התובע לא נכח בישיבה זו;
אין חולק כי חברת "טרסה י.נ.ו.ב" לא בחרה בתובע כאדריכל מטעמה, ולא התחייבה לשלם את שכרו;
התובעת טענה כי רק ביום 1.6.15 נחתם הסכם משפטי בין החברה הזוכה לבין הדיירים (ההסכם לא צורף), וכי רק ביום 16.6.19 היתקבל היתר על ידי הוועדה המקומית לתיכנון ובניה להריסת הבניינים, וההיתר הוא על שם החברה היזמית ולא על שם הנתבעת (נספח כ"ג לתצהיר הנתבעת);
אלו הם עקרי העובדות שבמחלוקת ושאינן במחלוקת.
עדותה של גב' שפר מעוררת קושי, בלשון המעטה, בפרט כאשר היא מתאמצת להגן על עמדתה של הנתבעת לפיה זו לא הייתה "יזמית" של הפרויקט, בנגוד מוחלט לעולה מן הראיות בתיק, אך עדותה לפיה ועד הפעולה לא "העסיק" את התובע ולא התחייב כלפיו בשום אופן, מחזקת את טענת התובע דוקא לפיה ההיתחייבות ששכרו ישולם על ידי הקבלן שייבחר, ניתנה לו על ידי הנתבעת, עוד טרם הקמתו של ועד הפעולה.
משנבחר הקבלן על ידי ועד הפעולה - והחוזה נכרת ביניהם - מבלי שהותנתה בחירתו בתשלום שכרו של התובע על ידי הקבלן, הוא זכאי בהחלט לשכר ראוי, מאחר שגם ברור כי עבודתו חרגה בהרבה מפעולות "הכנה" לשם הגשת הצעה.
...
אמנם, התרתי את הגשת המסמכים, אך כן יש ליתן את הדעת גם להתנהלות דיונית זו.
התוצאה הסופית של פסק הדין היא שהתביעה מתקבלת בחלקה, ובאופן יחסי מדובר בשיעור נמוך מסכום התביעה, וגם בנתון זה יש להתחשב.
סיכומו של דבר
התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובע סכום בסך של 253,890 ₪ כשהוא נושא ריבית והצמדה מיום 13.2.14.
