יחסי עבודה בין שחקן כדורגל לקבוצה חובבנית

השאלה השנייה אשר בה יהיה צורך להכריע ככל שהתשובה לשאלה הראשונה תהיה חיובית, היא:האם יש לחייב את צד ג' מכח סעיף 369 (א) לחוק אשר זוהי לשונו: "לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגימלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגימלאות בעין שניתנו לזכאי לגימלה, בקשר לאותו מקרה". יצוין, כי הנתבע למעשה אינו חולק על עצם פגיעתו של התובע ועל כן, אין צורך להכריע בנסיבות בהן ארעה פגיעה זו. המסגרת הנורמאטיבית השאלה האם מתקיימים יחסי עובד - מעסיק בין שחקן כדורגל לבין הקבוצה בה הוא משחק, נדונה לראשונה כפי שהדבר הובהר בהרחבה ובבירור בב"ל (י-ם) 60260-10-10 עובד זקן -המוסד לביטוח לאומי ואח' ניתן ביום 22.4.14 (להלן - עניין עובד זקן), שם צורפה היתאחדות הכדורגל בישראל כצד להליך והיא הבהירה כי לדעתה:"פעילותו של שחקן בקבוצה חובבנית היא תחביב בלבד, ופרנסתו אינה מהקבוצה. ככל שמשולמים לשחקן תשלומים כלשהם מאת הקבוצה הם מיועדים לכסוי הוצאות נסיעה וכדומה. אשר על כן ומבלי להביע עמדה בנסיבותיו הספציפיות של ההליך דנא, עמדת ההתאחדות היא שמערכת היחסים בין קבוצה חובבנית לבין שחקן חובב, ככלל, אינה מקימה יחסי עובד-מעביד. זאת למעט מקרים חריגים שאין בהם כדי ללמד על הכלל. עמדה זאת מושתתת על בחינת יחסי הצדדים בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת קיומם של יחסי עבודה, המעלה כי בדרך כלל אין בין הצדדים התקשרויות חוזיות, אין מחויבות למסגרת הקבוצתית ואין מרות, פקוח או שליטה מצד הקבוצה על שחקניה". בדב"ע (ארצי) לח/3-20 "הפועל" מחוז תל אביב, היתאגדות לתרבות הגוף - מורדכוביץ פד"ע י 102 (1979) (להלן-עניין מורדכוביץ), כאשר בענין זה, נדון עניינו של טכנאי טלפון במשרד התיקשורת שבמקביל לעבודתו זו שיחק מגיל 13 כדורגל באגודת הפועל, כאשר בענין זה לא נידרש בית הדין הארצי לאבחנה שבין שחקן מקצועי לשחקן חובב.

...

העובדה שהעמותה חתמה על טופס בל/250 ואישרה את תביעת התובע להכרה בפגיעה בעבודה ולקבלת דמי פגיעה אשר הוגשה לנתבע, מחזקת את המסקנה שהיא ראתה בעצמה כמעסיקתו של התובע.

לסיכום לנוכח כל האמור לעיל הריני קובעת כך: תביעתו של התובע מתקבלת הואיל ומצאתי כי בינו לבין העמותה התקיימו יחסי עובד - מעסיק במועד התרחשות האירוע.

הוצאות משפט חרף התוצאה אליה הגעתי והואיל ומצאתי כי דחיית התביעה על ידי הנתבע, במועד בו נדחתה, היתה הגיונית על רקע החומר שהונח לפניו וכן הואיל ולא בקלות הגעתי למסקנה כי התקיימו, במקרה זה, יחסי עובד - מעסיק בין התובע לבין צד ג', החלטתי שלא לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. מנגד החלטתי, בשל התרומה שהיתה להתנהלות העמותה על החלטת הנתבע לדחות את התביעה וכן בשל העדר התייצבותה והתגוננותה בהליך כאן, לחייבה לשלם לנתבע סכום של 3,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

לכן, הציע בית הדין ארבעה שלבים לבחינת יחסי העבודה בין שחקן לקבוצת כדורגל, ופסיקה זו אומצה לאחר מכן בבתי הדין האיזוריים: שלב ראשון- "האם מטרת ההיתקשרות בין הצדדים הנה יצירת יחסי עובד מעביד"; שלב שני- בדיקת "אופיו של הקשר בין הצדדים בהיבטים הבאים: פקוח ומשמעת וגם מעבר לשעות האימון עצמו, מידת המחויבות של השחקן כלפי הקבוצה ושאלת תשלום השכר"; שלב שלישי- "מהו הקף השעות המוקדש לאימונים ולהשתלבות בקבוצה, מתי נערכים האימונים, והאם מתאפשר לספורטאי לעבוד במקביל להיותו חבר הקבוצה"; שלב רביעי- "האם מפיקה קבוצת הכדורגל רווח כלכלי מההשתתפות של הספורטאי בה". לפסק דין זקן צורפה היתאחדות הכדורגל אשר הסבירה כי "פעילותו של שחקן בקבוצה חובבנית היא תחביב בלבד, ופרנסתו אינה מהקבוצה. ככל שמשולמים לשחקן תשלומים כלשהם מאת הקבוצה הם מיועדים לכסוי הוצאות נסיעה וכדומה. אשר על כן ומבלי להביע עמדה בנסיבותיו הספציפיות של ההליך דנא, עמדת ההתאחדות היא שמערכת היחסים בין קבוצה חובבנית לבין שחקן חובב, ככלל, אינה מקימה יחסי עובד-מעביד. זאת למעט מקרים חריגים שאין בהם כדי ללמד על הכלל. עמדה זאת מושתתת על בחינת יחסי הצדדים בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת קיומם של יחסי עבודה, המעלה כי בדרך כלל אין בין הצדדים התקשרויות חוזיות, אין מחויבות למסגרת הקבוצתית ואין מרות, פקוח או שליטה מצד הקבוצה על שחקניה." בעיניין ב"ל (ב"ש) 51093-10-13 שריקי נ' המוסד לביטוח לאומי (01.09.2016( צורפה עמדת ההתאחדות ושם נקבע בשונה מהעמדה שהוצגה בפסק דין זקן כי "בהתאחדות חברות כל קבוצות הכדורגל הנוטלות חלק בתחרויות המאורגנות ע"י ההתאחדות. במסגרת ההתאחדות פעילות 250 קבוצות בוגרים ובוגרות הפועלות בחמש ליגות: ליגת העל, ליגה לאומית, ליגה א', ליגה ב', ליגה ג'; בהתאם לקבוע בסעיף 1 (א) לתקנון הרישום של ההתאחדות, קבוצת הבוגרים בליגת העל ובליגה הלאומית הנן קבוצות מקצועיות וכל השאר אינן מקצועיות. השוני בין שני סוגי הקבוצות בא לידי ביטוי בכל הקשור לקבוצות מקצועיות מול קבוצות חובבים: כך תחום הפיקוח והבקרה על התנהלותן הכספית והתקציבית, מעמד השחקן ונוהלי המשחק, הגשת בטוחות להבטחת ביצוע תקציב, חתימה עם כל השחקנים והמאמנים, על הסכמים בנוסח הקבוע בתקנון והגשתם לאישור יו"ר הרשות, הגשת דוחות כספיים שנתיים מבוקרים ע"י רואה חשבון. בקבוצת חובבים לא מונהגים כללי היתנהלות כמו בקבוצות מקצועיות. אין פקוח ובקרה תקציבית, אין צורך בהגשת תקציבים ואישורם, ואין הוראה המחייבת לחתום הסכמים בין קבוצה לבין שחקן או מאמן. על כן, שאלת מעמד של שחקן בקבוצת חובבים הנה עניין שבין הקבוצה והשחקן, וההתאחדות אינה מיתערבת בכך. כך ישנן קבוצות אשר השחקנים בהן משחקים כתחביב  ויש להם מקור פרנסה אחר. התשלומים המשולמים להם, אם בכלל, מיועדים לכסוי הוצאות. יש גם כאלו שניתן לומר כי מתקיימים יחסי עובד מעסיק בין השחקן לקבוצה. מדובר בעיניין הנתון לשיקול הדעת של הקבוצה. בליגת החובבים הבכירה, ליגה א', שחקנים בעלי פוטנציאל קידום או רקע קודם בקבוצה מקצועית, לא מן הנמנע שהנטייה תהיה להעסיקם כעובדים. על כן, ההתאחדות סבורה כי יש לבחון את שאלת יחסי עבודה בין שחקן כדורגל לקבוצה חובבנית לפי ההקשר התעשייתי, כוונות הצדדים ולאור נסיבותיו של כל מקרה ומקרה." דיון והכרעה לאחר שעיינו בחומר הראיות, ושמענו את העדויות הגענו למסקנה כי בין התובע לקבוצת הכדורגל לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק, ולהלן נימוקינו.

...

מנגד, בענייננו, שוכנענו כי התגמול ששולם לתובע לא היה בבחינת שכר אלא דמי כיס/החזר הוצאות, אשר לא עוגנו בהסכם כתוב, ואף לא הובאה ראיה כי גובהו היה קבוע וכי שולם בעקביות מדי חודש.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התובע לא עמד בנטל להוכיח כי התקיימו בינו לבין הקבוצה יחסי עובד-מעסיק, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.

לפיכך, התביעה נדחית.

מכל מקום ובבחינת למעלה מן הצורך טען התובע כי הפועל קטמון הבטיחה לו, ולמצער יצרה כלפיו מצג שלפיו תמורת פעילותו בקבוצה ישולם לו שכר חודשי של 2,000-1,000 ₪ שיתועד בתלוש שכר שיכללו בו נכויי חובה ולא רק תשלם לו 700 ₪ בעד החזר הוצאות, כפי שטענה בהליך זה. לטענת התובע יש לדחות את הטענה שקביעת קיומם של יחסי עבודה בין השחקנים לבין מועדוני הספורט כרוכה בהטלת עלויות גבוהות על האחרונים שיביאו בסופן להכחדת הכדורגל החובבני בישראל.

...

טענות הצדדים לטענת התובע בחינת טיב היחסים שנרקמו בינו לבין הפועל קטמון, לאור תכליתו הסוציאלית של חוק הביטוח הלאומי מובילה למסקנה שיש להכיר בו כעובד של הקבוצה ואת התאונה מיום 27.8.2009 כתאונת עבודה.

אין בידי לקבל את טענות התובע.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, תביעת התובע להכרה בתאונה מיום 27.8.2009 כתאונת עבודה נדחית.

משנדחית התביעה נדחית גם ההודעה לצד ג', שכן חיותה של ההודעה לצד ג' מקורה בהוראות סעיף 369 לחוק, העוסקות באי רישומו של מעביד, או באי תשלום במועד של דמי ביטוח עבור עובד, עניינים שכאמור אינם מתקיימים במקרה שבפנינו.

דיון והכרעה המתוה הנורמאטיבי: בעיניין זקן (ב"ל (י-ם) 60260-10-10 עובד זקן – המוסד לביטוח לאומי (22.6.14), בפסקות 13-14 ו - 21 עד 24), ובעניין קונורטי (ב"ל (י-ם) 43887-11-15 ערן קונורטי – המוסד לביטוח לאומי (30.4.19), בפסקות 8- 9), סקרתי בהרחבה את פסיקת בית המשפט העליון, בית הדין הארצי ובתי הדין האיזוריים בהידרשם לשאלת קיומם של יחסי עבודה בין שחקן כדורגל לבין הקבוצה שבה הוא מתאמן ומשחק.

כן עמדתי על ההקשר התעשייתי בו פועלות קבוצות הכדורגל בישראל, תוך הבחנה בין 'קבוצות מקצועניות' לקבוצות חובבניות.

...

על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע ולפיה מטרת הבאתו לקבוצה והשתתפותו במשחקים בליגה ג' - נוער ובוגרים - הייתה ליצור עימו יחסי עבודה.

נוכח כלל המפורט לעיל, ובשים לב לקושי ניכר לראות את הסכום החד פעמי שניתן לתובע בדיעבד ובנסיבות העניין כהכנסה מעבודה, אני סבורה שסיווגו של התובע כעובד מחטיא במידה רבה את כוונת המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, ואת מטרתו.

סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה נדחית.

תביעתו של התובע לדמי פגיעה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, מן הטעם שבמועד קרות התאונה לא בוטח התובע כעובד שכיר, ועל כן, פגיעתו אינה "פגיעה בעבודה". לדעתי, במקרה זה – בנגוד למקרים אחרים שנידונו על ידי בתי הדין האיזוריים לעבודה – לא מתעוררת שאלת עצם קיומם של יחסי עבודה בין שחקן כדורגל ובין הקבוצה בה התאמן, כאשר ברור שבין הצדדים היתקיימו יחסי עבודה ממועד מאוחר לתאונה.

בנסיבות אותו עניין דובר בקבוצה חובבנית באופן מובהק, שנרשמה בהתאחדות לכדורגל בליגה ג' ואשר ביקשה לגייס שחקנים לשורותיה.

...

אם כן: על אף שבסופו של דבר נחתם הסכם עבודה בין הצדדים, התובע לא הוכיח שהיה עובד בעת האירוע, או שמדובר בתקופת הכשרה, התלמדות או נסיון.

המסקנה היא אפוא שדין התביעה להידחות.

מאחר שהתביעה נדחית – אין צורך לדון בהודעה לצד ג' התלויה בשאלה האם התובע היה במועד הרלוונטי עובד שיש לשלם בעדו דמי ביטוח.