מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

יחסי עובד מעביד בעל עסק עצמאי והשלכותיהם

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע הנו בעל עסק עצמאי ליזמות ולשיווק ויש לו רשיון תיווך.
'מבחני המשנה' המהוים סימני היכר נוספים להיותו של אותו אדם עובד, וינתן להם משקל במקרים שבהם כפות המאזניים אינן נוטות לכיוון זה או אחר , הם: אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד ולפטרו, צורתם של ניכוי מס ההכנסה ותשלומים לביטוח לאומי ולמע"מ, ואופן ראיית הצדדים את היחסים ביניהם (ראו בג"צ מור הנזכר לעיל; דב"ע 3-43/לב יגאל הלפרין - הסתדרות מדיצינית "הדסה", פד"ע ד(1) 281 (1973); ע"ע 300256/98 אורי אייזיק - תה"ל תיכנון המים לישראל בע"מ, פד"ע לו(2001) 817 (2002) (להלן – עניין אייזיק); לדיון בהשלכות הכינוי שניתן על ידי הצדדים לעניין המעמד – ראו: רות בן ישראל, דיני עבודה ב', עמ' 388-389).
מכל האמור לעיל עולה, כי עסקינן בשני צדדים שהתקשרו במערכת יחסים עסקית לכל דבר ועניין, שאין בה יחסי עובד מעסיק.
עולה, כי לאורך כל הדרך, הצדדים לא ראו עצמם כמי שחלים עליהם יחסי עובד מעסיק, אלא ראו בתובע קבלן עצמאי שהעניק שירותי שיווק לנתבעת, וזאת לפי דרישתו.
...
מכל האמור לעיל עולה, כי עסקינן בשני צדדים שהתקשרו במערכת יחסים עסקית לכל דבר ועניין, שאין בה יחסי עובד מעסיק.
אחרית דבר דין התביעה להדחות.
בנסיבות העניין, התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בגובה 7,000 ₪ בתוך 45 ימים מהמצאת פסק הדין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

והואיל והוסברו לספק ההבדלים בין שני סוגי ההתקשרויות (כעובד וקבלן עצמאי), לרבות העידר זכאותו כקבלן עצמאי לזכויות סוציאליות הנובעות מקיומם של יחסי עובד מעביד, והספק, לאחר שהבין את כל ההשלכות והתוצאות הנובעות מהעדר קיומם של יחסי עובד ומעביד, הצהיר ואישר כי הוא מעדיף לספק שירותים לחברה כקבלן עצמאי ולא להיקלט כעובד בחברה" בסעיף 6.4 להסכם נכתב: "... הספק מאשר כי הובהר לו כי החברה מאפשרת לו בכל עת שיבחר, לעבור לספק את שירותיו כעובד החברה, תוך התאמת התמורה כך שהשכר ברוטו שיקבל יעמוד על 66% מהתמורה המצויינת להלן בסעיף 7 בתוספת תנאים סוצאליים כמקובל". מר כהן אישר שהתובעת התלוננה לאורך כל תקופת ההיתקשרות, על אופן ההיתקשרות עמה.
לא הוכח שהתובעת היתה בעלת עסק עצמאי וכי נתנה שרותים בהקף משמעותי לגופים אחרים.
בעיניין זה נקבע: "ההיבט הראשון שניתן להביאו בחשבון לצורך כך נגזר מהעובדה לפיה במקרה הרגיל גלומות בהכרה במועסק כעובד זכויות בעלות ערך כלכלי שאינן ניתנות לכימות, כגון מיגבלות על פיטורים וזכויות נוספות שאינן ממוניות (האפשרות לקידום, בטחון תעסוקתי, הישתלבות חברתית במקום העבודה וכדו') וכן זכויות הנגזרות מהמטרות אותן דיני העבודה באים לקדם". באשר לקביעת גובה הפצוי, נקבע כי יש להביא בחשבון שיקולים אלה: מי הכתיב את מודל ההיתקשרות; מידת חוסר תום הלב של המעסיק; ידיעת המעסיק שהוא מעסיק את העובד כעצמאי למרות היותו עובד לפי מבחני הפסיקה; הנסיבות מלמדות על ניצול חולשתו של העובד; היחס בין השכר הקבלני לשכר ששולם "שכירי"; קיומה של מערכת יחסים קיבוצית במקום העבודה; ההקשר התעשייתי; התאמת חומרת ההפרה לגובה הפצוי; שיקלול זכויות לא ממוניות שנשללו מהעובד; שיקולים הרלוואנטיים למעסיק צבורי.
...
סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי לא ממוני בסך 25,000 ₪.
בשים לב לתוצאות פסק הדין ביחס לסכום הנתבע (1,500,000 ₪ ולצרכי אגרה סך 717,415 ₪) ולכך שהתובעת הגישה לתיק בית הדין עשרות בקשות ומסמכים כפולים, תיקנה את כתב התביעה שלוש פעמים והגישה שני תצהירים משלימים מבלי שביקשה רשות לכך, אני קובעת שכל צד ישא בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע, מורה למחשבים ורכז מגמת התקשוב בבית הספר תיכון טכנולוגי ויצו רחובות שבבעלות הנתבעת, הגיש תביעה להכרה ביחסי עובד מעסיק בינו לבין הנתבעת בשנים 2008 עד 2017 ולתשלום זכויות שונות הנובעות מכך.
אין מדובר בעובד מוחלש, אלא בעובד בעל יכולת מקוח, אשר ידע מהן הזכויות להן זכאי אם יועסק כשכיר וביכר להיתקשר עם הנתבעת כעצמאי באמצעות העסק שברשותו, בין היתר בשל שיקולים כלכליים.
בפתח ההסכם נכתב: "הואיל והספק הצהיר כי הוא מודע לכל ההשלכות של ההיתקשרות שלא במעמד של עובד ויצו אך הוא מעדיף את ההיתקשרות כפרילאנסר ועומד על כך שזאת תהא צורת ההיתקשרות בין הצדדים". בהסכם נקבע תוקף רטרואקטיבי – מיום 1.9.2010.
במאמר מוסגר נציין כי אף לו היינו קובעים כי היתקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק, לא היה מקום לפסוק לתובע את הסכומים שנקב בהם בכתב התביעה ובחוות הדעת מטעמו, זאת משהובהר ששכרו כעצמאי עלה באופן משמעותי על שכר מורה שכיר בנתבעת וכן לאור פגמים שנפלו בשיטת החישוב לעניין הותק של התובע (שהיתקבל לעבוד בנתבעת ללא ותק בהוראה כלל) וכן זכויות נוספות שלא ברור מהו המקור החוקי לזכאות להן.
...
יתר רכיבי התביעה משהגענו למסקנה כי לא התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לנתבעת, בהתאם להלכת כותה, הרי כי אין לבחון את שאלת ההתחשבנות בדיעבד, אף לא לחלופין.
סוף דבר לאור האמור התביעה נדחית במלואה.
בשים לב להליכים בתיק, לרבות הבקשות שהוגשו לאחר תום שמיעת הראיות, התובע ישלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשות הגישו כתב הגנה ובמסגרתו טענו כי בינן לבין המשיב לא היתקיימו יחסי עובד מעסיק וכי המשיב העניק למשיבה 2 בלבד שירותים כסמנכ"ל הנדסה, כבעל עסק עצמאי בתחום זה, על בסיס יחסי מזמין – קבלן שירותים עצמאי והדברים גם באו לידי ביטוי בהסכם ההיתקשרות ביניהם.
להכרעה בשאלה זו השלכה על ההליך כולו.
...
בנסיבות אלה הבקשה למסמכים אלה – נדחית.
מעיון בכתבי טענות אלה של הצדדים ומהנימוק המפורט בס' 3 ו-4 לתשובת המשיב – אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה.
סוף דבר: הצדדים יפעלו כמפורט לעיל – עד יום 15.2.2023.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עם זאת, התובע ניסח את הסכם ההיתקשרות[footnoteRef:6], היה עוסק מורשה זמן רב לפני ההיתקשרות עם הנתבעת וללא קשר אליה ופעל באופן דומה מול כל המקומות בהם שמש כקצין רכב[footnoteRef:7] והכל למרות ידיעה ברורה בדבר ההבדלים בין עובד שכיר לעצמאי והנפקות לגבי הזכויות הסוציאליות לאור הליכים משפטיים שניהל בדבר קיומם של יחסי עובד ומעסיק בינו לבין מעסיקים אחרים לרבות תביעה שהתנהלה לפני תחילת ההיתקשרות עם הנתבעת[footnoteRef:8].
מכאן, שעל אף שהתובע נתן שירותים דומים גם ללקוחות אחרים, כאשר במהלך רוב תקופת ההיתקשרות, הקף השירותים שהתובע נתן לנתבעת היה נמוך ביחס לשירותים שניתנו על ידו לאחרים, לא מתקיימים בתובע הסממנים הנדרשים לקיומו של עסק עצמאי, בהיעדר השקעה, הוצאות בניהול העסק, קביעת הקף הפעילות וסכויי רווח והפסד.
] בחינת מכלול הסממנים של ההיתקשרות בין הצדדים על-פי המבחנים לקביעת מעמדו של אדם כ"עובד" ובפרט מבחן ההישתלבות על שני פניו, ההקשר התעשייתי והמגבלות על העסקת קצין בטיחות מכח תקנות התעבורה, הקשר האישי, הפיקוח על עבודת התובע, גובה התמורה שאינה שונה מהשכר ששולם לקציני בטיחות שכירים שיעבדו במקביל בחברה ובחברה מקבילה ומשך תקופת ההיתקשרות ובכלל זה המשך ההיתקשרות כסדרה לאחר חילופי הבעלות בנתבעת, הביאו אותנו לכלל מסקנה שבתקופה שמחודש יולי 2008 ועד לחודש אוגוסט 2019 היתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין הנתבעת.
[47: לענין חישוב שיעור הזכויות הסוציאליות ואופן חישובם ראו נספח תחשב העלות למעסיק בהעסקה של עובד לעומת קבלן במאמריו של גיא דוידוב "התניה על סטאטוס עובד והשלכותיה", משפטים נ תש"ף 87, בעמ' 124; ס' 45 לפסק הדין של כב' השופטת דוידוב- מוטולה בענין כותה.
...
ראשית, התובע לא טען לפיטורים שלא כדין [footnoteRef:52] ושנית, אין בידינו לקבוע כי דרישת הנתבעת מהתובע לגבי האישור שהוביל לויכוח המקצועי, אינה לגיטימית.
] על יסוד כל האמור, ובשקלול כל השיקולים המפורטים לעיל, הגענו למסקנה כי אין מקום לפסיקת פיצוי לא ממוני.
סוף דבר – הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסך 36,713 ₪; דמי הבראה בסך 5,717 ₪; פדיון חופשה בסך 10,081 ₪; שכר חודש אוגוסט 2019 בסך 2,800 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו