מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

ייבוא סמים בכמות גדולה - טעות במצב דברים

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

החבילות מוענו לכתובת שמסר הנאשם לאחר, ואשר היתה בעבר כתובתו של הנאשם כשאחת החבילות נושאת את שמו של הנאשם למעט טעות כתיב המפורטת בכתב האישום המתוקן והשניה נושאת את הכתובת ואת שמו הפרטי של בעל המשק במושב הנ"ל. לאחר הגעת החבילות לישראל, נתפסו החבילות על-ידי רשויות המכס ומשטרת ישראל.
ב"כ הנאשם ביקשה להמנע מהשתת קנס לאור מצבו הכלכלי ולאור העובדה שהסם נתפס בטרם הצליח הנאשם להפיק ממנו תועלת כלכלית.
אין ספור מילים נאמרו בדבר הצורך להכות בכל אחת ואחת מחוליות הפצת הסם.
בית המשפט העליון דחה את העירעור בציינו כי: "לא שוכנענו שמיתחם העונש של 24-48 חודשים סוטה ממיתחם הענישה המקובל והראוי בנסיבות העניין. המערער ייבא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של למעלה מ- 400 גר' מהם ניתן להפיק אין ספור מנות סמים – וזאת באמצעות משלוח דואר...". ביחס לעונש בתוך המיתחם (30 חודשי מאסר) צויין: "... בית המשפט לקח בחשבון בעת גזירת העונש את מלוא נסיבותיו האישיות של המערער, כולל העובדה שכאזרח זר שאינו דובר עברית ושאין לו קרובי מישפחה בישראל, השהות בבית הסוהר לא קלה. לכן במכלול הנתונים והנסיבות לא ראינו מקום להתערב בעונשו...". בע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.21) נדחה ערעור של נאשם שהורשע בייבוא כמות גדולה יותר, של 1.865 ק"ג סם מאותו סוג (מתאפטמין).
...
בית המשפט העליון דחה את הערעור בציינו כי: "לא שוכנענו שמתחם העונש של 24-48 חודשים סוטה ממתחם הענישה המקובל והראוי בנסיבות העניין. המערער ייבא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של למעלה מ- 400 גר' מהם ניתן להפיק אין ספור מנות סמים – וזאת באמצעות משלוח דואר...". ביחס לעונש בתוך המתחם (30 חודשי מאסר) צויין: "... בית המשפט לקח בחשבון בעת גזירת העונש את מלוא נסיבותיו האישיות של המערער, כולל העובדה שכאזרח זר שאינו דובר עברית ושאין לו קרובי משפחה בישראל, השהות בבית הסוהר לא קלה. לכן במכלול הנתונים והנסיבות לא ראינו מקום להתערב בעונשו...". בע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.21) נדחה ערעור של נאשם שהורשע בייבוא כמות גדולה יותר, של 1.865 ק"ג סם מאותו סוג (מתאפטמין).
לאור האמור לעיל, בהינתן מידת הפגיעה בערכים המוגנים, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ומדיניות הענישה הנוהגת (בשים לב להתאמות הנדרשות נוכח האבחנות השונות בין המקרים שפורטו לעיל) סבורני כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 30 חודשי מאסר בפועל לבין 60 חודשי מאסר בפועל.
לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 32 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בגין התיק דנן בהתאם לרישומי שב"ס. 12 חודשי מאסר וזאת על תנאי שלא יעבור משך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו כל עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת תסקיר המעצר מיום 5.9.2019, התרשם שירות המבחן כי למשיב תכניות נורמאטיביות לעתיד, והתנהגותו המתוארת בכתב האישום מבטאת קושי נקודתי בהתמודדות עם מצבי לחץ ודחק.
טענות הצדדים בערר לטענת העוררת, שגה בית המשפט המחוזי כשהורה על מעצרו של המשיב בפקוח אלקטרוני, חרף המסוכנות הנשקפת ממנו והוראת סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים המקימה נגדו חזקת מסוכנות סטאטוטורית.
מלבד חזקת המסוכנות הסטאטוטורית החלה בעיניינו של המשיב, מסוכנותו נלמדת אף מנסיבות ביצוע העבירה המיוחסת לו, משמילא לכאורה תפקיד משמעותי בייבוא כמות גדולה של סם הקוקאין הנחשב למסוכן במיוחד, כמו גם מכך שבחר לשמור על זכות השתיקה במהלך חקירתו ולא טרח להפריך את החזקה נגדו (וראו: בש"פ 5642/18 חג'אני נ' מדינת ישראל (9.8.2018) (להלן: עניין חג'אני); בש"פ 8638/96 קורמן נ' מדינת ישראל פ"ד נ(5) 200 (1996)).
הדברים אמורים ביתר שאת, משלא ציין בית המשפט המחוזי בהחלטתו "טעמים מיוחדים" הקשורים בנסיבות ביצוע העבירה או בנסיבותיו המיוחדות של המשיב, המצדיקים להורות על מעצר בפקוח אלקטרוני בעיניינו, כנדרש לפי סעיף 22ב(ב) לחוק המעצרים.
...
לפניי ערר על החלטותיו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ב-מ"ת 62874-07-19 מיום 10.9.2019 ומיום 16.9.2019 (השופטת ד' עטר והשופט ע' דרויאן-גמליאל בהתאמה), בגדרן לא נעתר בית המשפט לבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מאחורי סורג ובריח, ותחת זאת הוחלט כי יהא במעצר בפיקוח אלקטרוני.
בית המשפט נעתר לבקשתו, והורה בסיכום הדיון על הכנת תסקיר מעצר.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ושמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.
יתרה מזאת, לא שוכנעתי כי יש במעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני כדי לאיין את מסוכנותו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

במחלוקת שבין הצדדים בסוגיה זו, דעתי היא כדעת הסניגור, לפיה שני האישומים מהוים ארוע אחד וזאת מהטעמים כפי שיובאו להלן.
אשר לרקע לבצוע העבירות – לשירות המבחן מסר הנאשם כי העבירות בוצעו למטרת רווח כספי מהיר ולצורך מימון שימוש עצמי בסמים, אולם שירות המבחן התרשם כי בבסיס העבירות עמדו תחושות תיסכול, בדידות וחוסר הערכה שחוה הנאשם כתוצאה מציפיות גבוהות שהעמידו הוריו ואשר לא הצליח לעמוד בהם, דבר שהובילו לשיקול דעת מוטעה, היתנהגות פזיזה ובלתי מווסתת והתנהלות אימפולסיבית.
בטיעוניו הסביר ב"כ הנאשם כי פסק הדין בעיניין זוהר מחזק את עתירתו לקביעת מיתחם עונשי מקל, בשים לב לכך שבאותו מקרה בוצעו 63 עיסקאות סמים ולא דובר בנאשם "בגיר-צעיר". אין בידי לקבל עמדה זו. באותו מקרה ביצע אמנם הנאשם 63 עיסקאות סמים (בפער שאינו כה גדול מענייננו), אולם מדובר היה בסחר בסם מסוכן מסוג קנביס "בלבד", לגביו נקבעים, ככלל, מיתחמי ענישה מקלים יותר, בעוד שבעניינינו מכר הנאשם גם סמים "קשים" במגוון סוגים ובכמות מיצטברת לא מבוטלת.
נגעו ללבי דברי אמו של הנאשם, שביקשה את טובת בנה ותיארה את השיפור שחל במצבו.
...
על מידת ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם, עמד בית המשפט העליון בע"פ 7070/03 זניד נ' מדינת ישראל (3.4.2006): "החברה בישראל נאבקת מזה שנים רבות בהתפשטותו של נגע הסמים ולצורך כך היא משקיעה מאמצים רבים וממון רב. המערער ואחיו דוגמתו מבקשים לסכל מאמץ זה ומכאן הצורך לנהוג בהם וכנגד כל חוליותיה של שרשרת הפצת הסם ביד קשה. בתחום זה של עבריינות קובעת ההלכה הפסוקה כי תהיינה נסיבותיו של העבריין חמורות וקשות ככל שתהיינה, הן נדחות מפני האינטרס הציבורי." (ההדגשות הוספו – ע.מ) עוד אני מוצא להעיר, שעל אף שהנאשם השתלב בהליך טיפולי במסגרת קבוצה לעצורי בית ופניו להמשך טיפול, ומבלי להמעיט בערכו של התהליך החיובי שעבר, אין עניינו דומה לאדם שעבר הליך שיקומי ארוך של גמילה מסמים, לא כל שכן הליך גמילה שנערך בקהילה סגורה, בו נאלצים הנגמלים לא אחת להתנתק מהעולם שהכירו לתקופות ארוכות.
" (ההדגשות הוספו – ע.מ) אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי הימים בהם היה נתון במעצר מיום 20.10.2019-18.12.2019.
לבקשת המאשימה ובהעדר התנגדות מצד הנאשם, ולאחר שנמצא שהרכב שימש את הנאשם לביצוע עסקאות הסמים, אני מורה על חילוט רכב הונדה, מ.ר: 63-102-63, בהתאם לסעיפים 36א(א)ו-(ב) לפקודה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

הנאשם אינו מניפולטיבי, ואמר את האמת לשירות המבחן, שהוא טעה ומבין את טעותו.
הקושי הכלכלי לא נבע מהימורים או סמים, אלא ממצב שלא היה לו כסף ללכת למכולת ולכן ביצע את העבירה.
בית המשפט העליון עמד על חומרתן של עבירות הסמים, לרבות עבירה של ייבוא סם מסוכן, ובפרט כאשר מדובר בכמויות גדולות של סמים קשים, ובהם סם מסוג קוקאין אשר נימנה על הקשים שבסמים.
זאת הן בשל השפעותיו על גוף האדם, והן בשל פוטנציאל ההיתמכרות הגבוה שטמון בו, והצורך של המכורים לכמויות הולכות וגדלות של סם, תוך שהמכורים מבצעים עבירות כדי לממן את השמוש בסמים, ועקב כך נגרמת פגיעה בחברה כולה (ראו דברי כב' השופט נ' הנדל בע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה [4.7.12]).
...
באיזון בין השיקולים השונים, ובשים לב להסדר הטיעון, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו התחתון של המתחם, קרוב לרף התחתון, לצד עונש מאסר מותנה, וחילוט.
לאור מצבו הכלכלי של הנאשם וקשיי בני משפחתו וכן לנוכח תקופת המאסר שהוטלה עליו, סבורני שאין מקום להטיל קנס כספי.
סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 46 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 27.2.20 ועד ליום 13.5.20.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

נאשם 2 אמר, שהוא בן 38 התחתן לפני 3 שנים, לא הצליח להביא ילדים לעולם, בגיל 21 ניכנס לכלא, השתחרר לאחר 8 חודשים ועברו מאז 17 שנים, עבר ניתוח לב דבר שהקשה עליו בפרנסה, לפני שנה וחצי עשה תאונת עבודה, והמצב הכלכלי בקורונה היה גרוע, הוא עשה טעות, רוצה לבקש סליחה מאישתו וממשפחתו על כל העוול שגרם, מביע חרטה, יודע שטעה ויש מחיר שהוא צריך לשלם.
בע"פ 6029/03 בעיניין שמאי דלעיל, בו נדונה עבירת ייבוא בסם מסוכן מסוג קוקאין, נאמרו הדברים הבאים אשר רלבאנטיים גם כאן, בעבירות החמורות של ייבוא סם מסוכן מסוג קוקאין בכמות גדולה ביותר: "בבואו לגזור עונשים על סוחרי הסמים כמערערים שלפנינו, שומה עליו, על בית-המשפט, לשוות נגד עיניו את צרכני הסמים הפגועים, את משפחותיהם המפוררות ואת הנחיית המחוקק מה עונש ראוי להטיל על מי שהביא כל אלה. לביעור נגע הסמים אין די ברטוריקה. נדרשים אנו למעשים של-ממש. חובה היא המוטלת על בית-המשפט להעלות את תרומתו למלחמתה של החברה במשחיתיה. "מוכנים אנו גם לומר כי הענישה המתחייבת במקרים דוגמאת המקרה שלפנינו [ייבוא 631.5 גרם הירואין – מ' ח'] צריכה לשאוף לגבול העליון של העונש שקבע המחוקק, ולא די כי נשלם מס שפתיים באמירה כי עיסוק בסמים 'קשים' מחייב הטלת עונשים חמורים, שמפניהם מתגמד השיקול האישי של הנאשם. אמירה זו שאין 'כסוי' מאחוריה לא תיתרום דבר למלחמה הבלתי נלאית שמצווים אנו להילחם במי שלמעשה סוחרים בנפשות לשם בצע כסף...". לחומרת ההשפעות הקשות של הסם MDMA, לסכנות הנובעות ממנו, ולתוצאות הקשות האפשריות, נפנה לע"פ 5104/06 5106/06 בנייורישלויל ואח' נ' מ"י (21.5.2007), שם הורשעו המערערים בעבירות של קשירת קשר לפשע, ייבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, בכך שקשרו קשר לייבא לישראל מבלגיה סמים מסוכנים בתמורה ל – 14,000 אירו, לצורך זה הם הגיעו אל שדה התעופה בבריסל, כשבידם מזודה ובה 48,098 כדורי סם מסוכן מסוג MDMA עלו על טיסה לישראל, ומסרו להעברה באותו מטוס גם את המזוודה עם הסם המסוכן אותה היו אמורים למסור עם הגיעם לשדה התעופה בישראל לאדם שלישי, אולם הם נעצרו קודם לכן.
...
לאור כל האמור, עותר ב"כ המאשימה להטיל על כל אחד מהנאשמים 50 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה ארוך ומרתיע, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי, וקנס הולם בגובה עשרות אלפי שקלים כמקובל בתיקים ובכמויות סם כאלו.
ר' התייחסות לכך בע"פ 512/13 דלעיל, ור' גם ע"פ 6943/16 גלקין נ' מ"י (28.1.2018) בו נפסק כי: "... אין זה נכון או ראוי – ודאי במקרה כזה – להרחיב בקביעת המתחם. כאמור יש לאבחן בין רכיבי תיקון 113 לבין מידת ההתערבות של בית המשפט בהסדרי טיעון. בית משפט זה בהרכב מורחב קבע את הכללים הרלוונטיים בנדון ... זהו המוקד". לאחר שנשקלו העבירות בנסיבות ביצוען, מעמדם של הנאשמים בתהליך ביצוע עבירות הייבוא של הסם המסוכן, הנזקים הפוטנציאליים מסם מסוכן זה, הכמות אשר ייבאו הנאשמים, מכלול הנסיבות הכוללות תכנון, שיתוף פעולה עם אחרים, הצטיידות באמצעים וכלל הנסיבות דלעיל, ולאחר שנבחנה הענישה הנוהגת, החומרה אשר רואה הפסיקה בעבירות ייבוא סמים מסוכנים בכלל, וסמים מסוכנים מסוג זה בפרט, ונשקלו טענות הצדדים, המסקנה הינה כי אין ברף העליון של טווח הענישה המוסכם כדי החמרה עם הנאשמים, וענישה זה מהווה מענה עונשי הולם לעבירות בנסיבות ביצוען, וזאת אף אם היו שני הנאשמים נעדרי כל עבר פלילי, ולאור עברם הפלילי, מקל וחומר, בפרט בעניינו של נאשם 2 אשר בעברו עבירות סמים חמורות יותר.
בשים לב לחומרת העבירות וחומרת נסיבות ביצוען, סבורני, כי יש ברף העליון של טווח הענישה המוסכם כדי לגלם גם שיקולים לקולא אלו, אולם, מוצא אני בעיקר בשל קבלת האחריות והמצב הרפואי, כי יש להקל מעט בענישה המוטלת עליהם, והיא תועמד על 45 חודשים לכל אחד מהנאשמים.
לאור כל האמור, אני גוזר על כל אחד מהנאשמים 1 ו- 2 את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 45 חודשים, בניכוי ימי מעצרם מיום 9.6.21.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו