ביום 2.1.11 ניכנס לתוקפו נוהל חדש – נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן – הנוהל או נוהל מבקשי מקלט), אשר מסדיר את סמכויותיהן של יחידת הרישום והתשאול ויחידת ה-RSD, וכן מתוה את הליכי הטיפול בבקשות בצורה סדורה ומפורטת.
ראשית, לא מצאתי כי נפל פגם באופן היתנהלותה של יחידת ה-RSD בעת בחינת בקשתו של העותר לעיון מחדש בהחלטה שדחתה את בקשתו לקבלת מעמד "פליט". ראש לכל אציין, כי אין מקום לקבל את טענת העותר לפיה ראוי היה להחיל בעיניינו את הנוהל הרלבנטי בעת הגשת הבקשה, במובחן מהנוהל שחל בעת בחינתה.
הוראות הנוהל החדש הִנן דיוניות, וככאלה הן אינן פוגעות בזכות מוקנית, כך שאין מניעה להחילן באופן רטרוספקטיבי; מה-גם, שאחת ממטרות הנוהל הִנה לאפשר למשרד הפנים להיתמודד עם ריבוי בקשות סרק, ועל-כן, כפי שכבר צוין בפסיקה, החלתו מתבקשת גם על בקשות תלויות ועומדות (עת"מ (מרכז) 40814-07-11 בלה קמיסוקו נ' משרד הפנים (12.8.11), בפסקות 15-14 לפסק-הדין).
...
זאת ועוד, הנציבות אף קבעה, כי גם אם יתברר שהעותר אכן נרדף במולדתו על-רקע השתייכותו לתנועה הנ"ל, הרי שאין בכך כדי להעניק לו הגנה לפי אמנת הפליטים, היות שמדובר בארגון מיליטנטי, אשר נוהג בכוח ובאלימות, ומכאן שהחברים בו מבוקשים על-ידי השלטון בניגריה מטעמים לגיטימיים של אכיפת החוק, באופן שאינו עולה כדי "רדיפה" על-רקע אחד מהטעמים המפורטים באמנת הפליטים.
כאמור, בהחלטות שניתנו בעניינו של העותר, התרשמו הגורמים המוסמכים, על-סמך הראיות שהונחו לפניהם, כי ככל שהעותר מבוקש בארצו – הרי שמדובר באכיפה לגיטימית של השלטונות, ולא ניתן לומר שחייו יהיו נתונים בסכנה בשל כך. ממילא, גרסתו של העותר – אף לעניין רדיפתו – נמצאה כבלתי אמינה, ואין מקום להתערב בקביעה זו.
אשר על כל האמור לעיל, העתירה נדחית.
אני מורה על איסור פרסום שמו של העותר; ואיני מתיר לפרסם נוסח זה של פסק-הדין, שבו מופיע שמו.
