יחסי עובד-מעביד באספקת שירותי מזנון

] העובדה שאביהם של הנתבעים סיפק סחורה לרן, עולה גם מתכתובת בה ביקש רן מהתובע "רותם ב6 תשלח לקבוצה של הטאבון רשימת בצקים לאבא שלי סבבה".[footnoteRef:23] [23: נספח א לתצהיר התובע, עמוד 22] עוד עולה מהתכתובות שצורפו, כי התובע הכיר את נתי ומיכאל וראה בהם חלק מההנהלה[footnoteRef:24], וכי רן ראה את מיכאל ונתי אביו קשורים לפעילות של העסק, כך עלה מתכתובת מיום 9.8.19, "תיהיה לי בריא רותם, אין לי שותפים ויש רק נתי ומיקי. מעבר לזה לא לדבר לא לענות לאף אחד".[footnoteRef:25] [24: סעיף 20 לתצהיר התובע; תיכתובת מיום 23.9.18 עמוד 17.

נקבע כי היסוד הן של הפיטורים והן של ההתפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעסיק, הקיימים בין השניים, לידי גמר.

] חשוב לציין כי צד המסיים את יחסי העבודה אינו חייב למסור הודעה פורמלית על ביטול חוזה העבודה בין הצדדים, קרי: להודיע כי "הוא מתפטר" או "העובד מפוטר", אלא לנקוט במעשה שיש בו כדי ללמד על כוונה חד משמעית לסיים את יחסי העבודה.

 [פורסם בנבו] פסקה 81 (27.4.2020); להלן – עניין אר. אס. אל.), ייצור דברי מאפה (תת ענף 1071) מסווג כחלק מענף התעשייה (סדר C), תוך הבהרה כי פעילות של חימום דברי מאפה לצריכה מידית במסעדות ובבתי קפה ומכירה קמעונאית (ללא שלבי הכנת הבצק ואפייתו) אינם מסווגים כחלק מענף זה. במקביל, שירותי מזון, לרבות מסעדות, מזנונים ובתי קפה, בין אם האכילה במקום ובין אם לאו, מסווגים כחלק מענף שירותי מזון ומשקאות (ענף ראשי 58) שהוא חלק מענף ראשי של שירותי אוכל ואירוח (סדר I).

...

בהתאם לסעיף 26א לחוק הגנת השכר, מצא בית הדין כי מעסיק מסר לעובד ביודעין תלוש שכר שלא נרשמו בו הפרטים הנדרשים, כולם או חלקם, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצוי לדוגמה, ללא הוכחת נזק.

סוף דבר אשר על כן, רן ישלם לתובע, סך של 45,209 ₪ בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, כדלקמן: א.    דמי הבראה בסך 5,372 ₪.

התביעה נגד מיכאל נדחית ללא צו להוצאות.

בתקופת הקליטה הנתבע מס' 1 עבד כמנהל מזנון ב"קיפצובה" שבקיבוץ, ואילו הנתבעת מס' 2 עבדה כמטפלת בגן ילדים בקבוץ.

על כן הוא פועל להעברת כל הכנסות החברים לקופה המשותפת, ממנה מתחלקים המשאבים על מנת לספק את השירותים הנדרשים לכלל החברים באופן שוויוני ועל פי צרכיהם.

נוסף על הוראות תקנון הקליטה, תקנון הקבוץ והסכם הקליטה המחייבות בעיניינם, לפיהם לא מדובר ביחסי עובד – מעסיק, גם נפסק כי לא היתקיימו יחסי עבודה בעיניינם, בהתאם לפסיקות בתי הדין לעבודה ובג"צ הקובעות כי חבר קבוץ איננו עובד הקבוץ שבו הוא חבר או מועמד.

בנוסף, הזכויות בקרן הישתלמות ובגמל הוסדרו אף לעת עזיבת חבר את קיבוצו במסגרת ההסכמים החלים על הצדדים ונדונה אף בפסיקה (ר' למשל הנפסק בת"א (עפ') 1372-05 וייצמן נ' קבוץ מעגן (19.04.10); לעניין מורכבות היחסים השיתופיים שבין חברי הקבוץ לקבוץ השיתופי, לרבות בקשר לזכויות בגמל, ר' ע"ע (ארצי) 11465-06-13 שירותי בריאות כללית - ברק (27.08.18)).

...

לסיכום - במישור היחסים בין התובעת לבין הנתבעים, על הנתבעים להשיב לנתבעת את הסכומים שהועברו לידיהם וזאת מאחר שעל פי ההוראות שניתנו לקרן ההשתלמות והמסמכים שנחתמו, התובעת היתה רשאית להעביר את הסכומים לידי הנתבעים, אך ורק באישור הקיבוץ, אשר נקבע ונחתם כי הוא הנהנה בהם, ואין בלתו.

סוף דבר על הנתבע להשיב לתובעת סך של 42,716 ₪ על הנתבעת להשיב לתובעת סך של 42,716 ₪ סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

אשר להוצאות המשפט – בנסיבות העניין, היות שאין מחלוקת כי מדובר בשגגה שיצאה מלפני התובעת עצמה, לאחר שהנתבעים פנו ושאלו אם הם זכאים לכספים טרם שחרורם (ר' גם בפרוטוקול ע' 11 ש' 5 – 32), מצאנו כי למרות קבלת התביעה, יש לפסוק הוצאות בשיעור מתון.

נוסף לאמור, הדגיש בית הדין הארצי כי המחוקק ביקש להקל עם "העובד" בעסק המשפחתי, בקבעו בסעיף 1 לחוק, כי "עובד" הוא: "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד" (ר' עב"ל (ארצי) 78/08 מגרה יעקב נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 8.4.2008).

בנוסף, העיד מר חמו בתצהירו כי "בעת אספקת הגלידה אני נפגש עם נציג המקום אשר מקבל ממני את הסחורה וחותם על אישור קבלת הסחורה" (ס' 4 לתצהירו) בהמשך העיד בתצהירו כי נהג כך אף עם המנוח, אשר חתם על אישור קבלת הסחורה (ס' 8 לתצהירו) אלא שבעדותו היתכחש מר חמו לעובדה זו וציין כי – "ש. בפעם השנייה שהגעת לספק לו סחורה אתה מחתים אותו על תעודת משלוח?

הדעת נותנת כי במצב חרום אדם הקורא לשירותי ההצלה לא יעצור ויברר מהו הסטאטוס המשפטי של האדם שניפגע – האם הוא "עובד"/ "מיתנדב"/ בן מישפחה של בעל המקום.

לאור האמור לעיל, לא מצאתי כי הוכח קיומם של יחסי עבודה, כנטען, בין המנוח ליניב ולא ניתן לקבוע, לטעמי, על בסיס הראיות שעמדו בפני כי במועד הארוע המצער שהביא למותו של המנוח, שימש המנוח כעובד במזנון.

...

אשר לטענת התובעים כי על יחסי העבודה בין המנוח ליניב ניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים מזמן אמת ומהקריאה למד"א, בה כונה המנוח "עובד", אין בידי לקבל טענה זו או להסתמך עליה, ככזו המקימה יחסי עבודה בין הצדדים.

סוף דבר מכלל המפורט לעיל, לא עלה בידי התובעים להוכיח קיומם של יחסי עבודה בין המנוח ליניב או כי דובר בעבודה סדירה, שאילולא ביצע אותה המנוח הייתה נעשית בידי עובד, כלשון סעיף 1 לחוק.

מכאן שאין מנוס מדחיית התביעה שהוגשה לקצבת תלויים.

הוא עובד מזה כשנתיים וחצי כאחראי מזנון, שכיר בחברה המספקת שירותי מזון במסגרת מיכרז של משרד ממשלתי.

הוא ביטא צער וחרטה על מעשיו, לצד הבעת גישה מטשטשת וממזערת את משמעותם, וגם ביחס אליהם וגם ביחס להרשעותיו הקודמות טען כי הפיק לקחים וערך שינוי בהתנהלותו.

הנאשם הגיש כראיות לעונש מכתב מרופא המטפל באישתו וכן מכתב ממעסיקו, שבו נטען כי המעסיק מספק שירותי מזנון למשרד החוץ ונידרש להעסיק עובדים ללא עבר פלילי ועל כן אם הנאשם יורשע, ייאלץ המעסיק להפסיק את העסקתו לאלתר.

...

אני סבורה כי צירוף נסיבות זה מקים הגנה מן הצדק, אשר הגם שאינה מובילה למסקנה כי יש לבטל את כתב האישום, מצדיקה, במקרה דנן, חריגה לקולא ממתחם העונש ההולם, הימנעות מהטלת עונש של מאסר בעבודות שירות והקלה בגובה הקנס שייגזר.

לנוכח האמור לעיל אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: שלוש- מאות שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שקבע שירות המבחן.

נוסיף, כי התובעת אף העידה, ונתנו אמון בעדותה זו שלא נסתרה, כי היתה מקבלת משירותי הרווחה של הנתבעת בגדי ספורט חדשים לשימושה (עמ' 21 ש' 27), דהיינו הבגדים שלבשה מומנו (לכל הפחות באופן חלקי) על ידי הנתבע, נתון המצביע בבירור על קיום יחסי עבודה, ולא יחסים בין מקבל שירות לספקית שירותים; שלישית הנתבעת נהגה בתובעת כעובדת מן המנין.

מבחן ההישתלבות – הפן השלילי אשר לפן השלילי של מבחן ההישתלבות, גם כאן, ואף שבגידרו הוצגו לנו ראיות לכאן ולכאן, סבורים אנו שכפות המאזניים נוטות להכרה ביחסי עבודה, וננמק: ראשית בנגוד למצב דברים שבו, כך לדוגמא, מתאפשר לספק חצוני לפעול בחצרי מיפעל – למשל כמפעיל מזנון, או חנות לממכר מוצרים כלשהם –באופן שסכויי הרווח וסכוני ההפסד מהעסק העצמאי הנם עליו, הרי שבמקרה שלפנינו אין מחלוקת כי התובעת לא היתה רשאית למכור מנויים לחדר הכושר, לא היתה רשאית בכלל להכניס אליו מי שלא היה עובד אל על, ואף לא היתה רשאית להעביר אימונים אישיים בתשלום (כמקובל בענף) כדי להגדיל את הכנסותיה.

בקשר לכך, נבהיר כי לא נעלמה מאיתנו טענתה החלופית של הנתבעת (סעיף 103 עד 109 לסיכומיה) לפיה "אם ייקבע כי היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין אל על לבין גב' גריידי, הרי שאלו היתקיימו לכל היותר בתקופה שמיום 1.4.15", שכן קודם לכן ההיתקשרות היתה בין התובעת לבין עמותת "אש"ל – ארגון שירותים ומפעלים של רווחה לעובדי אל על – עמותה רשומה כדין" שהיא אישיות משפטית עצמאית.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 110,000 ₪ פדיון חופשה בסך 17,136 ₪.

אשר להוצאות – הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.