רקע
כעולה מפסקי הדין הקודמים, הצדדים – שאינם נשואים – ניהלו מערכת יחסים זוגית בשנים 2011-1988.
בתביעה שהגיש בבית המשפט לעינייני מישפחה (תמ"ש 51582-05-11) עתר המבקש לסעד הצהרתי, לפיו הוא בעל הזכויות בדירה הרשומה על שם המשיבה, וכן לפירוק השתוף בה. המשיבה, מצדה, הגישה תביעה לסעד הצהרתי, לפיו מחצית מהרכוש הרשום על שם המבקש – שייך לה (תמ"ש 29059-08-11).
בפסק הדין (פסקה 19) צוטטו דבריו של המבקש בהליך אחר שניהלו הצדדים, לפיהם "המשיבה והנתבע [הצדדים – א"ר] הם ידועים בציבור וחיים יחד מזה 23 שנה". עוד נאמר בפסק הדין (פסקה 26), כי יש להחיל את הילכת השתוף על הצדדים, באשר ניהלו אורח חיים משותף.
...
]א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה (השופטים שטמר למלשטריך-לטר וג'יוסי) מיום 6.4.14 בעמ"ש 9796-09-13, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופט ברגר) מיום 4.7.13 בתמ"ש 51582-05-11 ותמ"ש 29059-08-11.
הכרעה
לאחר העיון בבקשה, חוששני כי אין בידי להיעתר לה. כידוע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במקרים המעוררים שאלה משפטית כללית, החורגת מן המחלוקת הקונקרטית שבין הצדדים להליך.
על רקע זה, אין ניתן איפוא להיעתר למשאלתו של המבקש, לבחון – פעם נוספת, שלישית במספר – את המסכת העובדתית, שכאמור התבררה והוכרעה בבתי המשפט הקודמים (רע"א 6474/99 צוקרמן נ' פאלוך (1999); בע"מ 7068/12 פלוני נ' פלונית (2012)).
לא אוכל איפוא להיעתר לבקשת רשות הערעור.
