יחסי העבודה בין התובע לבינה מוסדרים, בין היתר, בהסכם הקבוצי הכללי לעובדי המועצות הדתיות מיום 4.2.75 (שמספרו 3/76), חוקת העבודה של העובדים ברשויות המקומיות, ובהסכמות בין המרכז לשלטון מקומי לבין ההסתדרות בכל הקשור לשכרם של העובדים, תנאי העבודה וזכויות אחרות.
]
המדינה טענה כי המועצה נקלעה למצב כלכלי קשה במשך השנים ולכן הוחלה בה בסוף שנת 2012 תוכנית הבראה אשר כללה, בין היתר, צימצום המשרות הבאות:
6 רבני שכונה, 3 משגיחי כשרות, 3 שוחטים, 4 בלניות, מנקה, איש אחזקה, עובד תרבות תורנית ו־4 עובדי מנהלה.
]
התובע כאמור, סרב לדיווח נוכחות, שעה שטען כי היה זמין לצרכי המעסיק שעות רבות, מבלי שפירט את משימותיו במהלך העבודה או הביא עדויות ביחס לכך.
...
עיון במסמך זה מעלה כי חלק מהמשרות היו חלקיות ולא תואמות את המשרות באופן מדויק, אך לטעמנו הדבר אינו רלוונטי למחלוקת בין הצדדים.
סוף דבר
על המועצה לשלם לתובע:
פדיון דמי מחלה בסך 57,049 ₪.
לאור התוצאה אליה הגענו, על אף שחלק ניכר מטענות התובע נדחו אולם ההתנהלות כלפיו אילצה אותו לנהל הליך זה, מצאנו לקבוע כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ ובתוספת שכר טרחה של עורך הדין בסך 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
לאור התנהלות המדינה ביחס לדו"ח שוקייר, מצאנו כי אין מקום לפסוק לטובתה הוצאות כפי שטענה שיש לעשות.
