יחס בין מימוש נכס משועבד להליך חדלות פירעון

מעבר לטענות האישיות שנטענו באותיות מובלטות כנגד הנאמן, לרבות כי הוא מפר מצגים והתחייבויות מפורשות שנתנו על ידו, היתנהלותו פסולה לאור מעמדו כפקיד בית משפט, תוך הפרת חובת הנאמנות שהוא חב כלפי החברה ולבית המשפט, ואשר כנטען נרמסה על ידו ברגל גסה ועוד, נטען כי על בית המשפט לתת לנושה המובטחת היתר למימוש שעבודי הרכבים באופן עצמאי, בשים לב ליחס בין ערך המשאיות למימוש מהיר לבין גובה החוב המובטח ובהתאם להוראת סעיף 248 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח–2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון").

אין חולק כי מימוש פרטני של שעבודים בהליך חידלות פרעון כפוף להוראות סעיף 245 לחוק חידלות פרעון, ובלשונו: "245. (א) ניתן צו לפתיחת הליכים והורה בית המשפט לעניין חייב שהוא תאגיד – על הפעלת התאגיד לשם שקומו הכלכלי, או הורה הממונה לעניין חייב שהוא יחיד – על הפעלת עסקו לפי סעיף 157, לא יממש נושה מובטח את הנכס המשועבד לטובתו בשיעבוד קבוע, ובשעבוד צף – לא יגבשו, אלא באישור בית המשפט.

...

הנאמן ציין כי ביקש למנות ביום 02/02/21 שמאי מוסמך להערכת שווים של כלי הרכב וכלי הצמ"ה של החברה נכון למועד הגשת הבקשה למתן צו פתיחת הליכים וכן הערכה לגבי ירידת הערך היומית של כל אחד מכלי הרכב וכלי הצמ"ה. מתווה זה לעמדת הנאמן נתן הגנה הולמת לנושה המובטחת ומשכך לא ראוי להיעתר לבקשת הנושה המובטחת למימוש עצמי או להיעתר לבקשת הנושה המובטחת לקבלת תשלומי הלוואה שוטפים, שמשמעותם ביצוע תשלומי עבר לנושה המובטחת.

מקובלת עלי עמדת הנאמן והממונה כי המתווה האמור אכן נותן הגנה הולמת לנושים המובטחים.

לנוכח כל האמור הנני דוחה בשלב זה את בקשת הנושה המובטחת לממש את המשאיות המשועבדות באופן פרטני וכן מאשרת את מנגנון ההגנה ההולמת שהוצע לה בדמות ירידת הערך של המשאיות, כפי שנקבעה במסגרת חוות הדעת השמאית.

סוף דבר סיכומו של דבר - בקשת הנושה המובטחת לממש את המשאיות המשועבדות באופן פרטני נדחית.

המבקשת המשיכה ועתרה למימוש הנכס המשועבד על ידי בא כוחה והנאמן, עו"ד תחסין עוואד, אשר הסכים למבוקש, וזאת במסגרת הליך חידלות הפרעון של החברה.

לשיטתם, עסקינן בבקשה היורדת למערכת היחסים שבין המבקשת כנושה ובין המשיבים כערבים, ומשכך הדיון בבקשה אינו בסמכותו של בית המשפט של חידלות פרעון, ודינה של הבקשה להתברר בהליך נפרד לאכיפת ההסכם בבית משפט אזרחי.

אכן, יכולה להיות זיקה מסוימת בין בקשת מימוש הנכס להליך חידלות הפרעון, אך עם זאת בית המשפט של חידלות פרעון במסגרת בקשה למתן הוראות, איננו מהוה בהכרח האכסניה המתאימה לידון בכל סוגיה המונחת לפתחו.

...

דיון והכרעה דין הבקשה להימחק על הסף.

אשר על כן, הנני מורה על מחיקת הבקשה.

הבנק עותר בבקשה לאפשר לו להמשיך בהליכי המימוש של הנכס לאור הוראות סעיפים 247-248 לחוק וזאת לצורך פרעון החוב המובטח בשיעבוד על הנכס כלפיו.

על פי דיני חידלות פרעון שהונהגו בהתאם לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 , נושה מובטח היה רשאי להמשיך ולפעול בעצמו למימוש נכס של חדל פרעון, כאשר מינוי בעל התפקיד בהליך חידלות פרעון לבצוע המימוש נעשה באופן חריג (רע"א 1753/20 אייזנר נ' הראל (פורסם במאגרים, 29/09/20) בס' 16-14).

" אבן הבוחן העיקרית לקביעת אופן מימוש הנכס המשועבד הנה היחס שבין שווי הנכס לבין גובה החוב לנושה המובטח.

...

בעקבות הדיון שהתקיים ולאחר ששמעתי את עמדות הצדדים, ההכרעה תתבצע באופן מדורג.

(ד) מצא בית המשפט כי יש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא להורות שמימוש הנכס המשועבד בידי הנושה המובטח לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב) ייעשה בפיקוח הנאמן ובתנאים שיקבע בית המשפט.

לסיכום, נוכח התוצאה לפיה יש לבטל את הענקת זכויות היחיד בנכס למשיבה ולנוכח האפשרות שניתנה לבנק להמשיך בהליכי המימוש, אזי בשלב זה אין מקום לאשר תכנית שיקום בעניינו של היחיד ויש לעקוב אחר התקדמות הליכי המימוש של הנכס, אשר יתבצעו במעקב הנאמנת כאמור.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בשים לב להמלצות המובאות בהצעת הממונה, ומכיוון שהמגמה הינה להתקדם לקראת אפשרות של מתן צו שיקום כלכלי בעתיד הקרוב, אני מורה על הגדלת צו התשלומים של היחיד אשר יעמוד על סך 1,500 ₪ החל מחודש מרץ 2021 ואילך.

החלטת בית-המשפט קמא ביום 4.11.2020 דחה בית-המשפט קמא את בקשת המערערת, תוך שהוא מסתמך על הוראת סעיף 248(א)(1) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), המורה כי במקרים בהם אומדן שווי הנכס המשועבד "גבוה באופן מובהק" מערך החוב המובטח, ימומש הנכס על-ידי הנאמן במסגרת הליכי חידלות-הפרעון, וזאת בשונה ממימושו על-ידי הנושה המובטח.

אכן, אף אם במסגרת ההליך הקודם העריך בית-המשפט לעניינים מינהליים כי סכויי העתירה קלושים, איני סבורה כי יש בכך כדי לחסום את דרכה של היחידה מלמצות את זכותה לבירור כלל טענותיה מבלי לקבוע מסמרות ביחס לאפשרות לנקוט בהליך חדש או להחיות הליך קודם שנמחק.

...

מעבר לעובדה כי טענה זו כלל לא נדונה בפני בית-המשפט קמא, הרי שאני סבורה כי לא ניתן לקבלה בשל העובדה כי מדובר בזכות "שיורית", אשר כשמה כן היא - זכות הנותרת רק לאחר שיסולקו חובות העזבון, וכמתואר לעיל אני סבורה כי לא ניתן "לדלג" על שלב הנוכחי בהליכי העיזבון.

אף-על-פי-כן, במבט צופה פני עתיד ובהתחשב בכל זאת בזכותה "השיורית" הצפויה של היחידה ליהנות מן העזבון לאחר פירעון חובותיו, ובהינתן שאין חולק כי אומדן שווי הנכס המשועבד גבוה במקרה זה באופן מובהק מהחוב המובטח, הרי שאני סבורה כי האיזון הראוי במקרה זה יושג אם הליכי מימוש המתנהלים על-ידי כונס-הנכסים מטעמה של המערערת ייעשו בפיקוח של בית-המשפט של חדלות-הפירעון - באמצעות הנאמן - על אופן המימוש של הנכס, וזאת על מנת לוודא שמימוש הנכס ייעשה באופן הראוי ביותר על מנת להשיא את התמורה גם לטובתם העתידית של נושי היחידה; השוו ע"א 8044/13 ששון לוי ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ ואח' (13.2.2014).

סוף דבר לאור האמור לעיל, הערעור בנוגע להליכי המימוש של הנכס מתקבל, בכפוף לסייג שצוין לעיל בנוגע לפיקוח בית-המשפט של חדלות פירעון - באמצעות הנאמן - על אופן המימוש של הנכס.

אחרי הדברים הללו, ולאחר שבית המשפט קמא השתכנע כי די בערבות צד ג' שהופקדה ובתצהירי החייבת וגרושה שהופקדו בידי המנהלת המיוחדת (תצהירים שנועדו לאפשר מימוש הנכס המשועבד אם החייבת לא תשוב לארץ), ובתשלום לטובת קופת הנושים שקבע בית המשפט, ניתנה החלטת בית המשפט קמא המאפשרת את יציאת החייבת מהארץ לתקופה האמורה.

קל וחומר שאין זה דרכו להתערב כשהאישור ניתן על דעתה של המנהלת המיוחדת, לאחר סיכום שהושג בינה לבין החייבת ביחס לבטחונות שיופקדו להבטחת חזרתה לארץ – סיכום שנבחן ואושר על ידי בית המשפט קמא.

בית משפט זה כבר קבע בעבר כי הסרה זמנית של צו עיכוב יציאה מהארץ בהליכי חידלות פרעון תתכן מקום בו הוצגו על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – הזכות לחופש התנועה ולאינטרסים האישיים של החייב, וזכותם הקניינית של נושיו, תיגבור הראשונה.

...

סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא גם הבקשה לעיכוב ביצוע.