מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

יחסי עובד מעסיק בין בני משפחה והשלכותיהם

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

"בהתייחס לטענת המוסד לביטוח לאומי נקדים ונזכיר, כי השאלה בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עובד מעביד בין שני צדדים הנה שאלה מעורבת שבעובדה ובחוק, ובית דין זה בהחלט יזקק ויבחן את קביעתה של הערכאה הדיונית בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד, אם היא עולה בקנה אחד עם התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניה, כמו גם עם הוראות הדין וההלכה הפסוקה.
הלכה פסוקה היא כי שעה שמדובר בהעסקת בן מישפחה, יש לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים הנם יחסי עובד מעביד, או שהעבודה שנעשתה, הנה בגדר עזרה משפחתית (דב"ע נג/0-87 פייגלשטוק – המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ו,283).
'מבחני המשנה' המהוים סימני היכר נוספים להיותו של אותו אדם עובד, וינתן להם משקל במקרים שבהם כפות המאזניים אינן נוטות לכיוון זה או אחר , הם: אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד ולפטרו, צורתם של ניכוי מס ההכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמע"מ, ואופן ראיית הצדדים את היחסים ביניהם (ראו בג"צ מור הנזכר לעיל; דב"ע לב/3-43 יגאל הלפרין - הסתדרות מדיצינית "הדסה", פד"ע ד(1) 281 (1973); ע"ע 300256/98 אורי אייזיק - תה"ל תיכנון המים לישראל בע"מ, פד"ע לו(2001) 817 (2002) (להלן – עניין אייזיק); לדיון בהשלכות הכינוי שניתן על ידי הצדדים לעניין המעמד – ראו: רות בן ישראל, דיני עבודה ב', עמ' 388-389).
...
סוף דבר: מכל המקובץ עד כה ומכל הראיות בתיק עולה כי כפות המאזניים נוטות לטובת גרסת התובעת, לפיה בתקופת העסקה התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין גיסה, גבי.
על כן התביעה מתקבלת.
טענת הדחיה של הנתבע מיום 2.6.2020 (נספח א' לכתב התביעה) – נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

המסגרת המשפטית שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין קרובי מישפחה: בעבל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי – המוסד לביטוח לאומי (20.1.2015) נאמר כי : "...שעה שמדובר בהתקשרות בין קרובי מישפחה יש לבחון בקפידה רבה האם התכלית
" הגדרת עובדת מצויה בסעיף 1 לחוק: ""עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות" לעניין תקופת אכשרה לדמי לידה קובע סעיף 49 (ב)(2) לחוק: "שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד
לטענת התובעת, חופשת הלידה אליה יצאה עם לידת בתה (10.05.20) הסתיימה ביום 24.08.20 (חופשת לידה המזכה בתשלום במשך 15 שבועות), אז חזרה לעבודה מלאה בחברה, אך עקב משבר הקורונה על השלכותיו הכלכליות, החליטה החברה להוציאה לחל"ת החל מיום 01.10.20.
...
מכל האמור לעיל הוכיחה התובעת כי בינה לבית החברה התקיימו יחסי עובד ומעביד בין החברה לתובעת, אך לא בשכר ששולם לתובעת, ועל כן מקובל עליי כי יש לשלם לה דמי אבטלה ודמי לידה בהתאם לשכרה הקודם, כפי שקיבלה בעת שעבדה במועצת בנימין.
סוף דבר: התביעה מתקבלת באופן חלקי כמפורט מטה: לאור האמור לעיל מקובל עליי כי בין התובעת לחברה התקיימו יחסי עובד ומעביד, וכי לא ניתן לראות בעבודתה בחברה אך כ"עזרה משפחתית".
בנסיבות העניין, ומשהתביעה מתקבלת אך באופן חלקי , כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 62158-01-23 04 יוני 2023 לפני: כב' השופט תומר סילורה התובעת/המשיבה: רחל אליהו ע"י ב"כ: עו"ד אוראל הרשקוביץ הנתבעים/המבקשים: 1. גלגלי הכפר בע"מ 2. יוסף אליהו ע"י ב"כ: עו"ד קובי בני החלטה
בית המשפט העליון בהליך 9948/04 פלוני נ' פלונית קבע: "חוק בית הדין לעבודה אינו מבחין בין כלל המצבים שבהם תנאים אלו מתקיימים לבין מצבים שבהם קיימים גם קרי מישפחה בין הצדדים מלבד יחסי עובד ומעביד. מבחינת חוק בית הדין לעבודה, די להצביע על קשרי עבודה ועל עילה שביחסי עבודה כדי להקנות סמכות לבית הדין לעבודה. קשרי מישפחה, בהקשר זה, אינם מעלים ואינם מורידים.
מיותר לציין שבעניינינו המבחנים מתייתרים, שכן הצדדים מעידים בעצמם על היותם של יחסי עובד-מעסיק, לכל הפחות בתקופה מסויימת וכן הביטוח הלאומי הכיר, כאמור, ביחסי עובד-מעסיק בין הצדדים.
כך או כך ומעבר לנדרש, לעניין האבחנה בין תפקידו ופעילותו של האדם לבין תפקידו כדירקטור בעל מניות קרוב מישפחה, ממילא נושא תאור התפקיד דינו להתברר במסגרת ההליך העקרי.
ככל שהצדדים טוענים להסדר עבודה אשר הינו פיקציה יש לכך השלכות אחרות אשר יתכן שתצטרכנה להתברר, אם במסגרת ההליך דנן ואם במסגרת אחרת.
...
עוד אציין מעבר לנדרש, כי המבקשים טוענים בסעיפים 48-50 לבקשה, כי בפועל "התובעת ניצלה את כל ימי החופשה" וכי במסגרת כתב הגנתם יביאו טענות לגופם של דברים, בכלל זה גם לעניין דמי ההבראה ודמי ההודעה המוקדמת "בפועל שולם לה שכרה אף שלא התייצבה לעבודה שולם לה גם סכום זה". כך, שאני סבור שיש לברר את טענות הצדדים בהליך משפטי ראוי ולא לגדוע בשלב מקדמי את תביעת התובעת.
בסיכומו של דבר, הסמכות לדון בתביעות שבין עובד למעסיק נתונה לבית הדין לעבודה.
מכאן, שהמחלוקות בין הצדדים דורשות בירור עובדתי מעמיק וענייני במסגרת ניהול ההליך העיקרי ולא ניתן למנוע מהתובעת לקבל את יומה בשלב מקדמי זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף - נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

מכאן, שאין לפנינו מצב 'רגיל' של יחסי עובד ומעסיק בין קבוצת החברות ובין אדם ואריק, אלא מצב מורכב מיחסים של בני מישפחה שהועסקו על ידי קבוצת חברות משפחתיות המצויה בבעלותו של אביהם ודודם, ושעה שהם עצמם שמשו בקבוצה בתפקידי ניהול מרכזיים ובכירים.
הסכמה זו לשלם לתובעים פצויי פיטורים אינה מכשילה "את המגמה החקיקתית העומדת ביסוד יצירת הזכות עצמה" (ראו פרשת דיין, שם), ו"אין לה בנסיבות העניין השלכה על זכויות מוגנות מכח חוק, והיא לא צפויה להכשיל יישומה של חקיקת מגן" (פרשת אלבז, שם. ההדגשה במקור).
...
כפי שציינו לעיל, הוראות ההסכם ציינו מפורשות שההתנהלות בין הצדדים כולה וכמכלול, לרבות טענות של אדם ואריק לפני חתימת ההסכם ולאחריו יידונו בבוררות כאשר במקביל יש לברר את טענותיו של הצד שכנגד, ואין הדברים שונים גם בנוגע לרכיב זה. לסיכום מענייננו ניבטת תמונה מורכבת של חברה משפחתית שפעלה ככזו במשך שנים ארוכות עד לעליית היחסים בין הצדדים על שרטון.
בנסיבות אלה, לא מצאנו כי תכליותיו של משפט העבודה המגן מאפשרות לסגת מאותה הסכמה כוללת שניתנה בשעתו.
מכל הטעמים שפורטו לעיל, מצאנו לנכון לקבל את הבקשה ולעכב את ההליכים בפני בית דין זה. נוכח קבלת הבקשה, יישאו התובעים בשכר טרחת הנתבעים והוצאותיהם בסך של 7,500 ש"ח. ניתנה היום, כ"ח אב תשפ"ג, (15 אוגוסט 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ואולם הפיקוח על עינייני המטופל שהנה פעולה מתבקשת עת עסקינן בבני מישפחה אינה מקימה, דרך כלל, יחסי עובד ומעביד בין בן משפחתו של המטופל למטפל.
מאידך ככל שקרוב המשפחה לא רק שימש כ"ידו הארוכה" של המטופל לצורך ייעוץ וסיוע, אלא קיבל את ההחלטות על דעת עצמו ומטעמיו – עליו לשאת בהשלכות מעשיו וראוי להטיל עליו אחריות ישירה מול המועסק".
...
דיון והכרעה שאלת קיומם של יחסי עבודה בע"ע (ארצי) 660/06 בירגר - קטיבוג (23.01.2008) נקבע כיצד יש לבחון התקיימות יחסי עבודה בין בן משפחתו של מטופל סיעודי לבין מטפל סיעודי: "... כאשר עולה השאלה האם התקיימו יחסי עבודה בין בן משפחתו של מטופל סיעודי למטפל הסיעודי לא ניתן לקבוע מראש הלכה כללית בדבר קיומם או אי קיומם של יחסי עבודה. ההכרעה בכל תיק ותיק היא נגזרת של הערכה כוללת של הממצאים העובדתיים העומדים בפני בית הדין. יתכנו מקרים בהם ממצאים אלה יובילו למסקנה, כי מעורבותו של קרוב המשפחה אינה חורגת מפעולות המתבקשות באופן טבעי ממערכת יחסים בין בני משפחה ויתכנו מקרים אשר יובילו למסקנה, כי גם בין קרוב המשפחה למטפל הסיעודי התקיימו יחסי עבודה. יחד עם זה, מן הראוי להדגיש, כי נקודת המוצא במקרים מעין אלה היא כי המטופל, עימו בדרך כלל נקשר חוזה העבודה הוא מעבידו של המטפל, ולכן תביעה למימוש זכויות הנובעות מתקופת עבודתו של המטפל ומסיומה יש להגיש כנגד המטופל או העזבון במידה שהמטופל הלך לעולמו.
סבורים אנו, כי לצורך הכרעה בשאלה שבמחלוקת עלינו לבחון, בין השאר,  את מצבו של המטופל מחד ואת מידת מעורבותו של קרוב המשפחה בהעסקת המטפל מאידך" (להלן: פרשת בירגר).
] סיכום על יסוד כל האמור, התביעה כנגד נתבעת 1 כמעסיקה נדחית.
התביעה מתקבלת כנגד הנתבעים כיורשי העיזבון, והתובעת זכאית מהם לסכומים הבאים: הבראה 1,134 ₪ פדיון חופשה 1,272 ₪ חגים 1,208 ₪ הפרשות לגמל ופיצויים 26,890 ₪ תמורה הודעה מוקדמת 3,452 ₪ הפרשי שכר 9,927 ₪ השלמת פיצויי פיטורים 10,235 ₪ בהתאם לפירוט המופיע בסיכומיה של התובעת, יש לקזז מכל הרכיבים האמורים סך של 9,772 ₪ בגין סכומים ששולמו לתובעת מחברת עמל בתום העסקתה אצל המנוחה; סך של 4,466 ₪ שהיה בפיקדון בנתב"ג; וסך של 11,000 ₪ אשר שילמה הנתבעת לתובעת לאחר סיום העסקתה.
לאחר ששקלנו נתונים אלו וכן את ההתנהלות הדיונית של הצדדים שניהם, אשר גרמה לעיכובים ודחיות מרובות, ישלמו הנתבעים כיורשי העיזבון לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו