מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

יחסי עובד-מעביד עם משגיח כשרות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

"שאלת זהות מעסיקתו של משגיח הכשרות וכיוצ"ב בעלי תפקידים שהעסקתם נידרשת לצורך קבלת תעודת כשרות לפי החוק, מתעוררת מעת לעת בפסיקת בית דין זה. במקרים שנידונו עד כה בפסיקה נקבע כי חרף המאפיינים המיוחדים של ההיתקשרות האמורה, שוררים בין משגיח הכשרות (וכיוצ"ב בעלי התפקידים) לבין בעל העסק שבו הוא ממלא את תפקידו יחסי עובד ומעסיק, וכי מעמדה של הרבנות באותה היתקשרות הוא כמעמד של רגולטור[footnoteRef:1].
...
סוף דבר התובע הוכיח כי עבד כראוי וכי פוטר על לא עוול בכפו בדרך לא ראויה.
טענות הנתבעות לקיזוז נדחות.
כמו כן ישלמו הנתבעים שכ"ט עו"ד התובע בסך 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד מפנה המשיב לפסק דינו של בית הדין האיזורי ס"ע (ת"א) 8943-03-11 משה אליצור (צדוק) - הרב ישראל שרעבי (7.8.13), שם נפסק כי הגם שאין יחסי עובד מעביד בין משגיח כשרות למועצה הדתית, מאחר שהחלטת המועצה היא שהביאה להפסקת ההיתקשרות בין בית העסק למשגיח, כגוף צבורי המחוייב לכללי מנהל תקין, היה עליה לאפשר למשגיח להשמיע טענותיו בפניה טרם התקבלה ההחלטה בעיניין המשך העסקתו בבית העסק ולפיכך נפל פגם בהליך.
...
עיקרי טענות הצדדים לטענת המבקשת, כפי שהועלתה במסגרת בקשתה וכן במסגרת דיון שהתקיים ביום 8.7.15, יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, על פי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969.
נוסף על האמור, טוענת המבקשת, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל היעדר עילה.
נוכח המצב המשפטי והעובדתי, לא שוכנעתי כי עסקינן באחד מאותם מקרים קיצוניים ונדירים, בהם בית הדין נעתר לבקשה לדחיית תביעה על הסף.
בנסיבות אלו לא יהיה זה נכון לסלק את התביעה על הסף והבקשה נדחית.
סוף דבר הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת התובע ובהתבסס על מכתב הפיטורין שקבל (וצורף לכתב התביעה), החלטת הנתבעת כי אינו יכול לכהן עוד כמשגיח כשרות, היא שהביאה לסיום העסקתו, ולמינוי מקורב לאותו גורם בנתבעת שהורה פסילתו מלשמש משגיח כשרות.
בהתאם לפסיקה, בעילה של גרם הפרת חוזה ברוב המקרים, אם לא בכולם, ה"גורם" להפרה לא יהיה המעסיק או העובד אלא צד שלישי כלשהוא, ומכאן כי בתביעה לפי סעיף זה לא נידרש כי ישררו יחסי עבודה בין הצדדים [ר' תב"ע (ארצי) נא/96-3 יעקב סימס נ' בנימין יוחננוף, פד"ע כד' 199 (1992)].
...
התובע טוען כי בהתאם לפסיקה שאליה הוא מפנה, הרי שכאשר מדובר בתביעת נזיקין הסמכות לדון בה תהיה נתונה לבית משפט השלום; בין התובע לבין הנתבעת אין ולא היו יחסי עבודה ולכן הסמכות לדון בתביעה מסורה לבית משפט זה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית משפט זה ואנמק.
מאחר והבקשה התקבלה באופן חלקי אני מורה כי שאלת ההוצאות תידון במסגרת ההליך העיקרי.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יחסי העבודה בין התובע לבינה מוסדרים, בין היתר, בהסכם הקבוצי הכללי לעובדי המועצות הדתיות מיום 4.2.75 (שמספרו 3/76), חוקת העבודה של העובדים ברשויות המקומיות, ובהסכמות בין המרכז לשלטון מקומי לבין ההסתדרות בכל הקשור לשכרם של העובדים, תנאי העבודה וזכויות אחרות.
] המדינה טענה כי המועצה נקלעה למצב כלכלי קשה במשך השנים ולכן הוחלה בה בסוף שנת 2012 תוכנית הבראה אשר כללה, בין היתר, צימצום המשרות הבאות: 6 רבני שכונה, 3 משגיחי כשרות, 3 שוחטים, 4 בלניות, מנקה, איש אחזקה, עובד תרבות תורנית ו־4 עובדי מנהלה.
] התובע כאמור, סרב לדיווח נוכחות, שעה שטען כי היה זמין לצרכי המעסיק שעות רבות, מבלי שפירט את משימותיו במהלך העבודה או הביא עדויות ביחס לכך.
...
עיון במסמך זה מעלה כי חלק מהמשרות היו חלקיות ולא תואמות את המשרות באופן מדויק, אך לטעמנו הדבר אינו רלוונטי למחלוקת בין הצדדים.
סוף דבר על המועצה לשלם לתובע: פדיון דמי מחלה בסך 57,049 ₪.
לאור התוצאה אליה הגענו, על אף שחלק ניכר מטענות התובע נדחו אולם ההתנהלות כלפיו אילצה אותו לנהל הליך זה, מצאנו לקבוע כי הנתבעת תישא בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ ובתוספת שכר טרחה של עורך הדין בסך 8,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
לאור התנהלות המדינה ביחס לדו"ח שוקייר, מצאנו כי אין מקום לפסוק לטובתה הוצאות כפי שטענה שיש לעשות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

תשתית עובדתית הרקע העובדתי, שמרביתו אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים, עולה מכתבי הטענות שהגישו הצדדים, מהמסמכים והתצהירים שהוגשו בתמיכה לכתבי הטענות ומן העדויות שנשמעו בבית הדין – כולן מטעם התובעת: עדותה שלה עצמה, עדות בן זוגה מר מנשה בן שמחון (להן: משנה) ועדותו של מר אברהם יקותיאל רוט, מי ששמש בתפקיד משגיח כשרות במסעדה.
לשם שלמות הדברים אוסיף כי לעניין תקופת אכשרה לתשלום דמי לידה מכיר המוסד בארבעה חודשי ביטוח בגין עבודת התובעת במרכז תל"ם. דיון והכרעה מסגרת נורמאטיבית: בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן: החוק) מוגדר המונח "עובד": ".. לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה – "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".
...
אולם לא שוכנעתי כי מדובר בחברות קרובה במיוחד באופן שלו טוען המוסד, ושיש בה כדי להשליך על אמינות העדות.
סוף דבר - שוכנעתי שהתובעת עבדה בפועל במסעדה בחודשים הסמוכים ללידה, כי ביצעה עבודה שאלמלא עשתה אותה היה עושה אותה עובד אחר, כי התמורה המוסכמת משקפת את הערך האמתי של העבודה שביצעה וכי התמורה המדווחת שולמה לה בפועל.
על כן התביעה מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו