מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

יועץ משפטי חיצוני לרשות מקומית עבור רשות מקומית

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהקשר לכך, אף הובהר כי קיימת אפשרות כי אותו יועץ משפטי של הרשות המקומית יוסמך גם כתובע, ובאם ספציפית לגבי היועץ המשפטי של דיר חנא אין אפשרות כזו, הרי ניתן לקבל הסמיכה לגבי תובע אחר בין אם תובע זה יועסק כעובד שכיר של הרשות המקומית, ובין אם יועסק כנותן שירותים חצוני המהוה תובע ערוני לאכיפת חוקי העזר השונים, עבור מספר רשויות מקומיות.
...
שם נפסק : "חובת הרישוי מקימה מצידה חובת פיקוח של העירייה על ביצוע הרישוי ועל המתרחש בתחומה... זוהי חובה שמטיל החוק על הרשות... במקרה שלפנינו, מקובלת עלי הטענה כי סמכויות הפיקוח שהוקמו לעירייה על רישוי עסקים בתחומה, לצד סמכויות ההסדרה שהוקנו לה, מקימות חובת זהירות מושגית כלפי המשתמשים בשירותי אותם עסקים, שעניינה זיהוי פעילות עסקית הפועלת שלא ברישוי ומניעת סכנות לשלום הציבור הנובעות ממנה". בנסיבות שלפנינו, כאשר הרשות המקומית מתנערת לחלוטין מחובתה לאכוף את חוק רישוי עסקים וחוקי עזר נוספים, באמצעות הליכים פליליים, בהעדר תובע עירוני, חושפת עצמה הרשות המקומית לסכנה שתישא באחריות נזיקית לפגיעות שתתרחשנה כפועל יוצא מהעדר האכיפה.
לאור האמור לעיל, דין העתירה להתקבל והנני מורה למשיבה 1 – המועצה המקומית דיר חנא לפעול לצורך קבלת הסמכה כדין לתובע בתחומה לצורך אכיפת דברי החקיקה שבאחריותה, לרבות באמצעות פנייה ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת לקבל הסמכה לתובע כזה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 14024-09-18 אגם נטו - טיולי הקריות בע"מ נ' עריית קרית אתא- ח.פ 500268008 ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט נאסר ג'השאן העותרת אגם נטו - טיולי הקריות בע"מ המשיבים 1.עריית קרית אתא- ח.פ 500268008 2.אמנון מסילות בע"מ 3.פ.א. נתיבי אתא בע"מ 4.החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בעמ פסק דין
אין מחלוקת בין הצדדים, כי המשיבה מס' 4, החברה למשק וכלכלה של השילטון המקומי בע"מ (להלן: "המשכ"ל") פירסמה מיכרז פומבי הס/2017/17 "מיכרז למתן שירותי הסעים ושרותי הסעות של תלמידים" עבור רשויות מקומיות וגופים צבוריים בחינוך הרגיל והמיוחד (תנאי המיכרז צורפו כנספח 3 לעתירה).
על-פי נוהל זה, שהצדדים אינם חלוקים על תחולתו (כי אם על פרשנותו, כפי שיפורט להלן), נקבע בסעיף 4 שבו, כי "רשות מקומית רשאית להיתקשר, בפטור ממכרז, עם זוכה במיכרז מסגרת שאושר ע"י משרד הפנים על פי סעיף 9 לחוק, רק אם היתקיימו כל התנאים הבאים..". עוד נקבע בנוהל, כי הזוכים יוכרזו על-ידי ועדה המרוכבת משלושה בעלי תפקיד ברשות המקומית: מנכ"ל הרשות המקומית או מזכיר הרשות מקום שבו אין מנכ"ל, גזבר הרשות והיועץ המשפטי של הרשות (סעיף 4.5 לנוהל) (ועדה זו תכונה להלן: "ועדת השלושה").
...
סבורני, כי ועדת השלושה היתה רשאית ואף חייבת לבחון את כשירות ההצעה ויכולת המציע לעמוד בה ורשאית היא לשקול אף ניסיון העבר של הרשות עם המציע.
בעניין זה, סבורני, כי יש לתת לעותרת זכות שימוע מאוחרת, מאחר ומקרה זה מצדיק זאת.
מסקנה: אני דוחה את העתירה כלל שהיא מתייחסת למישור סמכות ועדת השלושה שלא לבחור בהצעת העותרת.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 27064-02-20 ש.כ. שרותי כללית בע"מ נ' עירית ירושלים ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת דנה כהן-לקח עותרת ש.כ. שרותי כללית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יוסף בר-דור משיבות 1. עריית ירושלים ע"י ב"כ עו"ד אשר עמרם ועו"ד רועי אבישר 2. א.ש.ט.ל שירותי קבלנות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד איתן חיימוביץ' בקשה מתוקנת לצוו ביניים החלטה
בפרק 3 למסמכי המיכרז הוגדרו תנאי הסף, ובמסגרתם נידרש כל מציע למלא את נספח 3.2 ולהצהיר בו כי הוא: "...בעל ניסיון במתן שירותי ניקיון רחובות באמצעות טיאוט של 3 שנים לפחות במהלך 6 השנים האחרונות החל מיום 1.1.2013 עבור רשות מקומית אחת לפחות, ובהקף כספי שנתי של לפחות 4.2 מיליון ₪ כולל מע"מ לשנה בשל שנה משנות הניסיון" (להלן: תנאי הסף של ניסיון קודם או: תנאי הסף).
דעת הרוב התקבלה בנגוד לעמדת היועץ המשפטי שטען בישיבת ועדת המכרזים כי חוות-דעתו המשפטית בדבר אי עמידת העותרת בתנאי הסף של המיכרז מחייבת את חברי הועדה, וכי חברי הועדה לא סתרו את הקביעות המשפטיות ואת מסקנות הבירור שנערך לעותרת אצל הייעוץ המשפטי (דו"ח הישיבה מיום 3.3.2020).
...
בהתחשב בכל אלה, אני סבורה כי שיקול מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת דחיית הבקשה לסעד זמני.
בשים לב לשיקולים שפורטו לעיל, אינני סבורה כי יש בסיכוייה הלכאוריים של העתירה כדי לשנות מן המסקנה אליה באתי.
סוף דבר נוכח מכלול הטעמים שפורטו, הבקשה לצו ביניים נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

תנאי הסף נקבע בסעיף 3 למכרז ובין היתר, נקבע בסעיף 3.1 ד', בהתייחס לניסיון שיש למוצהר, כי על המציע לצרף דגם זהה של מכונת הטיאוט המוצעת אשר סופקה על ידו, לפחות בכמות של 5 מכונות טיאוט, מיום 01.01.13 ואילך עבור רשויות מקומיות וגופים צבוריים "במשקל כולל של עד 12 טון לכל היותר, משקל מותר (כושר נשיאה שלא יפחת מ-4.5 טון". במסגרת מענה לשאלות הבהרה התייחסה הערייה, בין היתר, לדרישה שבסעיף 3 למיפרט הטכני, כי המכונה תבצע טיאוט בנסיעה לאחור והיא הבהירה את חשיבות הדרישה, וכן כי כושר ההעמסה של מכונת הטיאוט יעמוד על 5.5 טון.
כדי להסיר כל ספק, ביום 10.10.18 פנתה היועצת המשפטית של הועדה לב"כ כוח העותרת, וביקשה לדעת האם קיימת לעותרת מכונת טיאוט מתאימה הנוסעת לאחור תוך כדי ירידת ראש היניקה ושאיבה של הפסולת, ובמסגרת פנייה זו, ניתנה לעותרת היזדמנות נוספת להציג בפני נציגי הערייה מכונה עומדת בדרישות המיכרז, והאם ישנה כזאת.
מדובר במסמך מאוחר, שהיה אמור להיות מצורף להצעה והוא רק מחזק את התחושה, שאם אכן קיים למכונה מטעם העותרת עתה, כושר טיאוט לאחור (שלא הוכח), הרי מדובר בתיקון ההצעה של העותרת, בקשר להוכחת תכונה שבמכונה, שלא הייתה בעת הגשת ההצעות למכרז, כפי שאף עלה מפורשות מבדיקות בפועל, שביצעו אנשי הערייה, ואף היועץ החצוני מטעמה.
...
כזכור ורק בקצרה, טענתה הראשונה של העותרת בעניין זה, הינה שמכונת המשיבה אינה עומדת בכושר העמסה של 5,500 ק"ג. טענה זו התגלתה כטענה שגויה וחסרת בסיס, ודינה להידחות.
סוף דבר: דנתי בבקשה למתן צו מניעה וצו ביניים, מצאתי למקום לדחותה.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי ובהתחשב בכך שהמשיבות השיבו, בשלב זה, רק לבקשה לצו ביניים (ולא הגישו תגובה מקדמית או תשובה לעתירה), אני מחייב את העותרת לשלם למשיבות שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 9,000 ₪ (לכל אחת מהמשיבות, 4,500 ₪).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בחיפה ת"א 38785-06-14 ביצורית בע"מ נ' מ. מ. ג'דיידה מכר ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אפרים צ'יזיק תובעת ביצורית בע"מ (ח.פ. 511507147) ע"י ב"כ עוה"ד שירן אטרי בן סימון נתבעת מ. מ. ג'דיידה מכר (מספר רשות 500212923) ב"כ עוה"ד אלי עבוד ואח' פסק דין
רקע עובדתי : התובעת, שהנה זכיינית של החברה למשק וכלכלה של מרכז השילטון המקומי, הנה חברה פרטית מוגבלת במניות, אשר מתמחה בגביית חובות מנהליים עבור רשויות מקומיות, ובניהול מערכות גבייה ואילו הנתבעת הנה מועצה מקומית אשר פועלת מכח פקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש).
בתאריך 14.5.2009 היתקיימה במשרדי הנתבעת ישיבה שבמסגרתה הלין מנכ"ל התובעת, מר שלמה אטרי, בפני אנשי הנתבעת (גזבר הרשות, היועץ המשפטי עוזר מנכ"ל ועוד) על כך שפקידי מחלקת הגבייה של הנתבעת אינם גובים את הוצאות האכיפה אשר הוטלו על חייבי המס וזאת בנגוד ללשון סעיף 11.3 להסכם אשר קובע כדלקמן : " 11.3 הקבלן יהיה זכאי לתשלום שיגבה מהחייב עבור פעולות האכיפה כמפורט להלן:
...
עם זאת, בחווה"ד מטעם מומחה התובעת וכן גם בסיכומיה ובסיכומיה המשלימים לא מצוין באיזה מועד הסכום קוזז בפועל מהתשלום ו/או לא שולם בפועל לתובעת ומשכך התובענה בגין רכיב תביעה זה נדחית.
מבדיקת כרטסת החיובים של הנתבעת (נספח 38 עמוד 4 לתצהיר גזבר הנתבעת) עולה כי הנתבעת שילמה לתובעת בגין "שימוש באוטומציה"/חיבור חיוב לאוטומציה" סך כולל של 4731 ₪ (11.3.2012 – 1387 ₪ ; 10.5.2012 – 691 ₪ ; 22.4.2012 – 695 ₪ ; 13.9.2012 – 709 ₪ ; 31.12.12 – 715 ₪ ; 8.5.2013 – 534 ₪) כך שדרישת הפיצוי בגין רכיב תביעה זה נדחית.
סוף דבר : התביעה מתקבלת באופן חלקי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו