יחסי עובד-מעביד בהכשרת סוכני ביטוח

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 60066-12-16 לפני: כב' השופטת שרה מאירי – אב"ד נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי נגר נציגת ציבור (מעסיקים) גב' רונית ירדן התובעים 1. שלמה גור 057763252 2. אסתר גור – נמחקה הנתבעים 1. איציק סלע ת.ז. 058086364 2. ביטוח בטוח א.ס סוכנות לביטוח פנסיוני (2016) בע"מ 3. חברת פלא שטח בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד יוגב דקל פסק דין

מסיבותיו האישיות, ביקש התובע כי ההסכם יחתם בין הנתבעת 2 לבין התובעת, לה היה עוסק מורשה במע"מ. כך, ביום 31.07.16, נחתם הסכם בין הנתבעת 2 לבין התובעת, לפיו המשווק (התובעת) יספק שירותי מכירה של ביטוחים כקבלן עצמאי, והובהר במפורש כי לא יהיו כל יחסי עובד-מעסיק ביניהם.

כך מעיד הוא כי אפילו חלק מילדיו עזרו לו לאכלס את תאי הטלמרקטינג (עמ' 11 שורות 5- 7) (הכיצד שכיר מאפשר לילדיו לעזור לו בעבודה ללא כל תמורה?) ; גייס, ראיין והעסיק עובדים (עמ' 14 שורות 26- 23; עמ' 16 שורות 1- 5); פתח קורס הכשרה עיוני ומעשי לעובדים (עמ' 15 שורות 26- 27); היה רשאי לפטר את העובדים (עמ' 16 שורות 24- 26); הדגיש כי עבד כעצמאי אותה תקופה (עמ' 17 שורות 2- 3).

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אנו קובעים, כי לא נקשרו יחסי עובד מעסיק בין התובע לנתבעים ולפיכך, נדחית תביעת התובע על כלל רכיביה.

...

אשר על כן, אנו קובעים כי עותק הכרעתנו יועבר למנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, ולשלטונות מס הכנסה והמע"מ. לאחר שנשקלו דברי נציגי הציבור ועמדתם – מצטרפת האב"ד, בנסיבות שתוארו לקביעתם האמורה.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם הוצאות משפט לנתבעים יחדיו בסך 1,200 ₪, ושכ"ט ב"כ הנתבעים בסך 7,000 ₪ סכומים שישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת הסכום יישא בה"ה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהתאם לנוהל הקיים בנתבעת עובדים שנקלטים בתור מתחמים פוטנציאליים בהתאם לתקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח) (בקשה לרישיון, הכשרה, היתמחות ובחינות של סוכני ביטוח, יועצים פינאנסיים וסוכני שיווק פנסיוני), תשס"ו-2006 ולתקנות הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח) (פטור מחובת היתמחות או בחינות של סוכני ביטוח, יועצים פנסיוניים וסוכני שיווק פנסיוני), תשס"ו – 2006 (להלן – התקנות), מועסקים בנתבעת בדרך כלל מספר חודשים כטרום מתמחים, לפני קליטתם כמתמחים מן המניין, כדי לבחון את כשירותם והתאמתם לתפקיד, במיוחד לאור ההשקעה הרבה הכרוכה בהכשרתם.

סוכם על הצדדים כי בכל אחד מן המקרים המפורטים להלן, יהיה העובד חייב בהשבת 20,000 ₪, לחברה וזאת כתשלום הישתתפות עצמית בגין הכשרה מקצועית (להלן: "תשלום הישתתפות עצמית בגין הכשרה מקצועית") ובלי שתדרש להביא כל ראיה ו/או לפרט את הוצאותיה בפועל: 3.1 במקרה של הפסקת יחסי עובד מעביד (התפטרות או פיטורין) קודם שחלפו 24 חודשים ממועד סיום התמחותו".

...

בהתאם לכך, אנו מקבלים את הקיזוז בנוגע לסכומים שעל התובע היה לקבל כפי שעולה מתלוש השכר בגין חודש יולי 2021, אך אין אנו מקבלים את התביעה שכנגד בגין סכום היתרה – שלא הוכח.

כך שאנו קובעים שיש קיזוז מלא בין הסכומים המגיעים לתובע ובין אלה שהוא חייב לנתבעת.

לסיכום נוכח האמור לעיל, התביעה והתביעה שכנגד נדחות.

] אין חולק כי הנתבעת עשתה שימוש ברישיון סוכן הביטוח של התובע, אך הצדדים חלוקים ביחס לנסיבות אשר במסגרתן נעשה שימוש זה, והכל כפי שיפורט וידון בהמשך במסגרת ההכרעה בקיומם או העדרם של יחסי עבודה בין הצדדים.

בית הדין הארצי חזר והבהיר לעניין מעמדו של אדם כעובד את הדברים הבאים: "בהקשר לכך צוין, בין היתר, כי היותו של אדם עובד הוא דבר הקרוב לסטאטוס, ומעמד זה אינו נקבע על ידי הצדדים או מי מהם, אלא על פי נסיבות העניין כהווייתן (ע"א 426/63 המוסד לביטוח לאומי נ' אליעזר זינגר, פד"י יח (2), 299 (1964); מנחם גולדברג "עובד ומעביד - תמונת מצב" עיוני משפט י"ז (תשנ"ב) (להלן – גולדברג תמונת מצב)).

התובע טען כי הנתבע ביקש ממנו להשתמש ברישיון סוכן הביטוח שלו על מנת לדיווח למפקח על הביטוח כי התובע הוא מי שמנהל את העסקים במקומו בנתבעת, כדי להכשיר את פעילות הנתבעת מול הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר.

...

יחד עם זאת בסיכומיהם טענו כי יש לדחות את תביעת התובע ולקבל את התביעה שכנגד[footnoteRef:88].

לאור האמור לעיל, התביעה שכנגד נדחית אף היא.

סוף דבר על יסוד כלל המפורט לעיל, הן התביעה והן התביעה שכנגד - נדחות.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 23384-06-19 לפני כבוד השופטת עידית קצבוי התובע פלוני ב"כ: עו"ד פינקלמן הנתבעים צד ג 2. יעקוב אילוז (המודיע) ב"כ: עו"ד בוקובזה 3. הכשרה חברה לביטוח בע"מ ב"כ: עו"ד מיטלמן הכשרה חברה לביטוח בע"מ פסק דין

בתצהיר ציין הנתבע כי מעולם לא נאמר לו על ידי חברת הביטוח כי צריך שיתקיימו יחסי עובד מעביד וכי תמיד דובר על "יחסי עבודה". הנתבע הוסיף וציין כי אמנם מסר לתובע את תעודת הביטוח ושלט "מבחן" שלו אולם התובע לא היה מנוע משימוש בכל ביטוח אחר מטעמו.

בהתאם לתצהירו של מר ברק סער, אחראי ביטוח סחר באיחוד המוסכים סוכנות לביטוח ומי שערך את הפוליסה לבקשת הנתבע, מטרת הרחבה זו הנה לאפשר ללקוחות פוטנציאלים לנהוג ברכב המצוי במלאי העיסקי של סוחר הרכב (סעיף 9 לתצהיר).

...

אינני סבורה כי מערכת היחסים בין התובע לנתבע באותה נקודת זמן, הניחה בסיס לחובת זהירות של הנתבע כלפי התובע בכל הנוגע להבטחת קיומו של ביטוח חובה לנסיעה ברכב, וגם אם אצא מתוך הנחה כי הנתבע אכן ציין בפני התובע כי פוליסת הסחר שברשותו יכולה לכסות גם את השימוש של התובע באופנוע, אין בכך כדי להוביל למסקנה כי הנתבע הפר חובת זהירות כלפי התובע.

העולה מכל האמור לעיל הוא שלא ניתן לחייב את הנתבע בתשלום נזקיו של התובע.

בסיכום הדברים, מצאתי כי דינה של התביעה להידחות הן נגד הנתבעת והן נגד הנתבע.

] לא התעלמנו מכך שבמהלך תקופת ההיתקשרות התובע הצהיר על עצמו כעצמאי בפני רשויות המס באמצעות רו"ח מטעמו וניכה הוצאות שונות ואולם איננו סבורים שיש בכך כדי לשלול קיום יחסי עובד מעסיק בין הצדדים בנסיבות תיק זה. מכל המפורט לעיל הגענו למסקנה, כי המבחן השלילי מיתקיים במקרה של התובע.

[23: דיון (עבודה ארצי) 3-137/מח תמר אדר - פירסום מלניק בע"מ, כ(1) 060 (1988); דיון (עבודה ארצי) 1-3/לב "גלוב" שירות נסיעות בע"מ - אליהו לוי, ג(1) 246 (1972); דיון (עבודה ארצי) 3-106/מג יחיאל ולטנר - גור בטח, סוכנות לביטוח בע"מ, טז(1) 085 (1984)] אופן ראיית הצדדים את היחסים ביניהם: הגדרת הצדדים את מערכת היחסים ביניהם אינה מכריעה לכשעצמה בשאלת קיום יחסי עבודה ואולם יש בכך אינדיקאציה לאומד דעת הצדדים.

עם זאת- מאחר ותפקידו של טכנאי בנתבעת הוא מתן שירותי תמיכה ותיקון של מדפסות, מחשבים, כספומטים קופות ומכונות של שירות עצמי ללקוחות הנתבעת- הוא נידרש להכשרה מקצועית ומיומנות רבה יותר מאשר של בקר שתפקידו מסתכם בבדיקה האם ציוד שהזמינה הרשות המקומית תואם את ההזמנה שסופקה לה ונפנה לעדותה של גב' סלבקין:"טכנאי בטלדור מתקן. מיקי ויאיר כבקרים, נדרשו להגיע עם טפסי הזמנה ולבדוק שפיפטה אחת יש פה, שמחשב אחד יש פה". [28: התובע העיד, כי הוא בעל הסמיכה מקצועית ממיקרוסופט ואינו בעל תואר אקדמי- עמ' 16 לתמליל.

...

במקרה שלפנינו – לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות הגענו לכלל מסקנה, כי יש לפסוק לתובע פיצוי ללא ממוני בסך 40,000 ₪ כאשר לקחנו בחשבון, כי הנתבעת היא שהכתיבה את מודל ההתקשרות בין הצדדים כיחסי קבלנות, כי דובר במשך העסקה ארוך של כ 8.5 שנים וכן שההכרה, כי התקיימו יחסי עבודה בין הצדדים מגלמת בתוכה זכויות כלכליות שאינן ניתנות לכימות וכן זכויות הנגזרות מהמטרות אותן דיני העבודה באים לקדם.

] סוף דבר: מכל המפורט לעיל- התביעה מתקבלת חלקית באופן כזה שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.

תביעת התובע בגין יתר הרכיבים נדחית, הכל כפי שפורט לעיל.