יחסי עובד-מעביד בין אח מוסמך למוסד לביטוח לאומי

כללי מר עבד אלמנף יחיא (להלן – "התובע") הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן – "הנתבע") תביעה לקבלת דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין ארוע תאונתי שארע לו, לטענתו, ביום 16.09.2015 במסגרת עבודתו אצל מעסיקו הנטען, אחיו – מר זכריא יחיא.

על כך הוגשה תביעה זו. הצדדים חלוקים בשאלה האם היתקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לבין מעסיקו הנטען, מר זכריא יחיא, אחיו של התובע.

לעניין קבלת עובדים לעבודה הצהירו הן התובע והן אחיו כי התובע היה מוסמך לקבל עובדים לחברה.

...

במקרה שבפנינו, ובשים לב לשכרם הזהה של התובע ושל אחיו, שוכנענו כי היעדר תשלום הזכויות כאמור מלמד על היות התובע ואחיו שותפים בחברה ומשכך אין הקפדה על זכויות סוציאליות, שכן כבעלי החברה הם מרשים לעצמם לעשות בחברה כבשלהם, לרבות אי תשלום זכויות סוציאליות לעצמם.

העובדה שהתובע היה שותף למגעים לחידוש הפעילות בחברה מצביעה בבירור על היותו שותף בה. לנוכח כל האמור לעיל שוכנענו כי התובע לא היה בגדר עובד ככל עובד מעובדי החברה אלא היה למעשה שותף ומנהל עם אחיו בחברה, כפי שהיה גם קודם לכן בחברה הראשונה.

אשר על כן, בדין דחה הנתבע את תביעתו של התובע, ודין התביעה שלפנינו להידחות.

התובעת, אחות מוסמכת בהכשרתה ובעלת רקע בתחום הסיעוד הגריאטרי, סיפקה למוסד שירותי הערכת תלות למבוטחים, לשם בחינת זכאותם לגימלת סיעוד (להלן יכונו ספקי השרות האמור – מעריכי תלות או המעריכים), וזאת מיום 15.11.09 ועד יום 20.7.13, המועד בו הפסיק המוסד את ההיתקשרות עם התובעת.

עתירה שהגישה בשעתו האגודה לבית משפט לעניינים מינהליים בירושלים, אשר יצאה נגד החלטת המוסד לפרסם מכרזים לצורך היתקשרות ישירה עם מעריכי תלות עצמאיים, נדחתה, תוך שפסק הדין מציין כי "לא מצאתי ממש בטענת העותרת, כי בקביעתו של המשיב במכרזים ש"לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין המוסד לביטוח לאומי לבין המעריך/יועץ", יש משום תאור כוזב.

בסופו של יום לא נקבע בחוק הסדר מחייב כזה בדבר העזרות במערך האחיות בקהילה או בקופות החולים, אלא נקבע, בסעיף 224(ג)(1) לחוק, כי המוסד רשאי לקבוע את ההסדר בעיניין הערכת התלות, תוך שמירה על אמות מידה של מקצועיות מרבית (ר' לדוגמא דבריו של מר ש. כהן מתוך פרוטוקול הועדה מיום 24.3.1986 "האחריות הכוללת לבצוע החוק חלה על המוסד לביטוח לאומי. התשובה לתובע חייבת להנתן על ידי המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי לא יקים מנגנון לצורך בדיקת זכאות אלא ייעזר בכוחות מקצועיים, אחות או עובדת סוציאלית...").

...

מהטעמים האמורים, בשים לב למסקנה כי מבחן ההשתלבות על שני פניו לא מתקיים בעניינו כמו גם מרבית מבחני העזר הנוהגים בהקשר זה ונוכח הקביעה כי עסקינן במיקור חוץ אותנטי מצאתי לקבוע כי בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק.

ככל שהמוסד היה יודע במהלך ההליך כי הטענה האמורה עומדת לדיון יכול היה לנהל הגנתו באופן שונה, ובין היתר, להביא ראיות בנוגע לעובדות אשר לשיטתו עשויות להיות בעלות השפעה על הכרעה בטענה זו. שנית, סבורני כי ראוי לדחות את הטענה גם לגופה.

מהטעמים האמורים התביעה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 32849-07-14 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי אילון התובע 1. גלעוד ג'מאל ע"י ב"כ: עו"ד אלברק הנתבעים 1. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד הריס 2. האחים זהבה לבנייה ולשמירה בע"מ – צד ג' פסק דין

ביום 24.7.13 דחה הנתבע את תביעת התובע, בנימוק כי אינו מבוטח כעובד שכיר לפי סעיף 75(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי וזאת בהעדר יחסי עובד עם מי שהגדיר התובע בטופס התביעה כמעסיקו - חברת אחים זהבה בנייה ושמירה בע"מ. הנתבע הגיש הודעת צד ג' לחב' אחים זהבה.

היתנהלות זו מתאימה לקבלן משנה המקבל על עצמו ביצוע עבודה, ולא לעובד שכיר שאינו מוסמך להעבירה או לחלוק אותה עם עובד אחר/נוסף.

גם אופן התשלום הנטען על ידי מר קישק, מעיד על העידר יחסי עובד מעסיק בין התובע ומר ארביב, שכן על פי טענת מר קישק ארביב שילם לו בלבד את התמורה, והוא זה ששילם לתובע.

...

משלא הוכח כי הועסק על ידי מעסיק כלשהו אחר, לרבות מר ארביב, דין התביעה להידחות.

לאור כל האמור, מכלול הראיות שהוצגו לתיק מעלה כי התובע לא הוכיח שהועסק כעובד שכיר של מר ארביב, או כעובד שכיר אצל מעביד ישראלי אחר ביום הפגיעה.

סוף דבר: התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

5.3 הצדדים מאשרים, מדגישים ומסכימים כי אין ולא יהיו יחסי עובד ומעביד בין המזמין לבין הקבלן או מי מטעמו של הקבלן, וכי הקבלן יבצע את העבודות נשוא הסכם זה בדרך של פקוח על ביצוען באמצעות קבלן המשנה, כאשר אותו קבלן משנה ייחשב לעניין העבודות אותן הוא יבצע כמבצע בניה במובן תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשמ"ח - 1988.

6.3 הקבלן יספק על חשבון המזמין את כח האדם המיומן והמוסמך, הציוד, המתקנים, החומרים, הכלים, העזרים הטכניים וכל הדברים האחרים הדרושים לביצועו של הסכם זה ולהובילם אל מקום הנכס ואתר העבודות.

לגבי האחים פראסיני (התובעים שם) נקבע כך: "בנסיבות בהן על פי כל הרישומים הפורמליים - תלושי שכר, טופסי 106, הצהרות למוסד לביטוח לאומי, כרטסת הנהלת חשבונות ומכתבי סיום עבודה – ניר אביב היא שהציגה עצמה כמעסיקתם של התובעים, הרי שיש לחייבה בהתאם למצג שהיא עצמה יצרה. זאת במיוחד כאשר מדובר בצעד שנעשה על ידי גרנות באופן מודע ומושכל, מסיבותיו שלו. ר' בעדותו (עמוד 18 החל משורה 10):

...

בנסיבות אלה, נוכח דלות הראיות אך משגרסתם הבסיסית של התובעים לא נסתרה, ומאידך גיסא - חושיה אישר בחקירתו הנגדית כי פוטר מאחר ש"לא נשאר הרבה עבודה בבניין ולא המשכנו לעבוד", היינו התובעים פוטרו מסיבות ענייניות, התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הצד הנמוך, כך שלזכות התובעים יפסקו פיצויים בסך 5,000 ₪.

מאחר שנקבע רצף עבודה בפרוייקט והתובעים פוטרו על ידי הנתבעים מס' 2-4, התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 ברכיב זה נדחית.

סוף דבר - התביעה מתקבלת בעיקרה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 1623-12-18 08 יולי 2023 בפני כב' השופטת איריס רש נציג ציבור (עובדים) מר תאופיק חלבי התובע יוסי גוטרמן ע"י ב"כ: עו"ד אלמדאי הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רטר צד ג' מועדון ספורט כדורגל הפועל קרית ים פסק דין

במכתבו מיום 3.12.2017 דחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק ולפיו התובע אינו מבוטח כעובד שכיר לפי צו סיווג מבוטחים פריט 14 לתוספת ראשונה לצוו ביטוח לאומי, ולא הוכח כי היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינו לבין מועדון ספורט כדורגל הפועל קרית-ים[footnoteRef:1] ועל כך התביעה שלפנינו.

המונח "עובד" כמשמעו בחוק הביטוח הלאומי מוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן: "עובד" - לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

עוד נציין כי לנוכח העובדה שהתובע הציג הסכם העסקה חתום על ידי הגורמים המוסמכים במועדון במועד שקדם לפציעה, הנטל להוכיח כי מדובר בהסכם "פקטבי" חל על הנתבע.

...

] על יסוד כל האמור אנו קובעים שהתובע עומד בתנאי פריט 14 לצו הביטוח הלאומי ועל כן יש לסווגו כעובד לצורך תביעתו לדמי פגיעה ולהכרה כאירוע התאונתי מיום 30.9.2016 כפגיעה מעבודה.

] אשר על כן, אנו קובעים שבין התובע למועדון התקיימו יחסי עובד ומעסיק במועד בו נפגע בברך ימין במהלך משחק כדורגל מיום 30.9.2016.

מאחר שאין מחלוקת שהמועדון לא רשם כמעסיקו של התובע ולא שילם עבורו דמי ביטוח, אנו מקבלים את הודעת צד ג' כך שככל שהנתבע ישלם לתובע גמלאות או תשלומים בגין הפגיעה מיום 30.9.2016, על המועדון לשפות את הנתבע בגין הסכומים שישולמו על ידו בפועל לתובע וזאת בהתאם לסעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.