יחידת מיקוח נפרדת לעובדים בחוזים אישיים בשירות המדינה

טענות משרד החוץ העובדים בחוזים מיוחדים בשירות המדינה, ובכלל זה התובעים, הם חלק מיחידת המיקוח אותה מייצגת ההסתדרות הכללית.

בפסק הדין בעיניין "אחדות" נקבע כי ההסתדרות היא האירגון היציג של כלל עובדי המדינה, לרבות המועסקים באמצעות חוזים אישיים, ואין להכיר בעובדי החוזים האישיים יחידת מקוח נפרדת.

...

[35: ראה למשל את סעיף 163 לחוק העונשין, התשל"ז-1977] נוכח האמור, לא היה יסוד לתביעה שהוגשה נגד המדינה והיא נדחית בזאת.

בנסיבות אלה, מצאנו להורות על דחיית התביעה אף נגד ההסתדרות.

] סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.

הר"י היא ארגון העובדים היציג של רופאים המועסקים בבתי החולים שבבעלות מדינת ישראל, בבעלות שרותי בריאות כללית ובבית חולים הדסה – שלושתם נמנים על צד המעסיק בהסכם הקבוצי המיוחד שנחתם ביניהם באוגוסט 2011 (להלן - ההסכם הקבוצי).

באפשרות השנייה - יחידת המיקוח היא נפרדת, עדיין אין הסכם קבוצי ומי שמילא טופס הצטרפות הסמיך בכך את האירגון לייצגו והארגון יהיה יציג אם לפחות שליש מהעובדים עשו כמוהו.

חוקים לקיום נועדו אך ידוע שנושא 'מדיניות הסכמית קיבוצית - גדריה והיקפה' שנוי במחלוקת שמגיעה לעיתים לסיפו של בית דין זה. עובד חדש שניכנס לחיי העבודה (במיגזר הצבורי וגם בענפים רבים במיגזר הפרטי) מוצא עצמו כבול למציאות נורמאטיבית קבועה רק בגין היקלטותו בעבודה.

הכלל של זכין לעובד שלא בפניו – מכללא או אף בתוקף תקנון – איננו מיתקיים במקום בו יתכנו גם אפשרויות להרעת תנאים עקב מעבר מהסכם אישי למדיניות קיבוצית.

...

נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה נוימן לאחר עיון מעמיק בחוות דעתו המקיפה של השופט אילן איטח (להלן - חוות הדעת) שוכנעתי שדין הערעור להידחות הן מהנימוקים שפורטו בפסק הדין דלמטה והן מנימוקים נוספים שאפרט להלן.

יפה בעיני קביעת ביה"ד לפיה "לא הוכח בענייננו כי נעשה שיח כלשהו בין נציגי הר"י לבין נציגי הרופאים המאוחדת ולא הובאה לנו כל ראיה בנדון.... לא שוכנענו כי הרצון לעבור ממשטר אישי למשטר קיבוצי ולנהל מו"מ להסכם קיבוצי בשל המעבר באה במסגרת פניה של רופאי מאוחדת תוך שיקוף רצונם בנדון". הכלל המשפטי לפיו ערכאת ערעור איננה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו – תקף כאן.

סוף דבר על דעת רוב חברי המותב וכנגד דעתו החולקת של נציג הציבור מר שלמה נוימן, הערעור מתקבל, כאמור בחוות דעתו של השופט אילן איטח.

הכרעת הדין יחידת מקוח בסק"כ (ארצי) 28269-04-16 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות נ' מדינת ישראל משרד החינוך (ניתן ביום 29.9.16) דחה בית הדין הארצי לעבודה את בקשת מורי השל"ח לקבוע כי הם מהוים יחידת מקוח נפרדת בקרב מורי ההוראה.

היא תסוכל, אם יתאפשר לכל קבוצת עובדים, בין שהם מדורגים בדרגה מסוימת, בין שהם ממלאים תפקיד מסוים, כגון עובדי "דואר יוצא" להבדיל מעובדי "דואר ניכנס", בין שהם מהוים מבחינה מינהלית יחידה מסוימת כגון שיווק, תיכנון, קידום מכירות, "פקוח איכות" או החזקת ציוד - לראות עצמם "סוג עובדים", להיתאגד ולטעון למעמד נפרד לשם משא-ומתן קבוצי ועריכת הסכם קבוצי.

וראו גם: דב"ע (ארצי) נה/28 – 4 ארגון סגל המחקר במערכת הבטחון – ההסתדרות הכללית ועניין טייסי אל על. בעיניין אקרשטיין סיכם בית הדין הארצי וקבע כי יש לקבוע את גבולותיה של יחידת המיקוח על יסוד "מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או 'היחידה' העותרת להכרה כיחידת מקוח נפרדת", וזאת על בסיס קריטריונים אלה: "מנקודת מבטם של העובדים ישקלו "האינטרסים המשותפים" של העובדים המבקשים הכרה כיחידה נפרדת - community of interests – אינטרס קהילתי משותף.

אולם, עיון בנספח י' לתצהיר מבקשים -העתק מדו"ח פרידמן -מצביע דוקא כי היוזמה לבדיקת השכר הרלוואנטי לעובדי המכון הייתה בזמנו של ההנהלה,והסוגיה המרכזית בעבודת הוועדה הייתה השוואת השכר ומניעת שחיקת השכר, מול שירות המדינה.

באמור באוגדן יש להצביע כי התוספת הייחודית לא ניתנה לכל עובדי המכון ככאלה, אלא רק לחלק שעיסוקם האישי במחקר בדומה לשירות המדינה.

...

דווקא באשר למבנה הארגוני של המכון לא הגיעה הועדה למסקנה או שינוי כאמור בסעיף ה' שבעמוד 17 לנספח זה. תימוכין לכך יש בנספח י"א אוגדן זכויות וחובות לעובדי המכון שבו הייחוד היחיד הוא בסעיף4.2.1 (ע' 9) לאוגדן המתייחס ל"תוספות ייחודיות של מכון ברוקדייל .כמו במשרדי ממשלה מסויימים(כמו משרד האוצר והביטוח הלאומי) מקובל במכון להעניק לחלק מהעובדים תוספת ייחודית.

בנוסף המבקשים לא טענו כי ניסו לגבש התארגנות של כלל עובדי ג'וינט ישראל ולא הצליחו, אלא המבקשים ניסו מתחילה לפעול מול המכון בלבד,בניגוד לפסיקה לעיל ולאינטרסים המפורטים בה אף לטובת העובדים, ומשכך דין טענתם לאינטרס המעסיק נדחית.

סוף דבר המבקשים, שנטל ההוכחה על כתפיהם, לא הוכיחו כי מתקיימים בהם הקריטריונים שפורטו בפסיקה בראשית פס"ד זה ל"אינטרס משותף" של העובדים או לעניין "מיוחד" או "שונה" או ל"סביבת עבודה ייחודית", ועל כן עובדי המכון אינם מהווים יחידת מיקוח נפרדת לצורך התארגנות עובדים ראשונית, אלא מהווים חלק בלתי נפרד ואינהרנטי מעובדי ג'וינט ישראל.

כב' השופטת לאה גליקסמן, שהצטרפה לעמדת הרוב של הנשיא פליטמן, הוסיפה ופרטה נימוקים לכך: "לטענת אחדות, יש ללמוד על היותם של העובדים בחוזים אישיים יחידת מקוח נפרדת מעצם העובדה שבהסכמים הקבוציים החלים בשירות המדינה נקבע במפורש כי הם לא חלים על עובדים המועסקים בחוזה אישי. לטענת אחדות, ההגדרה "העובדים שעליהם יחול ההסכם" בהוראות חוק הסכמים קבוציים כמפורט לעיל, קובעת את היקפה של יחידת המיקוח, והחרגת העובדים בחוזים אישיים מתחולת ההסכמים הקבוציים החלים בשירות המדינה מביאה לתוצאה שלפיה הם מהוים יחידת מקוח נפרדת.

...

אף שלא מצאנו שהדברים נדרשים לצורך ההכרעה במקרה שלפנינו, סברנו שהתמונה לא תהא מלאה וההקשר הרחב יותר – של הקשיים האינהרנטיים הכרוכים בארגון התארגנות עובדי המשיבה, ועובדי מעסיקים כדוגמתה – לא יהיה ברור, אם לא נחזור על הדברים, ולו כאמרת אגב.

נוכח כל האמור, אין לדעתנו ספק, כי חלק מהקשיים שבהם נתקלו המבקשים בבואם לארגן את עובדי המשיבה, ולשמר את הקשר עימם לאורך השנים מאז ההתארגנות, נובעים אם כן מסיבות מבניות, עובדה שייתכן שתדרוש בעתיד מבית-דין זה להתאים ההלכות הנוגעות להתארגנות עובדים למקרה המיוחד של התארגנות עובדים בתבנית העסקה משולשת (וראו, על דרך האנלוגיה, מקרים שבהם התעורר צורך להתאים את דיני השביתה למקרים שבהם תבנית העסקתה משולשת: סק 18212-05-12 הסתדרות העובדים הלאומית נ' מיקוד שמירה ואבטחה (3.6.12, מותב בראשות כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג, שאושר בערעור: עסק 8299-06-12 מיקוד שמירה ואבטחה נ' הסתדרות העובדים הלאומית (24.3.12)); סק 49146-12-17 עמותת ענב נ' כוח לעובדים (19.1.18, מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן); סק 53402-05-17 מיקוד ישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית (1.8.17, מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן).

סוף דבר ניתן בזה סעד הצהרתי לפיו הסתדרות העובדים הכללית החדשה היא ארגון העובדים היציג בקרב עובדי המשיבה.

[11: ר' 15-14 לבקשת הצד המתוקנת; הודעה על הכרזת יציגות בחברת מכבי שירותי בריאות מיום 27.7.2017 (נספח להודעת הלאומית מיום 27.7.2017)] בבקשת הצד המתוקנת עמדה הלאומית על קבלת הסעדים הבאים[footnoteRef:12]: [12: רישת בקשת הצד המתוקנת] · לקבוע כי הרופאים מהוים יחידת מקוח נפרדת במכבי, המיוצגת על ידי הסתדרות הרופאים בישראל ולפיכך מדובר בקבוצה (יחידה) שההסכם הקבוצי לא יחול עליה.

הכלל אותו שנה בית הדין הארצי לעבודה, הוא: "הבכורה בקביעת גבולות יחידת המיקוח ניתנה להסכמת הצדדים. הכלל הראשון והמרכזי הוא שקביעת יחידת המיקוח ושינוייה יעשו בהסכמה בין הצדדים ליחסי העבודה הקבוצי[footnoteRef:40]" [40: עס"ק (ארצי) 59352-10-13 ידיעות אינטרנט בע"מ (שותפות רשומה) – הסתדרות העובדים הכללית (2014)] רוצה לומר, לצדדים למשא ומתן הקבוצי הפרורגטיבה להחליט, כי במסגרת ההסכם הקבוצי המיוחד תוגדרנה אוכלוסיות עובדים, כגון: עובדי/ות הנהלה ומשרות אימון אישי, שההסכם לא יחול עליהם.

[60: עס"ק (ארצי) 26445-09-13 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מדינת ישראל, אחדות-ארגון עובדים במיגזר הצבורי (2014)] כך, למשל, בפסה"ד בענין Ynet[footnoteRef:61] הוכרו העיתונאים כקבוצה בעלת אינטרס מיוחד המצדיק הכרה בהם כיחידת מקוח.

...

[174: ר' פרוטוקול עמ' 158 שורות 20-5] לא מצאנו כי עלה בידי המומחה מטעם מכבי לסתור את חוות דעתו ועדותו המהימנה של מר קשת.

[185: ר' ה"ש 5 לעיל בעמ' 304] טענת מכבי כי הלאומית הסתירה מפני מכבי נתונים ממערכת ה c.r.m[footnoteRef:186] ונמנעה במכוון ממסירת מסמכי האיפיון של המערכת מתעלמת, בכל הכבוד, מהחלטתי מיום 29.6.2018[footnoteRef:187] שקבעה: [186: ר' סעיפים 51-47 לסיכומי מכבי] [187: ר' סעיפים 64-59 לסיכומי התשובה של הלאומית] "בהחלטתי מיום 11.12.2017 קבעתי "שתחת הצגתם של נהלים, הנחיות והוראות איפיון של מערכות ההצטרפות המקוונת של ההסתדרות אני מורה להסתדרות להמציא חוות דעת של מומחה מיחשוב מטעמה, אשר יסביר את אופן פעולת המערכת המקוונת ויענה לשאלות שעמדו בבסיס בקשתה של מכבי לקבלת מסמכים אלה. זאת ועוד. ההסתדרות טענה כאמור לעיל, כי לא מצויים בידה נהלים ואיפיונים ולמעשה בקשת מכבי תחייב אותה לייצר דו"חות ומסמכים שאינם מצויים בידיה. אף מטעם זה אין מקום להורות להסתדרות להפיק מסמכים שאינם מצויים ברשותה". שובת לב ככל שתהיה טענתה של המשיבה, כי די בהסתמכות העד מטעמה של המבקשת על מסמכי האיפיון כדי להקנות לה זכות לעיין בהם, לא שוכנעתי כי יש מקום לקבל את בקשתה.

במסגרת החלטתי בבקשות הצדדים לגילוי מסמכים נעשה איזון בין זכותה של המשיבה לקבלת מידע אודות מערכת ההצטרפות המקוונת של המבקשת, אופן פעולתה ודרכי תפעולה על מנת לעמוד על וולנטריות ההצטרפות והאם, כטענתה, נפלו פגמים מלפני המבקשת שיהיה בהם כדי להביא לביטולם של טפסי הצטרפות רבים, לבין הכלל לפיו חובת גילוי המסמכים משתרעת אך ורק על מסמכים שנמצאים בידי הצד האחר ולא על מסמכים המצויים בידי צדדים שלישיים שאינם בשליטתו של בעל הדין.