיתר יש לדחות את בקשת התובע ולקבוע כי ההמצאה אל משרד מיתר אינה המצאה כדין לנתבעת מהטעמים שלהלן:
התובע הסתיר את קיומו של ייפוי הכוח המוגבל שניתן למשרד על ידי הנתבעת בחודש אוקטובר 2018 לצורך ייצוגה של הנתבעת בהליכים המשפטיים בישראל נגד המבקש או חברות בשליטתו הישירה, ועל יסודו פעל משרד מיתר בשם הנתבעת בתביעה כספית נגד המבקש בתא"ק 34046-10-20.
זאת ועוד, בתא (ת"א) 41249-07-20 Vestel Foreign Trade Co נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, דחה כב' השופט חבקין בקשה בסוגיה דומה לזו שעומדת בפני, מהטעם כי לשונו של ייפוי הכוח שם הגביל את "סמכותו של בא כוח המבקשת לייצוגה בהתנגדות לניסיון ההמצאה, ושולל את כוחו לקבל בשמה כתבי בי-דין שאינם נוגעים להליך אשר לשמו יופה כוחו".
עוד קובע כב' השופט חבקין כי:
"לא נמצא טעם שלא לכבד את ייפוי הכוח המפורש החולש על יחסי הצדדים לו. המצאה של כתב התביעה דנן שתבוצע לידיו לאחר קבלת ייפוי כוח זה אינה תקפה משום שנשללה סמכותו לשמש מען להמצאה, והוא אינו מורשה לקבלת כתבי בי-דין מאחר שהרשאתו נשללה במפורש... הטענה שמדובר בניסיון לחמוק מהמצאה ובעניין טכני גרידא אינה יכולה לסייע למשיבה. בעידן הטכנולוגי דהיום, תכלית חשובה של ההמצאה – יידוע הנתבע שהוגשה נגדו תובענה – יכולה להיות מושגת בקלות רבה מאוד ובזול. ברם ניסיונות לבטל הימצאות כשאין חולק שהנתבע מודע לכתב התביעה ויכול להיתגונן, בניסיון להציב חסמים בפני ההיתדיינות ולייקר אותה, אינם חדשים עמנו. אף על פי כן מחובתנו להקפיד על כללי ההמצאה, ולכבד אמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן".
ברע"א 6484/19 וקנין נ' רביבו (02.12.2019) פסקה כב' השופטת וילנר כדלקמן:
"הפסיקה הכירה באפשרותו של נתבע מחוץ למדינה להגביל את ייפוי הכוח של עורך דינו בישראל כך שהלה לא יהיה מוסמך לקבל עבורו כתבי בי-דין. הטעם לכך, כפי שהוסבר בפסיקה, נעוץ בדיני השליחות, אשר מכוחם פועל עורך הדין המייצג את שולחו, ולפיהם יש לפרש את הקף שליחותו של עורך הדין על-פי לשון מיסמך הרשאתו ואומד דעתו של הלקוח-שולחו, תוף העדפת האנטרס שלו על-פני עניינם של צדדים שלישיים [...] משכך, נפסק כי כאשר קיימת הוראה ספציפית ומפורשת בייפוי הכוח אשר מגבילה כאמור את הרשאתו של עורך הדין בדבר קבלת הימצאות, הרי שאין די במסירת כתבי בי-דין לעורך הדין כדי להוות המצאה כדין עבור לקוחו".
פסיקתה של כב' השופטת וילנר ניתנה בטרם הותקנו התקנות החדשות, לרבות עקרונות היסוד מכוחן, אשר אני מוצאת להרחיב בעיניינן בשל היותן רלוואנטיות לענייננו.
כלומר, בהליכים שהנתבעת מבקשת לנהל מול התובע, באותו העניין ממש, משרד עו"ד מיתר מייצג, ובכל הליך שהתובע מבקש לנהל, היא מיתחמקת מבצוע ההמצאה, הגם ואין חולק כי המדובר בעיסקה שנעשתה בישראל, הסכם הפשרה נחתם בישראל, הסמכות השיפוטית והדיונית נימסרה לביהמ"ש בישראל, והנתבעת הייתה מיוצגת כל אותה העת על ידי עו"ד מישראל.
...
אני סבורה כי התנהלות מעין זו הינה התנהלות חסרת תום לב, מהווה ניצול לרעה של ההליך, ועומדת בסתירה להוראות התקנות החדשות.
סוף דבר
נוכח האמור, אני קובעת כי המקרה החריג שבפני ונסיבותיו הקיצוניות, מצדיק קביעה כי יש לראות בהגבלת ייפוי הכוח על ידי הנתבעת משום שימוש לרעה בהליכי משפט, שנועדה לשבש את ההליך, באופן בלתי מידתי.
נוכח חריגות המקרה שבפניי אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה ולקבוע כי יש לראות במשרד עורכי הדין משום מען להמצאת כתבי בי הדין.
