מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ייחוד העילה בחוק התובלה האווירית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ועיינתי בפסיקה הרלבנטית, לרבות בדברי ההסבר לסעיף 10 לחוק התובלה האווירית ומכותרתו ("פטור מאחריות"), דומה כי הסעיף מיתמקד בייחוד העילה ובשלילת עילות תביעה אחרות נגד המוביל האווירי בלבד ולא כנגד צדדים שלישיים.
...
שוכנעתי כי סעיף 10 לחוק התובלה האוירית וסעיפי האמנה אינם שוללים מהתובעת להגיש תביעה כנגד צד שלישי שאינו המוביל האוירי בעילה אחרת.
לאור האמור בקשת הנתבעות לסילוק על הסף של התביעה נדחית.
לכן, מקום בו נדחית התביעה תדחה גם ההודעה לצד שלישי ואילו מקום בו היא מתקבלת, תתברר גם ההודעה (ע"א 81/89 גולן נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(3) 824, בפסקה 7).

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המשיבה טענה כי יש לסלק את בקשת האישור על הסף בשל סעיף ייחוד העילה שבחוק התובלה האוירית, אשר החיל את הוראות אמנת מונטראול, שמונעות את זכות התביעה.
...
אישור הסדר הפשרה לאחר שעיינתי בהסדר הפשרה ובתצהיר המאוחר לו, מצאתי כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה; התובענה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית שנקבעו בסעיפים 3, 4, ו-8(א) בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006; וסיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
אשר לגמול ולשכר הטרחה: אלו אמנם עומדים על הצד הגבוה יחסית לפיצוי, אולם החלטתי לאשרם: בשעת הגשת בקשת האישור לא ניתן היה לדעת כי אייר פרנס תתקן את דרכיה מיד לאחר מכן.
סיכום על כן אני מאשרת את הסכם הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

באשר לחוק התובלה האוירית נטען כי חוק שירותי תעופה הוא חוק ספציפי ומאוחר לחוק זה, כך שהוראותיו גוברות; כי הפצוי שנתבע במסגרת בקשת האישור הוא פיצוי מכח חוק שירותי תעופה ולא מכוח חוק התובלה האוירית, כך שהפטור מאחריות לפי דינים אחרים לא חל בעניינינו; וכי ניתן לידון בטענת ייחוד העילה בשלב בירור התביעה לגופה (רע"א 8491/16 Alia Royal Jordanian Airlines נ' ממן (23.2.2017)).
...
אף אם קיימת שונות בין חברי הקבוצה, הן בשאלת עצם הזכאות הן בשאלת הנזק, לא שוכנעתי כי שונות זו מצדיקה את דחיית בקשות האישור על הסף.
אני סבורה כי אין בפסקי הדין הללו כדי לסייע למשיבות: בת"צ (מחוזי מרכז) 24969-06-15 ואלריה לוין נ' ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (9.1.2018) נדחתה בקשת האישור משום שהוגשה על בסיס מקרה בודד, ובית המשפט הדגיש כי לא הוכח ששיקול דעת המשיבה הופעל באופן פגום בצורה שיטתית; וכי הליך של תובענה ייצוגית אינו מתאים לבירור טענה להפרות ספורדיות של החוק (שם, בפסקאות 19-20).
סיכום בהתחשב בכל האמור לעיל יימחקו מכל בקשות האישור הסעדים שנתבקשו לפי התוספת לחוק שירותי תעופה, בשל היותם סעד ללא הוכחת נזק; ויימחקו הסעדים ההצהרתיים שמטרתם קבלת אותם סעדים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בשל עקרון ייחוד העילה הקבוע בסעיף 10 לחוק התובלה האוירית, התש"ם-1980 (להלן: "חוק תובלה אוירית") ובסעיף 29 לאמנת מונטראול (להלן: "האמנה"), המבקשים אינם רשאים לתבוע מכוח עילות שאינן קבועות בחוק שירותי תעופה ובאמנה, ואינם רשאים לתבוע פיצוי בגין נזקים נלווים נטענים, שאינם נזכרים בחוק שירותי תעופה, מה גם שהפיצוי הקבוע בחוק שירותי תעופה נועד לפצות עבור כל הנזקים שנגרמו מביטול הטיסה, לרבות נזקים נלווים (למשל, אובדן ימי עבודה).
...
סיכום אני מאשר באופן חלקי את בקשת האישור כמפורט להלן: חברי הקבוצה: קבוצה א': "כלל לקוחות המשיבה אשר טיסתם בוטלה או המריאה באיחור של שעתיים לפחות, ב-4 השנים שטרם הגשת בקשה זו ועד למועד אישורה, ועקב כך היו זכאים להטבות כלשהן בהתאם לחוק שירותי תעופה, והמשיבה לא מסרה להם מסמך המפרט את זכויותיהם להטבות בסמוך למועד היווצרות העילה המזכה" (הערה: הגבלת התקופה דלעיל נובעת מתקופת התיישנות של 4 שנים הקבועה בסעיף 19 לחוק שירותי תעופה).
נוכח העדר עילת תביעה אישית למבקשים לגבי הפרת חובת מתן שירותי הסיוע (עילה מס' 2 לעיל), אני מורה על החלפתם לגבי עילה זו בלבד במבקש/ים אחר/ים, שיהיו למעשה התובע/ים בתביעה הייצוגית.
נוכח תוצאות ההכרעה בבקשת האישור, תשלם המשיבה לב"כ המייצגים שכר טרחה בסך 7,500 ₪ בגין טיפולם בבקשת האישור.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

כבר בסעיף 25 לכתב התביעה התייחסה התובעת במפורש לסוגיית תחולת אמנת מונטראול וטענה (ההדגשה במקור) – "משהסתיימה התובלה האוירית והמשלוחים נקלטו בידי הנתבעת לצורך שחרורם לתובעת, לא חל בעניינינו ייחוד העילה שבחוק התובלה האוירית ... אחריות הנתבעת אינה מוגבלת בהתאם לאמנת ורשה ופרוטוקול מונטראול מכאן, שהתובעת מחזיקה בעילת תביעה נזיקית נגד הנתבעת בשל התרשלותה בפעולת הקליטה והשחרור של משלוחי התובעת ממחסניה שבנתב"ג". אולם טיעון משפטי זה טעון ביסוס על תשתית עובדתית ובפרק בכתב התביעה העוסק בפירוט העובדתי (בסעיף 6) טענה התובעת כך – "הנתבעת הנה חברה פרטית, בבעלות מלאה של חברת DHL, שהנה חברה בינלאומית לשילוח מטענים ... והוכרזה כמפעל חיוני (=בתקופת מגיפת הקורונה – א"ב) ... וזאת בשל תפקידה החשוב בשרשרת הלוגיסטית ליבוא מטענים מחו"ל". בסעיף 11 לכתב התביעה הוסיפה התובעת וטענה – "התובעת, באמצעות היצרן הסיני, שינעה את המסיכות מסין אל ישראל באמצעות חברת DHL, כאשר הנתבעת אמונה על קליטת המטען ושחרורו ממכס". בסעיף 23 לכתב התביעה דאגה התובעת להדגיש בגופן מובלט את הדברים הבאים – "עובדה היא, עליה לא יכול להיות חולק – הנתבעת היא אשר אמונה על קליטת המשלוחים ושחרורם ליד התובעת". בסעיף 4 לכתב התשובה שהגישה שבה התובעת וקבעה – "התובעת היא זו שטיפלה במטענים החל מהגעתם לישראל". באותו חלק מטענות הנתבעת בו מודה התובעת אין צורך בהכרעה ועל כן אין מחלוקת כי הנתבעת טיפלה בקליטת המטענים בעת הגעתם ארצה, אולם הנתבעת טענה כי לא איחסנה את המטענים ולא שימשה עמיל מכס לצורך שחרורם (שלטענתה התה הצד השלישי 2 במקרה זה).
...
דיון והכרעה האם הנתבעת היא סוכן של המוביל האווירי בסוגייה זו קיימת מחלוקת בין הצדדים ביחס למבחן הראוי לשם הכרעה בה, כאשר הנתבעת טוענת כי יש להשתמש במבחן הפונקציונלי שנקבע בפסיקה בחו"ל ואומץ בישראל וכי על פיו מתבקשת המסקנה שהיא סוכן של המוביל האווירי, ואילו התובעת טוענת כי יש לבחון את טיב ההסכם בין הנתבעת לבין המוביל האווירי על מנת להבין האם הנתבעת היא אכן סוכנו ומאחר שזה לא הוגש יש לקבוע כי לא הוכח שהיא משמשת סוכן של המוביל.
מכאן ועד המסקנה שהודעה זו והנכונות לפיצוי בסכום העומד על פחות משלושה פרומיל (0.28%) מסכום התביעה מלמדים על הודאה של הנתבעת בכך שהוגשה תלונה בכתב ובמועד גדול המרחק.
הנובע מכלל האמור הוא שעל פי הוראת סעיף 10 לחוק וסעיף 31 לאמנת מונטריאול התביעה נדחית על הסף.
לאחר ששקלתי בדבר בכובד ראש, בשים לב לתוצאה ולסכום התביעה אך גם לכך שלתובעת נגרם ככל הנראה נזק לא מבוטל דווקא בעת משבר ומצוקה ולא מן הנמנע שלנתבעת ואולי אף לצדדים השלישיים תרומה מסויימת לכך וכך גם לעובדה שההליך הסתיים בשלב מקדמי אולם גם שלב זה לא היה קצר במיוחד, אני מחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ ובהוצאות ושכ"ט כל אחד מן הצדדים השלישיים בסך 7,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו