יחסים עכורים עם עמיתים לעבודה

כאמור לעיל, המשיב טען כי ההחלטה על פיטורי המבקש התקבלה בתוך גדרי הפררוגטיבה הניהולית, על רקע מערכת יחסים עכורה של המבקש עם עמיתיו לעבודה וגם עם הממונים עליו בעבודתו, ולא על רקע שיקולים זרים או פסולים כלשהם.

...

לאור קביעותינו הלכאוריות לעיל, בדבר השיקולים הלגיטימיים אשר בגינם פוטר המבקש ובאשר לתקינות הליך הפיטורים, אנו קובעים כי פיטורי המבקש היו, לכאורה, כדין.

לאור כל האמור לעיל, נדחית בקשת המבקש למתן צו זמני המורה על ביטול פיטוריו ועל השבתו לעבודתו.

המבקש ישלם למשיבה סך 5,000 ₪ + מע"מ כהוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד תוך 30 יום.

צודקת הנתבעת בטענתה לפיה ההחלטה לפטר עובד בשל יחסי עבודה עכורים עם עמיתיו, מצויה בשקול דעתו הבלעדי של המעסיק וכי אין בית הדין שם עצמו בנעלי המעסיק וקובע האם הפיטורים היו מוצדקים אם לאו, כל עוד הפיטורים נעשו כדין.

...

אף אילו ניתן היה להסיק מהדוחות שצורפו על ידי הנתבעת כי אותו רף מינימלי הינו הרף התחתון המצוין בדוחות, ספק בידי אם ניתן היה להגיע למסקנה זו בנסיבות בהן הדברים כלל לא נטענו על ידי התובע, באופן שמקשה על יכולתה של הנתבעת להציג ראיות ולהתגונן בעניין, ובנסיבות בהן הצדדים לא מסרו גרסתם באשר לגובה הרף המינימלי, והעובדות כלל לא הובררו עד תום.

נוכח כלל האמור, ועל רקע מחדלי התובע באשר לניהול התיק, אין מנוס אלא מלדחות את התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

(1) נטען עוד, כי אין יסוד לטענת המישטרה שלעותרת יחסים עכורים עם עמיתיה לעבודה או כי אינה נוהגת כראוי באזרחים, וכי מעדויות שונות של מפקדים ושוטרים עולה תמונה אחרת.

...

בנוסף, אין מידע התומך בטענתה בדבר היותה מאוימת עקב היותה מדובבת וכנטען נסמכת מסקנה זו הן על מידע שנצבר בזמן אמת, והן על כבישת הטענה מצד העותרת ואי דיווחיה בזמן אמת על כך. במערכת המודיעין של המשטרה לא עלה - כנמסר - כל מידע המצביע על איומים כלפיה.

צוין כי במשך שירותה התעמתה עם מספר אזרחים בעת הגשת תלונה, וכי פנתה אליו "מס' פעמים בסיפורים תמוהים על סחיטות שהיא לכאורה נסחטת ע"י עיתונאים שמחפשים להתנכל לה וכן על תקיפות בני משפחתה לאור אירוסיה בצפון." לסיכום נכתב כדלקמן: "מהיכרותי את השוטרת, הנ"ל אינה אמינה בעיני ונראה כי הינה משתדלת בתקופת סיפוחה לעשות כל מאמץ, אך אינני מוכן לקבלה באופן קבוע כחוקרת מן המניין בתחנה." ביום 1.9.03 נערך מזכר על ידי קצין המבצעים בתחנת כפר סבא, ממנו עולה כי העותרת סירבה לבצע הנחיה שקיבלה בקשר, ורק לאחר חילופי דברים עמו התרצתה.

קשה לגזור מסקנה אחרת מן התפקיד האחרון, נוכח טיבו כפי שתואר.

בין היתר העיד כך: "הייתי נוכח בישיבת העובדים בה התריע על השחיתויות. זה החל בישיבה לפני כן, שהשם שלו עלה על ידי מספר אנשים שהזכירו אותו במובן השלילי, שהוא לא מיתנהג יפה ואז קמתי ואמרתי שזה לא ראוי, וצריך לתת לו להגיב". נוכח מערכת היחסים הקשה והתלונות שהעלו כלפיו עמיתים לעבודה, עוד לפני שהעלה את טענות השחיתות באספת העובדים, היה על המערער לבסס את התנאי הנידרש בסעיף 3א לחוק לפיו "לא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפגוע בתנאי עבודתו או לפטרו" ומערכת יחסים עכורה זו, לא עמדה בבסיס שיקוליו של המעביד על העברתו מתפקידו.

...

בהסתמך על מכלול השיקולים לעיל, לא מצאנו טעם משפטי המצדיק התערבותנו בפסק דינו של בית הדין האזורי, אשר דחה כדין את תביעת המערער נגד החלטת ההעברה.

משלא נמצא פגם בהחלטת ההעברה, נדחית גם הבקשה לסעד זמני להחזרת המערער לעבודתו לאלתר ולתשלום שכרו עבור כל התקופה בה לא קיבל שכר נדחית; ומתייתרת בקשתו להוספת אסמכתאות משפטיות.

בתוך 30 יום מהיום ישלם המערער למדינה הוצאות משפט בסכום כולל של 5,000 ש"ח. ניתן בהעדר הצדדים, היום ח' תשרי תשס"ח (20 ספטמבר 2007) ויישלח אליהם.