ייפוי כוח בלתי חוזר בעסקאות נדל"ן

מהראיות של שני הצדדים עולה כי המנוח, שהיה קבלן במקצועו, היה בקיא בכללים החלים על עיסקאות מקרקעין וערך עיסקאות נדל"ן רבות בתקופה שבין שנת 2000 למועד פטירתו (למשל סעיפים 31-22 לסיכומי הנתבעים 5-2 ), וכי היה בקיא בנושא רישום המקרקעין.

לא זו בלבד שהתחייבותו הנטענת של האב להענקת המתנה לא מצאה כל ביטוי בכתב, או בכל ראיה חיצונית אובייקטיבית אחרת מזמן אמת, וכי מעדויות האם והנתבע 3 עולה שהאב סרב לבקשתו המפורשת של התובע להעביר את הרישום בדירה על שם התובע, הרי שיש בחתימתו של המנוח על יפוי כוח בלתי חוזר ביום 20.2.2013 לרישום בית משותף בדירה ברחוב א' על שמו אינדיקאציה ברורה וחד משמעית לכך שבשנת 2013 לא היה בכוונתו להעניק את הדירה במתנה לתובע.

...

( ופוגע בה מאד" (סעיפים 6-5 לתצהירו של הנתבע גם התנהלות זו – עליה העידו הנתבע 3, האם ומנהל העיזבון – תומכת בטענה כי התובע הציג עד עתה מצג כי הוא חפץ שהאם תתן לו את הדירה ברחוב א' אך לא הציג מצג כי הדירה כבר אשר על כן ולאור כל האמור התובע הציג טענות עובדתיות סותרות בהליכים משפטיים אחרים בין הצדדים.

סוגיית השיהוי בהליך זה מתווספת למרקם הראייתי הכולל ומתווספת בעיקר לנושא ההשתק השיפוטי של התובע ויש לראותה כחלק ממכלול זה. סיכום אשר על כן ולאור כל האמור לעיל התובענה נדחית על כל רכיביה.

הוצאות ההליך – לאחר בחינת תוצאות ההליך, מתן 44 החלטות, קיומו של דיון קד"מ ושני דיוני הוכחות אני מורה כי התובע באמצעות עיזבונו ישא בהוצאות ההליך באופן הבא: .

עתה אתייחס לראיות אשר הובילו למסקנה זו. ראיות הנאמן עדותו של עו"ד עמרמי העד המרכזי מטעם הנאמן הוא עו"ד עמרמי שביצע עבור החייב עיסקאות נדל"ן רבות והכין מסמכים משפטיים ביחס לעיסקאות אלה.

לדברי המשיב, פור חגיגי לא ידע לקרוא ולכתוב בשפה העברית ובתחילת דרכו בארץ (לאחר עלייתו בשנת 1961) נעזר בקרובי מישפחה בבצוע עיסקאות וביניהן, ככל הנראה, גם במשפחתו של החייב וכך בא לעולם ייפוי הכוח שנתן פור חגיגי לחייב.

כך גם הטענה כי ייפוי הכוח שניתן לחייב אינו בתוקף מאחר שאינו בגדר ייפוי כוח בלתי חוזר, לא הוכחה, שעה שפור חגיגי חתם הן לטובת החייב והן לטובת עו"ד עמרמי על ייפוי כוח בלתי חוזרים ביחס למגרש ברעננה ולמקרקעין בפ"ת (נספחים 2 ו-3 לבקשה).

...

לסיכום, לא מצאתי שיש בחוות הדעת כדי להוכיח את טענת המשיב כי חתימת פור חגיגי זוייפה.

לסיכום לאור כל האמור לעיל שוכנעתי שהחייב הינו בעל הזכויות במקרקעין וכפועל יוצא מכך הן מוקנות לנאמן.

לאור קביעתי זו, אני נעתרת לסעד השני המבוקש בבקשה, ומורה על מימוש המקרקעין מכוח שעבוד הרשום עליהם לטובת המלווים, על פי הסכם פשרה שנחתם בין הנאמן למלווים ואשר קיבל את אישור בית המשפט (במסגרת בקשות 119 ו-130 בתיק זה).

לביסוס טענותיו, צירף התובע, בין היתר, תיכתובות מייל עם גורמים שונים בעלי זיקה לעסקה, טיוטת הסכם, בקשה לביטול הערת אזהרה, ייפוי כוח בלתי חוזר, בקשה להעברת זכויות, בקשה לרישום הערת אזהרה, הודעת מישכון, התחייבות להעברת זכויות, טפסים מטעם רשות המיסים, ייפוי כוח בלתי חוזר נוטריוני, פרוטוקולים, שטר מכר, נסח רשם מקרקעין, מסמכים מטעם רשות התאגידים, מבוא למיפרט המכר, קבלת תשלום- עיון מקוון במישכון.

התובע העיד כי בעיסקאות נדל"ן, נהוג לשלם לעו"ד שכר טירחה אף אם לא נחתם ההסכם.

...

סיכומו של דבר, התובע לא עמד בנטל הנדרש להוכחת כל אותן העבודות המזכות אותו בסעד המבוקש.

לפיכך, ועל יסוד כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

סוף דבר בנסיבות האמורות, התביעה נדחית.

אף שלא השתכלל סופו של יום הסכם, נלמד מתוך הראיות כי האיש היה שותף פעיל במו"מ ופנה אל בעלי הנכס בשמו ובשם האשה בהצעה משותפת לרכישת הבית (נספח טז'), וכן עמד בקשר שוטף עם עוה"ד המעורבת בעיסקה תוך שהוא פונה אליה במיילים כמוכר/ רוכש ושותף מלא בעיסקאות הנדל"ן (ר' נספח ד' לכתב הגנה בתביעה הכספית).

ודוק, אין מחלוקת, כי הצדדים הצטרפו בשנת 2014 יחד לקבוצת רכישה בפרויקט ב"***" ואף ביצעו תשלום מקדמה, הצדדים חתמו יחד על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת משרד עוה"ד לטפול ברכישה (נספח ל"ה). הקבוצה לא זכתה במיכרז.

...

סיכום מכל המקובץ נקבע כדלקמן: בתביעה הרכושית- נקבע בזה כי כל הזכויות, הנובעות מעבודתם של הצדדים לרבות פנסיה, מענקי פרישה, ביטוחים , קופות גמל, קרנות השתלמות וחסכונות אחרים שהצטברו במקום העבודה במהלך היחסים כידועים בציבור- מיום 1.6.2010 ועד לחודש 1.2.2019 הינן זכויות משותפות.

התביעה למזונות משקמים נדחית.

התביעה הכספית נדחית.

מה גם שהנתבעת ערכה ארבע עיסקאות נדל"ן בשנים האחרונות.

טיוטת ההסכם על נספחיה מחזיקה 302 עמודים, ולא רק ההסכם לא נחתם, אלא גם העמודים האחרונים בו המהוים נוסח לא חתום של יפויי כוח בלתי חוזרים מאת הצדדים לבאי כוחם (כך שגם לא היה מצג שלעורכי הדין יפויי כוח לחתום בשם לקוחותיהם).

...

על הזכות שלא להתקשר בחוזה ראו עניין אזערי, פסקה 5: "נקודת המוצא היא כי לכל צד במשא ומתן הזכות שלא להתקשר בסופו של דבר בחוזה (חופש החוזים במובנו השלילי). כל צד למשא ומתן רשאי לפרוש ממנו בכל שלב, כל עוד לא הביע גמירות דעתו המלאה להתחייב בחוזה. 'המגבלה העיקרית, אולי היחידה, לזכות הפרישה נובעת מעקרון תום-הלב: כמו כל התנהגות במהלך משא-ומתן, גם הפרישה ממנו צריכה להיות מונחית על-ידי עקרון תום-הלב... פרישה בתום-לב היא פרישה המודרכת על-ידי שיקולים ענייניים הנובעים ממהות העסקה, מהתפתחות המשא ומתן ומעמדות הצדדים לו'. (ספרה של פרופ' ג. שלו, דיני חוזים (תש"ן) בעמ' 50, וכן בספרם של ד' פרידמן ו-נ' כהן הנ"ל בעמ' 591-599). עם זאת, אין לתת למגבלה זו, שבסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, משמעות רחבה מדי, אשר תפגע בעקרון חופש החוזים". עוד ובעניין זה של החופש לפרוש ממשא ומתן ראו פרידמן וכהן בעמ' 699, כי: "משא ומתן אינו מטיל חובה לכרות חוזה. צד הנכנס למשא ומתן נוטל על עצמו סיכון כי המשא ומתן לא יניב חוזה. כלל זה נובע מהרעיון של חופש החוזים במובנו השלילי, לאמור, החופש שלא להיות כבול, כל עוד לא הביע הצד גמירת דעתו לכרות חוזה". עוד בהמשך, מצוין כי "השאלה אם פרישה ממשא ומתן מוצדקת, תלויה בשלב המשא ומתן, בסיבת הפרישה וכן בנהגים המקובלים באותה עסקה" (שם, בעמ' 708).

נזכיר כי ביום 21.10.2021, בשעה 17:08, שלח עו"ד פדה הודעת וואטסאפ אל עו"ד יהודה, כי: "... עלה נושא של היטל השבחה אפשרי שלא נלקח בחשבון. בודקים". ביום המחרת, 22.10.2021, שלח עו"ד פדה הודעת וואטסאפ נוספת אל עו"ד יהודה, כי: "... בראשון יבדקו את העניין של התבע החדשה". מן המקובץ לעיל מתבקשת המסקנה כי הנתבעת פרשה מן המשא ומתן בתום לב. אף אם ניתן וראוי היה להיוודע לתכנית 302 על השלכותיה השונות בשלב מוקדם יותר של המשא ומתן, ובכך למנוע המשכו המיותר, אין הדבר מוציא את העדר הידיעה ואת תום לבה של הנתבעת.

סוף דבר משלא נכרת חוזה בין הצדדים, אני מורה על דחיית התביעה.